education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קרן קיימת לישראל
 
 
 

פרס ישראל תשס"ב מוענק לקרן קימת לישראל על תרומותיה הנרחבות והייחודיות לחברה ולמדינה ובמלאת לה 100 שנים.

 

ציוני דרך בתולדות קרן קימת לישראל

1901:          הקונגרס הציוני החמישי, שנועד בבאזל, מכריז על ייסוד קרן קימת לישראל.

1902:          תרומות ראשונות מכל רחבי העולם היהודי מתחילות להיאסף באמצעות הקופסה הכחולה,

                  ספר הזהב ובולי קק"ל.

1903-1906:  קק"ל רוכשת קרקעות ראשונות של אדמות כפר חיטים, חולדה, בן שמן, אום דלייקה

                  ואום ג'וני.

1907:          קק"ל גואלת את אדמות דגניה וכנרת.

1908:          ניטע יער הרצל בבן שמן.

1909:          קק"ל מסייעת למייסדי העיר תל אביב ולשכונת "הדר הכרמל" בחיפה, ורוכשת 

                  אדמות לבניין הטכניון והגימנסיה הריאלית בחיפה, הגימנסיה העברית בירושלים

                  וגימנסיה "הרצליה" בתל אביב.

1911:          יהושע חנקין רוכש עבור קק"ל אדמות ראשונות בעמק יזרעאל, ומרחביה מוקמת עליהן.

1912:          קק"ל מקימה שכונות לעולי תימן ליד המושבות.

1921:          שני גושי קרקע גדולים נרכשים על ידי חנקין בעמק יזרעאל: גוש חרוד במזרח העמק

                  וגוש נהלל ערבו.

1922:          מנחם אוסישקין נבחר לראש קק"ל.

1924:          קק"ל גואלת את האדמות של מפרץ חיפה ועמק זבולון.

1925:          האוניברסיטה העברית נחנכת על אדמות קק"ל בהר הצופים.

1927:          נוסדת "תנועת המורים למען קק"ל".

1932:          קק"ל רוכשת אדמות בעמק בית שאן. יוסף ויץ מתמנה לראש מחלקת הקרקעות

                  והייעור בקק"ל.

1933:          קק"ל פועלת לייבוש הביצות בוואדי חווארית שבעמק חפר.

1936:          יישובי "חומה ומגדל" עולים על הקרקע של קק"ל באזורי התיישבות חדשים.

1943:          קק"ל מקימה את שלושת המצפים בנגב: גבולות, בית אשל ורביבים.

1946:          קק"ל מסייעת ל-י"א הנקודות לעלות להתיישבות בנגב.

1950:          קק"ל מקימה כפרי עבודה באזור ההר.

1951:          מתחיל מפעל ייבוש החולה.

1955:          מתחילה הכשרת הקרקעות להתיישבות בחבל לכיש.

1958:          מסתיים מפעל ייבוש החולה.

1959:          קק"ל מפתחת את חבל עדולם.

1960:          הכנסת מקבלת את חוק יסוד המקרקעין המתבסס על עקרון קרקע הלאום

                  של קק"ל.

1961:          נחתמת האמנה בין קק"ל לבין ממשלת ישראל, שלפיה קק"ל היא הממונה על 

                  פיתוח אדמות הארץ ועל ייעורן.

1964:          מתחילים בנטיעת יער יתיר, הגדול ביערות קק"ל.

1968:          קק"ל חוזרת לפתח את גוש עציון.

1975:          נחנך פארק קנדה בעמק איילון.

1984:          מוקם פארק ספיר בערבה, ובו אגם מלאכותי.

1987:          קק"ל מפתחת את פארק ז'בוטינסקי בשוני.

1988:          קק"ל מפתחת את הירדן שמצפון לכנרת לנופש ולבילוי בחיק הטבע.

1993:          קק"ל מתחילה בפיתוח החולה ובשיקומה.

1994:          קק"ל מרחיבה את היקף הפעילות לדחיקת המדבר.

1995:          קק"ל משקמת את נחלי ישראל שהזדהמו.

1996:          קק"ל מתחילה את המפעל "נגב של צמיחה" לפיתוח החקלאות וההתיישבות בנגב.

2001:          קק"ל מפתחת מערך לקירוב הציבור ליערות ולפארקים.

 

מאז הקמתה ועד שנת 1998 רכשה קק"ל 2.6 מיליון דונם קרקע להתיישבות; הכשירה את הקרקע לכ-1,000 יישוביים; הכשירה כמיליון דונם קרקע לחקלאות; נטעה למעלה מ-220 מיליון עצים על פני 900,000 דונם; מפתחת ומטפחת כ-400,000 דונם חורש טבעי; הקימה 100 מאגרי מים וסכרים; התקינה מאות חניוני נופש ופארקים אזוריים; פילסה כ-6,000 ק"מ של דרכים; פועלת לשיקום נחלי ישראל שהזדהמו; קולטת ביערותיה ובאתריה 12 מיליון מבקרים לשנה.

 

 

זה קרה ביום הרביעי לקונגרס הציוני החמישי שנערך בעיר באזל בי"ט בטבת תרס"ב, 29.12.1901. כל אותו יום היו צירי הקונגרס עסוקים בדיון על ההצעה להכריז על הקמת קרן לאומית לרכישת אדמות בארץ ישראל, כפי שהציע הפרופסור למתמטיקה מאוניברסיטת היידלברג, הרמן שפירא, ארבע שנים קודם לכן, בקונגרס הציוני הראשון. יונה-יוהאן קרמניצקי, מהנדס חשמל ותעשיין מווינה, שהתלהב מאוד מרעיון הקרן, ראה את עצמו, מאז מותו של שפירא, מחויב להקים את הקרן הלאומית, והוא דחק בהרצל ובמנהיגי התנועה לאשר את ההצעה. כמה ימים לפני כן אמר מישהו כי אולי כדאי לדחות שוב את הקמת הקרן, וקרמניצקי פרץ בבכי. עכשיו החליט הרצל כי יש להעביר את ההצעה ויהי מה. הרצל, בקסמו הרב, הצליח להעביר את הצירים לצדו, והועלתה להצבעה ההצעה על הקרן הלאומית הקובעת "כי הקרן היא רכוש העם היהודי כולו".

 

עברו 100 שנים, וקרן קימת לישראל היא עדיין במרכז העניינים, והיא מקבלת את פרס ישראל בשנת הולדתה ה-100. בשנים שלפני הקמת המדינה עסקה קק"ל, כזרוע של התנועה הציונית וכנאמן העם היהודי, ברכישת קרקעות בארץ ישראל ובהעמדתן לרשות ההתיישבות היהודית. רכישות הקרקע, הכשרתה והעמדתה לרשות המתיישבים אפשרו את הקמתם של מאות יישובים בארץ ישראל, והם אשר הכריעו את הכף בהחלטת האומות המאוחדות על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, והם אשר התוו במידה ניכרת את גבולות המדינה והיו התשתית למדינת ישראל שהוקמה.

 

במהלך השנים לקחה על עצמה קרן קימת לישראל את מפעל הייעור הנרחב בארץ, ובמשך השנים נטעה למעלה מ-200 מיליון עצים על פני מיליון דונם בקירוב. בעשותה זאת החזירה קרן קימת לישראל את הצבע הירוק למרחבים שעמדו בשממתם מאות שנים.

 

יערות קק"ל משמשים מקום בילוי ונופש לכ-10 עד 12 מיליון מבקרים בשנה. קק"ל, "היערן של המדינה", מקדישה משאבים ניכרים לפיתוח היער בישראל, לטיפוחו ולשימורו. למפעל רחב ממדים זה השפעה אקולוגית חיובית, והוא תורם רבות לשיפור איכות הסביבה בישראל.

 

פעילותה של קק"ל בדחיקת המדבר זכתה למוניטין עולמי, והיא משמשת דוגמה ומופת למדינות רבות הנאבקות בתהליכי המדבור המאיימים על אדמותיהן ועל כלכלתן. גם בתחומי המחקר והפיתוח החקלאיים בישראל, ובעיקר באזורים צחיחים וצחיחים למחצה, רב חלקה של קרן קימת לישראל, והיא מסייעת רבות לפיתוח החקלאות בנגב, בערבה ובהרי הגליל.

 

מאז ימיה הראשונים, כאשר עסקה קק"ל בהכשרת קרקע להתיישבות, היא נתנה את ידה למפעלי ניקוז נרחבים ולייבוש שטחי ביצות בעמק יזרעאל, בעמק זבולון, בעמק חפר ובעמק בית שאן ובמפעל הלאומי הגדול של ייבוש עמק החולה בשנות החמישים ושיקומו מחדש בשנות התשעים של המאה הקודמת. בעשותה זאת העמידה קק"ל עשרות אלפי דונמים לרשותם של המתיישבים בגליל ובעמקים. בד בבד עם פעילויות הכשרת הקרקע, הייעור והניקוז עסקה קק"ל במהלך השנים בסיוע למשק המים הישראלי. זה התחיל בחפירת בארות בשנות העשרים של המאה הקודמת ובהנחת קווי  מים ליישובים מרוחקים, ונמשך במפעל רב-ממדים של שנות השמונים והתשעים להקמת מאגרי מים וסכרים בכל רחבי הארץ. עד כה הקימה קק"ל למעלה ממאה מאגרי מים המכילים כ-5% מתצרוכת המים של ישראל, ובכך תרמה תרומה חשובה למשק המים הנתון במצוקה חמורה. בעשור הקרוב קק"ל מתכננת להקים 100 מאגרי מים נוספים.

 

בתחום החינוך הציוני בקרב הנוער היהודי בארץ ובתפוצות נטלה על עצמה קק"ל את המשימה החשובה של הידוק הקשר של הנוער היהודי עם אדמת ישראל. לבד מפעילותה בבתי הספר - באמצעות תנועת המורים למען קק"ל - קק"ל מארחת מדי שנה אלפי בני נוער מהארץ ומהתפוצות במרכזי השדה והיער שהקימה בכל הארץ. בשנים האחרונות קק"ל אף אירחה במרכזי היער שלה אלפי נערים ונערות מיישובי קו העימות בגבול הצפון, והעניקה להם רוגע נפשי ופעילות חינוך ונופש, בימים הקשים של העימות בצפון.

 

על משימות קק"ל במאה ה-21 אומר שלמה גרבץ, יו"ר עמית של דירקטוריון קק"ל: "קרן קימת לישראל, שהניחה את התשתית הקרקעית להתיישבות היהודית בארץ ישראל, תמשיך לדבוק בשליחותה כנאמן העם היהודי על אדמתו. השמירה על אדמת הלאום, שימורה, טיפוחה ופיתוחה והידוק הקשר של בני העם היהודי בתפוצות עם אדמת הארץ - הן המשימות הניצבות לפני קרן קימת לישראל, וכל פעילותה תוקדש למילוי משימות אלה."

 

ומסכם יחיאל לקט, יו"ר דירקטוריון קרן קימת לישראל: "הקרקע, המים, הטבע, נופי המולדת והאדם היו אבני היסוד לתחייתנו בארץ, וכן יהיו גם בעתיד. קרן קימת לישראל, אשר הייתה אמונה על העשייה בתחומי הקרקע, המים, הטבע והנוף במשך 100 שנות קיומה תמשיך לפעול בתחומים אלה בהתאם לצרכים המשתנים של ישראל. צבעי החום, הירוק והכחול - המסמלים את מגוון פעילויותיה של קק"ל - ימשיכו להנחותה בשנים הבאות. קרן קימת לישראל בת מאה, וכל העתיד לפניה."

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012