education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

פנינה זלצמן - מטובי הפסנתרנים בעולם ומורה נערצת לפסנתר – הייתה בנגינתה עם הטובות מהתזמורות בעולם ועם גדולי המנצחים שגרירה בולטת של המוזיקה הישראלית עוד לפני קום המדינה. היא פעלה רבות לקידום המוזיקה בארץ, ובאמצעותה גם לקידום המדינה, והעמידה מאות תלמידים.

 

 

ציוני דרך מקצועיים

* מנגנת מ-1939 עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, והופיעה

  עמה כסולנית יותר מכל נגן אחר.

 

* הופיעה בקונצרטים ברוב ארצות אירופה, בארצות הברית, בקנדה,

  בסין, ביפן, באוסטרליה, בניו זילנד, ברוב ארצות דרום אמריקה

  ובמדינות רבות באפריקה. בין השאר הופיעה לפני מלכים וראשי   

  מדינות.

 

* ניגנה תחת שרביטם של טובי המנצחים, ובהם: פאריי, שולטי, מהטה,

   ג'וליני, מינש, קריפס, דורטי, מרינר, רודן ואחרים.

 

* משמשת שופטת קבועה בתחרות רובינשטיין מאז היווסדה. כמו כן

  שפטה בתחרויות נגינה רבות, בין השאר באוסטרליה, באירלנד,

  בדרום אפריקה, בספרד, בגרמניה, באיטליה, ביוון וביפן.

 

* מהשנה מתקיימת בכפר סבא תחרות פסנתר על שמה.

 

פעילות אקדמית

מ-1969: חברת סגל באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב (מ-1973

            פרופסור מן המניין). 

 

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

קיבלה אותות הוקרה רבים, בהם פרס החינוך ואות יקירת העיר תל אביב.

 

* * *

 

פנינה זלצמן איננה זוכרת מתי התחילה לנגן. "היה פסנתר בבית, ומאז שאני זוכרת את עצמי אני מנגנת עליו" היא מספרת. "מיום שידעתי ללכת הלכתי אל הפסנתר. לא קיבלתי החלטה מודעת להתחיל לנגן. זה פשוט קרה". זלצמן היא בתם של רואה חשבון וגננת, שהיו שניהם חובבי מוזיקה, תרבות ואמנות. בבית המשפחה בתל אביב היו מבקרים תדיר סופרים, ציירים ואמנים אחרים. "מגיל רך ידעתי שאמנות היא הדבר הכי חשוב בחיים", היא נזכרת. כילדה צעירה מאוד חזרה בכישרון על כל מנגינה ששמעה, ובגיל שש, כשהתחילה ללמוד נגינה אצל מורה, השתלבה מיד בקונצרטים של תלמידים.

 

כשהייתה זלצמן בת שבע, בא להופיע בישראל הפסנתרן הצרפתי המפורסם אלפרד קורטו. הוא שמע את נגינתה והזמין אותה ללמוד אצלו בפריז, ב-Ecole Normale de Musique.

 

בת שמונה התחילה את לימודיה באקדמיה, בתמיכתה של משפחת רוטשילד, והייתה ילדה יחידה בין סטודנטים בוגרים. בין השאר למדה והשתלמה אצל איגור סטרווינסקי, פאבלו קזאלס, ארתור רובינשטיין וארתור שנאבל. היא סיימה את לימודיה בהצטיינות, ובגיל עשר אף הוסמכה להוראת מוזיקה. את לימודיה הכלליים השלימה עם מורים פרטיים. "אהבתי מאוד את הלימודים", היא מספרת. "התשוקה הגדולה שלי כילדה הייתה ללמוד יצירות חדשות. הייתי קונה את התווים בחנות, ועד שהגעתי לפסנתר הייתי קוראת אותם תוך כדי הליכה ברחוב". 

 

עם סיום לימודיה הזמינה אותה הפסנתרנית הנודעת מאגדה טגליאפרו ללמוד אצלה בקונסרבטוריון הלאומי של פריז, ואף מימנה את המשך שהותה של המשפחה בעיר. זלצמן, בת 15, סיימה את הלימודים בהצטיינות בתוך שנה אחת, וזכתה בפרס הראשון בפסנתר. היא השתתפה בפריז בקונצרטים רבים. באחד מהם שמע את נגינתה הכנר ברוניסלב הוברמן, מייסד הפילהרמונית הישראלית, וביקש מהתזמורת להזמין אותה מיד להופיע עמם: "זה דבר נדיר בחייו של אמן לעבור חוויה כמו זו שעברתי כאשר שמעתי את הילדה הזאת". ב-1939 הופיעה זלצמן בתל אביב בפעם הראשונה עם הפילהרמונית. היא ניגנה שלושה קונצ'רטו בערב אחד וזכתה להצלחה גדולה. בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה לא יכלה לשוב לפריז, והמשיכה להופיע עם הפילהרמונית בארץ ישראל ובמצרים, לפני חיילים של בעלות הברית. היא יצאה למסע הופעות בדרום אפריקה, ושנה אחר כך למסע הופעות באוסטרליה ובניו זילנד.  ברבות מן ההופעות גייסה תרומות בעבור היישוב וגם למען התזמורת הפילהרמונית.

 

לאחר סיום המלחמה הופיעה זלצמן בחמש היבשות. היא המשיכה להופיע גם עם התזמורת הפילהרמונית, וב-1960 יצאה אתה לסיור מסביב לעולם, ובסך הכול ניגנה אתה 214 קונצרטים – יותר מכל סולן אחר. היא הופיע לפני מלכים וראשי מדינות, וניגנה תחת שרביטיהם של גדולי המנצחים. ביקורות בין-לאומיות דירגו אותה כאחת מחמשת הפסנתרנים הגדולים של ימינו.

 

עם פרוץ מלחמת השחרור יצאה זלצמן להופעות רבות לפני חיילים וביישובי הספר. גם לאחר קום המדינה המשיכה לקיים קונצרטים רבים בהתנדבות, למטרות צדקה שונות. זלצמן דחתה הצעות מפתות להתגורר בחוץ לארץ, אף שהנסיעות להופעותיה הרבות בעולם היו מתישות מאוד. "הרגשתי שחשוב שאהיה כאן", היא מסבירה. "לעזוב את הארץ נראה לי כמעשה בגידה". 

 

ב-1963 הייתה זלצמן הפסנתרנית הישראלית הראשונה שהוזמנה להופיע בברית המועצות. "אלה היו קונצרטים מרגשים מאוד גם מבחינה מוזיקלית וגם מבחינה לאומית", היא נזכרת. "אסרו על היהודים להיפגש עמי, אבל רבים מהם עמדו והמתינו בשלג רק כדי לראות את המוזיקאית מישראל".

 

ב-1969 הצטרפה זלצמן לסגל האקדמיה למוזיקה של אוניברסיטת תל אביב, והיא ממשיכה ללמד שם עד היום. "היו לי שם מאות תלמידים, ואחד הדברים הכי מספקים זה לראות אותם מתקדמים ומשתפרים", היא אומרת. "גם אני למדתי המון

 

מההוראה, משום שהיא חייבה אותי לנתח ולהבין את הדברים שעד אז עשיתי באופן לא מודע. באמצעות ההוראה הגעתי לטוהר של הנגינה ולאמת שלה". זלצמן גם מרבה להרצות וללמד כיתות אמן בישראל ובעולם. היא שופטת בתחרויות פסנתר רבות, בהן תחרות צ'ייקובסקי במוסקבה ותחרות רובינשטיין בישראל.

 

כל השנים פעלה זלצמן רבות לייצג את ישראל בעולם באמצעות נגינתה המופלאה, וגם היום היא ממשיכה ללמד ולהופיע. "אני מנגנת כל יום, ואם אני לא מנגנת אני מרגישה חסר. זה כמו קיום מצוות בשביל אדם דתי", היא אומרת. "המוזיקה היא דרגה גבוהה יותר מהחיים עצמם; היא מבטאת את כל הרגשות. קיבלתי מתנה מאלוהים, ואני צריכה לנצל אותה. אני מנגנת בצו עליון".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012