education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

יעקב בלידשטיין – פרופסור מן המניין, מחשובי החוקרים של ההלכה היהודית ושל משנתו של הרמב"ם - נמנה עם מייסדי המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון ועם מייסדי המרכז הבין-לאומי למחשבת ישראל על שם גולדשטיין-גורן, לימד במרוצת השנים אלפי תלמידים. מחקריו הרבים עוסקים בין השאר בזיקה של חיי היהודים לעולם הנכרי, בבעיות חברתיות בהלכה היהודית ובסוגיות שבין אדם למקום.

 

נשוי לבתיה, אב לרחל, לאברהם, לדבורה, לחוה, לנעמה ולמשה וסב לנכדים.

 

לימודים והשתלמויות

1961: תואר שני בספרות אנגלית והשוואתית (בהצטיינות) באוניברסיטת

         קולומביה, ניו יורק, ארה"ב

1968: תואר דוקטור בתלמוד באוניברסיטת ישיבה, ניו יורק, ארה"ב.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

מ-1972:       חבר סגל במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, באר

                  שבע (מ-1985 פרופסור מן המניין)

1975-1974: מרצה בכיר במחלקות לתלמוד ולמחשבת ישראל באוניברסיטת תל

                  אביב

1978-1976, 1983-1981 ו-2004-2002: ראש המסלול למחשבת ישראל

                  באוניברסיטת בן גוריון, באר שבע

1991-1989: דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן גוריון, באר

                  שבע

1997-1992: חבר המועצה להשכלה גבוהה

1997-1996: עמית במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית, ירושלים

2002-2000: יו"ר המרכז הבין-לאומי ע"ש גולדשטיין גורן למחשבת ישראל

                 באוניברסיטת בן גוריון, באר שבע.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1968-1965: מרצה במכללת שטרן לנשים, ישיבה אוניברסיטה, ניו יורק, ארה"ב

1970-1968: מרצה בכיר במחלקה ללימודי דתות באוניברסיטת טמפל,

                 פילדלפיה, ארה"ב

1972-1970: פרופסור חבר במחלקה למדעי היהדות באוניברסיטת מקגיל,

                  מונטריאול, קנדה

1989-1988: פרופסור אורח מטעם קרן Pew במכללת גרץ, פילדלפיה, ארה"ב

1989-1988: עמית בכיר במחלקה ללימודים אוריינטליים באוניברסיטת

                 פנסילבניה, ארה"ב.

 

מחקרים/ספרים ופרסומים

ספרים בעברית

1983: עקרונות מדיניים במשנת הרמב"ם

1994: התפילה במשנתו ההלכתית של הרמב"ם

2002: סמכות ומרי בהלכות הרמב"ם: פירוש נרחב להלכות ממרים א'-ד'

2004: עיונים במחשבת ההלכה והאגדה.

 

ספרים באנגלית

1976: Honor Thy Father and Mother: Fillial Responsibility in Jewish Law and Ethics

1997: In the Rabbis’ Garden: Adam and Eve in the Midrash.

 

כמה ממאמריו החשובים

1977: מעמדן האישי של נשים שבויות ומשומדות בימי הביניים (שנתון המשפט

         העברי)

1982: גדול כבוד הבריות: לגלגוליה של הלכה (שנתון המשפט העברי)

1986: מסורת וסמכות מוסדית לרעיון תורה שבעל-פה במשנת הרמב"ם (דעת)

1998: מעמד האסלאם בהלכה המימונית (רב-תרבותיות במדינה דמוקרטית

         ויהודית)

2002: The State and the Legitimate Use of Force and Coercion in

          Modern Halakhic Thought (Studies in Contemporary Jewery)

2004: The Other in Maimonidean Law (Jewish History).

 

 

 

כמו כן פרסם יותר מ-150 מאמרים בעברית ובאנגלית, השתתף בעריכת ספרים וכתב ערכים לאנציקלופדיה יודאיקה.

 

* * *

פרופ' יעקב בלידשטיין נולד בניו יורק ב-1938, ומילדות קיבל חינוך ישיבתי משולב עם השכלה כללית. לאחר סיום לימודיו בתיכון בא לביקור ראשון בישראל, לשנה של לימודים בישיבה וסיורים בארץ. "זאת הייתה שנה חשובה מאוד מבחינה ציונית, ואחריה היה לי ברור שאני רוצה להשתקע בארץ", הוא מספר.

 

עם שובו לארצות הברית למד לתואר ראשון בספרות אנגלית באוניברסיטת ישיבה בניו יורק. לתואר שני בחר ללמוד באוניברסיטת קולומביה היוקרתית, וחקר את כתביו של המשורר האנגלי אלפרד האוסמן. "רציתי דווקא לעסוק בספרות המאה ה-17", הוא נזכר, "אך היה עליי להשתתף בסמינר בימי שישי אחר הצהריים, והדבר לא אפשר לי לשוב לביתי לפני כניסת השבת; לכן פניתי לספרות ויקטוריאנית". גם במהלך לימודי התואר השני לא ויתר בלידשטיין על לימודי היהדות, והתעמק בתלמוד. שנה לאחר שקיבל את התואר השני הוא הוסמך לרבנות, ואז החליט להחזיר גם את עבודתו האקדמית לחקר היהדות. "הייתה לי תחושה קיומית שבלימודי היהדות אני בן בית; זה שלי, ולשם הרגשתי שייך", הוא מסביר.

 

גם בעבודת הדוקטור עסק בקשר שבין העולם היהודי לעולם הנכרי. ענף אחד של מחקרו בדק את יחס התלמוד לאמנות החזותית הרומית, וענף אחר את גישת ההלכה לקשרי מסחר בין יהודים לגויים. העבודה נכתבה בהדרכתו של הפרופ' אברהם וייס, מחלוצי המחקר הביקורתי של התלמוד, והיא משלבת מחקר ביקורתי עם מחקר היסטורי השוואתי. 

 

לאחר קבלת תואר הדוקטור לימד בלידשטיין במכללת הנשים של אוניברסיטת ישיבה, ואחר כך באוניברסיטת טמפל שבפילדלפיה ובאוניברסיטת מקגיל שבמוטריאול, קנדה. בתקופה הזאת הוא פרסם את ספרו הראשון, על האחריות של בנים כלפי הוריהם ביהדות.

 

בספרו בלידשטיין בוחן את הסוגיה בתקופות שונות ובמקורות שונים. הספר הצליח מאוד, ו-30 שנה אחרי שיצא לאור הוא הודפס בהדפסה שנייה.

 

בתחילת שנות ה-70 הוצע לבלידשטיין לעלות לישראל ולקבל משרה באוניברסיטת בן-גוריון, שהייתה אז בראשית ימיה. המשפחה עלתה לארץ והשתקעה בבאר-שבע. "היה חשוב לי לתרום ליישוב הנגב ולהקמת אוניברסיטה חדשה", הוא מסביר. "אני לא מאוד אוהב את המדבר, אבל אוהב את הנוף החברתי בנגב".

 

קבלת הפנים באוניברסיטה הצעירה הייתה מרתיעה מעט. "האוניברסיטה הייתה אז קטנה מאוד, והמחלקה למחשבת ישראל רק התחילה את דרכה", הוא מספר. "הצעתי ללמד שלושה קורסים, אבל אף תלמיד לא נרשם אליהם". הוא לא אמר נואש, וברבות הימים הפך לאחד המורים המבוקשים באוניברסיטה. "ההוראה מבחינתי היא שליחות וגם אהבה גדולה", אומר בלידשטיין. "אני חושף את התלמידים לתרבות שאני אוהב, מנסה ללמד אותם לחשוב ולחקור, ולומד מהם כל הזמן. זה שאני עושה את זה בבאר שבע, זה ערך מוסף ציוני".

 

במחקריו האקדמיים עסק בלידשטיין עם השנים בקשת רחבה של תחומים, ורבים מהם משלבים נושאים הלכתיים עם שאלות חברתיות וקיומיות, כמו כבוד הבריות במקורות הלכתיים, שאלת "מיהו יהודי?" בספרות ימי הביניים ומעמד האישה ביהדות. במחקרים אחרים הוא מתרכז בעניינים הלכתיים שבין האדם למקום, כמו התפילה. הכשרתו הספרותית מאפשרת לו לעסוק גם בהיבטים אמנותיים של היצירה היהודית, ובאחד מספריו הוא סוקר את סיפורי אדם וחווה במדרש. 

 

אחד מתחומי המחקר המרכזיים של פרופ' בלידשטיין הוא משנתו של הרמב"ם, דמות שעוררה אצלו הזדהות מאז ומתמיד. "הוא מייצג אדם שנמצא בעת ובעונה אחת בעולם היהודי ההלכתי ובעולם הפילוסופי הכללי, והוא מגשר ומשלב ביניהם באופן יצירתי מאוד, ובונה עולם רוחני מפואר". בלידשטיין כתב שלושה ספרים חשובים על משנתו של הרמב"ם, והם עוסקים בעקרונות המדיניים שלה, בתפילה ובתפיסת הרמב"ם בסוגיות של סמכות ומרי.

 

בשנים האחרונות פרסם בלידשטיין כמה מאמרים חשובים על הקשר בין היהדות לדמוקרטיה. "זה לא רק קונפליקט", הוא מבאר. "קהילה, ציבור וכבוד האדם הם מרכיבים משמעותיים ביהדות, ובתחומים האלה היא יכולה לתרום לדמוקרטיה בישראל ולחזק אותה. מדינת ישראל היא דמוקרטית, ויש בה הרבה יסודות יהודיים. גם אם לא נגיע לשילוב המושלם, לא יחשיך עולמנו".

 

פרופ' בלידשטיין מעריך כי בשנים הבאות מצפים לחוקרי מחשבת ישראל אתגרים חדשים. "יש הרבה פריצות דרך וכיוונים חדשים בחקר התלמוד והמקורות האחרים. המקורות היהודיים הם יצירה כלל-עולמית, שאורכה כאורך ההיסטוריה, ואני מקווה שהיצירה התרבותית העצומה הזאת תוסיף ותמשוך את היהודים".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012