education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

אהרן רזין – פרופסור מן המניין לביוכימייה באוניברסיטה העברית בירושלים,  מהחוקרים הבולטים בתחום הביוכימיה בישראל ובעולם – נולד בתל אביב בשנת 1935.

 

לימודים והשתלמויות

1956-1955: מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים

1960-1956: תואר M.Sc. בביוכימייה באוניברסיטה העברית בירושלים

1967-1962: תואר Ph.D. בביוכימייה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים

1970-1968: בתר-דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה (CALTECH).

 

תפקידים אקדמיים בארץ

1971 ואילך: מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין לביוכימייה של התא ולגנטיקה של האדם

                 בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים

1984-1980: מנהל המחלקה לביוכימייה של התא בפקולטה  לרפואה ומנהל המדור הביוכימי בפקולטה 

                 לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים

1989-1985: מנהל המכון לביוכימייה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים

1988 ואילך: מחזיק הקתדרה למדעי הרפואה ע"ש ד"ר יעקב גרינבאום באוניברסיטה העברית

                 בירושלים.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1971:         פרופסור אורח במעבדתו של פרופ' סנגר בקיימברידג', אנגליה

1979-1978: פרופסור אורח אצל פרופ' ריגס במכון בקמן לחקר הסרטן, דוארטה, קליפורניה

1986-1984: פרופסור אורח אצל פרופ' קנטוני במכוני הבריאות של ארה"ב בבטסדה.

 

תפקידים אחרים

1980:         יוזם וחבר בצוות הקמת המכון לביוכימייה של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית

                 בירושלים

1991-1982: עורך עמית של כתב העת Biochim. Biophys. Acta 

1993-1990: חבר הוועד המנהל של הרשות למחקר ולפיתוח באוניברסיטה העברית בירושלים

2000-1996: יו"ר הוועדה לתכנון ולפיתוח של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית

2000-1994: חבר הוועדה המייעצת בנושא של חקר גנום האדם של האקדמיה הלאומית הישראלית

                 למדעים.

 

אותות הוקרה

1986-1984: Scholar in Residence של מרכז Fogarty הבינלאומי שליד מכוני הבריאות הלאומיים

                 בארה"ב

1995:         חבר נבחר בארגון הגנטיקה המולקולרית של האדם – HUGO

1996:         חבר נבחר בארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית – EMBO .

 

פרסומים

פרופ' אהרן רזין מפרסם את מחקריו בכתבי העת המדעיים החשובים בעולם וערך שני ספרים בנושא המתילציה של ה-DNA.

 

מחקרים

בין מחקריו של פרופ' אהרן רזין: תיקון מוטציה נקודתית בעזרת מקטע DNA מסונתז כימית; חשיבות המתילציה של ה-DNA בפעילות של גנים; תהליך יצירת תבניות מתילציה של גנים בודדים בשלבים שונים של התפתחות העובר; תהליך ההטבעה של קבוצת גנים החשובים להתפתחות תקינה של העובר; גילוי שתי קופסיות הטבעה בשני אזורים מוטבעים בגנום העכבר והאדם, הכוללות בתוכן את האלמנטים האחראים על תהליך ההטבעה.

 

פרופ' אהרן רזין נשוי לוורדה לבית ויטנברג, לשעבר אחות ראשית לבריאות הציבור, ולזוג בת ובן ושלושה נכדים.

 

 

"הוריי, הניה ויחזקאל, עלו לארץ ב-1926 כשכבר היו נשואים והורים לאחי הבכור יעקב. בארץ הקים אבי קואופרטיב לבעלי מלאכה וניהל אותו. הוריי שלחו אותי, מתוך השקפת עולמם, להתחנך בבית החינוך לילדי עובדים ובבית החינוך התיכון ע"ש י"ח ברנר בפתח תקוה", כך מספר פרופ' רזין על בית הוריו ועל האווירה ששררה בו.

 

הוא נולד בתל אביב ב-1935 וגדל בפתח תקוה. בצה"ל שירת בסיירת גולני. את לימודיו האקדמיים החל באוניברסיטה העברית, שבה למד פיזיקה ומתמטיקה. על אף הצלחתו החליט שעתיד המדע הוא בתחום הביולוגיה והחל ללמוד ביוכימייה לתואר שני. משם החל בקריירה מזהירה, שבה תיעל את הרקע שלו לגילויים חשובים בתחום הביולוגיה המולקולרית והגנטיקה. מחקריו הראשונים של פרופ' רזין עסקו בתחום המטבוליזם של חומצות גרעין. במעבדתו של פרופ' יעקב מגר באוניברסיטה העברית חקר את הפגמים הביוכימיים במחלת השיגדון (גאוט) ובמחלת הפול (פביזם), ומחקריו היו בסיס הידע שהוביל לפיתוח תרופות חשובות.

 

את השתלמות הבתר-דוקטורט עשה פרופ' רזין במעבדתו של רוברט סינשיימר ב-CAKTHCH, ושם רכש כלים בסיסיים בתחום הביולוגיה המולקולרית. כששב לארץ החל לחקור את הביוכימייה של המתילציה של ה-DNA. וכך הוא מספר: "ה-DNA בנוי מארבעה בסיסים - A,G,T,C – שהם, בצירופים שונים, האינפורמציה הגנטית. החומר הגנטי באדם מכיל כ-3 מילייארדי בסיסים, והצירופים ביניהם מגדירים את הגנים – בסך הכול 50,000-30,000 גנים שונים זה מזה – וכל גן מגדיר תפקיד ייחודי בתא. ב-1948 התגלה בסיס חמישי ב-DNA, שנקרא 'מתיל C'. לאחר 7 שנים גילה סינשיימר, שכל שיירי המתיל C נמצאים בשכנות ל-G. ידע זה היה רדום עד שנות ה-70. באותה תקופה התגלו במעבדה שלנו הפעילויות האנזימטיות האחראיות למתילציה של שיירי C בתוך ה-DNA." פרופ' רזין היה חלוץ בתחום והבין כבר בשלבים מוקדמים כי למתילציה של ה-DNA עשוי להיות תפקיד ביולוגי חשוב. כיום ידוע שלמתילציה של ה-DNA תפקיד חשוב בהתפתחות העובר והקשר עם סרטן ועם מחלות גנטיות נוספות הולך ומתבהר. בתחילת הדרך פיתח פרופ' רזין מבחנים חדשים לאיתור המתילציה של ה-DNA, ושיטותיו שימשו בסיס ניסויי לכל חקר הנושא הזה.

 

מאז 1980 הקדיש פרופ' רזין את מאמציו להבנה של תפקיד המתילציה של ה- DNAוהראה ששיירי המתיל C, הנמצאים בלעדית ברצפי CG, יוצרים תבניות מתילציה ייחודיות לגנים. הוא הוכיח שתבניות המתילציה נשמרות על ידי מנגנון פשוט המערב אנזים בודד. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הודגם מסלול אפיגנטי אמין לשימור מידע תפקודי לאחר שכפול ה-DNA. פרופ' רזין הדגים שהמתילציה של ה-DNA קשורה בהשתקת גנים וסיפק עדויות לכך שהתהליך מתווך על ידי חלבונים הנקשרים לכרומטין, שהוא החומר הגנטי בתוך התאים. הוא גם הדגים כיצד המתילציה של ה-DNA נמחקת ונוצרת מחדש במהלך התפתחותו של העובר. גילוי זה, שהוכיח כי אפשר לתכנת מחדש את הגנום, הוא מידע בסיסי חשוב להערכת היכולת לשיבוט בעלי חיים. רעיונותיו המקוריים של פרופ' רזין לגבי התפקיד הביולוגי של המתילציה פורסמו על ידו בכתב העת Science בשנת 1980 ועיצבו את עתידו של התחום כולו.

 

בשנים האחרונות התמקד פרופ' רזין בפענוח המנגנונים המולקולריים המעורבים בהטבעה גנומית. זו תופעה מעניינת, שבה גנים שמקורם בהורה אחד נותרים שקטים, בעוד שהעותק השני של הגנים, מההורה השני, פעיל. פרופ' רזין הראה בוודאות כי למתילציה של ה-DNA יש תפקיד בתהליך זה, ומחקרים נוספים שנערכו במעבדתו הצליחו לחשוף את פרטי המנגנון המעורבים בבקרה של תהליך זה. המחקרים קידמו את הידע שלנו לגבי שתי מחלות גנטיות הקשורות בהטבעה גנטית: תסמונת פרדר-ווילי ותסמונת אנג'למן.

 

בסוף שנות ה-70 שהה פרופ' רזין בשנת שבתון במעבדתו של פרופ' ארתור ריגס, ושם פיתח את השיטות ליצירת מוטציות מכוונות. השיטה שפותחה על ידי פרופ' רזין תרמה רבות לתחום הביולוגיה המולקולרית בכך ששימשה בסיס לגילויים חשובים שנעשו בתחום הגנטיקה המולקולרית ב-20 השנים האחרונות.

 

במהלך שנותיו באוניברסיטה נודע פרופ' רזין כמנהיג כריזמטי, ומאז תחילת שנות ה-80 הוא היה הכוח המניע מאחורי הפעילות המדעית במחלקה לביוכימייה של התא, והפך אותה מקבוצה קטנה של מדענים לכוח רב עוצמה בתחום הביולוגיה בישראל. בהנהגתו תרמה המחלקה לתחומי מחקר רבים, ובמיוחד להבנת המנגנונים המולקולריים שבבסיסן של מחלות גנטיות ולהבנה של התפתחות הסרטן.

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012