education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 

הישגיו האקדמיים ותרומתו הציבורית של פרופ' אמנון רובינשטיין מזכים אותו בפרס ישראל בחקר המשפט.

 

פרופ' אמנון רובינשטיין הוא אבי המשפט החוקתי בישראל. מתחילת דרכו בתחום המשפט ועד עצם היום הזה הוא הרבה לחקור ולפרסם מאמרים וספרים בתחום המשפט החוקתי בישראל ובמדינות אחדות מחוצה לה.

 

פרופ' אמנון רובינשטיין ראוי להערכה מיוחדת בהיותו משפטן אקדמי שהוציא את עצמו מחוץ לקמפוס האוניברסיטאי כדי להשתמש במעמד ובכלים שרכש לעצמו כמשפטן לצורך מאבק ציבורי לקידום חברתי. ואכן, יש קשר הדוק וחשוב בין הפעילות והתרומה של פרופ' רובינשטיין בתחום המשפט לבין הפעילות והתרומה שלו בתחום החיים הציבוריים. בתפקידיו הציבוריים שימש פרופ' רובינשטיין מופת לאיש ציבור המשלב בהצלחה נמרצות, מקוריות ויעילות יחד עם חזון ועם ערכים של תרבות והגינות.

 

עם זאת, פרס ישראל בחקר המשפט מוענק לו בעיקר על הישגיו ועל תרומתו בתחום המשפט הציבורי.

 

ההישג הבולט הראשון של פרופ' רובינשטיין בתחום המחקר המשפטי הוא פרסום עבודת הדוקטור שכתב באוניברסיטת לונדון (בשאלת היחס בין פגם בהחלטה מינהלית לבין התוצאה של הפגם) כספר (בשנת 1963) בהוצאת אוקספורד :Jurisdiction and Illegality. בספר זה פרופ' רובינשטיין מתמודד עם נושא מורכב ביותר במשפט האנגלי, והוא חושף את הבעייתיות העולה מן הפסיקה האנגלית במשך תקופה ארוכה מאוד, פסיקה שגרמה לחוסר-בהירות ולחוסר-ודאות. זה היה מחקר חלוצי ומצטיין, שנודעה לו חשיבות רבה בחקר המשפט הציבורי באנגליה, והוא משמש מאז שפורסם ועד היום עבודת יסוד בנושא זה. ספר זה כשהוא לעצמו הקנה לפרופ' רובינשטיין מעמד נכבד בעולם המשפט של אנגליה ושל מדינות אחרות שאימצו את שיטת המשפט האנגלי.

 

התרומה המרכזית של פרופ' רובינשטיין למשפט הציבורי בישראל היא ספרו על "המשפט החוקתי של מדינת ישראל". ספר זה (שפורסם במהדורה הראשונה בשנת 1969) היה הספר המקיף הראשון שפורסם בישראל על דיני חוקה. באופן טבעי הוא הפך לספר יסוד, לא רק לצורך הוראה בפקולטות למשפטים, אלא גם לשימוש מעשי של עורכי דין ושופטים, ומעבר לכך מקור חיוני (ובעצם יחיד) לכל סטודנט ואדם המתעניין בדיני חוקה (לרבות זכויות אדם) בישראל. הספר אינו מסתפק בריכוז יסודי ושיטתי של מקורות המשפט ובהצגתם בצורה בהירה, אלא הוא גם מקדם ערכי יסוד של דמוקרטיה, שוויון וזכויות אדם. הוא שמר במשך כל השנים על המעמד של ספר מוביל ומחנך לדורות רבים של סטודנטים, משפטנים ואחרים, ואף שימש פעמים רבות מקור שצוטט בפסקי הדין של בית המשפט העליון. הספר עודכן בהתמדה, ויצא מדי כמה שנים במהדורה חדשה. זה עתה יצאו לאור שניים מתוך שלושת כרכיו במהדורה שישית (שהוכנה יחד עם ד"ר ברק מדינה).

 

משקל רב נודע לפרסומים נוספים של פרופ' רובינשטיין, המשלבים מידע עם תיאוריה ואף עם אידיאולוגיה. לא נפרט את פרסומיו הרבים, ונסתפק באזכור ספרו האחרון (שכתב יחד עם ד"ר אלכסנדר יעקובסון), "ישראל ומשפחת העמים" (2003). זהו מחקר אינטרדיסציפלינרי: הוא דן במשולב במשפט (פנימי והשוואתי) ובהיסטוריה, כדי לבדוק ולהעריך עקרונות וערכים של דמוקרטיה וציונות, זכויות אדם וזכויות קיבוציות ולבחון עד כמה ישראל עומדת במבחנים מקובלים של העולם הנאור. יש בספר זה הרבה יותר ממחקר עיוני, שכן הוא מתמודד עם ביקורת קשה המוטחת לאחרונה בישראל, ובעיקר מחוץ לישראל, כלפי המדינה, ובמיוחד כלפי האופי הציוני והמהות היהודית של המדינה. הוא יורד אל זירה חשובה למדינת ישראל, ובעצם לכל אדם בישראל, נאבק בה בהצלחה על ערכי יסוד של המדינה, ונותן כלי חשוב בידי כל מי שמתלבט או מתקשה להתגונן, בישראל או מחוץ לישראל, בפני הביקורת על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

 

אלה הם רק מקצת ההישגים והתרומות שפרופ' רובינשטיין העלה למשפט ולחברה בישראל. אליהם מצטרפות, כאמור, מסכת  מפוארת של מחקרים משפטיים ואחרים והעמדת דורות של תלמידים ששאבו ממנו ערכים והשראה, נוסף לפעילות ציבורית מרשימה וממושכת שהקנתה לו מעמד של מנהיג בולט מבחינה ערכית וביצועית בתחום המשפט והחברה.

 

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' אמנון רובינשטיין ראוי לפרס ישראל בחקר המשפט לשנת תשס"ו.

 

 

השופטים

פרופ' יעקב נאמן, יו"ר

השופטת דבורה ברלינר

פרופ' גבריאלה שלו 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012