education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
פרופ' נחום רקובר
 
 
 

.נחום רקובר - פרופסור אמריטוס למשפט באוניברסיטת בר אילן והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מחשובי החוקרים של המשפט העברי בדורנו - נולד בירושלים בשנת תרצ"ג (1932).

 

לימודים והשתלמויות

1947-1949: ישיבת בני עקיבא, כפר הרא"ה

1949-1957: ישיבת "מרכז הרב" בירושלים (מוסמך לרבנות)

1952-1957: הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים (מוסמך למשפטים)

1968:         ד"ר למשפטים באוניברסיטה העברית, ירושלים.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

1964-1973: הוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים

1974:         מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים

1975-1980: מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב

1981-1991: פרופסור חבר במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1970: פרופסור אורח באוניברסיטת דרופסי, פילדלפיה, ארה"ב

1977: פרופסור אורח באוניברסיטאות ברקלי, הרווארד וברנדייס, ארה"ב.

 

תפקידים אחרים

1959-1981: יועץ למשפט העברי במשרד המשפטים

1982-1999: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

1999-2002: חבר הנהלת "מורשת המשפט בישראל".

 

חברות בוועדות ובגופים ציבוריים

1963: חבר בוועדה הציבורית להכנת חוקים להחלפת המג'לה

1972: חבר בוועדה הציבורית לתיקון דיני זכות היוצרים

1974: חבר בוועדה הציבורית להכנת חוק להגנה על צנעת הפרט

1984: עמית המכון הבינלאומי לאיחוד המשפט הפרטי (יונידרו"א), רומא

1988: נשיא האגודה הבינלאומית למשפט העברי

1998: יו"ר ועדת ההיגוי לנושא הלכה ודמוקרטיה מטעם משרד החינוך

1998: חבר הנהלה באגודה הבינלאומית לדת ולמשפט.

 

פרסים מדעיים

1974: "פרס חולון" על הספר "השליחות וההרשאה במשפט העברי"

1974: "פרס ירושלים על הספר "אוצר המשפט - מפתח ביבליוגרפי למשפט העברי"

1979: "פרס צלטנר" על מחקר על "ההגנה על כבוד האדם העברי"

1990: פרס לספרות ולמחקרים תורניים ע"ש הרב י"ל הכהן מימון על מחקרים במשפט העברי

1999: פרס הרב קוק של עיריית תל אביב על סדרת הספרים "חוק לישראל".

 

ספרים ופרסומים

פרופ' רקובר ערך ופרסם 34 ספרים, ובכללם:

  • "השליחות וההרשאה במשפט העברי", ירושלים, תשל"ב
  • "אוצר המשפט" - מפתח ביבליוגרפי למשפט העברי, ירושלים, תשל"ה
  • "שלטון החוק בישראל", ירושלים, תשמ"ט
  • "זכות היוצרים במקורות היהודיים", ירושלים, תשנ"א
  • סדרת "חוק לישראל" - עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי, ירושלים, תשנ"ב-תשנ"ח (7 כרכים)
  • "איכות הסביבה - היבטים רעיוניים ומשפטיים במקורות היהודיים", ירושלים, תשנ"ד
  • "גדול כבוד הבריות" - כבוד האדם כערך-על, ירושלים, תשנ"ט.

 

פרופ' רקובר פרסם למעלה מ-200 מאמרים מקצועיים בכתבי עת מדעיים ותורניים בארץ ובעולם.

 

פרופ' רקובר נשוי לבתיה, אחות מיילדת במקצועה, ולבני הזוג תשעה ילדים.

 

 

"אבא, הרב חיים רקובר, ואימא, חנה מלכה לבית מנדלבוים, הגיעו לארץ ממזרח אירופה כילדים בראשית המאה העשרים עם הוריהם. הסב מצד אימא היה ר' שמחה מנדלבוים, שעל שמו נקרא מעבר מנדלבוים, נקודת המעבר בין ישראל לירדן מאז מלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים. משנישאו, היה להוריי בית מסחר סיטונאי למצרכי מזון בעיר העתיקה. אבל תלמוד תורה של אבא ז"ל ושל הילדים ייבדלו לחיים היה בעיני אבא ואימא ז"ל הדבר החשוב מכול. במשך ארבעים שנה השתתף אבא בשיעור הקבוע בבית הכנסת 'הנשיא' (לשעבר בית הכנסת 'רחביה'), תחילה כאחד הלומדים ולאחר מכן כמגיד השיעור. הלימוד היה בבחינת ערך מקודש שאין לבטלו מכל סיבה שהיא. גם אם אבא היה נוסע לעיר אחרת לרגל מסחרו, היה מקדים לחזור כדי שלא לבטל את מתן שיעורו הקבוע בבית הכנסת". אין כל פלא שהאווירה הזאת בבית השפיעה על דרכו של נחום במשך כל השנים.

 

נחום רקובר למד בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, ולאחר מכן בישיבת "מרכז הרב" בירושלים. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, השפיע עליו מאוד. לימים העלה על הכתב את שיחותיו של רבו על "פרקי אבות" והוציאן לאור בספר "קניין תורה" (הכינוי לפרק השישי של "פרקי אבות"). במהלך לימודיו בישיבת "מרכז הרב" הוסמך פרופ' רקובר לרבנות והוא בן 21 שנה.

 

בשנת 1952 התחיל נחום רקובר את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. "ההחלטה ללמודי משפטים נבעה מכך שרציתי לתרום לעיצוב הרוחני של מדינת ישראל בהחדרת עקרונות המשפט העברי. המניע לכך נבע מן ההכרה שנתחזקה בעת לימודיי בישיבת 'מרכז הרב', בדבר ערכה של מדינת ישראל כהתגשמות חזון הגאולה. תפיסת עולמו של הראי"ה קוק היא בהבנת ערכו הייחודי של העם היהודי וזיקתו לארץ ישראל".

 

הרב פרופ' נחום רקובר הוסמך למשפטים בשנת 1957, וזכה לתואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1969. "בלימודי המשפטים ביקשתי לבחון את ייחודו של המשפט העברי ששיטות המשפט האחרות ינקו ממנו".

 

פרופ' רקובר שימש משנה ליועץ המשפטי למדינת ישראל עד לפרישתו לגמלאות, בשנת 1999. לשאלה אם ניתן לשלב את המשפט העברי במשפט המודרני הוא משיב: "בוודאי. עדות לכך היא התרומה הרבה של המשפט העברי לחקיקה של הכנסת ובייחוד בנושאים הנראים חדשניים, כגון זכויות היוצרים, הזכות לפרטיות וזכויות האדם".

 

פרופ' רקובר היה חבר בוועדות ציבוריות להכנת חוקים שבאו להחליף את דיני המג'לה העות'מניים, וכן היה חבר בוועדה הציבורית להכנת החוק להגנה על הפרטיות ובוועדה הציבורית להכנת חוק זכויות היוצרים. פרופ' רקובר כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית למשפט העברי, והוא עמית המכון הבינלאומי לאיחוד המשפט הפרטי (יונידרו"א) שמושבו ברומא. הוא גם נמנה עם מייסדי העמותה "מורשת המשפט בישראל", שמטרתה מחקר המשפט העברי, הוראתו ולימודו.

 

הרב פרופ' נחום רקובר ערך וכתב 34 ספרים. בהקדמה לספר "השליחות וההרשאה במשפט העברי" כתב שופט בית המשפט העליון, הפרופ' משה זילברג, בין השאר: "דומני כי ספרו של המחבר הוא המונוגרפיה הממצה ביותר שנכתבה אי פעם על איזה שהוא נושא תלמודי-משפטי מסוים... חושב אני כי זהו חיבור אשר לא יוכל להתעלם ממנו שום חוקר בעתיד."

 

בשנת 1998 ראה אור ספרו של פרופ' נחום רקובר, "לשילובו של המשפט העברי במשפט הישראלי". בהקדמה לספר כותב היועץ המשפטי לממשלת ישראל, אליקים רובינשטיין, בין השאר: "המשפט העברי עודו לרבים מאתנו ארץ נעלמה, אך התוודעות אליה אפשרית, הרשות נתונה והשערים פתוחים. אף אם הדרך לשילובו במשפט הישראלי, בהקרנה של עקרונות לחקיקה ולפסיקה, עודה ארוכה - המעבר על פני המשוכות אפשרי. אם תרצו - אין זו אגדה... פרופ' רקובר עשה רבות במאבק בלתי נלאה רב שנים, לשם החדרת תודעתו וידיעתו של המשפט העברי בשילוב עקרונות מן המשפט העברי בחקיקה, במחקרים, בספרות יען רחבה, בסמינרים לשופטים ומשפטנים, ובעידוד הלימוד בפקולטות למשפטים. מאבקו זה של פרופ' רקובר מניב, ועוד יניב, פרות משובחים, שיש בהם כדי לסייע להתמודד עם כל נושא משפטי. מאבק זה ראוי שיימשך, גם מעבר לאלה - לכלל ביטוי רב יותר של המשפט העברי בחקיקה, בפסיקה הישראלית לדרגותיה ובהשראה גוברת בחוות הדעת הניתנות במשרד המשפטים בפרט ובייעוץ המשפטי הממשלתי בכלל."

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012