education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

אליס שלוי – פרופסור אמריטה לספרות אנגלית ומייסדת שדולת הנשים – היא פעילה חברתית מובילה בישראל. שלוי פועלת בלי ליאות כבר עשרות שנים – לרוב בהתנדבות – לקידום תחומים רבים בחברה בישראל ובראשם מעמד האישה, חינוך יהודי וציוני, שוויון חברתי ודו-קיום עם שכנינו.

אליס שלוי מתגוררת בירושלים. היא נשואה למשה ואם ליואל, למיכה, לדיצה, לחפציבה, לבן-ציון ולפנינה. יש לה 21 נכדים ונינה אחת.

 

לימודים והשתלמויות

1947: תואר "בוגר" בספרות אנגלית, אוניברסיטת קיימברידג', בריטניה

1950: תואר "מוסמך" בספרות אנגלית, אוניברסיטת קיימברידג', בריטניה

1949: תעודה בלימודי עבודה סוציאלית, בית הספר לכלכלה LSE, לונדון,

         בריטניה

1962: תואר דוקטור בספרות אנגלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

 

תפקידים אקדמיים

1990-1950: חברת סגל במחלקה לאנגלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים

1973-1969: מייסדת המחלקה לספרות אנגלית וראש המחלקה באוניברסיטת

                 בן גוריון, באר שבע

1976-1973: ראש המכון לשפות ולספרויות, האוניברסיטה העברית, ירושלים

1997-1996: עמית מחקר במכון לחקר נשים, מכללת ולזלי, מסצ'וסטס, ארה"ב

2000-1997: רקטור מכון שכטר ללימודי יהדות, ירושלים

2000-1999: נשיאה בפועל של מכון שכטר, ירושלים.

 

פעילות התנדבותית עיקרית

1990-1975: מנהלת התיכון הדתי הניסויי לבנות "פלך", ירושלים

1979-1973: יושבת ראש המועצה המייעצת לארגון השכונתי "אוהל יוסף",

                  ירושלים

1978-1975: חברה בוועדת "נמיר" למעמד האישה

1990-1979: חברת המועצה הישראלית לתרבות ולאמנות

2000-1984: מייסדת ויושבת ראש של שדולת הנשים בישראל

2000-1984: חברת המועצה הלאומית לקידום מעמד האישה

1991-1986: חברת המועצה הציבורית של "אמנות לעם"

מ-1990:      יושבת-ראש הוועד המנהל של שוחרי "גילת" (גישה ייחודית

                 להתפתחות תקינה)

מ-1991:      חברה במועצת המנהלים של האוניברסיטה הפתוחה

1998-1994: חברה במועצת המנהלים של מוזיאון "בית התפוצות", תל אביב

1997-1995: חברה בוועדת ההיגוי של פרויקט "שותפות 2000"

2002-2000: חברה במועצת האגודה לזכויות האזרח בישראל     

מ-2000:      חברת הוועד המנהל של מכון שכטר, ירושלים

2003-2000: יושבת-ראש הוועד המנהל של מכון שכטר, ירושלים

מ-2001:      חברה במועצת "הקרן החדשה לישראל".

 

אותות הוקרה, פרסים ותוארי כבוד

1969: אות מרצה מצטיינת, האוניברסיטה העברית, בירושלים

1978: פרס "אשת השנה" בישראל על תרומה לאיכות החברה בשנת ה-30

         למדינה

1986: מדליקת משואה ביום העצמאות תשמ"ו, "שנת הדמוקרטיה"

1987: חברה לשם כבוד בתנועת "אוהלים"

1989: פרס ע"ש אמיל גרינצוייג, האגודה לזכויות האזרח בישראל

1991: פרס ע"ש רותפילד לחינוך לשלום מטעם המכון הבין-לאומי לשלום במזרח

         התיכון

1993: פרס מטעם ליגת הנשים ליהדות קונסרבטיבית

1994: הקרן החדשה לישראל מתחילה להעניק פרס ע"ש אליס שלוי למנהיגות

         נשית

1996: פרס ממרכז אוסקר-שינדלר ללימודי דמוקרטיה

1996: תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת היהדות, לוס אנג'לס, ארה"ב

1997: תואר "יקירת ירושלים"

1998: תואר דוקטור לשם כבוד ממכללת גראץ, פילדלפיה, ארה"ב

1998: פרס "מאה נשים גיבורות"

1998: פרס "כל הכבוד" מטעם ליגת הנשים ליהדות קונסרבטיבית

1999: תואר דוקטור לשם כבוד מהסמינר התיאולוגי היהודי של אמריקה, ניו יורק,

         ארה"ב

1999: פרס מטעם ארגון נשות "הדסה" באמריקה

1999: פרס "נושאת האור" מטעם איחוד הקהילות העבריות באמריקה (התנועה

         הרפורמית)

2000: תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בראון, רוד איילנד, ארה"ב

2001: תואר דוקטור לשם כבוד מהמכון ללימודי יהדות – היברו יוניון קולג',

         ירושלים

2001: תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע, רחובות

2001: מקבלת ראשונה של מדליית "אליס סלומון" מבית הספר לעבודה

         סוציאלית, ברלין, גרמניה

2006: פרס ע"ש רותברג לחינוך יהודי מהאוניברסיטה העברית, ירושלים.

 

פרסומים נבחרים

ספרים

1967: The World and Art of Shakespeare (with A. A. Mendilow)

1972: Renaissance Concepts of Honour in Shakespeare's Problem

         Plays

1993: Women in Israel

מאמרים

1995: The Geopolitics of Jewish Feminism, In: Gender and Judaism:

         The Transformation of Tradition

1995: Women's Wisdom Has Built Its Home: A Highly Personal

         Account of the Pelech Experiment, Studies in Jewish

         Education.

1997: Women’s Leadership and Tikkun Olam, In: Lifecycles

1999: From Generation to Generation, In: Jewish Mothers Tell Their

         Stories

2002: The Burden of Eve, In: Nothing Sacred: Women Respond to

         Religious Fundamentalism

2002: Transformed by Joy, In: Women and the Politics of Military

         Confrontation

2006: Strategies for Achieving Peace, In: A Longing for Peace.

 

           

* * *

 

אליס מרגליות נולדה ב-1926 באסן שבגרמניה. אביה, בן ציון, היה פעיל בקהילה היהודית ובתנועה הציונית. עם עליית הנאצים לשלטון ועריכת חיפושים בבית המשפחה, ראה אביה את הנולד והיגר לבריטניה, וב-1934 הצטרפה אליו המשפחה בלונדון. אליס הייתה תלמידה מצטיינת והרבתה לקרוא. "חשבתי שאהיה סופרת או לפחות ספרנית", היא מספרת, "אבל כשהייתי בת 11, בדרכי לספרייה ביום גשום במיוחד, ראיתי אדם חסר בית ואומלל מחפש מחסה מפני הגשם, והחלטתי בתמימות ילדותית שאהיה פילנטרופית ואעזור לנזקקים". 

 

אליס שלוי השלימה תואר ראשון ותואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת קיימברידג'. בתקופת לימודיה היא הייתה פעילה באגודת הסטודנטים היהודים, ואף נבחרה לייצג את האגודה בקונגרס הציוני הראשון לאחר מלחמת העולם, שהתכנס בבזל ב-1946. במסגרת פעילותה נפגשה בפעם הראשונה עם ניצולי מחנות ההשמדה הנאצית, והחליטה ללמוד עבודה סוציאלית, כדי שתוכל לסייע להם לאחר שתעלה ארצה. היא השתלמה בבית הספר היוקרתי LSE בלונדון, ובסוף שנת 1949 עלתה ארצה והשתקעה בירושלים.

   

בתקופה הזאת נעשתה עיקר העבודה הסוציאלית עם עולים מארצות ערב, ושלוי, שלא דיברה שפות מתאימות, לא מצאה עבודה במקצועה. בעקבות שיחה מקרית פנתה להתקבל כמורה ללשון אנגלית באוניברסיטה העברית, ובסופו של דבר נשארה בה 40 שנה. היא השלימה בירושלים את הדוקטורט בספרות אנגלית, והייתה מרצה וחוקרת בכירה. בשנת 1969 היא נתבקשה להקים את המחלקה לאנגלית באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, ועמדה בראשה ארבע שנים.

   

ב-1975 התנדבה שלוי לנהל את בית הספר לבנות "פלך" בירושלים, שהיה בסכנת סגירה. "בנותיי למדו שם, וההורים – שרצו למנוע את הסגירה – החליטו לחפש מנהל בעצמם", היא מספרת. "התנדבתי לנהל את בית הספר עד שיימצא מנהל קבוע, ונשארתי בו 15 שנים". בבית הספר הנהיגה שלוי חינוך פתוח, המעמיד את התלמידים במרכז. היא הייתה מחלוצות החינוך הדמוקרטי, ויזמה תכניות לימוד ושיטות הוראה שהתקבלו עם השנים בבתי ספר רבים בארץ. בין השאר הונהגה ב"פלך" התכנית הראשונה בלימודי איכות הסביבה, והוא היה מן המוסדות הראשונים לבנות שהנהיג לימודי הלכה. "ההישג הגדול של "פלך" הוא שהידע של הבוגרות ביהדות מאפשר להן לעסוק בעניינים הקשורים בהלכה, להנהיג שינויים ולקרוא תיגר על הממסד", אומרת שלוי. ב-1991 הוענק לבית הספר פרס החינוך.

   

ב-1984, לצד פעילותה החינוכית הרבה, הקימה שלוי את שדולת הנשים בישראל. "הרעיון נולד בדו-שיח אמריקה-ישראל אשר עסק באותה שנה במעמד האישה ביהדות, ונוכחנו לדעת עד כמה הדברים בוערים בעצמותיהן של הנשים", מספרת שלוי. "השדולה פועלת לקידום מעמד האישה בתחומים רבים. בין השאר היא מקדמת שוויון בעבודה, בחינוך ובחברה, מכשירה נשים למנהיגות פוליטית, ועוסקת בחקיקה". פעילות השדולה הביאה עשרות חוקים ותיקוני חקיקה, ובראשם החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה והחוק למניעת הטרדה מינית.

   

שלוי פעלה רבות, בעיקר מאז פרוץ האינתיפאדה הראשונה ב-1987, לקידום השלום והדו-קיום בין ישראלים לפלסטינים. היא ארגנה מפגשים של תלמידות "פלך" עם תלמידות ממזרח ירושלים, והייתה שותפה למפגשי שלום רבים, בעיקר עם נשים פלסטיניות. "הגישה הפמיניסטית חותרת לשוויון בין אנשים, להכרה בערך האדם ולשיתוף פעולה, ולכן יש יותר סיכוי שהיא תביא את השלום", היא אומרת. "נשים נוטות יותר מגברים לחפש קונצנזוס ודיאלוג, ולא עימות".

   

במשך השנים עסקה שלוי בפעילות חברתית רבה. בין היתר היא שמשה יו"ר של הוועדה המייעצת של הארגון השכונתי הראשון "אוהל יוסף", אשר פעל בשכונת קטמון בירושלים. ארגון זה, המושתת על פעילות של התושבים לקידום השכונות, שימש דוגמה לארגונים רבים שקמו בעקבותיו. שלוי פעלה רבות לקדם את התרבות ואת האמנות בישראל, ובפרט בירושלים. בין השאר היא הייתה חברה בוועד הירושלמי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בוועדת הרפרטואר של תיאטרון ירושלים ובהנהלת תיאטרון "החאן", ראש הוועד הציבורי של "קבוצת התיאטרון הירושלמי" וחברה בוועד המנהל של "אמנות לעם", בוועד המנהל של "המועצה לתרבות ולאמנות" ובוועד המנהל של מוזיאון "בית התפוצות".

  

שלוי היא מרצה מבוקשת בישראל ובעולם. היא השתתפה בתכניות טלוויזיה ורדיו, ופרסמה במשך השנים מאמרים רבים בעיתונים ובכתבי עת, על עניינים חברתיים בכלל ועל ענייני נשים בפרט. גם היום, כשהיא בת למעלה מ-80, היא ממשיכה לפעול בלא ליאות לקידום שוויון וצדק. "החלום שלי הוא עולם של צדק ושל שלום ושישראל תהיה אור לגויים בתחומים האלה", היא מסכמת. "זה נראה בלתי אפשרי, אבל הרצל צדק – זה בר הגשמה אם רק נרצה בכך".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012