education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 

פרופ' אריאל רובינשטיין הוא מחשובי אנשי התיאוריה הכלכלית בעולם; הוא חוקר מקורי ויצירתי מאוד, שפרץ מסגרות מחקר קיימות ופיתח גישות חדשות של מחקר שקידמו את מדע הכלכלה בכמה תחומים. עיקר התרומות הן בתחומי תורת המיקוח, רציונליות חסומה, יסודות תורת המשחקים ו"כלכלה ושפה". מחקריו של פרופ' רובינשטיין התפרסו בעיתונים מקצועיים מן המעלה הראשונה, והספרים שכתב יצאו לאור בהוצאות ספרים יוקרתיות.

 

מחקריו של רובינשטיין בתחום המיקוח החלו עם מאמרו המבריק "שיווי משקל משוכלל במודל של מיקוח" (1982), מאמר שפרץ דרך חדשה בתורת המיקוח והייתה לו השפעה מכרעת בתחום זה. המחקר בתורת המיקוח התפתח בעקבות פריצת הדרך משנות החמישים של ג'ון נאש, חתן פרס נובל לכלכלה. במאמרו מ-1982 גבר פרופ' רובינשטיין על מחסום עיקש שעיכב את התפתחות המחקר בתחום זה. המאמר הפיח רוח חדשה בתורת המיקוח. לצד "פתרון נאש", השתלב בספרות המקצועית המונח "גישת רובינשטיין" לבעיית מיקוח. גישתו של פרופ' רובינשטיין הורחבה על-ידו ועל-ידי אחרים ויושמה בתחומים רבים בתיאוריה כלכלית.

 

הקשר בין ההוצאות של מודל המיקוח הלא שיתופי של רובינשטיין ובין התוצאות של מודל המיקוח השיתופי של נאש הוברר במאמרם של רובינשטיין, אשר וולינסקי וקן בינמור, "פתרון המיקוח של נאש במידול כלכלי"  (1986). גישתו של רובינשטיין הורחבה על ידו ועל ידי אחרים, ויושמה בתחומים רבים בכלכלה. מאמרו המשותף עם אשר וולינסקי, "שיווי משקל בשוק עם מיקוח סדרתי" (1985), משמש מסד לספרות המתבוננת בשוק כבאינטראקציה בין זוגות רבים של מתמקחים ובוחנת את השאלה באילו תנאים תוצאת האינטרקציה מזדהה עם ההקצאה התחרותית. 

 

בעבודותיו בנושא הרציונליות החסומה פרופ' רובינשטיין מנסה להבין את השפעתן של פרוצדורות החלטה ושיקולי סיבוכיות על האינטרקציה הכלכלית.  הוא היה מראשוני החוקרים שהתייחסו באופן מפורש ופורמלי לנושא הסיבוכיות בתורת המשחקים.  מאמרו משנת 1986, "אוטומטים סופיים משחקים באופן חוזר את דילמת האסיר", הביא בעקבותיו לנחשול של ספרות תיאורטית שחקרה את השלכות ההעדפה לאסטרטגיות פשוטות במסגרת תורת המשחקים החוזרים. עבודותיו של פרופ' רובינשטיין בנושא סוכמו בספרו "מודלים של רציונליות חסומה" (1998).

 

במחקריו בתורת המשחקים עסק פרופ' רובינשטיין בעיקר בהבנת המושגים הבסיסיים ובעיון במושגי הפתרון השונים תוך ניסיון לתת להם פשר טבעי. בעבודתו "הערות על פשר תורת המשחקים" (1991) תהה רובינשטיין על פשר מושג האסטרטגיה בתורת המשחקים. רובינשטיין יצא בעבודותיו נגד ישימותם לחיי יום-יום של המודלים של התיאוריה הכלכלית, ובכללם המודלים שהוא עצמו עסק בהם. בנקודה זו מצאו חברי הוועדה לנכון להעיר שעניין הישימות של תיאוריה כלכלית ניתן לפירושים שונים. משום כך, גם אם לעבודותיו של פרופ' רובינשטיין אין השלכות ישירות לגבי נקיטת צעדים ממשיים הקשורים בבעיות יום-יום, כמו גם לתיאוריות כלכליות רבות אחרות, אין להסיק מכך שתיאוריה כלכלית אינה מסייעת בהבנת המציאות וביצירת האינטואיציה הדרושה לגיבוש ולהפעלה של מכשירי מדיניות.

 

פרופ' רובינשטיין עסק גם בכמה תחומים אחרים: כלכלה ומשפט, תורת הבחירה החברתית, תורת קבלת ההחלטות ותורת המשחקים הניסויית.  בשנים האחרונות עסק רובינשטיין ביישומם של רעיונות מתיאוריה כלכלית לתחום חקר השפה שבאו לידי סיכום בספר "כלכלה ושפה"

(2000).

 

בין ביטויי ההערכה של הקהילה האקדמית הבינלאומית לתרומתו של פרופ' רובינשטיין לתיאוריה הכלכלית אפשר לציין הזמנות לשאת דברים בכנסים חשובים ומכובדים.  בשנת 1988, בהיותו בן 37 בלבד, הוא הוזמן לתת את ההרצאה על שם ואלרס-באולי, שהיא היוקרתית ביותר בתחום התיאוריה הכלכלית. ב-1984 הוא נבחר כעמית של האגודה האקונומטרית, ולאחרונה, בשנת 2004, הוא נבחר להיות נשיאה.

הוא נבחר לחבר כבוד זר של האגודה האמריקאית לכלכלה, לחבר כבוד זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ולחבר האקדמיה הישראלית למדעים.

 

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' אריאל רובינשטיין ראוי לפרס ישראל בחקר הכלכלה לשנת תשס"ב.

 

 

 

השופטים:

פרופ' חיים בן-שחר, יו"ר

פרופ' נאוה כהנא

פרופ' מיכאל לנדסברגר

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012