education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
פרופ' אברהם חיים הלוי
 
 
 

אברהם חיים הלוי - פרופסור אמריטוס בפקולטה ל"חקלאות, המזון ואיכות הסביבה" באוניברסיטה העברית, בעל מוניטין בינלאומי בחקר הפרח והפריחה הן ברמה המדעית והן ברמה היישומית - נולד בשנת 1927 בתל אביב.

 

לימודים והשתלמויות

1950-1955: לימודי ביולוגיה וחלקאות באוניברסיטה העברית ותואר M.Sc.

1958:          תואר ד"ר באוניברסיטה העברית.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

1961:         מרצה בכיר בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית

1964:         ייסד את המחלקה לצמחי נוי בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית

1964-1985: ראש המחלקה לצמחי נוי באוניברסיטה העברית במשך 21 שנים

1967:         פרופסור חבר בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית

1970:         פרופסור מן המניין בהורטיקולטורה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית

1982:         הקתדרה ע"ש משפחת וולפסון להורטיקולטורה ולפיזיולוגיה של הצמח

1995 ואילך:  פורמלית בגמלאות מהאוניברסיטה, אך ממשיך בפעילות מדעית כבעבר, ובכלל זה

                  הדרכת דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1958-1959: עמית מחקר בתחנת הניסיונות הפדרלית בארה"בUSDA, Beltsville, Md 

1964-1965: פרופסור אורח ב-East Lansing באוניברסיטה של מדינת מישיגן

1970-1989: פרופסור עמית באוניברסיטה של קליפורניה Davis, עבד שם מדי שנה סמסטר אחד או יותר בהוראה, במחקר ובהדרכת סטודנטים, נוסף לעבודה באוניברסיטה העברית.

 

תפקידים אחרים

1966-1990: יועץ מדעי למשרד החינוך בעיבוד תכניות לימודים חדשות במדעי הצמח; חבר הנהלת ענף הפרחים

                   וצמחי הנוי במשרד החקלאות במשך 30 שנה

1972 ואילך:  נציג ישראל במועצת החברה הבינלאומית להורטיקולטורה.

 

פרסים ואותות כבוד

1961-1964: פרסים של החברה האמריקנית של מדע ההורטיקולטורה לשנים 1960 ו-1963 על הפרסום

                 הטוב ביותר בעיתון החברה

1983:          עמית של החברה האמריקנית למדעי ההורטיקולטורה (הלא אמריקני השני והישראלי

                  הראשון שקיבל מינוי זה)

1986:          הקדשה של הכרך השמיני של Horticultural Review 

1990:          פרס "מגשים ישראל היפה" ביום העצמאות מטעם נשיא מדינת ישראל, חיים הרצוג

1999:          אות כבוד כמייסד ענף הפרחים בארץ מטעם איגוד מגדלי הפרחים וצמחי הנוי

1999:          חבר האקדמיה הנורווגית למדעים.

 

ספרים ופרסומים

פרופ' אברהם חיים הלוי כתב מאות מאמרים מדעיים בלועזית שהתפרסמו בספרות המדעית הבינלאומית וכמאתיים מאמרים מקצועיים בעברית. הוא חיבר שני ספרים בעברית וארבעה ספרים באנגלית. החשוב בהם: 1989-1986 Handbook of  Flowering, CRC PRESS,, ספר בן שישה כרכים שהוא מעין אנציקלופדיה המסכמת את כל הידע המצוי עד אותו זמן על גורמי הפריחה בכל הצמחים.

בשנים 1984-1993 היה עורך ראשי של Israel Journal of Botany, וב-1986 הוא ייסד את קבוצת המחקר הבינלאומית בפיזיולוגיה של הפריחה והקים את העיתון של קבוצת המחקר Flowering Newsletter, העיתון המדעי היחיד המוקדש כולו לפריחה.

 

פרופ' אברהם חיים הלוי הוא אלמן ואב לבן ולשתי בנות.

 

 

"מצד אמי אני דור עשירי בארץ, נצר למשפחת סלומון רבת הפעלים. סבי מצד אבי, הרב יוסף צבי הלוי, הגיע לארץ בילדותו ללמוד בישיבה. כשבגר והוסמך לרבנות היה הרב הראשי ליפו ולמושבות, ועד סוף ימיו אב-בית-דין בתל אביב. סבי זה, עליו השלום, קיבל בשנת התשי"ח, בעשור למדינת ישראל, את פרס ישראל לספרות תורנית. מה שהיה מיוחד בו ומתקשר לעיסוקי הוא הסמכות בכל מה שנקרא תורת א"י. הוא כתב ספר על כל אחת מהמצוות הקשורות בחקלאות". כך מספר אברהם חיים הלוי על הייחוס המשפחתי שלו.

 

פרופ' הלוי נולד בתל אביב בשנת 1927, ולמד בבית הספר העממי ביל"ו, ולאחר מכן בתיכון הדתי "מוריה". בשנת 1947 היה בפלמ"ח, עד לסיום מלחמת העצמאות, ושירת בגדוד השני. כשהשתחרר מן הצבא החל את לימודיו באוניברסיטה העברית. על ההחלטה ללמוד חקלאות הוא אומר: "בדור שלנו זאת הייתה שליחות לאומית לאחר ההכשרה והפלמ"ח, כעין המשך של השירות."

 

פרופ' הלוי קיבל את התואר מוסמך למדעי החקלאות באוניברסיטה העברית בשנת 1955 ואת תואר הדוקטור בשנת 1958. באותן שנים לא היו קיימים בפקולטה לחקלאות לימודים בצמחי נוי, ולמעשה לא היה קיים בארץ ענף צמחי נוי מלבד בכמה משקים קטנים. עם סיום הדוקטורט אושרה לפרופ' הלוי מלגת השתלמות מטעם האוניברסיטה, בתנאי שישתלם בקליפורניה בענף ההדרים, שהיה אז ענף היצוא החקלאי החשוב ביותר של ישראל. "אני אמרתי שאינני רוצה לעבוד בהדרים אלא להתחיל משהו חדש: ענף הפרחים. הצלחתי, ללא סיוע, לקבל משרת עמית מחקר בתחנת הניסיונות הפדרלית של משרד החקלאות האמריקני בבלטסויל. התחנה הייתה באותה תקופה מרכז הפיזיולוגיה ההתפתחותית של הצמח וההורטיקולטורה".

 

לאחר שנת השתלמות חזר פרופ' הלוי לארץ ב-1960, אך באוניברסיטה הוטל עליו ללמד גידול הדרים ופיזיולוגיה של הצמח, מכיוון שענף צמחי נוי לא היה קיים עדיין.

 

באופן עצמאי פיתח פרופ' הלוי את הקורסים הראשונים בגידול פרחי קטיף בלא שאלה הקנו נקודות זכות לסטודנטים. בהדרגה נבנתה תכנית הוראה שלמה בגידול פרחים וצמחי נוי, וב-1964 אושרה הקמת המחלקה לצמחי נוי באוניברסיטה העברית, ופרופ' הלוי, שהקים אותה, עמד בראשה במשך 21 שנים.

 

כניסתם לעשייה החקלאית של חניכי המחלקה אפשרה את הפיתוח המהיר של ענף הפרחים כענף יצוא חקלאי מרכזי, ובתחילת שנות השמונים היה ענף פרחי הקטיף וצמחי הנוי לחשוב בענפי היצוא החקלאי מישראל. על אף ההאטה בצמיחה הסתכם היצוא בכ-300 מיליון דולר לשנה, והשוק המקומי הוערך בכ-100 מיליון דולר. הענף מפרנס כיום כ-10,000 בתי אב העוסקים בכל שלביו, מהייצור ועד לשיווק, וישראל היא כיום יצואנית הפרחים השנייה בחשיבותה באירופה לאחר הולנד. עדות להערכה הרבה של מגדלי הפרחים בארץ לפרופ' הלוי אפשר לראות באות הכבוד שהם העניקו לו בכנס המגדלים בשנת 1999 כמייסד ענף הפרחים בארץ. הוא גם זכה בפרס "מגשים ישראל היפה" מטעם נשיא המדינה ביום העצמאות 1990 על "תרומתו הייחודית ליצירת ענף הפרחים בארץ ולתדמיתה של ישראל בעולם כארץ הפרחים".

נוסף לפיתוח ההוראה ולייסוד המחלקה לצמחי נוי פיתח פרופ' הלוי את המחקר בגידול פרחים ובנושאים הפיזיולוגיים הקשורים לענף.

 

נושאי המחקר העיקריים של הפרופסור הם:

  • הפיזיולוגיה של הפריחה ובקרת הפריחה. מרבית פרחי הקטיף פורחים באופן טבעי באביב ובקיץ   האירופי. לשם פיתוח הענף היה צריך ללמוד את מנגנון בקרת הפריחה בצמחים ולפתח שיטות להעתקת הפריחה למרכז עונת היצוא בחורף. המחלקה לצמחי נוי התפתחה בהכוונתו של פרופ' הלוי לאחד מהמרכזים החשובים בעולם לחקר הפיזיולוגיה של הפריחה.
  • הפיזיולוגיה של הזדקנות פרחים וטיפולים בפרח הקטוף. אף שהפרח הוא איבר קצר חיים  יותר משאר איברי הצמח, מחקר ההזדקנות של הפרחים הוזנח עד לאחרונה. משום כך בחר פרופ' הלוי לכלול את מחקר הפיזיולוגיה והביוכימייה של הזדקנות הפרחים כנושא מרכזי של מחקריו, וגם בנושא זה נחשבת המחלקה בראשותו למובילה במחקר העולמי.
  • פיתוח גידולי פרחים חדשים. עם ראשית הפיתוח של ענף הפרחים בארץ התרכזה עבודתו של פרופ' הלוי בחקר הפרחים המקובלים בעולם ובהתאמתם לתנאי הגידול בארץ. בין הפרחים האלה נכללו הגיאופיטים סייפן ואיריס ופרחים כוורד וכציפורן. עם המשך הפיתוח של הענף הפנה הפרופסור מאמצים מיוחדים לאינטרודוקציה ולפיתוח של גידולי פרחים שלא היו קיימים, או שהיו מצויים במידה מעטה בשוק הבינלאומי.

"בין הפרחים שפותחו על ידי ועל ידי קבוצתי היו כאלה שפותחו ממש מצמחי בר, כמו פרח השעווה שהובא על ידי מאוסטרליה וכן פרחים אחרים, כגיפסנית, שהיו בעלי ערך מזערי בעונת פריחתם הטבעית ופותחו על ידינו כפרחי קטיף מרכזיים. למעלה מ-20 גידולי פרחים חדשים פותחו על ידי ועל ידי קבוצתי, והם משמשים כיום גידולי היצוא העיקריים שלנו". כך מסכם פרופ' אברהם חיים הלוי חלק מעבודתו.

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012