education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
 נימוקי השופטים
 

כבר בתחילת דרכו, בשנות ה-60, התבלט האדריכל רם כרמי כמחפש וכסולל דרכים חדשות בעשייה ובשיח המקצועי בישראל. כמעט כל הפרויקטים שתכנן וכן הדברים שכתב ואמר זכו לתשומת לב ועוררו תגובות, אם של הסכמה ואם של התנגדות, אבל תמיד מתוך הערכה לכשרון ולדבקות של האיש למתן תשובות (לרוב נון קונפורמיסטיות) לנושאים החשובים שעמדו על סדר היום הציבורי של ישראל הנבנית בסערה.

 

בשנות ה-70 הצטרף רם כרמי לניסויים של פיתוח הבנייה ה"ברוטליסטית", בנייה שאפיינה את העשייה האדריכלית המעניינת והמוערכת של קבוצת אדריכלים צעירים בני דורו, במאמץ לעצב סגנון "רזה", "ישיר", "מקומי" אופייני לארץ. בין הבניינים הבולטים של כרמי בתקופה זו ראוי להזכיר את בית הספר "עמל" בצפון תל-אביב.

 

בשנות ה-70 פנה רם כרמי למגזר הציבורי, ופעל במשך שנים אחדות כאדריכל ראשי של משרד השיכון. בתפקידו זה היה שותף-מוביל למהפך משמעותי בהגדרת תפקידיו של השיכון הציבורי: לא עוד אדריכלות אנונימית וחזרתית של בנייני "שיכון", אלא יצירת סביבה מאוזנת ומספקת לחיי היחיד והקהילה, מעבר מבית לשכונה ולעיר. אופיינית לעיסוקו במגורים בתקופה זו היא קבוצת בנייני המגורים שתכנן בשכונת "גילה" בירושלים.

 

לאחר שחזר שוב למשרדו הפרטי, עסק כרמי בעיצוב בסגנון "הפוסטמודרני" וה"ורנקולרי" שאפיינו את העשייה האדריכלית בעולם כולו באותה תקופה. הבולט בבניינים מתקופה זו הוא בניין בית-המשפט העליון בירושלים שתכנן רם כרמי עם אחותו עדה כרמי כתוצאה מזכייה משותפת של שניהם בתחרות.

 

בשנים האחרונות כרמי מנסה לפתח שפה אישית הקרויה בפיו "אדריכלות לירית", והוא אף פרסם לאחרונה ספר על נושא זה. בניין מייצג של תפיסתו זו הוא "בית רוזמרין" בהרצליה פיתוח.

 

עבודתו הפורייה ורבת השנים בתכנון, בשיח ובהוראה, ומעל הכול מאמציו הבלתי נלאים בהובלת האדריכלות הישראלית לאופקים תרבותיים ואינטלקטואליים חדשים בדרך לגיבוש אדריכלות ישראלית מקורית - כל אלה עשו את פרופ' רם כרמי לאישיות מוערכת, הראויה לפרס ישראל בתחום האדריכלות לשנת תשס"ב.

 

השופטים

אדר' פרופ' אברהם יסקי, יו"ר

פרופ' אלינוער ברזקי

מר דן ריזינגר

 

 

 

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012