education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
פרופ' אברהם בירן
 
 
 

אברהם בירן (ברגמן) - פרופסור מן המניין לארכיאולוגיה ב"היברו יוניון קולג' - מכון למדעי היהדות" בירושלים שבמסגרתו הוא מנהל את המכון למקרא ועתיקות ע"ש נלסון גליק, זקן הארכיאולוגים בארץ ובעל תרומה גדולה להפצת הארכיאולוגיה המקראית לציבורים גדולים בארץ ובעולם - נולד בפתח תקוה בשנת 1909.

 

לימודים והשתלמויות

1922:         סיום בית הספר העממי בראש פינה

1926:         סיום בית הספר הריאלי העברי בחיפה

1928:         סיום בית המדרש למורים ע"ש ילין בירושלים

1930-1931: לימודים באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה

1931-1935: לימודי מדעי המזרח באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, בהדרכת פרופ' ו"פ אולברייט

                 (תואר מ"א ב-1934 וד"ר ב-1935).

 

תפקידים אקדמיים בארץ

1935-1937: עמית בית הספר האמריקני לחקר המזרח בירושלים

1974 ואילך: מנהל המכון למקרא ועתיקות ע"ש נלסון גליק.

 

תפקידים אחרים

1937-1946: קצין מחוז עמק יזרעאל בממשלת המנדט

1946-1948: קצין מחוז ירושלים וחבר מועצת עיריית ירושלים הממונָה

1948:         עוזר למזכיר ממשלת ישראל וסגן המושל הצבאי בירושלים

1949-1955: הממונה על מחוז ירושלים וחבר בוועדת שביתת הנשק בין ישראל לירדן

1951 ואילך:  יו"ר ועדת השמות הממשלתית

1955-1958: קונסול כללי בלוס אנג'לס

1958-1961: מנהל מחלקת שביתות הנשק במשרד החוץ

1961-1974: מנהל אגף העתיקות והמוזיאונים (לימים רשות העתיקות)

1962 ואילך: חבר בוועדת בנק ישראל למטבעות ולמדליונים

1978 ואילך: יו"ר החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה (מ-1999 נשיא החברה).

 

חפירות ארכיאולוגיות

1935-1937:

  • תל חליפה על יד עקבה מטעם בית הספר האמריקני לחקר המזרח
  • ראס אל חרובה ליד ענתות
  • טפה גוורא ליד מוסול בעירק 
  • חפג'ה ליד בגדד
  • תל ג'רישה על יד תל אביב

1938:         סקר ארכיאולוגי בעמק בית שאן (עם רות ברנדשטטר-עמירן)

1961:         עין גב

1973:         תל רוקיש, ליד דיר אל בלח

1996-1999: תל דן

חפירות נוספות: תל ציפור, ערוער, עירא, בית הכנסת העתיק ביסוד המעלה.

 

פרסים ואותות כבוד

1984: פרס שימל על תרומתו המיוחדת לארכיאולוגיה

1996: יקיר ירושלים.

 

ספרים ופרסומים

פרופ' אברהם בירן פרסם בכתבי עת מדעיים עשרות מאמרים בתחומי התמחותו וכן כתב וערך ארבעה ספרים:

  • "דן - 25 שנות חפירה", 1992, הוצאת הקיבוץ המאוחד והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
  • Dan, דו"ח חפירות מפורט של תל דן, 1995 ואילך, דו"ח בן 5 חלקים שמהם ראה אור החלק הראשון והחלק השני הוא עתה בדפוס, Hebrew Union College. 
  • Temples and High Places in Bibilical Times (ed), 1997, Hebrew Union College
  • Biblical Dan, 1994, Hebrew Union College. 

 

פרופ' אברהם בירן נשוי לרות לבית פרנקל, ולבני הזוג שלושה ילדים.

 

 

"תחילת ההתעניינות שלי בארכיאולוגיה הייתה בבית הספר הריאלי בחיפה, בהשפעתו של המנהל ד"ר ארתור בירם, שלימד אותנו תנ"ך משולב בהיסטוריה עתיקה. בימים ההם הרבינו בטיולים ברגל ונהגנו לטייל עם התנ"ך ביד. בין היתר ביקרנו בשומרון העתיקה, בחפירות המשלחת האמריקנית, והגענו לירושלים, לכותל המערבי, לחברון ולקברי האבות. אני חושב שאלה היו הזרעים שנבטו כשהציע לי פרופ' אולברייט, מגדולי הארכיאולוגים, לבוא ללמוד אצלו". כך מספר פרופ' בירן, מחשובי הארכיאולוגים המקראיים, על תחילת דרכו המקצועית.

 

פרופ' אברהם בירן נולד בשנת 1909 בפתח תקוה, והוא נצר למייסדי ראש פינה. "זכור לטוב", הוא מספר, "משה דוד שוב, המתעד של תולדות המושבה הגלילית ומראשוני בוניה, שהיה דוד של סבתי. אני עצמי עשיתי את תקופת הילדות במצרים, בכפר קטן שבו היה אבי מנהל חווה חקלאית. לאחר פטירתו חזרנו לארץ, וגדלתי בבית סבא וסבתא עד גיל 13". אברהם בירן עבר ללמוד בבית הספר הריאלי העברי בחיפה שהותיר בו, לדבריו, את חותמו לכל חייו. לאחר מכן המשיך את לימודיו בבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין בירושלים, ושב ללמד בבית הספר הריאלי בשנים 1928-1930. מ-1930 היה סטודנט באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה, ומ-1931 היה סטודנט למדעי המזרח אצל הפרופ' ו"פ אולברייט באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור. הוא קיבל תואר מוסמך בשנת 1934 ותואר דוקטור בשנת 1935. זמן מה היה מורה בקולג' העברי בבולטימור. כששב לירושלים ב-1935 היה עמית בבית הספר האמריקני לחקר המזרח בירושלים עד 1937 והשתתף בכמה חפירות ארכיאולוגיות, ובהן תל חליפה ליד עקבה, טפה גוורא ליד מוסול בעירק, תפג'ה ליד בגדד, אירביד בעבר הירדן וראס אל ח'רובה ליד ירושלים. לבקשת יצחק בן צבי, יו"ר הוועד הלאומי, כתב באותה תקופה תגובה לחוברת שטנה נגד הציונות מאת ד"ר תאופיק כנען.

בשנת 1937 עשה הפרופסור "הפוגה" מקצועית לשנים ממושכות, כאשר נתמנה לקצין המחוז בעפולה ליישובי עמק יזרעאל. על התפנית הזאת בחייו הוא מספר: "ב-1937, כתגובה למאורעות, דרשו היישובים היהודיים מממשלת המנדט למנות קציני מחוז יהודיים במרכזי היישוב, כדי שלא להזדקק למרכזים המאוכלסים בערבים. הסוכנות היהודית הציעה לי את התפקיד. הגבתי בפליאה: מה לארכיאולוג ולשלטון המנדטורי? ואז השיבו לי: זה העמק! ולא יכולתי לסרב." בשנת 1938 ערך פרופ' בירן סקר ארכיאולוגי בבקעת בית שאן יחד עם רות ברנדשטטר-עמירן. הוא ניצל בנס כשמכוניתו עלתה על מוקש בדרך לטירת צבי. ב-1946 נתמנה לקצין מחוז ירושלים והנפה, והיה גם חבר מועצת עיריית ירושלים עד הכרזת העצמאות. עם כינון ממשלת ישראל כיהן כעוזרו של מזכיר הממשלה, ובה בעת היה גם סגן המושל הצבאי של ירושלים (אז גם שינה את שמו מברגמן לבירן, מלשון בירה). לאחר מכן היה, עד 1955, ממונה מחוז ירושלים וחבר בוועדת שביתת הנשק עם ירדן. ב-1955 נתמנה לקונסול כללי של ישראל בלוס אנג'לס. כששב ב-1958 נתמנה למנהלה של מחלקת שביתות הנשק במשרד החוץ.

 

בשנת 1961 שב פרופ' בירן לעבודתו המקצועית ונתמנה למנהל אגף העתיקות והמוזיאונים במשרד החינוך והתרבות, תפקיד שהחזיק בו עד 1974. הוא יזם במשרדו את הוצאת כתב העת "חדשות ארכיאולוגיות" בעברית ובאנגלית.

לאחר שנת 1967 יזם את סקר החירום בשומרון וביהודה ושימש גם נציג ישראל לאמנת האג, ובכינוסי אונסק"ו עודד את חפירות הכותל והרובע היהודי בירושלים. הוא היה פעיל בהקמת "מוזיאון ישראל" ובהנהלתו, והחזיר את עטרת בניין רוקפלר והמגילות הגנוזות ליושנן. מאז 1974 הוא מנהל את המכון למקרא ועתיקות ע"ש נלסון גליק. בשנת 1977 הוא ארגן סימפוזיון בינלאומי בנושא "מקדשים ובמות בתקופת המקרא", ופרסם את הדיונים בשנת 1981 בספר Temples and High Places in Biblical Times. הוא שימש יו"ר הוועדה המארגנת של הקונגרס הבינלאומי לארכיאולוגיה מקראית ב-1984 וב-1990. גולת הכותרת של פעולתו בתחום הארכיאולוגיה הייתה החפירות בתל דן מאז 1966. בתל נתגלה המרכז הפולחני הגדול ביותר בארץ מהתקופה הישראלית. כן נתגלו בחפירה שרידים מתקופת ההתנחלות של שבט דן בליש הכנענית והפיכתה לדן הישראלית. מתקופת האבות נחשף שער קשתות, היחיד בעולם העומד על תלו כביום הקמתו, וסוללת עפר אדירה שהקיפה את העיר. מתקופת מלכי ישראל נחשפו הביצורים, החומה, השערים וה"חוצות" של העיר וכן גם המצבות בכניסה לעיר שהן דגם ל"במות השערים" הנזכרות במקרא. זיהוי האתר נתאשר על ידי כתובת דו-לשונית "לאל אשר בדן".

  

התגלית החשובה ביותר בתל דן היא כתובת חרוטה על אבן בזלת בת 13 שורות בכתב הכנעני הקדום, המזכירה את בית דוד. על חשיבות הכתובת הזאת כותב פרופ' אמנון בן תור: "בכתובת זו, שתאריכה הוא סביב 800 לפנה"ס, נזכר מלך מבית דוד שהוכה בקרב כנגד הארמים. זוהי העדות היחידה עד כה, מחוץ למקרא, לקיומה של שושלת מלכי יהודה ולמעשה גם הוכחה חוץ-מקראית לקיומו של דוד המלך כדמות היסטורית. בשנים האחרונות פורסמו על ידי מספר חוקרים באנגליה ובסקנדינביה מחקרים המציעים שממלכת דוד ושלמה איננה מציאות היסטורית אלא ספרותית בלבד. גילוי הכתובת בתל דן השמיט מכל וכול את הבסיס מתחת לטיעונים אלו."

 

ומסכם פרופ' בירן: "הארכיאולוגיה הארצישראלית חשובה לגופה, כדי להבין אילו עמים גרו כאן מהתקופה הפרהיסטורית ואילך. מכיוון שסיפורי המקרא קשורים בחבל ארץ זה, הופכת כל תגלית למשמעותית בהבנת המקרא. אנחנו רוצים לזהות ולהכיר את המקומות שעליהם גדלנו בבית הספר." 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012