education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
תולדות הגבעטרון
 
 
 

"הגבעטרון" – להקת הזמר מקיבוץ גבע שבעמק יזרעאל – היא אחד מסמליה של ארץ ישראל היפה, ורבים משיריה היו לנכסי-צאן-ברזל של התרבות הישראלית. "הגבעטרון" היא הלהקה הוותיקה במדינה, והיא השכילה לשמר את סגנונה המיוחד והאהוב ב-59 שנות פעילותה.

 

חברי וחברות הלהקה לדורותיה

בן ציון רון (ז"ל), ניקה ברזק, תמי בן יעקב, רינה פירסטנברג (ז"ל), שרה'לה שמחוני, רחלה נחשון, נירקה רז, ורד אבן צור, נועה ידין, אמירה ידין, אילנה ברזק, זיוה אלוני (ז"ל), רינת שוורצמן, ציונה שמחוני, אלה הריס, רוני יוניש, שולה אלבלק, רחלי גורדון, יואל פרנס, יואב נחשון, אסף לוין, גדעון גוריון, יובל גוריון, עמוס בן יהודה (ז"ל), יאיר זק (ז"ל), גדי ארצי, יוסף אבני (ז"ל), ישי עוזרי, דן ידין, אבשי בן יהודה, עופר ברזק, רענן ברזק, יורם אלוני, אברהם לקס, שמעון אלוני, דני שמעוני, קובי רון, אריה אשחר, יוסי רון, גיל בסין, חנוך אלבלק, איציק ארד, רויטל בן איסתי ויעל דרורי.

 

אלבומים

1961: לאן נושבת הרוח

1961: שיבולי פז

1965: מלא כוס יין אדום

1965: זמר של טיול

1971: עמק שלי

1975: שירי הנוער העובד והלומד

1976: זמר עם הגבעטרון

1978: שירים מחוף אל חוף

1978: גוונים

1980: שירים יפים

1983: לכל אדם יש שיר

1985: אל הדרך

1987: מקול הלב

1988: אחר קציר – הגבעטרון בשירי נעמי שמר

1988: שירים לאורך הדרך

1991: שירי ראשית הדרך

1991: שנות ילדות

1992: חמדת העמק – משירי נחום היימן

1993: עמק שלי

1994: ים תיכוני

1994: ים השיבולים

1998: שוב יוצא הזמר

1998: חמישים שנות זמר, 1998-1948

2000: אוסף הגבעטרון

1900: רחוק רחוק

2003: לשיר עם הגבעטרון – הופעה ב"צוותא".

 

מנהלים מוזיקליים

נחום היימן

דב כרמל

חיים אגמון

דני אור-סתיו

צביקה כספי

אילן גלבוע.

 

במאים

בני פורת

אהרון הרצוג

אלה אלתרמן

דני ליטאי

דב זעירא (מפיק אלבומים).

 

מנהלי הלהקה

רינה פירסטנברג (ז"ל)

יואל פרנס.

 

הופעות בחוץ לארץ

1975: ברזיל

1980: ארצות הברית

1983: פריז, צרפת

1988: גרמניה

1989: ארצות הברית

1993: ארצות הברית

1998: ארצות הברית

1999: הונג קונג

2000: ארצות הברית

2004: ארצות הברית.

 

תיעוד

1988: "ספר הגבעטרון" שכתב יורם טהרלב וערך דב זעירא, במלאת 40 שנה

         ללהקה

2003: "האימא של הגבעטרון", סרט תיעודי על המנהלת הוותיקה רינה

         פירסטנברג.

 

פרסים ואותות הוקרה

1972: פרס "כינור דוד"

1979: תקליט כסף - "גוונים"

1980: תקליט זהב - "גוונים"

1980: תקליט כסף - "שירים יפים"

1981: תקליט פלטינה - "גוונים"

1981: תקליט זהב - "שירים יפים"

1983: תקליט זהב - "מחוף לחוף"

1983: תקליט זהב - "מקול הלב"

1985: תקליט זהב - "אל הדרך"

1986: תקליט זהב - "רחוק רחוק"

1992: פרס ההסתדרות.

 

* * *

 

סיפורה של להקת "הגבעטרון" מתחיל בראשית שנת 1948, כשחבורת זמר מגבע שבעמק יזרעאל ליוותה בשירה את חנוכת מגרש הכדורסל בקיבוץ. החבורה כינתה את עצמה "גבעטרון" - שילוב שמו של הקיבוץ עם שמה של להקת "הצ'יזבטרון" ממלחמת השחרור. חבורת הזמר הצעירה התחילה להופיע באירועים פנימיים של הקיבוץ בליווי אקורדיון. הם הופיעו באופן חובבני לגמרי, ושרו בעיקר פזמונים שכתבו חברי הקיבוץ למנגינות שאולות, רובן מלודיות רוסיות.

    

ב-1961 הופיעה הלהקה ב"פסטיבל הקיבוץ" בתל אביב. שם הפגיש אותם המפיק זאב חבצלת עם המלחין נחום היימן, שהתגורר באותה עת בקיבוץ בית-אלפא הסמוך לגבע. היימן עבד אז עם הרכב נגנים מקיבוצי האזור, "חמישית גלבוע" שמו. הוא התחיל לעבוד עם ה"גבעטרון", בליווי נגניו. הלהקה הופיעה ברחבי הארץ, וכעבור זמן קצר הוציאה את תקליטה הראשון, "לאן נושבת הרוח", לזכרו של זאב חבצלת, שנספה בתאונה. "היימן לקח את המקהלה החובבנית, והפך אותה לחבורת זמר", מספר יואל פרנס, מנהל "הגבעטרון".  

   

בתום שבע שנות עבודה משותפת יצא היימן לחו"ל, והלהקה התחילה לעבוד עם דב כרמל. כעבור שלוש שנים תפס את מקומו חיים אגמון. כמה משיריו של אגמון, כמו "ים השיבולים" ו"עמק שלי", היו לנכסי-צאן-ברזל בשירה העברית. בתקופה זו חידשה "הגבעטרון" גם את אופי הופעותיה והתחילה לעבוד עם בימאי. הבימאי הראשון שלה היה בני פורת. לימים החליפו אותו אהרון הרצוג ואלה אלתרמן, וכיום הבימאי הוא דני ליטאי. אחרי אגמון ניהל דני אור-סתיו את עבודתה המוזיקלית של הלהקה, ואחריו באו צביקה כספי והמנהל המוזיקלי הנוכחי, אילן גלבוע.

    

בהופעותיה הרבות הביאה הלהקה את שירי ארץ ישראל לכל פינה בארץ. "הגבעטרון" הופיעה באירועים רשמיים רבים, והרבתה להופיע גם בהתנדבות – בבתי-חולים ולפני חיילי צה"ל. בעתות מלחמה התנדבו זמרי הלהקה להופיע בכל מקום שהיו בו חיילים, לעתים גם לפני שלושה או ארבעה חיילים במוצבים ברמת הגולן או במעוזים המרוחקים ביותר בסיני. מובן שגם זמרים מן הלהקה גויסו במלחמות לשירות מילואים. באחת ההופעות במלחמת יום הכיפורים שמחו החברים לגלות בקהל את חברם מפקד הפלוגה, יואב נחשון. הוא כמובן הצטרף אליהם על הבימה.

   

סגנונה המיוחד של להקת "הגבעטרון" קנה לו מקום של כבוד בלב הקהל הישראלי. היא הוציאה יותר מעשרים אלבומים, ועל שישה מהם הוענק לה "תקליט זהב", המציין מכירות רבות. בשיא הצלחתה של הלהקה, בשנות ה-80, נקבצו יותר מ-120 אלף צופים להופעתה בפארק הירקון בתל אביב. הלהקה שיתפה פעולה עם זמרים רבים מן השורה הראשונה של הזמר העברי, בהם יהורם גאון, שושנה דמארי, יהודית רביץ, חנן יובל ואחרים. "הגבעטרון" הרבתה להופיע גם בחוץ לארץ ולייצג את ישראל ולהביא את צליליה המיוחדים של המוזיקה הישראלית לקהילות יהודיות ברחבי העולם. בשנת 1972 היא זכתה בפרס "כינור דוד", ובשנת 1992 הוענק לה פרס ההסתדרות.

   

על אף הרמה המוזיקלית הגבוהה ועומס ההופעות והחזרות, כל פעילות הלהקה נעשית בהתנדבות. חבריה אינם מקבלים שכר, וממשיכים לעבוד בענפים השונים בקיבוץ. גם לאחר שהם חוזרים מהופעה באישון לילה הם קמים בשש וחצי בבוקר שלמחרת ומתייצבים לעבודה. ב-1982 הוזמנה הלהקה להופיע לפני הנשיא רייגן בבית הלבן, אך החליטה לדחות את ההזמנה היוקרתית בשל עומס העבודה בקיבוץ. "להיות ב'גבעטרון' זו בחירה", אומר פרנס. "זו עבודה קשה, אבל גם הרבה הנאה, גם מהמוזיקה וגם מהחברות האמיתית בתוך הלהקה. אנחנו כמו משפחה". אכן, ב-59 שנות פעילותה היו בין חברי "הגבעטרון" אחים, אחיות, בעל ואישה, גיסות ואפילו אם וילדיה.

   

"ההרמוניה של הלהקה נעוצה בשורשיה", מסביר פרנס. "חברי הגרעין שייסדו את קיבוץ גבע ב-1921 היו עולים מרוסיה. עם עבדו מבוקר עד ערב, ונהגו לשיר תוך כדי עבודה. זאת המסורת שהם ירשו מהוריהם, וזאת המורשת שהם הנחילו לבניהם, מייסדי הלהקה. הצליל של 'הגבעטרון' עדיין צבוע בצלילים הרוסיים הנושנים".

   

צליליה של הלהקה, שהוקמה כמעט באקראי בקיבוץ גבע עם קום המדינה, היו ברבות השנים לאחד מסמליה המובהקים של ההתיישבות העובדת ושל ארץ ישראל היפה. היא שימשה השראה למאות חבורות זמר שקמו בעקבותיה. "שירת 'הגבעטרון' היא שירת אהבה לעם ולארץ", מסכם פרנס, "ואם הצלחנו לתרום למדינה אפילו מעט שפיות ואופטימיות, זה שווה כל מאמץ". 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012