education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
מר דוד טרטקובר
 
 
 

דוד טרטקובר - מן הבולטים במעצבים בישראל, שעבודתו הייחודית יוצרת סינתזה בין תוצרי התרבות הפופולרית ובין חומרי התרבות הגבוהה, בין הטקסט המילולי ובין הדימוי החזותי המצוי, בין האמירה האישית ובין ייצוגם הקולקטיבי של ערכי תרבות מקומית - נולד בחיפה בשנת 1944.

 

לימודים והשתלמויות

1964-1966: לימודים באקדמיה "בצלאל" לאמנות ולעיצוב בירושלים

1966-1968: בוגר המחלקה לעיצוב גרפי וטיפוגרפי ב-London College of Printing 

                                

 

תפקידים אקדמיים בארץ

1976-2000: מרצה בכיר במחלקה לתקשורת חזותית באקדמיה "בצלאל" בירושלים

1991-1997: מרצה במחלקה ללימודים עיוניים באקדמיה "בצלאל" בירושלים - קורס מבוא לתולדות

                  הגרפיקה השימושית בארץ ישראל; מרצה אורח במרכז ללימודי עיצוב "ויטל", בתל אביב

                  וכן במכללת "עלמא" בתל אביב.

 

אצירת תערוכות

1978: "הרצל בפרופיל", דיוקן הרצל באמנות השימושית, מוזיאון תל אביב לאמנות

1981: "פרנץ קראוס - כרזות", מוזיאון תל אביב לאמנות

1990: "מראה מקום" - תערוכת כרזות, המוזיאון הפתוח, תפן

1993: תערוכת הכרזות הבינלאומית, ביתן הלנה רובינשטיין מוזיאון תל אביב לאמנות

1994: "עין לציון" - אלכס ליבק צילומים, אמנות לעם

1995: "6X2" - 12 מעצבי תקשורת חזותית על איכות הסביבה תערוכת שלטי חוצות, תל אביב

1998: "50 כרזות - 50 שנה" - 50 מעצבי כרזות ישראליים לציון יובל ה-50 לישראל, פסטיויטל, תל אביב

1998: "טיול בארץ" – משחקים מחנותו של מר ברלוי, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.

 

תערוכות

דוד טרטקובר הציג למעלה מ-20 תערוכות יחיד בארץ ובעולם, בין השאר במוזיאון ישראל, בירושלים (ב-1984 וב-1988) ובמוזיאון תל אביב לאמנות (ב-1985). תערוכות יחיד של עבודותיו התקיימו במוזיאונים, בגלריות ובמרכזי תרבות ביפן (ב-1984 וב-1998), בצרפת (ב-1989, ב-1993, ב-1995, ב-1998 וב-2000), בגרמניה (ב-1994) ובארה"ב (ב-1997).

 

טרטקובר השתתף ביותר מ-80 תערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם. הוא משתתף בקביעות בביאנלות בינלאומיות לכרזות, ומוזמן לכהן בחבר שיפוט בינלאומי בתחרויות עיצוב ובביאנלות לכרזות. עבודותיו של טרטקובר מצויות באוספיהם של מוזיאונים רבים בעולם, ובהם המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, המוזיאון היהודי בניו יורק, ספריית הקונגרס בוושינגטון, מוזיאון הסטדליק באמסטרדם, הספרייה הלאומית בפריז והמוזיאון לאמנויות שימושיות בציריך ובהמבורג.

 

פרסים

עבודתו של טרטקובר זכתה לפרסים רבים. בין הפרסים העיקריים: פרס ראשון בתחרות לעיצוב כרזת שנת השלושים לישראל - "שלום" (ב-1978), מדליית זהב ומדליית כסף בביאנלת הכרזות של לאטי, פינלד (ב-1989 וב-2001) ומדליית ארד בביאנלה הבינלאומית לכרזות בוורשה (ב-2001). בשנת 1991 העניק מוזיאון ישראל לטרטקובר את מענק סנדברג למחקר ולפיתוח.

 

דוד טרטקובר חבר באגודת המעצבים הגרפיים בישראל ובאיגוד המעצבים הבינלאומי Alliance Graphique Internationale.

 

ספרים ופרסומים

דוד טרטקובר פרסם ארבעה ספרים:

  • "שנה טובה", 101 כרטיסי ברכה לשנה החדשה, כתר, ירושלים, 1978
  • "תוצרת הארץ", דומינו, ירושלים, 1984
  • "ההכרזה על המדינה", כ"א לוחות של מגילת העצמאות, מודן, תל אביב, 1988
  • "איפה היינו ומה עשינו?" (עם א' דנקנר), אוצר שנות ה-50 וה-60, כתר, ירושלים, 1996.

דוד טרטקובר ערך קטלוגים לתערוכות שנאצרו על ידו, והוא מפרסם מאמרים בכתבי עת ובעיתונים בישראל. עבודותיו התפרסמו בספרים ובכתבי עת באירופה, בארה"ב וביפן.

 

לדוד טרטקובר בת אחת, אלי, תלמידת בית הספר התיכון העירוני א', תל אביב.

 

 

"אני מעצב מקומי. ההתייחסות למקום שבו אני חי היא חלק בלתי נפרד מעבודתי. ההתייחסות היא במישור התרבותי, החברתי והפוליטי. בסוף שנות השבעים התחלתי לחתום על עבודותיי 'תוצרת הארץ' כהצהרת מקומיוּת. 'תוצרת הארץ' היא מכלול אחד הכורך חומר גלם ומסר. החומרים הם חומרי אקטואליה של תרבות הרחוב בעבר ובהווה - כרזות, אובייקטים, ססמאות ודימויים - שלא היו נוצרים אלא כאן, והם מזוהים עם המקום. באמצעות השימוש בהם בעבודותיי שימרתי והחייתי אותם". כך מסכם דוד טרטקובר את עיקרי עבודתו.

 

דוד טרטקובר נולד בחיפה בשנת 1944. אמו, אלכסנדרה לבית גליקשטיין, הייתה מורה לאנגלית, ואביו יעקב היה עורך-דין. לאחר הקמת המדינה עברה המשפחה לירושלים.

 

בשנת 1962 סיים דוד את לימודיו בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים. בצה"ל הוא שירת בשנים 1962-1964 בצנחנים. לאחר שחרורו הוא החל את לימודיו במחלקה לגרפיקה שימושית בבית הספר "בצלאל" בירושלים, ואחרי שנתיים נסע ללונדון, ובשנת 1968 סיים את לימודיו ב-London College of Printing. עם שובו לארץ הוא הצטרף כמעצב גרפי לצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית. בסוף שנת 1969 הוא פרש מעבודתו בטלוויזיה ועבר לתל אביב, שבה הוא מתגורר ויוצר עד היום.

 

בראשית שנות השבעים שיתף דוד טרטקובר פעולה עם קבוצת היוצרים "הגר" בניסיונה לגבש יצירה ישראלית מקורית ושונה בתחומי המוזיקה והקולנוע. באותן שנים הוא עסק בעיצוב גרפי לתעשיית הפרסום. מאז מלחמת יום הכיפורים, טרטקובר פועל כמעצב עצמאי בתל אביב. פעילותו מתמקדת בארבעה מעגלי עבודה עיקריים המשיקים זה לזה ומזינים זה את זה: עיצוב תקשורת חזותית כשירות לחברה, הוראה, מחקר, אוצרות וכתיבה ויצירה אישית.

 

בראשית שנות השבעים החל טרטקובר באיסוף, בשימור ובמחקר של הגרפיקה הישראלית. אוסף טרטקובר מכיל אלפי כרזות פרסום ותעמולה שנוצרו בארץ מתחילת שנות העשרים ועד ימינו, משחקי ילדים, אריזות וארכיונים של יוצרים בתחום הגרפיקה השימושית. מבחר מהאוסף התפרסם בספר "שנה טובה: 101 כרטיסי ברכה לשנה החדשה", שלווה בתערוכה באגף העיצוב במוזיאון ישראל בירושלים. ספר נוסף, "איפה היינו ומה עשינו?", אוצר שנות ה-50 וה-60 (עם א' דנקנר), שסיכם שש שנות עבודה ומחקר - ראה אור בשנת 1996.

 

בשנת 1978 אצר טרטקובר במוזיאון תל אביב לאמנות את התערוכה "הרצל בפרופיל: דיוקן בנימין-זאב הרצל באמנות השימושית", ובשנת 1981 הוא אצר באותו מוזיאון את התערוכה הראשונה שעסקה בתולדות העיצוב הגרפי בישראל. תערוכה זו, שחקרה את עבודתו של המעצב פרנץ קראוס, הייתה הבסיס לאוסף הכרזות של מוזיאון תל אביב לאמנות. מאז אצר טרטקובר תשע תערוכות נוספות, מהן שבע מוזיאליות.

 

משנת 1976 טרטקובר נמנה עם סגל ההוראה במחלקה לתקשורת חזותית באקדמיה "בצלאל" ועם ועדת ההוראה של המחלקה.

 

בשנת 1984 הוצגו שתי תערוכות רטרוספקטיביות מעבודותיו של טרטקובר תחת הכותרת "תוצרת הארץ" - באגף העיצוב על שם פלבסקי במוזיאון ישראל ובביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו במוזיאון תל אביב. בתערוכות אלה הוצגה לראשונה הסדרה "אנשי תל אביב" - סדרה בת תשע כרזות - מחווה ליוצרים ולאנשי רוח תל-אביביים. את התערוכות ליווה הספר "תוצרת הארץ". בשנת 1988, לציון יובל הארבעים למדינה, הציג מוזיאון ישראל את תערוכתו "ההכרזה על הקמת המדינה: כ"א לוחות על מגילת העצמאות". זהו ניסיון ראשון לתת פירוש חזותי לטקסט היסוד של מדינת ישראל.

 

בשלושים שנות פעילותו הציג טרטקובר מיצירתו בעשרות תערוכות יחיד בישראל ובעולם (בהן: בחלל המעצבים של טוקיו, 1982; במוזיאון הכרזות בנידרהם, גרמניה, 1996; בפריז ובבורדו, במסגרת "העונה הישראלית" בצרפת, 1998, בגלריה די-די-די באוסאקה, יפן, 1998), והשתתף ביותר משמונים תערוכות קבוצתיות ובכשישים ביאנלות בינלאומיות לכרזות.

 

בשנת 1976 זכה טרטקובר בפרס הראשון בתחרות עיצוב כרזה לשנת השלושים למדינה - כרזת "השלום". מאז הוא זכה בעשרות פרסים בארץ ובעולם. משנות השמונים טרטקובר נוטל חלק בפעילות ציבורית כחבר בוועדות ציבוריות לאמנות פלסטית (ב"קרן תל אביב לספרות ולאמנות" וב"קרן תרבות אמריקה-ישראל"). בשנת 1992 הוא נבחר ליו"ר אגודת המעצבים הגרפיים בישראל, ובשנים 1995-1998 הוא כיהן כנציג ציבור במליאת רשות השידור. מאז 1995 טרטקובר הוא חבר בוועדה לאמנות פלסטית במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות.

 

בעשור האחרון טרטקובר עוסק, בצד פעילותו בתחום של עיצוב התרבות, בהצבת עבודות במרחב הציבורי. כתושב נווה צדק יזם טרטקובר את הצבת קיר הקרמיקה "סיפורה של נווה צדק" במרכז סוזן דלל (1989), ובאותה שנה יצר עבור חברת "ישקר" את העבודה "תולדות הציונות" - קיר באולם הנכנסים של נתב"ג. בשנת 1992 הוא העמיד קיר זיכרון לציון מקומו של משכן הכנסת הראשונה במגדלי האופרה בתל אביב, וב-1999 הוא תכנן ועיצב את אתר ההנצחה ליצחק רבין בבית עיריית תל אביב, שנחנך ביום השנה הרביעי לרצח ראש הממשלה.

 

וכך מסכם דוד טרטקובר: "אביגדור המאירי כתב בראשית שנות העשרים במוטו לכתב העת 'המחר': 'חופש הדיבור אינו זכות, אלא חובה.' כאדם החי במקום רדוף מלחמות ומאבקים בין יהודים לערבים, בין חילונים לחרדים, בין גברים לנשים - אני ממלא את חובתי ביצירתם של דימויים ישירים, לעתים כואבים ומכאיבים, שהם התראפיה היחידה שלי."

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012