education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

מאיר עמית - המשקף בתולדות חייו עשייה חלוצית וציונית מגוונת, פעילות ביטחונית משמעותית וקידום ופיתוח של הכלכלה והתעשייה הישראלית - נולד במושבה כנרת בשנת 1921.

 

ציוני דרך בחייו

1937:          בוגר בית הספר המחוזי גבעת השלושה

1939:          בוגר הגימנסיה הריאלית בלפור

1939-1952:  חבר קיבוץ אלונים

1942:          בוגר קורס מ"כים ברמת יוחנן

1944:          בוגר קורס מ"מים בג'וערה

1947:          מ"פ בגדוד "דרור" (גדוד 14)

1948:          סמג"ד בגדוד 15

1948:          מג"ד בגדוד 19

1950:          מח"ט גולני

1952:          מפקד פיקוד ההדרכה של צה"ל

1953:          ראש אג"ם מבצעים

1955-1956:  אלוף פיקוד הדרום

1956:          מתכננו ומנהלו של מבצע קדש

1958:          אלוף פיקוד המרכז

1961:          לימודים באוניברסיטת קולומביה לתואר M.B.A.

1962:          ראש אמ"ן

1963:          ראש אמ"ן וראש המוסד (בו זמנית)

1964-1968:  ראש המוסד

1968-1977:  מנכ"ל "כור"

1977:          ח"כ מטעם מפלגת ד"ש

1978:          שר התחבורה ושר התקשורת

1982 ואילך:  יו"ר "נבות טכנולוגית" ובעל תפקידים כלכליים אחרים,

                 ובהם: פרויקט לוויין התקשורת "עמוס",   "החברה לישראל", צי"ם,

                 יכין חק"ל, "ציון"  וחברות אחרות.

 

בין התפקידים הציבוריים של מאיר עמית: חבר בהנהלת המרכז ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב, חבר במועצה לתכנון כלכלי, יו"ר המי"ל ויו"ר המרכז למורשת המודיעין (אתר ההנצחה של קהילת המודיעין).

 

מאיר עמית נשוי ליונה לבית קלמן. לבני הזוג שלוש בנות - ניצה, ענת ואילת - שבעה נכדים ונינה אחת.

 

 

 "הוריי, חיה ושמעון סלוצקי, עלו לארץ בשנת 1920", מספר מאיר עמית. "זמן קצר שהו במרחביה, ומשם עברו למושבה כנרת ועבדו בסלילת כביש טבריה-צמח במסגרת 'גדוד העבודה'. משם עברנו, לאחר הולדתי בטבריה, לירושלים, ובשנת 1923 התיישבנו ברמת גן. ילדותי עברה עליי בשכונת בורוכוב, ובהתאם להשקפת החיים של הוריי קיבלתי חינוך סוציאליסטי. עם סיום בית הספר העממי עברתי בגיל שתים עשרה וחצי לבית הספר המחוזי גבעת השלושה. בהשפעת אמי למדתי, בכל זאת, גם בגימנסיה הריאלית בלפור בתל אביב, אך ב-1939 יצאתי להגשמה בקיבוץ אלונים". תקופת חברותו של מאיר עמית באלונים נחשבת, לדעת רבים, לתקופה המאושרת בחייו. בטרם נקרא לשליחויות ביטחוניות עבד מאיר בכבשני הסיד, בחטיבת עצים ובייצור פחמים. בקיבוץ גם נולדו שלוש בנותיו.

 

מאז מלחמת העצמאות עשה מאיר את שירותו הצבאי בגולני ברמות הפיקוד השונות,  עד לתפקיד מח"ט. עם הפילוג בתנועה הקיבוצית בשנת 1952 עזב את קיבוצו והחליט על שירות לאורך זמן בקבע. הוא היה אלוף פיקוד הדרום וראש אג"ם, ובשנת 1958 מונה לאלוף פיקוד המרכז. סמוך לכך נפצע קשה במהלך צניחה והיה מאושפז בבית החולים למעלה משנה. בתהליך החלמתו יצא ללימודי תואר שני במינהל עסקים בארה"ב. עם שובו מארה"ב לבקשת הרמטכ"ל צבי צור פתח מאיר עמית במסלול המודיעיני, כשמונה לראש אמ"ן ב-1962. בתפקיד זה חיזק את יחידות איסוף המודיעין, ובימיו הוקמה סיירת מטכ"ל. לאחר שנה מונה על ידי בן גוריון לראש המוסד - תפקיד שמילא שש שנים. מאיר עמית עמד שבע שנים בראש קהילת המודיעין, ובתקופה זו עיצב את דמותם של חיל המודיעין ושל המוסד והתאימם לאתגרי המחר.

 

בספטמבר 1968, לאחר שסיים את תפקידו כראש המוסד, מונה מאיר עמית למנכ"ל קונצרן "כור", הקונצרן התעשייתי הגדול ביותר במדינה באותם ימים. הוא הפך את "כור" לחברה כלכלית מודרנית, עם חטיבות מתמחות ומפעלים רווחיים.

 

בימים הקשים שלאחר מלחמת יום הכיפורים היה מאיר עמית שותף לביקורת החריפה על המערכת הפוליטית. זה היה הרקע להצטרפותו לרשימת ד"ש, שמטעמה נבחר לכנסת בשנת 1977. ד"ש זכתה להישג מרשים, 15 ח"כים, ומשהצטרפה לקואליציה הממשלתית בהנהגתו של מנחם בגין היה מאיר עמית שר התחבורה והתקשורת. לאחר פחות משנה בתפקיד שר פרש מן הממשלה כצעד של מחאה, ובתום הקדנציה של הכנסת בת ארבע השנים פרש מן החיים הפוליטיים.

 

לאחר ניסיונו הקצר בשדה הפוליטיקה הישראלית יזם עמית בשנת 1981 את תכנונו ואת פיתוחו של לוויין התקשורת "עמוס", שהעלה את ישראל על מפת התקשורת הלוויינית הבינלאומית. מאז, מזה כעשרים שנה, נמנה מאיר עמית על החבורה הגדלה והולכת של חלוצי ההיי-טק הישראלי.

 

בבת עינו של מאיר עמית בעשרים השנים האחרונות היא המרכז למורשת המודיעין שהוא עומד בראשו. וכך הוא מספר: "בראשית שירותי הצבאי, במשך שנים רבות, הייתי בחי"ר, בגולני, במגוון כל התפקידים. לאחר שיצאתי ללמוד בארה"ב, החזיר אותי צ'רה, שהיה הרמטכ"ל, ומינה אותי לראש אמ"ן. לאחר חמישה עשר חודשים קרא לי בן גוריון ומינה אותי לראש המוסד. ראיתי את עצמי במשך השנים האלה כאיש של קהילת המודיעין. לאחר שפרשתי ב-1981 מן הפוליטיקה עלה רעיון להקים אנדרטה לזכר חללי קהילת המודיעין, ביזמת ההורים. העליתי הצעה לעשות משהו אחר: אתר חי, שבו תועבר מורשת המודיעין לדורות הבאים. מה יש במרכז למורשת המודיעין? לב העניין הוא מבוך שעליו חקוקים שמות הנופלים במילוי תפקידם. המבוך מחולק לחצרות באופן כרונולוגי. לידו יש 'אוהל שם', ובו תיקים על כל נופל. כל החומר ממוחשב. ושם יש גם חדר 'יזכור' שבו אפשר לראות במשך 10 דקות שקופיות על הנופלים באותו יום עם רקע קולי. בחדר נוסף יש רשימה של גמלאי קהילת המודיעין שהלכו לעולמם. נוסף לכך יש כאן אמפיתאטרון לאירועים ואודיטוריום שבו נערכות שלוש פעילויות ביום. את האתר הזה עוברים כ-120,000 מבקרים לשנה. כמו כן הקמנו מרכז בינלאומי ממוחשב למודיעין ולטרור. אני רואה ארבעה יעדים למרכז מורשת המודיעין: הצבת יד לחברים שנפלו באחת מארבע הזרועות המרכיבות את קהילת המודיעין, חינוך דורות צעירים על מורשת הנופלים תוך שימת דגש על קיומו של אתר 'חי', ניצול סיפורי המופת של קהילת המודיעין ל'שטיפת מוח' ציונית לבני נוער המתוודעים בביקוריהם במקום לעלילות המודיעין, ולבסוף - בניית משפחה תומכת גדולה, בארץ ובחו"ל, אשר נאמנותה למל"מ אפשרה את פיתוחו, את הרחבתו ואת התוויית אופיו המיוחד של אתר ההנצחה הזה."

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012