education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 

תרומותיו החלוציות של פרופ' בקנשטיין לשאלות מרכזיות באסטרופיזיקה, בקוסמולוגיה ובתורת הכבידה ועבודתו המצטברת במשך שלושים השנים האחרונות ביססו את מעמדו כאחד החוקרים הבולטים בעולם כולו בחזית המחקר של צפונות היקום.

 

בראשית שנות השבעים הציע פרופ' בקנשטיין לייחס לחורים השחורים אנטרופיה שהיא מתכונתית לשטח הפנים שלהם, והכליל את החוק השני של התרמודינמיקה באופן שיכלול גם את האנטרופיה של החור השחור.

 

בקנשטיין השלים את בניית התרמודינמיקה של חורים שחורים כאשר הוסיף לחוק השני גם ניסוח מתאים של החוקים הראשון והשלישי של התרמודינמיקה. לעבודה זו היו בתחילה מתנגדים רבים, עד שפרופ' בקנשטיין והפיזיקאי סטפן הוקינג (Stephen Hawking) הראו שהקרינה התרמית של החורים השחורים המתחייבת על ידי תורת הקוונטיים היא קונסיסטנטית עם חוקי התרמודינמיקה שניסח פרופ' בקנשטיין. מאז הוא זכה להכרה בינלאומית כאבי התרמודינמיקה של החורים השחורים.

 

עבודתו זו של פרופ' בקנשטיין מצטיינת במקוריות ובחדשנות; היא חוללה מהפכה מחשבתית בתחום זה של הפיזיקה, והיום יש בה עניין לא רק בתחומי האסטרופיזיקה והקוסמולוגיה אלא גם בתחומי החלקיקים האלמנטריים והאינפורמציה הקוונטית.

 

בראשית שנות השמונים עשה פרופ' בקשנטיין פריצת דרך נוספת כאשר הראה שמן החוק השני המוכלל של התרמודינמיקה אפשר לגזור חסם עליון של האנטרופיה של מערכות פיזיקליות חסומות. עבודה זו הייתה להצעה הראשונה ולאב-טיפוס בשורה של הצעות לחסמים דומים על האנטרופיה, שהמפורסם שבהם הוא החסם ההולוגרפי אשר נוסח כעשר שנים מאוחר יותר על בסיס הנוסחה של אנטרופיית החורים השחורים של פרופ' בקנשטיין. הדיון בחסמים על האנטרופיה, אשר התחיל בעבודתו של פרופ' בקנשטיין, מעורר עניין רב במסגרת החיפוש אחרי תורה המאחדת את כל הכוחות הבסיסיים בטבע.

 

פרופ' בקשנטיין הוא חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, והוא הישראלי הראשון שנבחר לחבר באקדמיה היהודית העולמית למדעים (World Jewish Academy of Science).

 

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' יעקב בקנשטיין ראוי לפרס ישראל לפיזיקה לשנת תשס"ה.

 

 

השופטים

פרופ' חנוך גוטפרוינד, יו"ר

פרופ' הלינה אברמוביץ

פרופ' שלמה הבלין

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012