education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

אולגה קפליוק – פרופסור מן המניין אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, הנמנית עם מיטב הבלשנים הישראלים והחוקרים של הלשונות השמיות - עוסקת בחקר שני הענפים הפחות ידועים של השפות השמיות - לשונות אתיופיה והלהגים של הארמית החדשה - ובטיפולוגיה שלהן בהשוואה לשפות הכושיטיות של מזרח אפריקה מחד גיסא ולשפות האיראניות מאידך גיסא.

 

נשואה לעיתונאי ולמזרחן אמנון קפליוק, אם ליעל, דוקטור לפסיכולוגיה קלינית, ולדפנה, מרצה למשפטים ועורכת דין, ויש לה ארבעה נכדים.

 

לימודים והשתלמויות

  1956-1952: תואר בוגר בהצטיינות בערבית ובבלשנות, האוניברסיטה העברית

  1958-1956: תואר מוסמך בהצטיינות בבלשנות שמית וכללית, האוניברסיטה

                  העברית

  1961-1960: השתלמות בלימודי אתיופיה במכון ללשונות מזרחיות חיות, פריז

  1968-1963: דוקטורנטית בבלשנות אמהרית, האוניברסיטה העברית

  1969:        תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית

  1995-1994: השתלמות בכורדית ובפרסית במכון ללשונות מזרחיות חיות, פריז.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

  1962-1961: מורה מן החוץ לערבית וללימודי אתיופיה, האוניברסיטה העברית

  1966-1963: אסיסטנטית בבלשנות ובלימודי אתיופיה, האוניברסיטה העברית

  1969-1967: מדריכה בבלשנות ובלימודי אתיופיה, האוניברסיטה העברית

  1972-1970: מרצה בבלשנות ובלימודי אתיופיה, האוניברסיטה העברית

  1976-1973: מרצה בכירה בבלשנות ובלימודי אתיופיה, האוניברסיטה הברית

  1984-1980: פרופסור חבר בבלשנות ובלימודי אתיופיה, האוניברסיטה העברית

  1994-1987: פרופסור מן המניין בבלשנות ובלימודי אתיופיה, האוניברסיטה

                   העברית

  1977-1976, 1985-1984 ו-1993-1989: ראש החוג לבלשנות באוניברסיטה

                   העברית.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

  1973, 1974: חוקרת אורחת ב-CNRS – המרכז הלאומי למחקר מדעי, פריז

  1979-1977: מרצה אורחת ללימודי אמהרית ותיגריניה, המכון ללשונות מזרחיות

                   חיות, INALCO, פריז

  1986-1985: פרופסור אורח בלימודי לשונות שמיות של אתיופיה, אוניברסיטת

                   אדיס אבבה

  2005:          מוזמנת ללמד באוניברסיטת אדיס אבבה.

 

תפקידים אחרים

  1982-1980: יועצת בהתנדבות למחלקה לחינוך מבוגרים של משרד החינוך

                 והתרבות בנושאי הוראת עברית לעולים מאתיופיה

  1986-1982: חברה במועצה הלאומית למען יהודי אתיופיה

  1996-1994: חברה במערכת המדעית של כתב העת Journal of Ethiopian Studies

                   אוניברסיטת אדיס אבבה

  2000:          חברת המערכת המדעית של כתב העת Aethiopica, המבורג

  2003:         יושבת-ראש ועדת המקצוע להוראת אמהרית מטעם משרד החינוך

                   העוסקת בהוראת אמהרית בבתי-ספר תיכוניים לקראת בגרות

                   כשפה זרה שנייה.

 

מחקרים/ספרים ופרסומים

ספרים

  • Q. I. Marogulov, Grammaire néo-syriaque pour écoles

         d'adultes - traduit du néo-syriaque par Olga Kapeliuk (Paris, 1976)

  •  Nominalization in Amharic (Wiesbaden 1988)

  • Syntax of the Noun in Amharic Wiesbaden, 1994)

    :מבחר ממאמריה

  • Auxiliares descriptifs en amharique

  • Sur le rôle de la forme relative en tigrigna

  • Language policy in Ethiopia since the revolution of 1974

  • amharique
  • La phrase coupée en guèze
  • Appurtenance as a linguistic concept
  •      Is Modern Hebrew the only “Indo-Europeanized” Semitic 
  •      language? And what about Neo-Aramaic?

  •  Compound verbs in Neo-Aramaic

  •  Iranian and Turkic structural interference in Arabic and

        Aramaic dialects

  •  A note on the role of linguistic informants in Sebawayhi’s

        al-Kitab.

  •   The syntax of synthetic verbal forms in Ethio-Semitic as

         compared with Cushitic

  •  The persistence of Cushitic influence on the Syntax of

         Ethio-Semitic. From Polotsky’s Nachlass on the verb in Urmi.

     

     

    פרופ' אולגה קפליוק נולדה בקראקוב, בת לשני רופאים: ד"ר אוגוסטה וד"ר וולף-זאב מנדל. את לימודיה התחילה בבית-ספר עברי. ביוני 1942 הועברו בני המשפחה לגטו, אבל הצליחו להימלט וחיו בזהות נוצרית במקומות שונים בפולין, וכך ניצלו. עם סיום המלחמה שבו לקראקוב. ב-1946 עברה המשפחה לצרפת. במשך שנתיים למדה פרופ' קפליוק בבית-ספר תיכון בפריז, ושם רכשה את השפה הצרפתית. בנובמבר 1948 עלתה המשפחה לארץ ונשלחה לכפר הנטוש יהוד.

    בארץ למדה בתיכון עירוני א' בתל-אביב, ולאחר קבלת תעודת הבגרות ב-1950 התגייסה לצה"ל.

    ב-1951 עברו הוריה לירושלים, ולאחר תום שירותה הצבאי, שנה אחר-כך, התקבלה לאוניברסיטה העברית. "התחלתי ללמוד ערבית. אהבתי שפות בכלל", היא מספרת, "ועד מהרה מצאתי משהו שהיה די אקזוטי, והתחלתי ללמוד אתיופית עתיקה ואמהרית". את העניין בשפות השמיות שפחות נחקרו עד אז עורר בה פרופסור ח"י פולוצקי, גדול בלשני ישראל. "ההתמקדות שלו בשפות פחות מוכרות עוררה בי עניין רב", היא נזכרת, "ולא רציתי לעסוק בשפות שכבר נחקרו דיין". לצד השפה האתיופית העתיקה למדה גם תיגריניה (השפה של אריתריאה) וארמית-מזרחית חדשה (השפה השמית העתיקה ביותר הממשיכה להיות מדוברת באופן רצוף עד היום). "מה שמשך אותי בשפות האלה", היא אומרת, "הייתה העובדה שהן בעלות מבנה מסובך".

     

    בעת הלימודים התפרנסה מעבודה כקריינית וכמסייעת לבלשן פרופ' חיים בלנק, שהתעוור בעקבות פציעה במלחמת העצמאות. "עשיתי אצלו הגהות וראיתי איך הוא מפענח הקלטות. למדתי אצלו כיצד בלשן עובד. זה היה בית-ספר מעולה". גם פרופ' חיים רוזן פתח את אופקיה בתחום הבלשנות הכללית ושיטותיה השונות.

     

    לאחר סיום התואר השני זכתה פרופ' קפליוק במלגת השתלמות מטעם ממשלת צרפת, ובמסגרת המכון לשפות מזרחיות חיות בפריז (INALCO) התמחתה בהיסטוריה ובלשונות של אתיופיה. אחרי שובה לארץ התקבלה לסגל של האוניברסיטה העברית. במשך 32 שנים לימדה בחוגים לבלשנות וללימודי אפריקה. היא התמקדה בהוראת שפות אתיופיות, ארמית חדשה, מבואות בבלשנות שמית, בעיות לשון באפריקה וכן היסטוריה ותרבות של אתיופיה. כאשר התקבלה לעבודה, החלה בכתיבת הדוקטורט על הנושא "שפת השיחה בספרות האמהרית החדשה" בהדרכת פרופ' פולוצקי, וב-1969 הוענק לה התואר.

     

    בין 1976 ל-1979 לימדה ניתוח תחבירי של אמהרית ותיגריניה באותו מכון לשפות מזרחיות חיות בפריז שבו הייתה תלמידה בשנות ה-60. ב-1986-1985 הייתה פרופ' אורח באוניברסיטת אדיס אבבה והרצתה על מקומן של השפות האתיופיות במסגרת משפחת הלשונות השמיות. פרופ' קפליוק הייתה המרצה הישראלית היחידה שמוסד אתיופי הזמין ב-16 השנים שבהן לא שררו יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. ב-1990 נסעה לשבתון במוסקבה, שבה שימש בעלה, אמנון, כתב ידיעות אחרונות. "הימים היו ימי הפרסטרויקה", היא נזכרת, "ועם התמוטטות השלטון הסובייטי נפתחו אגפים בספריית לנין וכן הקטלוג של השפות המוחרמות, שהיה נעול לחוקרים במשך חמישים שנה. לשמחתי מצאתי שם ספרים בארמית חדשה". חשיפת רבדים של השפה, ש"נדדה" אל מרחבי רוסיה כבר במאה ה-19 באמצעות מהגרים נרדפים, עוררה בה התרגשות רבה. על הלהגים של הארמית החדשה, שאפשר לשמוע גם מפי יוצאי כורדיסטן בשוק מחנה יהודה בירושלים, היא אומרת: "אלה שפות בעלות עניין מדעי רב מאוד, ואפשר ללמוד מהן הרבה מבחינת השפות השמיות והבלשנות הכללית". 

     

    מחקריה ועבודתה האקדמית השתלבו עם הנטייה בעולם כולו לפלורליזם ולשימור שפות ותרבויות. "בעבר", היא מסבירה, "הייתה נטייה של מהגרים להתבולל ולהיטמע. עכשיו המצב שונה; מהגרים רוצים לשמור על זהות". פרופ' קפליוק רואה נטייה דומה גם באתיופיה, מדינה שיש בה 70 לשונות ממשפחות שונות. "בימי הקיסר היילה סלאסי", היא מציינת, "הייתה נטייה להשליט את השפה האמהרית על אוכלוסיית המדינה כולה, והשכיחו את השפות האחרות. בימי המהפכה המרקסיסטית, אחרי חיסול המלוכה, התהפך הגלגל, ונעשה מבצע גדול להפצת ידיעת קרוא וכתוב בכ-15 שפות. כיום הנטייה הזו בולטת עוד יותר, ושפות אזוריות אחדות קיבלו מעמד עצמאי".

     

    פרופ' קפליוק מרבה להשתתף בוועידות בלשניות בינלאומיות. ב-1994 החליטה להקדים את יציאתה לגמלאות כדי להקדיש את כל זמנה למחקר. "המדע צריך לגלות ולתת תמונה של המצב הנתון", היא אומרת, "וזה מה שאני עושה בחקר השפות. המסקנות לגבי השפות האלה מאפשרות לבנות דגמים בעלי היקף רחב, שאפשר יהיה ליישם אותן לגבי לשונות באופן כללי". 

  •  
     
        תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012