education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

נחום קידר – פרופסור אמריטוס בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה באוניברסיטה העברית – הוא מומחה בעל שם עולמי בפיתוח ובטיפוח של זני עגבניות חדשים. מחקריו הובילו בין השאר לפיתוחן של עגבניות בעלות חיי מדף ארוכים, של עגבניות שרי ושל עגבניות אשכולות – זנים הנמכרים כיום בכל רחבי תבל. זרעי העגבניות מהזנים שפיתח הם מענפי היצוא החשובים של החקלאות בישראל, ומגדלים את פרותיהם בעשרות מדינות בעולם.

 

פרופ' קידר מתגורר ברחובות, נשוי לקטי, אב לאורנית ולאלון וסב לשבעה נכדים.

 

לימודים והשתלמויות

1947: תואר Phil. Kand. (מקביל למוסמך) באוניברסיטה של אופסלה, שבדיה

1958: תואר דוקטור באוניברסיטה העברית, ירושלים.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

1988-1959: מרצה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית (מ-1976

                 פרופסור מן המניין)

1986-1983: ראש המחלקה לגידולי שדה וירקות בפקולטה לחקלאות

                 באוניברסיטה העברית.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1959-1958: עמית מחקר באוניברסיטת אילינוי, ארה"ב

1965:          חוקר אורח באוניברסיטת וואחנינחן, הולנד

1975-1974: מרצה אורח בקורס הבין-לאומי לגידול ירקות באוניברסיטת

                  וואחנינחן, הולנד

1978-1977: חוקר אורח באוניברסיטת דייוויס, קליפורניה, ארה"ב

1985-1984: חוקר אורח באוניברסיטת פלורידה, ארה"ב.

 

תפקידים אחרים

1988-1966: חבר בוועדת ההיגוי לגידול ירקות במשרד החקלאות

1980-1970: יועץ למחלקה לשיתוף פעולה בין-לאומי במשרד החוץ בעניין גידול

                  ירקות במדינות מתפתחות וחבר בכמה משלחות הדרכה למזרח

                  אסיה ולאפריקה

1974:          יועץ לממשלת ונצואלה ולבנק של דרום אמריקה בגידול הירקות

                  בצפון-מערב המדינה

1993:          עומד בראש תשע תכניות מחקר לאומיות ובין-לאומיות לפיתוח זני

                  ירקות

2005:          מייסד צוות מחקר עגבניות גדול בפקולטה לחקלאות (BON-TOM)

                  המבצע תכניות טיפוח רבות בישראל ובחו"ל.

 

אותות הוקרה ופרסים

1983: פרס האגודה לעיבוד מזון בארה"ב (NFPA) על מאמר מחקר מצטיין (עם

         א' קופליוביץ')

1986: פרס קפלן על פיתוח עגבניות בעלות חיי מדף ארוכים לייצוא (עם צוות

         הטיפוח)

1994: פרס קיי לפיתוחים חדשניים מהאוניברסיטה העברית, ירושלים (עם פרופ'

         חיים רבינוביץ')

2002: פרס רוטשילד בחקלאות (עם פרופ' חיים רבינוביץ').

 

חברות בארגונים מקצועיים

1988-1966: חבר בחברה האמריקנית להורטיקולטורה ובחברה הבין-לאומית

                 להורטיקולטורה

1970:        סגן נשיא הקונגרס העולמי להורטיקולטורה

1971:        חבר במועצת החברה הבין-לאומית להורטיקולטורה.

 

מחקרים/ספרים ופרסומים

1968-1967: חבר במערכת האנציקלופדיה הישראלית לחקלאות.

פרסם כ-100 מאמרים על גנטיקה, טיפוח ופיזיולוגיה של ירקות בכתבי עת ובספרים בארץ ובחו"ל.

 

* * *

 

פרופ' נחום קידר נולד ב-1920 בווינה, אוסטריה. הוא קיבל חינוך ציוני, ומילדות היה חבר בתנועת "מכבי הצעיר". חברי הקבוצה תכננו לעלות לארץ ישראל ולייסד קיבוץ, וקידר נשלח עם כמה מחבריו ללמוד חקלאות בדנמרק כהכנה להתיישבות חקלאית. "למדתי בדנמרק בבית ספר חקלאי ועבדתי בענפים שונים של גננות ומטעים", הוא נזכר. חברי הקבוצה היו אמורים לעלות ארצה כעבור שנה, אבל מלחמת העולם השנייה פרצה, ואילצה אותם להישאר בדנמרק. אביו של קידר נלקח למחנה ריכוז באוסטריה, אך שוחרר, והמשפחה היגרה לדרום אמריקה שבוע לפני פרוץ המלחמה.

 

ב-1943, לאחר שכבשו הנאצים את דנמרק, החליטו קידר וכמה מחבריו להימלט ממנה. הם השקו לשכרה את השומרים הגרמנים בנמל בורנהולם, גנבו סירה והפליגו לשוודיה בליל סערה. קידר קיבל אישור מיוחד מהמלך להמשיך בלימודיו האקדמיים באוניברסיטאות של לונד ושל אופסלה. בתיאום עם ארגון "החלוץ" הוא נשאר עוד כמה שנים בשוודיה, כדי להעמיק את ידיעותיו בגידול ירקות ובמחלות צמחים. "רציתי להכיר את כל הירקות ולצבור ידע כדי שאוכל לטפל בגידולים ולטפחם", הוא מספר. 

 

בשנת 1950 עלה קידר ארצה, ופגש כאן את בני משפחתו. הידע שצבר היה נחוץ מאוד במדינה הצעירה, ותוך זמן קצר הוא נקלט במחלקה לגנטיקה במכון ויצמן ברחובות, ועבד עם חקלאים בכל הארץ בטיפוח זנים שונים של ירקות. כעבור כמה שנים הוא חידש את לימודיו האקדמיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, וב-1958 קיבל תואר דוקטור. הוא מונה לחוקר ולמרצה בפקולטה, ובמשך 30 שנות הוראה העמיד אלפי תלמידים. רבים מהם הגיעו לתפקידי מפתח בחקלאות ובמחקר החקלאי.

 

בשנות עבודתו נשלח קידר כמה פעמים למדינות מתפתחות מטעם משרד החוץ כדי לסייע לתושבים המקומיים בגידול ירקות. בסיוריו מעבר לים למד קידר להכיר את אחת הבעיות העיקריות של התחום: "30 עד 40 אחוזים מהירקות בעולם אינם מגיעים מן השדה אל הצרכן, אלא נרקבים בשלב ההובלה או בשלב האחסון." הממצאים האלה הובילו את קידר לחקור עם כמה מתלמידיו ועמיתיו את סוגיית חיי המדף של ירקות, והם הצליחו לפתח זני בצל בעלי איכות מעולה. ניסיונו של קידר בגנטיקה הביא אותו לחפש גנים שיעכבו את ההבשלה בעגבניות, ולאחר כמה שנות מחקר ופיתוח גידל צוותו את העגבניות הראשונות שאפשר לקטוף אותן לפני ההבשלה המלאה ולאחסנן עד שבועיים. הזנים החדשים זכו עד מהרה להצלחה בכל רחבי תבל והשתלטו על כשליש מן השוק העולמי.

 

קידר הקים בפקולטה לחקלאות צוות פיתוח המקבל את המימון למחקר בעיקר מחברות מסחריות. הצוות המשיך לפתח זנים חדשים של עגבניות בעלות חיי מדף ארוכים, ועם השנים החל לעסוק בבעיה אחרת: טעמן של העגבניות. המחקרים שהוביל קידר בתחום של שיפור הטעם והיכרותו עם זנים של עגבניות קטנות הביאו באמצע שנות התשעים לפיתוח חדש: עגבניות שרי קטנות וטעימות. גם העגבניות האלה חוללו מהפכה בשוקי הירקות בעולם, ונמכרו בכל רחבי תבל. בשנים האחרונות מתמקד צוות הפיתוח שהקים קידר בפקולטה לחקלאות (BON-TOM) בטיפוח זני עגבניות שיניבו יבול רב יותר, בלי לוותר על השיפורים שהוכנסו עם השנים כמו חיי מדף ארוכים, עמידות למחלות צמחים רבות וכמובן טעם משופר.

 

העגבניות שפיתח קידר גדלות כיום בעשרות מדינות בעולם, ממדינות באירופה ועד מקסיקו ומדרום אפריקה עד מרוקו ואיראן. הזרעים של כולן מיוצרים אך ורק בישראל – על פי דרישתו. "אם נגדל עגבניות פרי, כפי שעושים במדינות מתפתחות, אין לנו סיכוי מול כוח העבודה הזול שלהם", הוא מסביר. "הכול יכולים לגדל ירקות ליצוא, אבל טיפוח וייצור זרעים זו טכנולוגיה עילית. מחירו של קילוגרם זרעים גבוה לאין שיעור ממחיר טונה של עגבניות". חברות מישראל מייצאות בכל שנה זרעים בשווי של כ-45 מיליון דולר מזני העגבניות שטיפחו קידר וצוותו.

 

פרופ' קידר, כמעט בן 86, ממשיך לעבוד עם צוותו במעבדה ובשדות. "זה בריא, ואני אוהב את העבודה הזאת. יש בה הרבה סיפוק", הוא מחייך. "זה אולי מיושן לומר, אבל זו גם הגשמה ציונית".

 

חזונו של קידר הוא המשך החדשנות: "אני מאמין בדברים מתוחכמים ובחידושים. אנו חייבים להיות מקוריים, לפתח צבעים שונים, טעמים חדשים. אם הדור הבא של חוקרי החקלאות יהיה מקורי ובעל ידע במדעי החקלאות החדשניים, יהיה עתיד לחקלאות בישראל." 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012