education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

אלי הורביץ - מעמודי התווך של התעשייה המתקדמת בישראל ומי שהפך את חברת "טבע" לאחד ממפעלי התרופות המתקדמים ביותר בעולם - נולד בירושלים בשנת 1932.

 

ציוני דרך בחייו

1948:          התגייס לצה"ל במסגרת ילידי שנתון 1931.

1949:          היה ממייסדי קיבוץ תל קציר וחבר בו.

1953-1956: למד בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, בשלוחה התל-אביבית.

1953:         הצטרף לחברת התרופות "אסיא".

1956:         השתתף בקורס לקציני מילואים (השתחרר ממילואים בדרגת סא"ל).

1976:         "אסיא" התמזגה עם "טבע", והוא נתמנה למנהל הקבוצה.

1976:         קיבל את פרס התעשייה.

1977-1978: היה יו"ר מכון היצוא.

1981-1986: היה נשיא התאחדות התעשיינים.

1986-1987: היה יו"ר הדירקטוריון של בנק לאומי.

1986-1989: היה יו"ר של כוח המשימה הישראלי.

1989-1992: היה יו"ר הרשות לפיתוח ירושלים.

1989-1995: היה יו"ר הוועד הפועל של מכון וייצמן למדע.

1990:         קיבל תואר "דוקטור לשם כבוד" מהטכניון.

1991-1995: היה חבר הוועדה המייעצת של בנק ישראל.

1994:         קיבל תואר "דוקטור לשם כבוד" ממכון וייצמן למדע.

1996:         ה-FDA אישר את השימוש בתרופת הקופקסון של  "טבע" למחלת הטרשת הנפוצה.

1998:         היה חתן אות ההצטיינות של "בני ברית".

1998:         קיבל את פרס המצוינות בניהול עסקים גלובליים מ"המרכז לחקר עסקים גלובליים ע"ש מקס

                 פרלמן" באוניברסיטת תל אביב.

1998:         נבחר לתעשיין היובל.

2001:         קיבל את הפרס לכלכלה ע"ש הוגו רמניסיאנו מאוניברסיטת תל אביב.

2001 ואילך:  חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב.

 

אלי הורביץ נשוי לדליה, לשעבר מנהלת לימודי ההיסטוריה בטלוויזיה החינוכית, ולבני הזוג שלושה ילדים ושבעה נכדים.

 

 

אלי הורביץ נולד בירושלים בשנת 1932, ולאחר תקופה קצרה עברה משפחתו לתל אביב שבה גדל. על הוריו הוא מספר: "הוריי עלו לארץ בעלייה השלישית. אבי, צבי, עלה בשנת 1921 לאחר עבודה של שנתיים במכרות פחם באוסטריה כדי לממן את הוצאות נסיעתו. הוא הגיע לחדרה, והצטרף לקבוצה שעסקה בייבוש הביצות. אמי, צפורה, עלתה לארץ בגיל 16, שנתיים מאוחר יותר, והצטרפה לאותה קבוצה.

 

בשל חוסר עבודה הגיעו הוריי בסוף שנות העשרים לירושלים, ואבי מצא עבודה כטייח במלון 'המלך דוד' שנבנה באותה עת."

 

לאחר שהמשפחה עברה לתל אביב, למד אלי בבית הספר "הכרמל", ולאחר מכן ב"תיכון עירוני א'", והיה בוגר המחזור הראשון. כשפרצה מלחמת העצמאות הוא למד בכיתה השביעית. הוא "ברח" מהתיכון כדי להתגייס לצה"ל, למרות גילו הצעיר. בשנת 1949 עלה הגרעין שלו להתיישב בקיבוץ החדש תל קציר. הוא עזב את הקיבוץ כעבור שנים, והוא מספר: "התלבטתי אם ללמוד כלכלה או משפטים, והחלטתי, בסופו של דבר, שלימודי כלכלה מעניינים ומועילים יותר. למדתי לימודי ערב בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית. באותה תקופה חיכיתי לעבודה בלשכת הנוער בעיריית תל אביב, אבל זה לא התקדם, והתחלתי, בלית בררה, לחפש עבודה אחרת. הגעתי למפעל התרופות 'אסיא', ושם נשאלתי מה אני יודע לעשות. למעשה לא ידעתי כלום, מלבד נהיגה בטרקטור שהבאתי מקיבוץ תל קציר. נשאלתי אם אני יודע לשטוף כלים, וכשעניתי בחיוב, התקבלתי כשוטף כלים במעבדה. ב'אסיא' זכיתי לעבוד עם אנשים יוצאי דופן, מורים בנשמתם, שמהם למדתי א"ב של כימייה וכימייה אנליטית, ומאוד אהבתי את זה. האווירה שם הייתה של משפחה מורחבת, כמו בקיבוץ, וזה מצא חן בעיניי."

 

לאחר שסיים אלי הורביץ את לימודיו האוניברסיטאיים, נשאר לעבוד ב"אסיא". הוא היה פעיל במיזוג של "אסיא" עם "צרי", ולאחר מכן, ב-1969, ברכישת "טבע". אלי מוסיף: "שנות השישים היו מעניינות במיוחד. פעלנו באפריקה והקמנו בה מפעלים בקונגו הבלגית ובאתיופיה ומרכזים בניגריה, בגאנה, בטוגו ועוד." בשנת 1976 מונה אלי הורביץ למנכ"ל של קבוצת "טבע".

 

במשך כל השנים הקדיש אלי הורביץ, במקביל לפעילותו העסקית, גם משאבי זמן לעבודה ציבורית. ב-1977 הוא נתמנה ליו"ר ההנהלה של מכון היצוא, ובשנת 1981 לנשיא של התאחדות התעשיינים. במהלך כהונתו פקדו את כלכלת ישראל סערות וטלטלות חריפות. בכהונתו כנשיא התאחדות התעשיינים וכיו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים תרם אלי הורביץ תרומה מכרעת להרגעת המשק ולגיבושה של תכנית לייצוב המשק תוך שיתוף פעולה עם שר האוצר דאז, יצחק מודעי ז"ל, ומזכ"ל ההסתדרות, ישראל קיסר יבל"א. הוא מילא תפקידים ציבוריים רבים ומגוונים, שזיכו אותו בשורה ארוכה של פרסים ואותות כבוד. ב-1976 הוענק לאלי הורביץ הפרס היוקרתי שהתאחדות התעשיינים מעניקה לבכירי התעשייה. ביוני 1998 הוענק לו, במסגרת חגיגות היובל למדינת ישראל, האות "תעשיין היובל". במשך כל השנים שירת אלי במילואים בכל מלחמות ישראל (כולל מלחמת לבנון); הוא התחיל  מהתפקיד הזוטר ביותר והגיע לדרגת סגן מפקד חטיבה.

 

עיקר פעילותו של אלי הורביץ הייתה במסגרת חברת "טבע", שאותה הפך לחברה ישראלית גלובאלית, המנוהלת מישראל, ובבעלותה מפעלים וחברות בארץ וברחבי העולם. על פעילותו בחברת "טבע" הוא אומר: "אנחנו אחת החברות היחידות בעולם בגודלנו שעסקו בתכנון ובניהול אסטרטגי עוד בתחילת שנות ה-80. לאחר תהליך לימוד הגענו למסקנה שנפתח לנו חלון הזדמנויות בארה"ב בתחום הגנרי, ולאחר ניתוח המצב נכנסנו, בשותפות ובמימון של חברה זרה, לארה"ב. קבענו שלושה שלבים אסטרטגיים בני חמש שנים כל אחד. ביצענו את התכנית כפי שהותוותה בכתובים.

 

בשלב השני, לאחר החדירה לארה"ב, הסתמכנו על ייצור גנריקה בעל ערך מוסף. השלב השלישי היה כניסה לשוק החדשני, תוך הסתמכות על מאגר הידע והכוח המדעי של ישראל. באוקטובר 1996 אישרה רשות הבריאות האמריקנית למזון ולתרופות (FDA) את תרופת הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה. התרופה הייתה פרי המצאתם של פרופ' מיכאל סלע, פרופ' רות ארנון וד"ר דבורה טייטלבאום - כולם ממכון וייצמן למדע. נוצר שיתוף פעולה בין הממציאים ל'טבע'. 'טבע' פיתחה את תהליך הייצור לתהליך הדיר ותעשייתי, עסקה בניסויים הפרמקולוגיים והקליניים והפכה את הרעיון ההמצאתי לתרופה חדשנית. הבאת תרופה משלב המחקר והניסוי לשלב של השימוש והטיפול הרפואי היא אתגר הדורש חזון, יזמה, תעוזה ותחכום מדעי-טכנולוגי."

אלי הורביץ מסכם: "חברת 'טבע' ידעה לחשוב ולתכנן קדימה, לבנות צוות מנהלים ועובדים שיזדהה עם מטרותיה של החברה ועם תרבותה. החברה שאפה, ושואפת גם כיום, להיות חברה גלובאלית ישראלית, ואני מאמין שהיא תתמיד בעשייה מבורכת זו."

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012