education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 

פרופ' יעקב לנדאו הוא מגדולי ההיסטוריונים של המזרח התיכון בדורנו. בעשרות ספרים ובמאות מאמרים הוא פרץ דרכים חדשות בחקר ההיסטוריה הפוליטית והתרבותית של המזרח התיכון במאות ה-19 וה-20. 

 

צירוף של עבודת מחקר שיטתית ועקבית המשתרעת על פני עשרות שנים, יחד עם שליטה במספר רב של שפות מזרח-תיכוניות ואירופיות הניבו יבול מחקרים מקוריים שלו בקשת רחבה של תחומים ונושאים. קצרה היריעה מלפרט את עבודותיו הרבות; נסתפק בציון תרומתו בתחומים האלה:

  •       ההתפתחות הפוליטית של מצרים בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20. ספרו פרלמנטים ומפלגות במצרים (1953, באנגלית) היה הראשון שדן באופן מפורט בתצורות הפוליטיות במצרים בתקופת המאבק לעצמאות.
  •       הזיקה בין דת לפוליטיקה באימפריה העות'מאנית המאוחרת וברפובליקה התורכית. ספרו על הנחת המסילה החג'אזית הוא תיאור וניתוח מופתי של האופן שבו עשה שלטון מרכזי שימוש בסמלים ובתכנים דתיים (אסלאמיים) לקידום מטרותיו הפוליטיות. גם במחקריו על תורכיה הרפובליקאית מצא הדיון במקומה של דת האסלאם במרקם החיים הפוליטיים של מדינה זו מקום מיוחד.
  •       מקורן והשפעתן הפוליטית של האידיאולוגיות והתנועות הפאן-תורכיות והפאן אסלאמיות. ספרו הפוליטיקה של הפאן-אסלאם (1990, באנגלית) הפך זה מכבר לספר קלאסי בתחום מרכזי זה בחקר ההיסטוריה והפוליטיקה של המזרח התיכון.

 

בד בבד עם תרומתו הגדולה בתחומים אלה פילס פרופ' לנדאו גם נתיבים חדשים בחקר ההיסטוריה התרבותית. הוא נמנה על החוקרים הראשונים שכתבו על התפתחות התיאטרון והקולנוע בארצות ערב, ולאחרונה ראה אור ספרו, שכבר קצר שבחים, על הפוליטיקה של הלשון ברפובליקות האסלאמיות במרכז אסיה.

 

פרופ' לנדאו פנה גם לחקר ההיסטוריה של קהילות היהודים במזרח התיכון. הוא היה הראשון שכתב עבודה מקיפה על תולדות היהודים במצרים בעת החדשה, ובהמשך פרסם עבודות רבות על היבטים שונים בתולדות יהודי האימפריה העות'מאנית והרפובליקה התורכית.

 

ההכרה בעולם החוקרים בתרומתו המקורית והחלוצית באה לביטוי באופנים רבים ומכיוונים מגוונים: רבים מספריו וממאמריו תורגמו לשפות רבות, ובהן ערבית, תורכית, יוונית, רוסית וסינית. הוא מכהן כחבר במערכות של כתבי עת אקדמיים בארץ ובחו"ל, והוא חבר במערכות של אנציקלופדיות ושל סדרות פרסומים של מו"לים חשובים בארץ ובחו"ל. הוא הוזמן לשמש פרופסור אורח במיטב האוניברסיטאות באירופה ובארה"ב וזכה לפרסים ולאותות כבוד של מוסדות ממלכתיים ופרטיים בישראל, בתורכיה ובמדינות נוספות.

 

פרופ' לנדאו תרם גם להתפתחות לימודי המזרח התיכון בישראל במוסדות אקדמיים ואחרים. הוא היה חלוץ בהכשרת מורים לערבית בבתי הספר התיכוניים העבריים. הוא היה ממקימי החברה המזרחית הישראלית וכיהן כעורך כתב העת המזרח החדש.

 

הוא ייסד את ההוראה ואת המחקר של משטרים פוליטיים במזרח התיכון החדש באוניברסיטה העברית והקים את החוג לשפה ולספרות ערבית באוניברסיטת בר-אילן, והוא העמיד תלמידים רבים הממשיכים לחקור וללמד את ההיסטוריה הפוליטית של המזרח התיכון בעת החדשה.

 

על כל אלה החליטה ועדת השופטים להעניק לפרופ' יעקב לנדאו את פרס ישראל בחקר המזרחנות לשנת תשס"ה.

 

 

השופטים

פרופ' גד גילבר, יו"ר

פרופ' מיכאל וינטר

פרופ' בעז שושן

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012