education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

אהרן צ'חנובר - פרופסור מחקר בטכניון בחיפה שתרומותיו המדעיות החשובות קשורות בפענוח מנגנונים הקשורים בתחום היציבות של חלבוני התא ולמחקריו  השלכות מרחיקות לכת בהבנת הבסיס המולקולרי של מחלות שונות, בהן מחלת הסרטן - נולד בשנת 1947 בחיפה.

 

לימודים והשתלמויות

1965-1972: לימודים לתואר דוקטור לרפואה בבית הספר לרפואה של "הדסה" והאוניברסיטה

                 העברית בירושלים

1969-1970: לימודים לתואר מוסמך במדעי הטבע בבית הספר לרפואה של "הדסה" והאוניברסיטה

                 העברית בירושלים

1976-1981: לימודים לתואר דוקטור במדעים בפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה

1981-1984: השתלמות בתר-דוקטורלית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (M.I.T.), קיימברידג',

                 מסצ'וסטס, ארה"ב.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

1994-2000: מנהל המכון למחקר במדעי הרפואה ע"ש משפחת רפפורט בפקולטה לרפואה ע"ש

                 ברוך רפפורט בטכניון בחיפה

1996 ואילך: הקתדרה למדעי החיים ע"ש ג'נט ודוד פולק.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1985-1986: פרופסור אורח במכון דנה פרבר לחקר הסרטן בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת

                 הרווארד, בוסטון, ארה"ב

1987 ואילך: פרופסור אורח בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון, סנט לואיס, ארה"ב

2000-2003: פרופסור אורח בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קיוטו, יפן

2002 ואילך: פרופסור אורח בבית הספר לרפואה באוניברסיטת נורתווסטרן, שיקגו, ארה"ב.

 

תפקידים אחרים

1973-1976: רופא צבאי בצה"ל (במסגרת שירות החובה הצבאי).

 

פרסים ואותות הוקרה

1999: פרס וכטר, אוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה (יחד עם פרופ' אברהם הרשקו)

2000: פרס אלקלס, הקק"ל

2000: פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (יחד עם פרופ' אברהם הרשקו)

2001: פרס מיכאל לנדאו למדעי החיים, מפעל הפיס (יחד עם פרופ' אברהם הרשקו)

2002: דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת תל אביב.

2002: פרס אמ"ת של קרן אמ"ן ומשרד ראש הממשלה (יחד עם פרופ' אברהם הרשקו ועם פרופ'

         ליאו זקס).

 

חברות בארגונים

הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (EMBO)

הארגון האסיאתי-פסיפי לביולוגיה מולקולרית.

 

ספרים ופרסומים

פרופ' אהרן צ'חנובר פרסם בעיתונות המדעית בעולם ובארץ כ-140 מאמרים מקוריים, מאמרי סקירה ופרקי ספרים, וכן ערך שני ספרים ותקופון בתחומי מחקריו.

 

מחקר

עיקר מחקרו של פרופ' אהרן צ'חנובר נסב על מנגנוני פירוק החלבונים בתא ועל המעורבות של הליך זה בגרימת מחלות.

 

פרופ' צ'חנובר נשוי למנוחה, רופאה ומנהלת מחלקה גריאטרית בבית החולים "כרמל". לזוג בן אחד, יצחק.

 

 

אהרן צ'חנובר נולד בחיפה בשנת 1947. אביו, יצחק ז"ל, היה עו"ד, ואמו בלומה ז"ל לבית לובשבסקי, הייתה פקידה ומורה לאנגלית. ההורים עלו מפולין לפני מלחמת העולם השנייה. אהרן גדל בהדר הכרמל ולמד בבית הספר "חוגים". הוא התייתם מהוריו בגיל צעיר וגדל אצל דודתו מרים ז"ל ואצל אחיו הבכור יוסף, לימים עו"ד, היועץ המשפטי למערכת הביטחון ומנכ"ל משרד החוץ. לאחר שסיים ב-1965 את לימודיו התיכוניים החל, במסגרת העתודה האקדמית, בלימודי רפואה בבית הספר לרפואה של "הדסה" והאוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו, בין לימוד מדעי היסוד והמקצועות הקליניים, הפסיק את לימודי הרפואה ועשה שנת מחקר במחלקה לביוכימייה של הפקולטה לרפואה בהנחיית הפרופ' יעקב בר-תנא ובנימין שפירא. במהלך שנה זו חקר את מנגנוני השמנת הכבד המושרית על ידי החומר האורגני פחמן-ארבע-כלורי. בתום שנת המחקר, שבה השלים גם את לימודיו לתואר מוסמך במדעי הטבע, חזר ללימודיו הקליניים. עם השלמת לימודי הרפואה וקבלת התואר דוקטור לרפואה התגייס לשירות חובה בצה"ל, לחיל הרפואה, שבמסגרתו שירת מ-1973, תחילה כרופא קרבי בשייטת ספינות טילים של חיל הים ולאחר מכן במפקדת קצין רפואה ראשי ביחידת המחקר והפיתוח.

 

בתום השירות הצבאי בחר אהרן לפתח את המשך הקריירה שלו במחקר בסיסי. הוא הצטרף למעבדה של פרופ' אברהם הרשקו במחלקה לביוכימייה של הפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה, ושם החל את עבודת המחקר שלו כסטודנט לתואר דוקטור במדעים בהנחיית פרופ' הרשקו. במהלך חמש שנים (1976-1981) גילו השניים את מערכת האוביקיטין לפירוק חלבונים. התגלית הייתה מורכבת וחשפה בהדרגה מנגנון תאי רב-שלבי - החל מן הממצא כי הוא נצמד לחלבון המטרה, הגילוי כי צימוד מספר רב של מולקולות אוביקיטין מרגש את חלבון המטרה לפירוק, דרך פענוח מנגנון הצימוד ושלושת האנזימים המעורבים בו וכלה בחשיפת התפקיד הבסיסי של מערכת התא האויקריוטי - פירוק חלבונים קצרי חיים. העבודה פורסמה בעשרה מאמרים מובילים וסוכמה על ידי השניים במאמר סקירה מקיף לפני נסיעתו של אהרן להשתלמות בתר-דוקטורלית. לעבודה זו היו שותפים חשובים: הד"ר אירווינג רוז (Irwing Rose) מהמכון לחקר הסרטן בפילדלפיה ועובדי המחלקה לביוכימייה בחיפה, הד"ר חנה הלר, הד"ר דבורה גנות, הגב' אסתר איתן והגב' קלרה סגל. בהמשך תרמו לעבודה הד"ר חדוה גונן והד"ר ביאטריס ברקוביץ וקבוצה גדולה של תלמידים מוכשרים לתארים מתקדמים ובתר דוקטורנטים מצוינים. הצטיינותו יוצאת הדופן של אהרן כתלמיד מחקר העניקה לו, כבר במהלך לימודיו, דרגת מרצה בטכניון (1979).

 

בשנת 1981, לאחר קבלת התואר דוקטור במדעים, נסע אהרן להשתלמות בתר-דוקטורלית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, M.I.T.,בארה"ב. שם, במעבדתו של הפרופ' הרווי לודיש

(Harvey Lodish), חקר אהרן את מנגנון פעולת הרצפטור לטרנספרין ושחרור הברזל לתא. במקביל החל לשתף פעולה עם הפרופ' אלכסנדר ורשבסקי מן המחלקה לביולוגיה ב-M.I.T., וביחד הם אפיינו את תא המוטנט הראשון במערכת האוביקיטין, ממצא חשוב שסיפק הוכחה ברורה לכך שהמערכת מעורבת בפירוק חלבונים גם בתא השלם ולא רק במערכת האל-תאית שחקר בחיפה.

 

בשנת 1984, בתום השתלמותו, חזר אהרן לישראל והקים את מעבדת המחקר שלו במחלקה לביוכימייה של הפקולטה לרפואה בטכניון. הוא המשיך בחקר מערכת האוביקיטין ופרסם בעיתונות המקצועית המובילה את ממצאיו החדשניים.

 

פרופ' צ'חנובר הכשיר תלמידים רבים לתארים מתקדמים, קיבל מענקי מחקר מקרנות יוקרתיות, והוזמן להרצות בעשרות כינוסים בינלאומיים. אהרן צ'חנובר התקדם במהירות בסולם הדרגות האקדמי.

עם שובו לארץ ב-1984 הוענקה לו דרגת מרצה בכיר עם קביעות, ואחר כך הוענקו לו דרגת פרופסור חבר ב-1987, דרגת פרופסור מן המניין ב-1992 ודרגת פרופסור מחקר בשנת 2002. עבודתו זכתה להכרה לאומית ובינלאומית רחבה, והוא זכה בפרסים, ובהם פרס אוסטריה (1999), פרס אלברט לסקר למחקר בסיסי (2000) - הפרס השני בחשיבותו אחרי פרס נובל, התואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב (2002) ופרס אמ"ת של קרן אמ"ן ומשרד ראש הממשלה (2002).

 

וכך מסכם פרופ' אהרן צ'חנובר את עיקרי עבודתו המחקרית: "מתברר שגוף האדם והאורגניזמים בכלל - בניגוד לגוף המתכת של המכונית או קירות האבן של הבית שבו אנו מתגוררים - איננו סטאטי, והוא נמצא בתהליך מתמיד של הרס ובנייה מחדש, עד כדי כך שמדי יום אנחנו מחליפים כ-10% מסך מרכיבי הגוף. החלבונים המרכיבים את שרירי הגוף והעצמות ומהווים גם זרזים ובקרים לכל הריאקציות הכימיות המתרחשות בגוף אינם יוצאים מן הכלל, ומתחלפים גם הם. השאלה המרכזית שנשאלה: מדוע אנו נדרשים לדינמיקה אינטנסיבית כזו של הרס ובנייה, ומה המנגנון המוציא אותה לפועל. הדרישה לדינמיקה נובעת משתי סיבות: האחת - כי החלבונים הם בעלי מבנה מורכב ביותר ותפקודם רגיש לשינויים במבנה המתרחשים כתוצאה משינויים גנטיים, מהשפעת הטמפרטורה שאנו חיים בה, מקרינה וממזהמים סביבתיים. על הגוף לסלק את החלבונים הפגומים, לייצר חדשים תחתם, ובאותה עת להשאיר את אלו הלא-פגומים. הסיבה השנייה - בקרת הליכים מסוימים דורשת את סילוקם של חלבונים ספציפיים המשמשים בלמים או זרזים להליכים אלה. המנגנון הבסיסי המבצע את סילוק החלבונים התגלה במהלך המחקר שביצעתי כתלמיד מחקר בהנחיית הפרופ' הרשקו. חלבונים המיועדים להריסה מסומנים קודם לכך על ידי 'תג מוות', שהוא חלבון הקרוי אוביקיטין. רק אלה שסומנו יושמדו. הפרעות בתפקוד המערכת לסילוק חלבונים פגומים נמצאו, בין השאר, בבסיס מנגנוני ממאירויות רבות ובמחלות ניווניות של המוח."

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012