education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
תולדות פרויקט השו"ת
 
 
 

פרויקט השו"ת הוא מאגר ממוחשב ייחודי מסוגו של ספרות תורנית, המשקף כ-3,000 שנות היסטוריה, יצירה ופסיקה של העם היהודי. המאגר הענקי ותוכנת האחזור המשוכללת מאפשרים לכל אחד להגיע בלחיצת כפתור אל הכתבים היהודיים החשובים ביותר ולנווט בהם בקלות ובמהירות.

 

ציוני דרך בתולדות פרויקט השו"ת

1963: פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן למדע הוגה את הרעיון לשמור כתבים

         יהודיים במאגרים ממוחשבים של טקסט מלא ומתחיל להקים את המאגר.

1966: פרופ' פרנקל, שעבר לכהן במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן,

         מעביר את המאגר אליה.

1967: תלמיד המחקר מאיר כהן כותב בהדרכתו של פרנקל את תוכנות החיפוש

         הראשונות למאגר במחשב המרכזי של אוניברסיטת בר אילן. 

1979: הגרסה האינטראקטיבית הראשונה של תוכנת החיפוש מאפשרת דליית

         מידע מן המאגר באמצעות מסופים באוניברסיטה. 

1990: רקטור האוניברסיטה, פרופ' צבי ארד, יוזם את שמירת המאגר על

         תקליטור בפעם הראשונה. לצורך זה הוא מקים ועדה אקדמית מייעצת

         לפקח על הפרויקט ועל בחירת הספרים שייקלטו בתקליטור.

1992: יוצאת גרסה מסחרית ראשונה של תקליטור הספרות היהודית. מאז

         הפרויקט מוציא גרסה חדשה ומורחבת של מאגר המידע כמעט מדי שנה

         בשנה.

1996: מתחיל שיתוף פעולה בין האנציקלופדיה התלמודית והפרויקט, ומעתה אף

         האנציקלופדיה התלמודית נכללת בתקליטור (בגרסה מיוחדת, נוספת על

         הגרסה הרגילה).

1998: פרויקט השו"ת מקבל את אות מיזם האיכות ונבחר לאחד מ-50

         הפרויקטים החשובים בשנת היובל למדינה.

 

העומדים בראש פרויקט השו"ת

1974-1963: פרופ' אביעזרי פרנקל

1986-1974: פרופ' יעקב שוויקה

1997-1990: פרופ' אורי שילד

1997-1990: פרופ' יעקב שפיגל – יועץ לקליטת הספרות התורנית

מ-1997:      פרופ' יעקב שפיגל - ראש אקדמי של הפרויקט

מ-1987:      הרב יעקב ויינברגר - מנהל הפרויקט.

 

פרויקט השו"ת במספרים

* 1,500 שנות טקסט מקובצות במאגר המידע, מספרי חז"ל ועד פסקי הלכה בני

   ימינו.

* 400 ספרי שו"ת (שאלות ותשובות) כלולים במאגר המידע, נוסף על כל התנ"ך,

  כל ספרות חז"ל, ספרות הגאונים וספרים רבים אחרים. בשנים האחרונות

  צורפה למאגר גם האנציקלופדיה התלמודית.

* 80,000 פסקי שאלות ותשובות מקובצים בספרים האלה, שנכתבו בידי רבנים,

  דיינים ומנהיגים במשך מאות בשנים בכל תפוצות ישראל.

* 170 מיליון מילים כלולות במאגר המידע.

* 350,000 קישורים פנימיים מאפשרים למצוא במהירות ובקלות עוד חומר רלוונטי

  על כל נושא במאגר.

* 300 שנות אדם הושקעו בעבודה על הפרויקט, על פיתוח התוכנות, על בחירת

   החומר, על ההקלדה ועל ההגהות.

* 15 גרסאות של התקליטור של מאגר המידע הופצו עד כה.

* 30,000 תקליטורים נמכרו ברחבי העולם, ביותר מ-40 מדינות.

* אלפי מכתבי תודה מכל העולם נתקבלו במשרדי הפרויקט.

  

* * *

 

ראשיתו של פרויקט השו"ת ב-1963, בארה"ב. המתמטיקאי פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן יצא לשם לפקח על בדיקת מחשב חדש שנקנה בעבור המכון. בשיחות עם יהודים שם נשאל פרנקל כיצד יוכל המחשב לסייע ליהדות, והגיע למסקנה שאפשר יהיה לפתוח את ספרות השו"ת לציבור הרחב באמצעות מערכת מחשב מתוחכמת.

   

ספרות השו"ת – שאלות ותשובות – מקיפה כ-3,000 ספרים שכתבו רבנים, דיינים ומנהיגים בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. הספרים כוללים מאות אלפי שאלות הלכתיות וחברתיות שהופנו למנהיגי הקהילות ואת התשובות המלאות, והם משקפים את חיי היהודים בתפוצות באלף השנים האחרונות. קשה מאוד לקטלג את ספרות השו"ת בשל היקפה הרחב והמרחב הגיאוגרפי והכרונולוגי העצום שהיא מכסה. מראשית עיסוקו בתחום סבר פרופ' פרנקל כי הדרך הטובה להתמודד עם האתגר היא הקמתו של מאגר טקסט מלא. בימים ההם כמעט לא היה שימוש במחשבים במדעי הרוח, והטיפול הממוחשב בטקסטים נעשה בעיקר על בסיס של סיווג ומפתוח ידניים.

   

ב-1966, כשהיה פרופ' פרנקל במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, הוא העביר אליה את מאגר השו"ת הממוחשב, שהיה עדיין בחיתוליו. בתקופה הזאת כתב בהדרכתו תלמידו, מאיר כהן, תכניות מחשב ראשונות לחיפוש במאגר. בתוך כך נמשכה קליטתם של טקסטים למאגר. בשל חשיבותם של הטקסטים עבר כל קובץ הגהה כפולה. גם היום, בעידן ההגהה הממוחשבת, ממשיכים בפרויקט להקפיד כי לפחות שני מגיהים יקראו בעצמם כל קובץ הנקלט במאגר.

   

ב-1974 מונה לראש הפרויקט הפרופ' יעקב שוויקה, איש מחשבים ומומחה לאחזור מידע במאגרים גדולים ולעיבוד ממוחשב של שפות, במיוחד עברית. הוא פיתח מערכת משוכללת ביותר לאחזור מידע, המאפשרת למחשב לזהות את השורש של המילה המוקלדת ולחפש בהתאם גם נטיות אחרות שלו ומילים או צירופי מילים שנוצרו מהן.

   

בתקופה הזאת שוכללה גם תשתית המחשוב של הפרויקט. תחילה היה כל המידע זמין רק במחשב המרכזי של האוניברסיטה, והזמן שנדרש לנסח שאילתא ולקבל את התשובה מן המאגר עמד על כמה ימים. ב-1979 פותחה גרסה אינטראקטיבית ראשונה של הפרויקט, שאפשרה לדלות את המידע בתוך כמה דקות, גם ממחשבים מרוחקים.

  

על אף חשיבותו הרבה, נקלע הפרויקט לקשיי מימון במחצית השנייה של שנות ה-80, ועמד על סף סגירה. התפתחות המחשבים האישיים והטכנולוגיה הדיגיטלית לאחסון מידע אפשרו לשוב ולקדמו. ב-1990 פותח התקליטור הראשון של מאגר הספרות היהודית. כעבור שנתיים הושקה הגרסה המסחרית הראשונה שלו, ומאז הפרויקט מוציא כמעט בכל שנה גרסה חדשה של תקליטור המידע.

   

עם השנים התווסף חומר רב למאגר. כיום הוא מכיל את התנ"ך, את ספרות חז"ל, חלק מספרות הגאונים, חלק מספרות הראשונים והאחרונים, ובתוך זה כ-400 ספרי שו"ת – שהם חתך רוחב מייצג של ספרות השו"ת לדורותיה, מספרים בני אלף שנים ויותר ועד כתביהם של פוסקים בני ימינו. כמו כן יש במאגר כלי עזר שונים, כמו  מפתחות לנושאים בכתבי עת וביוגרפיות. בשנים האחרונות צורפה לתקליטור גם האנציקלופדיה התלמודית הוותיקה על 27 כרכיה.

   

התקליטור מופץ בכל העולם היהודי, מן הקהילות הסגורות של נטורי קרתא ועד לקיבוצי השומר הצעיר, וכמובן לקהילות ולמוסדות אקדמיים ברחבי העולם. בשנים האחרונות מבקשים יותר ויותר רבנים ופוסקים, או בני משפחותיהם, לצרף את כתביהם למאגר, תופעה המבטאת את חשיבותו. "זה מעין גוגל של הספרות התורנית", אומר הפרופ' יעקב שפיגל, ראש הפרויקט מ-1997.

   

שלא כקודמיו בתפקיד, שהיו אנשי מחשבים, שפיגל הוא פרופסור לתלמוד ומומחה רב-זכויות בחקר הספרות היהודית-הרבנית. לצד האחריות על שיפור התקליטור (כגון הכנסת קישורים פנימיים - hypertext  - בין חלקי המאגר, המאפשרים למצוא בקלות את מקורותיו של כל פריט מידע, וגם את המקומות שהוא מצוטט בהם, ושכלולים אחרים, ועל המשך התאמתה של המערכת להתפתחויות הטכנולוגיות (בקרוב היא תעבור מתקליטור רגיל ל-DVD) - לצד כל אלה פרופ' שפיגל ממונה גם על בחירת הטקסטים שיוכנסו למאגר. "מדובר בפרויקט שאמור לשרת הן את הציבור האקדמי והן את הקהל הרחב, ומכאן החשיבות הרבה בבחירת הספרים", הוא מסביר. "עלינו להקפיד שמתוך הספרים הנבחרים נקלוט את המהדורות המתאימות למחקר, אבל גם להיות ערים לדרישות של הציבור הרחב".

   

החזון של פרופ' שפיגל הוא להכניס למאגר הממוחשב את כל הספרות היהודית ולהפיצה באמצעות המחשב לכל בית יהודי. "אנחנו משמרים כך את התרבות היהודית", הוא מסכם, "והופכים אותה לנגישה לציבור הרחב". 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012