education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

פרס ישראל תשס"ג על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה מוענק ליד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה - שהוקם לפני יובל שנים בירושלים ומופקד על ההנצחה והזיכרון של הנספים, על תיעוד קורותיו של העם היהודי בתקופת השואה ועל הנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים.

 

ציוני דרך בתולדות יד ושם

1952: חוק יד ושם הובא לכנסת על ידי שר החינוך, פרופ' בן ציון  דינור (אושר ב-1953)

         שנתמנה להיות היו"ר הראשון של המוסד.

1955: הוחל באיסוף שמות הנספים על "דפי עד".

1957: ראה אור הכרך הראשון של "יד ושם - קובץ מחקרים".

1961: נחנך "אוהל יזכור".

1963: הוחל בהענקת תוארי "חסיד אומות העולם" ללא יהודים.

1968: החלו כינוסי החוקרים הבינלאומיים ביד ושם.

1968: נחנך "היכל השמות", שבו שמורים מיליוני שמות הנספים שנאספו.

1973: מפעל "פנקסי הקהילות" זכה בפרס ישראל לספרות השואה.

1973: נפתח המוזיאון ההיסטורי ביד ושם.

1982: הוקם "מוזיאון אמנות השואה".

1985: נחנכה האנדרטה לחיילים, לפרטיזנים וללוחמי הגטאות.

1987: נחנך "יד לילד" - אתר ההנצחה למיליון וחצי ילדים שנספו בשואה.

1992: נחנכה "בקעת הקהילות" - אתר ההנצחה לכ-5,000 קהילות ישראל שחרבו או נפגעו בשואה.

1993: הוחל בתכנית הפיתוח "יד ושם 2001", הכוללת 6 מרכיבים, ובהם גם הקמת

        המכלול המוזיאוני החדש.

1993: הוקם "המכון הבינלאומי לחקר השואה" ביד ושם.

1995: הוקם בית הספר המרכזי להוראת השואה.

1996: נחנך ביד ושם "גן חסידי אומות העולם", ובו לוחות שיש  שעליהם חרוטים שמות

         המצילים לפי מדינות.

1998: מוחשב המאגר של שמות הנספים.

1999: נחנך הבניין של בית הספר המרכזי להוראת השואה,  והתקיים הכינוס החינוכי הבינלאומי הראשון.

2000: נחנך בניין הארכיון והספרייה החדש, הכולל מסדי מידע ממוחשבים.

2001: ראתה אור "האנציקלופדיה של הקהילות" (באנגלית).

2002: עד שנה זו הוכרו 19,500 "חסידי אומות העולם".

2003: פורסם הכרך הראשון של אנציקלופדיית חסידי אומות העולם.

בין מאות המכתבים שהותירו יהודים שהובלו אל מותם נמצא גם מכתבה של זלטקה וישניאצקי בביטן מפולין, שכתבה ב-31 ביולי 1942: "…אני חושבת שעוד יימצא אדם שיוכל למסור על סבלנו ועל מרחץ הדמים אצלנו…" ואכן, יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, הוקם בשנת 1953, והוא מופקד על תיעוד קורותיו של העם היהודי בתקופת השואה ועל שמירת זכרם של המיליונים, איש איש וסיפורו האישי, ועל הנחלתם לדורות הבאים. חוק יד ושם הוגש לכנסת על ידי שר החינוך דאז, פרופ' בן ציון דינור, מבכירי ההיסטוריונים בדורו ומי שנתמנה ליו"ר הראשון של יד ושם.

 

מרכז התיעוד העולמי

איסוף התיעוד החל עם הקמת יד ושם, ובין החומרים הראשונים שנאספו היו תיעוד שנערך עוד בתקופת השואה ואלפי עדויות שנאספו מיד עם תום המלחמה. על בסיס המסורת היהודית העמוקה של שימור הזיכרון מקיים ארכיון יד ושם את המשימה של איסוף כל החומר הקשור לשואה והבאתו למשמרת עולם בירושלים. כיום שמורים בין כתליו כ-60 מיליון דפי תיעוד, 263,000 תצלומים וכ-40,000 עדויות בכתב, באודיו ובווידיאו. בספריית יד ושם כ-88,000 כותרים.

 

גניזת השמות של העם היהודי

הנצחת היחיד מתבצעת באמצעות המפעל הלאומי של איסוף שמות הנספים שבו החל "היכל השמות" עוד בשנת 1955. ניצולים ואחרים נתבקשו למלא "דפי עד" לזכר יקיריהם - בני משפחה, חברים, שכנים ומכרים שנספו בשואה. בשנים האחרונות נסרקו ומוחשבו כל "דפי העד" במאגר, והוספו לו שמות נספים מרשימות נוספות, וכיום הוא מונה 3.2 מיליון שמות ממוחשבים. יד ושם מוביל את המפעל "לכל איש יש שם" שבו מוקראים מדי שנה מאות אלפי שמות של נספים.

 

מרכז מחקר בינלאומי ופרסומים

מאז הקמתו ממלא יד ושם תפקיד מרכזי בחקר תולדות השואה ובהוצאת פרסומים על הנושא. בין הפרסומים החשובים: "האנציקלופדיה של השואה", מפעל "תולדות השואה", מפעל "פנקסי הקהילות" ופרסומים רבים אחרים. למעלה מ-30 שנה מתקיימים ביד ושם כינוסי חוקרים בינלאומיים מחדשי מחקר עבור הקהילה האקדמית.

 

מפעל "חסידי אומות העולם"

בשנת 1963 החל יד ושם, בשם העם היהודי ומדינת ישראל, במפעל ההוקרה העולמי להענקת תואר "חסיד אומות העולם" ללא יהודים ששמו את נפשם בכפם והצילו יהודים בתקופת השואה. עד לסתיו 2002 הוכרו בידי ישראל 19,500חסידים.

 

המוזיאונים ביד ושם

בתחילת שנות השישים נפתחה ביד ושם תצוגה היסטורית בסיסית ראשונה, וב-1973 נפתח המוזיאון ההיסטורי. בשנת 1982 הוקם "מוזיאון אמנות השואה" הכולל 8,000 פריטים ומשמש עדות חיה לניצחון רוח האדם. במסגרת תכנית הפיתוח "יד ושם - 2001", שהחלה בשנות התשעים, הולכת ונשלמת בניית המכלול המוזיאוני החדש המותאם לענות על צורכיהם של שני מיליון מבקרים המגיעים ליד ושם מדי שנה.

 

הנצחה

בעשור הראשון לקיומו של יד ושם הוקם "אוהל יזכור" שבו בוערת אש התמיד וטמון אפר הקדושים שהובא ממחנות ההשמדה. מיקומו המרכזי של האוהל בלב הר הזיכרון נשמר עד היום, ובו נערכים טקסי זיכרון והתייחדות. בין אתרי ההנצחה: עמוד הגבורה, כיכר גטו ורשה, אנדרטה ללוחמים היהודיים בצבאות בנות הברית, יד לילד ובקעת הקהילות.

 

עשייה חינוכית בארץ ובעולם

ציר חשוב בעבודת יד ושם הוא הפעילות החינוכית שמוביל "בית הספר המרכזי להוראת השואה", היחיד מסוגו בעולם. בית הספר מכשיר ומלמד מדי שנה מעל ל-800 מורים מישראל, כ-100,000 סטודנטים ובני נוער וכ-50,000 חיילים. כמו כן בית הספר עורך כ-20 קורסים בשנה למורים מחו"ל. בפעילותו בית הספר מגיע לכל קצות הארץ באמצעות ניידות חינוכיות.

וכך מסכם יו"ר הנהלת יד ושם, מר אבנר שלו: "זיכרון השואה הוא חוויה מכוננת בזיכרון היהודי והישראלי הקיבוצי ונושא שיש עליו הסכמה רחבה בחברה הישראלית. בכך משמש יד ושם מוקד להזדהות וביטוי למסורת היהודית של ערבות הדדית. אנו פועלים מתוך התחושה שמוטל עלינו להעביר את המסר ולצקת תוכן ועומק לזיכרון השואה, שתהיה לו משמעות, כדי שמן העבר יצמח דיאלוג מתמיד של הנחלת המורשת, של מחויבות להמשכיות הקיום היהודי, של שמירה על הערכים הבסיסיים של החברה האנושית ושל למידה ואזהרה לדורות הבאים."

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012