education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 

גילה אלמגור הטביעה את חותמה על התרבות הישראלית כשחקנית קולנוע וכיוזמת של הפקות-קולנוע. את דרכה האמנותית היא החלה בגיל 17 בתיאטרון "הבימה", ומאז ועד עצם הימים האלה היא דמות מפתח בתיאטרון הישראלי. אבל כבר בשלב מוקדם של עבודתה היא פנתה גם אל הקולנוע, ומאז 1960, לאורך ארבעים שנה ומעלה, היא שיחקה בארבעים סרטים ויותר. במגוון התפקידים שמילאה היא שיקפה את פניה הרבות של האישה הישראלית. משחקה מצטיין בהשקעה רבה בבניית הדמות לפרטי פרטיה ובחדירה אל עולמה הרגשי והמחשבתי. נזכיר כאן את "אלדוראדו" ב-1963, את "מצור" ב-1969, את "הבית ברחוב שלוש" ב-1973, את "על חבל דק" ב-1980 ואת "החיים על פי אגפא" ב-1992. בכל אחד מהסרטים בנתה אלמגור דמות שונה, ייחודית ונחרתת בזיכרון. בכל אחד מהסרטים היא גילתה באמצעות הדמות צד אחר של החברה הישראלית.

 

בשביל רבים פניה המשתנות מסרט לסרט של גילה אלמגור הם אחד הביטויים העזים ביותר של הישראליות. היא העניקה לנו דמות שביטאה את הכאב שלנו, את חכמת-המעשה שלנו וגם את היופי שהיה באפשרותנו להפיק. היא הייתה סקרנית מספיק וגמישה מספיק במשחקה כדי לחדור אל מוצאים שונים, אל מקצועות שונים ואל סביבות שונות, ועבודתה מקיפה את מעגלי החיים הרחבים של הישראלים. וכיוון שהיא משחקת לאורך שנים רבות, יש בעבודתה גם מן הממד המבורך של ההתבגרות. היא ידעה להציג לפנינו נשיות שאיננה נעצרת בגיל אחד ואיננה מתבצרת במצב נפשי אחד. מותר לומר שיחד עם גילה אלמגור התבגרה התרבות הישראלית מחלום הנעורים הזך של "חבורה שכזאת" ועד חשבון הבשלות הנוקב של "החיים על פי אגפא". והעובדה שאותה שחקנית עצמה גילמה עבורנו את החלומות המשתנים שלנו – ולעתים גם את הסיוטים המשתנים שלנו – אפשרה לכולנו למתוח קווים של רציפות בתוך תרבותנו ולהציב לעצמנו שאלות נחוצות על דברים שהשתנו בנו ועל דברים שלא השתנו.

 

היכולת של אלמגור לעבוד עם במאים שונים מאוד זה מזה – ממנחם גולן עד אסי דיין, מאורי זוהר ועד משה מזרחי – גם היא תרמה לגיוון ולעושר של דמויותיה. אבל אלמגור לא רק שיחקה בסרטים, היא גם יזמה סרטים ובנתה את ההפקות. כמו בעבודת המשחק שלה כך גם ביזמות ההפקה שלה – אלמגור היא גם אמן דק מן הדק וגם אדם חרוץ, עקשני, שאיננו נרתע מעבודה קשה. אחד מרגעי השיא בדרכה האמנותית הוא הסרט "הקיץ של אביה". קדם לסרט ספר ילדים מעולה שבו התעמתה אלמגור ביושר ובאומץ עם חוויות הילדות הקשות שלה. לאחר מכן פנתה אלמגור אל הבמאי אלי כהן, וביחד הם הביאו לעולם יצירה שאלמגור הביאה אליה את אישיותה, את כוח העמידה שלה ואת כישרונה. לא במקרה הפך סרט זה לאחד השגרירים המכובדים ביותר של התרבות הישראלית בארצות רבות וזכה בפרסים בינלאומיים רבים.

 

מלבד פעילותה כשחקנית תיאטרון וכשחקנית קולנוע השקיעה אלמגור עבודה בפעילות ציבורית ענפה. נזכיר כאן רק את תפקידיה בארגון אמני ישראל, בעמותה למען ילדים חולי סרטן ובעיריית תל-אביב. בפעילות זו הרחיבה אלמגור את טווח האחריות החברתית של האמן הישראלי.

 

על הישגיה באמנות המשחק, על נחישותה ועל התמדתה, על דמות האישה הישראלית שהציבה בפנינו – על כל אלה מוענק לה בזאת פרס ישראל בקולנוע לשנת תשס"ד.

 

 

השופטים

פרופ' נסים קלדרון, יו"ר

מר נסים דיין

מר רנן שור

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012