education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

ישראל משה תא-שמע - פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, מראשי החוקרים של התרבות היהודית התלמודית באירופה בימי הביניים ובראשית הזמן החדש - נולד בתל אביב בשנת 1936.

 

לימודים והשתלמויות

1942-1949: לימודים בבית הספר היסודי "הסתדרות החרדים"  בתל אביב

1950-1953: לימודים בבית הספר התיכון "ישיבת היישוב החדש" בתל אביב

1954-1957: לימודים בישיבת "חברון" בירושלים והסמכה לרבנות בידי הרב הרצוג, הרב הראשי

                 לישראל דאז

1960-1964: לימודי תלמוד ולימודים קלסיים באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר B.A.

1967-1969: לימודי תלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר M.A.

1973:         תואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

1978-1980: המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר אילן

1981:         מרצה בכיר בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים

1983:         פרופסור חבר באוניברסיטה העברית בירושלים

1991:         פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים

1999:         פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

תפקידים אחרים

1960-1977: עורך משנה למדעי היהדות באנציקלופדיה העברית

1975-1981: עורך כתב העת "עלי ספר", אוניברסיטת בר אילן

1992-1996: חבר מערכת כתב העת "תרביץ", האוניברסיטה העברית בירושלים

1981-1999: מנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים שליד הספרייה הלאומית

1982-1997: מזכיר חברת "מקיצי נרדמים"

1998 ואילך: מזכיר כבוד של חברת "מקיצי נרדמים".

 

פרסים ואותות הוקרה

1964:         פרס יעקב הרצוג

1996-1998: מענק מחקר של האקדמיה הלאומית

2002:         פרס ביאליק

2003:         פרס ראש הממשלה - אמ"ת.

 

ספרים ופרסומים

"מנהג אשכנז הקדמון", מאגנס, ירושלים, תשנ"ב

"רבי זרחיה הלוי בעל 'המאור' ובני חוגו" – הספרות הרבנית  בפרובאנס במאה הי"ב, מוסד הרב קוק,

  ירושלים, תשנ"ג

"הנגלה שבנסתר, לחקר שקיעי ההלכה בספר הזהר", הקיבוץ  המאוחד, 1995

"מנהג הלכה ומציאות באשכנז", מאגנס, ירושלים, תשנ"ו

"הספרות הפרשנית לתלמוד", חלקים א' ו-ב', מאגנס, ירושלים, תשנ"ט, תש"ס

"התפילה האשכנזית הקדומה - קווים לאופייה ולתולדותיה",  מאגנס, ירושלים, תשס"ג.

 

פרופ' תא-שמע פרסם למעלה ממאה וחמישים מאמרים בתחומי מחקריו בכתבי עת מדעיים.

 

פרופ' ישראל תא-שמע נשוי לדבורה לבית פלינט, מחנכת ומורה למעלה משלושים שנה, עד פרישתה לגמלאות. לבני הזוג חמישה ילדים ועשרה נכדים.

 

 

ישראל משה תא-שמע נולד בתל אביב בשנת תרצ"ו-1936 בבית ציוני דתי מן המעמד הבינוני. את השכלתו היסודית רכש בבית הספר "הסתדרות החרדים", בית ספר חרדי בתל אביב של אותן שנים שכבר איננו קיים למעלה מארבעים שנה. למדו בו גם לימודי חול, כדרישת מערכת החינוך דאז, אולם הדגש היה בעיקר על לימודי קודש. את השכלתו התיכונית קיבל בישיבה התיכונית "היישוב החדש" בתל אביב, ולאחר מכן למד בישיבת "חברון" בירושלים והוסמך לרבנות בידי הרב הרצוג, הרב הראשי לארץ ישראל דאז. בשנים 1957-1959 שירת בצבא ובתום שירותו הצבאי החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא למד לתואר הראשון בחוגים לתלמוד וללימודים קלסיים וסיים את לימודיו לתואר השני בתלמוד. את התואר השלישי עשה באוניברסיטת בר אילן, בהדרכתו של פרופ' י"ד גילת ז"ל. על מוריו הוא מבקש לומר: "המורים שהשפיעו על דרכי המדעית והאישית הם הפרופסורים אפרים אורבך, שרגא אברמסון וישעיהו ליבוביץ' זיכרונם לברכה, וייבדל לחיים ארוכים רעי וידידי, פרופ' יעקב זוסמן."

 

במשך כשמונה עשרה שנים, מתחילת 1963 לערך, שימש פרופ' תא-שמע מזכיר ואחר כך עורך משנה של תחומי היהדות באנציקלופדיה העברית. זאת, כדבריו: "תחת עריכתו של פרופ' אפרים א' אורבך ובעריכתו הראשית של פרופ' ישעיהו ליבוביץ', זכר שניהם לברכה. עיקרה של עבודתי היה קביעת מחברים מתאימים לערכים שונים, עריכה של מאמריהם לפי דרישות ההיקף והמסגרת של האנציקלופדיה וכתיבת מאמרים שלא נתקבלו במערכת מסיבה זו או אחרת."

 

בשנת 1987 החל ישראל משה תא-שמע ללמד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן, ושלוש שנים קודם לכן ייסד את כתב העת "עלי ספר", המוקדש לחקר הספר העברי, וערך את עשרת כרכיו הראשונים. משנת 1981 ואילך לימד בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, וניהל את המכון לתצלומי כתבי יד עבריים שליד הספרייה הלאומית בירושלים. במהלך שנים אלה שימש מזכיר מדעי של חברת "מקיצי נרדמים", שעליה הוא מספר: "חברת 'מקיצי נרדמים' היא חברה וולונטארית להוצאה לאור של כתבי יד עבריים מימי הביניים, שיש להם חשיבות מדעית ומחקרית, אך אין להם סיכוי לראות אור באמצעות גוף מדעי-ציבורי רגיל או הוצאה לאור מסחרית. החברה הוקמה לפני קרוב למאתיים שנה בידי הראשונים מאנשי 'חכמת ישראל', והיא פועלת ללא הפסקה עד היום הזה. כל השותפים בעשייתה - החוקרים המפרסמים את כתבי היד, חברי המערכת והעושים במלאכת ההבאה לדפוס - עושים את עבודתם בהתנדבות מלאה ואינם מקבלים שכר וגם לא החזר הוצאות. חברי המערכת הם פרופסורים מן האוניברסיטאות העיקריות בארץ, והחברה מפרסמת קבצים של כתבי יד, גדולים וקטנים, ואת כתב העת 'קובץ על יד' כספר מדי שנה וחצי בממוצע".

 

מחקרו העיקרי של פרופ' תא-שמע עוסק בספרות הרבנית של ימי הביניים וראשית הזמן החדש באירופה בשנים 1000-1500 ובהתפתחות ההלכה בתקופה זו. בתחומים אלה הוא כתב שישה ספרים ופרסם למעלה ממאה וחמישים מאמרים. על ספרו החשוב, "הנגלה שבנסתר, לחקר שקיעי ההלכה בספר הזהר", הוא אומר: "ספרי עוסק בבידודו של חומר הלכתי המשוקע בכרכי הזהר, שרוב תוכנם הוא קבלי-מיסטי מובהק. חומר הלכתי זה משוקע במהלך הסיפורי הקבלי, ובידודו מן ההקשר הקבלי  מאפשר לבחון את מקורות מסורותיו של ספר חידתי זה. מחקרי העלה בבירור את עומק ההשפעה האשכנזית על ספר הזהר, שנתחבר, כידוע, בספרד, ברבע - או בשליש - האחרון של המאה הי"ג, ובכך מתאפשר לנו להתקרב יותר אל זיהוי החוגים שעשויים היו להחדיר השפעה חיצונית זו לספר."

 

פרופ' ישראל משה תא-שמע פרש לגמלאות בשנת 1999, ומאז הוא ממקד את כל מרצו במפעליו המחקריים. 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012