education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
  אלישע אפרת - פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת תל אביב - הוא מחשובי החוקרים של הגיאוגרפיה של ארץ ישראל. עבודתו פורצת הדרך בתחום התכנון הפיזי הניחה את היסודות לתכנון של מערך היישובים בישראל, רשתות התחבורה, שטחים פתוחים ואתרים היסטוריים לשימור ולשחזור. פרופ' אפרת היה מחלוצי השילוב של גיאוגרפים ברשויות התכנון והביצוע בישראל. בספריו הרבים הוא הניח את תשתית הידע ללימודי הגיאוגרפיה באקדמיה ובבתי הספר. 
 

לימודים והשתלמויות

1955: תואר בוגר בחינוך ובגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

1957: תואר מוסמך בגיאוגרפיה ובסטטיסטיקה, האוניברסיטה העברית,

         ירושלים

1963: תואר דוקטור בגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

1964: דיפלומה בתכנון פיזי, המכון ללימודי חברה בהאג, הולנד.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

מ-1968:       חבר בסגל החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל-אביב (מ-

                  1983 פרופסור מן המניין ומ-1997 פרופסור אמריטוס)

1973-1971: ראש החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל-אביב

2006:         מייסד החוג ללימודי ארץ ישראל ותיירות במכללה

                 האקדמית, אשקלון.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1981: פרופסור אורח, אוניברסיטת סן חוזה, קליפורניה

1984 ו-1989: פרופסור אורח, אוניברסיטת זיגן, גרמניה

1986: פרופסור אורח, אוניברסיטת אקרון, אוהיו, ארה"ב.

 

תפקידים אחרים

1979-1960: גיאוגרף מתכנן במשרד הפנים וממונה על התכניות

                  הארציות והאזוריות

1972:         חבר במשלחת ישראל בכינוס האו"ם לאיכות הסביבה

                 בשטוקהולם, שוודיה.

 

פעילות ציבורית וחברתית

שנות ה-1950: מדריך לעברית ולידיעת הארץ בקורסים לעולים חדשים

1959-1952:   מדריך פעילויות נוער בקרן הקיימת לישראל

1977:           שליח הסברה לארצות הברית, לעידוד התיירות לישראל

1983:           שליח ההסתדרות הציונית לארצות הברית, לעידוד

                   העלייה של בני נוער.

 

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1979:          מענק מאוניברסיטת תל אביב למחקר בעניין השלום

1980:          פרס הרשויות המקומיות למחקר אקדמי

1983:          מענק מאוניברסיטת תל-אביב למחקר בסיסי

1985-1984: מענק של האקדמיה הלאומית למדעים למחקר בסיסי

1986:          מענק ממרכז ספיר למחקר בתחום הכלכלה

1988:          מלגת מחקר מטעם ממשלת קנדה

2003:          פרס פראט לתקשורת בנושאי סביבה ממרכז השל, תל אביב.

 

מחקרים/ספרים ופרסומים

פרסם 30 ספרי גיאוגרפיה; החשובים שבהם:

1966: Geographie Israels (עם א' אורני; ראה אור בגרמנית, ואח"כ

         גם בצרפתית ובאנגלית)

1971: יהודה ושומרון – קווים לתכנון פיסי-אזורי

1978: ישראל לקראת שנת אלפיים

1993: ישראל – גיאוגרפיה בת זמננו

1994: גיאוגרפיה כפרית של ישראל

1996: ארץ ישראל – גיאוגרפיה פיסית, יישובית ואזורית

1998: גיאוגרפיה של האדם: מרחב, תרבות וחברה

2002: גיאוגרפיה עירונית – יסודות

2002: גיאוגרפיה של כיבוש

2002: מילון לגיאוגרפיה, ידיעת הארץ ואיכות הסביבה

2003: תכנון לאומי ופיתוח בישראל בשנות האלפיים

2004: אדם וסביבה בישראל

2006: The West Bank and Gaza Strip – a Geography of

                         .Occupation Disengagement        

כמו כן ערך ספרים ופרסם כ-200 מאמרים וביקורות בכתבי עת אקדמיים ומקצועיים ובעיתונות היומית.

  

* * *

אלישע אפרת נולד ב-1929 בדנציג (כיום גדנסק שבפולין), וגילה עניין מגיל צעיר במפות ובאטלסים. כשהיה בן עשר, כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזב עם אביו את העיר ויצא לארץ ישראל במסע שארך ארבעה חודשים ברכבות ובאניות. אפרת הגיע לחופי הארץ ב-1939 באניית המעפילים "אסטיר". כעבור שנתיים באו ארצה גם אמו ואחותו, והמשפחה השתקעה בירושלים. תוך כדי לימודיו בגימנסיה העברית בעיר היה אפרת מדריך ומרכז בתנועת נוער, והרבה לטייל בארץ ונקשר אליה. בשירות החובה בצה"ל הוא עבד עם חיילים עולים חדשים ולימד אותם עברית וידיעת הארץ. הוא היה חבר ב"הגנה", ושירת במסגרת הגדנ"ע במלחמת השחרור ובצה"ל במבצע סיני ובמלחמת ששת-הימים, שבה נפצע בהגנה על ירושלים.

   

לאחר שירותו הצבאי למד אפרת באוניברסיטה העברית חינוך וגיאוגרפיה, תחום שהשתלב באהבתו לארץ. המחזור שלו היה הראשון בחוג החדש לגיאוגרפיה שהקים הפרופ' דוד עמירן. "היינו קבוצה קטנה, כעשרה תלמידים, אבל לפחות ארבעה מאתנו קיבלו לימים את פרס ישראל בגיאוגרפיה". בתואר השני התמקד אפרת בגיאוגרפיה ובסטטיסטיקה, ואז הוא החליט לעזוב את האקדמיה ולהתמקד בגיאוגרפיה יישומית. הוא התחיל לעבוד בתכנון במשרד הפנים, והיה גיאוגרף ראשון בתחום הזה, שהיה עד אז נחלתם של מהנדסים ואדריכלים. "הייתי רשום במשרד כמהנדס, כי בשירות המדינה עוד לא היה מקצוע של גיאוגרף", הוא נזכר. תחילת הדרך במשרד לא הייתה קלה, שכן שותפיו לעבודה לא הכירו בחשיבותו של מקצוע הגיאוגרפיה. "לכן החלטתי לכתוב דוקטורט על התכנון הפיזי של פרוזדור ירושלים, שבו עמדה המדינה להקים מושבי עולים", מספר אפרת. בעבודה, בהדרכתו של הפרופ' עמירן, ניתח אפרת את הקשר בין הגורמים הפיזיים והגיאוגרפיים כמו הטופוגרפיה, סוג הקרקע ומקורות המים ובין הגורמים המשפיעים על הקמת היישובים כמו גודלם המתוכנן, עיסוקם של התושבים ומערכת הכבישים הדרושה.

 

עם סיום הדוקטורט יצא אפרת לשנה של התמחות בתכנון פיזי בהולנד, ושם למד עם גיאוגרפים מכל רחבי העולם. בשובו פיתח תכניות ארציות על פי העקרונות שלמד בהולנד. "הכנתי אז אטלסים תכנוניים לצפון הנגב ולאזור השפלה; הכנתי תכנית ארצית לשימור ולפיתוח של החופים, תכנית ארצית לכבישים, שבה הופיעו כבר אז כבישים שנסללים היום ובהם כביש חוצה ישראל, ותכנית ארצית למסילות ברזל ובה קו הרכבת לאילת, שהשלמתו טרם נסתיימה עד היום". אחת העבודות המרכזיות שלו הייתה סקר ארצי של מאות אתרים מן המורשת הציונית ומיונם על פי גורמים שונים, בהם מצב האתר וחשיבותו ההיסטורית. "עד היום מתבססות פעולות שימור על התכנית שהכנתי לפני כארבעים שנה", אומר אפרת.

 

במלחמת ששת-הימים נפצע אפרת, ועם שחרורו מבית החולים הכין תכנית מתאר יסודית לפיתוח יהודה ושומרון בעבור האוכלוסייה המקומית. "הכנתי תכניות לבניין ערים חדשות, לרשת תחבורה ולחיבור התשתיות למדינת ישראל". הידע הרב שצבר בעניין יהודה ושומרון שימש לימים גם את נציגי ישראל לשיחות השלום עם מצרים בדיונים על מעמדם של השטחים.

 

בד בבד עם עבודתו התכנונית חש אפרת צורך להעביר את הידע שצבר גם לשדות אקדמיים, וייסד עם הפרופ' משה ברור את המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. "החלטתי ללמד במחלקה תחומים שלא היו עד אז בלימודי הגיאוגרפיה בארץ, ובהם גיאוגרפיה עירונית של ארץ ישראל, גיאוגרפיה תכנונית וגיאוגרפיה יישומית. בתחומים האלה לא היו ספרי לימוד בעברית, ולכן כתבתי – במקביל לעבודתי בתחומים אחרים – ספרים על הגיאוגרפיה של ארץ ישראל, ספרים על נושאים מסוימים כמו עיירות פיתוח, התיישבות כפרית וגיאוגרפיה עירונית ואפילו מילונים גיאוגרפיים". הספרים הרבים שכתב הניחו את תשתית הידע ללימודי הגיאוגרפיה במוסדות אקדמיים ובבתי ספר, והם משמשים עד היום. בין תלמידיו הרבים יש היום פרופסורים לגיאוגרפיה המלמדים על פי העקרונות שהוא הניח. בזכות עבודתו התכנונית החשובה יש היום בשירות המדינה תקנים לגיאוגרפים ברשויות התכנון השונות.

 

אפרת סבור שרק כוחות פוליטיים חזקים יסייעו לישראל לעצור את תהליך העיור המוגבר במרכז הארץ ואת הזנחת החקלאות ואזורי הספר. עם זה, לדעתו הגיאוגרפים יכולים לשפר את המצב. "יש בישראל פוטנציאל אנושי ומקצועי אדיר בתחומי הגיאוגרפיה, התכנון והפיתוח", הוא מסביר. "אם ייתנו להם אפשרות להוביל, לקבוע סדרי עדיפויות, ליזום ולקדם רעיונות, הם יכולים לחולל כאן מהפכה סביבתית משמעותית".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012