education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

אהרן דותן – פרופסור מן המניין אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב, חבר האקדמיה ללשון העברית ונשיא הארגון הבין-לאומי לחקר המסורה (IOMS) – הוא מחשובי חוקריה של הלשון העברית בדורנו. עיקרי מחקריו: הבלשנות העברית בימי הביניים וכתבי-היד בערבית-יהודית: מסורת המקרא, כתבי-יד של המקרא, הטעמים ושיטות הניקוד.

 

לימודים והשתלמויות

  1947–1952: תואר מוסמך במקצועות לשון עברית, מקרא וספרות עברית, וכן

                   ערבית ובלשנות שמית ולימודים במחלקה לפדגוגיה, האוניברסיטה

                   העברית 

   1963:        תואר דוקטור, בהצטיינות יתרה, על הנושא ספר דקדוקי הטעמים  

                   לר' אהרן בן משה בן אשר.

 

 תפקידים אקדמיים בארץ

   1951–1964:  מזכיר מדעי בוועד הלשון העברית ואחר-כך באקדמיה ללשון

                      העברית; מזכיר בוועדות מונחים רבות ובוועדות דקדוק וכתיב

                      ותעתיק

  1961–1969:  מרצה בכיר באוניברסיטאות תל-אביב ובר-אילן

  1966–1971:   חבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית

  1966–1967:  סגן דקאן הפקולטה למדעי הרוח

  1966–1974:  ראש החוג ללשון העברית

  1969–1973:  פרופסור חבר באוניברסיטאות תל-אביב ובר-אילן

  1971:          חבר האקדמיה ללשון העברית

  1973–1996:  פרופסור מן המניין באוניברסיטאות תל-אביב ובר-אילן

  1973–1998:  מקים את החוג האקדמי ללימודי הלשון העברית בסמינר הקיבוצים,

                     ועומד בראשו

  1974-1973:   מקים את החוג ללימודי היהדות במכללת בית ברל, ומשמש יועצו

                    האקדמי

  1975–1977 : ראש בית-הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל-אביב

  1977–1980:  יושב-ראש הוועדה האוניברסיטאית לתלמידי מחקר באוניברסיטת

                     תל-אביב

  1983–1984:  חבר מחקר במכון ללימודים מתקדמים בירושלים

  1990–1998:  מופקד הקתדרה לתולדות הלשון העברית על-שם יעקב ושושנה

                      שרייבר באוניברסיטת תל-אביב

   1996:         פרופסור אמריטוס

   1996–2001: מקים המוסד נציב הקבילות לסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב

   1997:        מקים את המרכז למורשת היהדות על-שם צימבליסטה

                    באוניברסיטת תל-אביב ועומד בראשו.

                        

  תפקידים אקדמיים בחו"ל

  1967–1968: פרופסור אורח באוניברסיטת סורבון, פריז

  1972–1992: ממייסדי הארגון הבין-לאומי לחקר המסורה IOMS, ויושב-ראש

                   ועדת ההיגוי וסגן הנשיא שלו                                                

  1973–1974: פרופסור אורח באוניברסיטת ייל, ניו הייבן

 1973–1974 ו-1980: פרופסור אורח בקווינס קולג', ניו יורק

 1988–1989 ו-1991: חבר מחקר במכון אננברג ללימודים מתקדמים בפילדלפיה

 1990–1992:    מנהל המחקר במכון CATAB באוניברסיטת ליון III ובהמרכז

                     הלאומי למחקר מדעי ((CNRS, צרפת

 1995:            יועץ מומחה במסורה במערכת של מפעל ההוצאה המדעית הבין-

                    לאומית החדשה של התנ"ך Biblia Hebraica Quinta מייסודה 

                     של החברה הגרמנית למקרא  (Deutsche Bibelgesellschaft).

 

 תפקידים אחרים

 1980–1988: חבר מועצת רשות השידור בישראל ויושב-ראש ועדת הלשון שלה

 1983:          חבר מועצת קרן וולף 

 1993:          חבר מועצת האיגוד העולמי למדעי היהדות.


אותות הוקרה ופרסים
פרס ביאליק בחכמת ישראל לשנת תשנ"ח על הספר אור ראשון בחכמת הלשון – ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון, מבוא ומהדורה מדעית.

 

מחקרים/ספרים ופרסומים

  • ספר דקדוקי הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר, על פי כתבי יד עתיקים, עם מבואות  
     מאמר ארוך בהמשכים, האמנם היה בן-אשר קראי?, שהורחב כעבור עשר שנים 
    ונתפרסם כספר באנגלית: Ben Asher's Creed - A Study of the History of 
    the Controversy 
  • מחקריו במסורה ובתולדותיה ובטעמי המקרא לשיטותיהם השונות שנתגבשו וסוכמו בערך  
    אנציקלופדי בהיקף של ספר: Masorah, Encyclopaedia Judaica 16 
  • מהדורה של הטקסט של כתב יד לנינגרד: תורה נביאים וכתובים, מדויקים היטב על-פי 
    הניקוד, הטעמים והמסורה של אהרן בן משה בן אשר
  • המסורה לספר בראשית: אוצר המסורה הטברנית – אוסף מילוני שלם של הערות המסורה 
    לנוסח המקרא הטברני מבית מדרשו של אהרן בן-אשר 
  • אור ראשון בחכמת הלשון - ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון, מבוא ומהדורה 
      מדעית
  • מהדורה מדעית חדשה של התנ"ך על-פי כתב יד לנינגרד בעיבוד חדש ובליווי מבוא 
    מקיף ונספחים באנגלית, שנודעה בעולם בשמה המדעי Biblia Hebraica 
    Leningradensia - Prepared according to the Vocalization, Accents, and 
     Masora of Aaron ben Moses ben Asher in the Leningrad Codex 
  • ניצנים ראשונים בחכמת המילים - מן המסורה אל ראשית המילונאות העברית
  • מאמרים רבים שפורסמו בכתבי-עת, בקבצים ובאנציקלופדיות, בעברית ובלועזית, 
     בענייני מחקר הלשון והמסורה
  •  עורך הסדרה מקורות ומחקרים בלשון העברית ובתחומים הסמוכים לה, שבמסגרתה 
     יצאו שנים-עשר ספרים
  • עורך (יחיד או שותף) של שלושה ספרי זיכרון (ליחזקאל קוטשר, לדב עירון ולאליעזר 
    רובינשטיין) וספר יובל (לזאב בן-חיים)
  •  עורך שני קובצי הרצאות מן הקונגרסים של הארגון הבין-לאומי לחקר המסורה 
    (התשיעי והאחד-עשר) 
  • חבר מועצת המערכת של שלושה כתבי עת: תעודה – קובץ מחקרים של בית-הספר 
    למדעי היהדות על-שם חיים רוזנברג; Israel Oriental Studies;
    Sefarad, Revista de estudios Hebraicos, Sefardíes y de Oriente Próximo 

"אהבתי את הלשון מילדותי", מספר פרופ' אהרן דותן. "אהבתי את שיעורי הדקדוק ואת הכתיבה, ואפילו ניסיתי, כבר בגיל צעיר מאוד, לכתוב כמו עגנון וביאליק".

 

בסתיו 1947, לאחר שנת שירות של "נשק ומשק", שבמהלכה היה נוטר במשטרת היישובים, חבר בהגנה ועובד חקלאי, החל את לימודיו באוניברסיטה העברית על הר הצופים בירושלים. כמקצוע ראשי בחר בלשון העברית, ובה בעת למד גם מקרא, ספרות עברית, ערבית ובלשנות שמית. מלחמת העצמאות קטעה את לימודיו, והוא מצא את עצמו משתתף בקרבות בירושלים – גם בעיר ובשכונותיה וגם בדרך אליה (בליווי שיירות ובקרבות בפרוזדור ירושלים).

 

לאחר שוך הקרבות שב אל ספסל הלימודים, ובשנת 1952 סיים את לימודיו. תואר דוקטור בהצטיינות יתרה העניקה לו האוניברסיטה העברית בשנת 1963 על הנושא ספר דקדוקי הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר בהנחיית פרופ' טור-סיני ז"ל ופרופ' בן-חיים יבל"ח.

 

עוד טרם סיום לימודיו הוזמן לשמש מזכיר מדעי בוועד הלשון העברית ואחר-כך באקדמיה ללשון העברית. בתפקיד הזה שימש מזכיר של ועדות מונחים רבות וועדות דקדוק, כתיב ותעתיק. כמו כן ייסד את העלון למד לשונך וערך אותו בראשית דרכו. באקדמיה נתגבשה מוּדעותו לתקינותה של לשון ימינו, ונתעצמה מעורבותו בפעולות להכוונת הלשון העברית התקינה.

 

בשנת 1961 חל מפנה בחייו, כשהוזמן להורות כמרצה בכיר בחוג ללשון העברית באוניברסיטת תל-אביב שזה אך הוקמה, וכעבור שנתיים הוזמן להורות גם באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות. ההוראה האקדמית שלו נפרשה על-פני תחומים מגוונים: בלשנות שמית, כתובות כנעניות, תורת ההגה והצורות של לשון המקרא, התעתיקים היווניים והרומיים, הארמית המקראית וכתובות ארמיות, בלשנות ימי הביניים, בעיות בעברית החדשה, המסורה, שיטות הניקוד וטעמי המקרא. את המקצוע האחרון ייסד כמקצוע אקדמי חדש להוראה ולמחקר באוניברסיטאות.

 

בשנת 1969 הועלה בשתי האוניברסיטאות לדרגת פרופסור חבר, ובשנת 1973 – לפרופסור מן המניין. במהלך עבודתו הופקד לעמוד בראש הקתדרה לתולדות הלשון העברית על-שם יעקב ושושנה שרייבר באוניברסיטת תל-אביב, וכן שימש סגן דקאן הפקולטה למדעי הרוח, ראש החוג ללשון העברית, ראש בית-הספר למדעי היהדות ובתפקידים אחרים. הוא גם הוזמן לשמש פרופסור אורח באוניברסיטאות בחו"ל וחבר-מחקר במוסדות מדע שונים. באוניברסיטת תל-אביב הוא הקים את המרכז למורשת היהדות, והוא עומד בראשו.

 

"הלכתי בכיוונים שונים", הוא מסכם חמישים שנות מחקר והוראה בלשון העברית לתקופותיה, "אבל האהבה הגדולה שלי הייתה הבלשנות של ימי הביניים, שאת ההשראה לה קיבלתי ממורי הגדול פרופ' בן-חיים. ככל ששקעתי בנושא הזה, אהבתי אותו יותר ויותר".

 

הביוגרפיה של פרופ' דותן בחקר הלשון העברית היא רצף מתמשך מן העברית העתיקה, לשון המקרא וימי הביניים ועד לעברית החדשה, אבל משכו את לבו גם נושאים רבים הקשורים במדעי היהדות בכללותם. "תמיד נמשכתי לקשר בין הלשון לבין מורשת היהדות", הוא אומר, "ובמיוחד למסורה – אותה מערכת של הערות וכללים לשימור הטקסט המקראי". מכאן הגיע גם אל נוסח המקרא ואל כתבי-היד של המקרא והשקיע שנים בחקירת כתב-יד לנינגרד של התנ"ך השלם, שיצא לאור בעריכתו במהדורות אחדות.

 

כל עניין הביא לעניין נוסף ולהעמקה נוספת בסוגיות שונות במחקר. "יום אחד, נתמזל מזלי", הוא נזכר, "והגיע לידיי, בדרך לא דרך, כתב-היד של חיבור רב סעדיה גאון על הלשון העברית. סעדיה גאון היה, בין היתר, איש הלכה, פייטן, פרשן ופילוסוף, אבל פועלו בתחום הלשון לא היה ידוע בתחילה. רק משנתגלה כתב-היד של החיבור הזה שנים אחדות קודם לכן התברר שמדובר בספר הדקדוק העברי הראשון, ומשזכיתי והתגלגל החיבור לידיי השקעתי בו שנים של מאמץ מחקרי עד שהוצאתיו לאור".

 

במהלך עבודתו הגיע דותן להכרה שהעיסוק בלשון ובחכמת הלשון של היהודים קדום מכפי שנהוג היה לחשוב. "ההנחה המקובלת הייתה ששאבנו מהערבים בכל תחום, בַּמדע בכלל ובדקדוק בפרט", הוא אומר. "ואכן, הטרמינולוגיה הבלשנית העברית, למשל, שאולה ברובה מן הערבית". אבל דותן הציג בפרסומיו הוכחות לכך ש"עוד לפני המגע עם התרבות הערבית הייתה לעם היהודי מוּדעוּת לשונית מפותחת. העיסוק הקדום בלשון בא לידי ביטוי כבר בספרות המסורה הקדומה. שם הנצו הניצנים הראשונים לדקדוק ולמילון".

 

"הלשון היא יצור חי ומתפתח, וככל יצור חי יש לה חיים משלה", מסכם דותן. "השפה היא יסוד תרבותנו, והכרת מקורותיה והליכותיה היא דרך להכרת עצמנו".

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012