education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

ניסן לויתן – פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית וחוקר בבנק ישראל – הוא מן הבכירים שבכלכלני ישראל ומומחה בעל שם עולמי בייצוב האינפלציה. הוא היה שותף בעיצוב התכנית הכלכלית שהצילה את המשק הישראלי ב-1985 וחבר בצוותים של הבנק העולמי למאבק באינפלציה בכמה מדינות בעולם. הוא מרצה נערץ, ורבים מתלמידיו נושאים כיום משרות מפתח במשק הישראלי.

פרופ' לויתן מתגורר במבשרת ציון. הוא נשוי לנורית, אב לרוני ולגילי וסב לשלושה נכדים. אחותו רעיה מתגוררת בצהלה.

 

לימודים והשתלמויות

1952:          תואר בוגר בכלכלה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

1954:          תואר מוסמך בכלכלה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

1957-1954: השתלמות בכלכלה ובאקונומטריקה, אוניברסיטת

                  אוקספורד, בריטניה

1962-1957: דוקטורנט ואסיסטנט במחלקה לכלכלה, האוניברסיטה

                  העברית, ירושלים 

1962:          תואר דוקטור בכלכלה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

מ-1957:      חבר בסגל המחלקה לכלכלה, האוניברסיטה העברית,

                 ירושלים (מ-1994 פרופסור אמריטוס)

1972-1971: ראש המחלקה לכלכלה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1963-1962: פרופסור אורח, אוניברסיטת וורטון, פילדלפיה, ארצות

                  הברית

1969-1968: עמית מחקר, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT),

                  קיימברידג', ארצות הברית

1970-1969: פרופסור אורח, אוניברסיטת ברקלי, ארצות הברית

1987-1986: פרופסור אורח, אוניברסיטת שיקאגו, ארצות הברית

2000-1998 (לפרקים): פרופסור אורח ב-New Economic School,

                 מוסקבה, רוסיה.

 

תפקידים אחרים

1985-1979 ו-1990-1988: יועץ לבנק ישראל בענייני מחקר וקביעת

                 מדיניות

מ-1987      (לסירוגין): חוקר ויועץ בענייני ייצוב האינפלציה, הבנק העולמי,

                 וושינגטון

מ-1994:      יועץ למחלקת המחקר בבנק ישראל, ירושלים

2002:         נשיא האגודה הישראלית לכלכלה.

 

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1990: פרס רוטשילד על הצטיינות במדע הכלכלה.

כמו כן נבחר כמה פעמים למרצה מצטיין באוניברסיטה העברית. 

 

מחקרים/ספרים ופרסומים

ספרים

1964: Consumption Patterns in Israel

2007: The Bank of Israel: The Monetary History of Israel (with

         H. Barkai).

פרופ' לויתן פרסם כ-60 מאמרים ומחקרים בספרים ובכתבי עת מקצועיים מן החשובים בתחום. כמה מן הבולטים שבפרסומיו:

1961: Errors in Variables in Engel Curve Analysis,

         Econometrica

1962: Tests of the Permanent Income Hypothesis Based on a

         Reinterview Savings Survey, In: Measurement in

         Ecomonics

1965: Estimates of Distributes Lag Consumption Functions

         from Cross Section Data, Review of Economics and

         Statistics

1972: Notes on Turnpikes: Stable and Unstable, Journal of

         economic Theory (with P.A. Samuelson)

1977: Risk and the Theory of Indexed Bonds, American

         Economic Review (with D. Levhari)

1984: Tight Money and Inflation, Journal of monetary

         Economics

1990: Rules, Discretion, Credibility and Reputation, In: Bank

         of Israel Review (with A. Cukierman)

1992: The Business Cycle Associated with Exchange Rate

         Based Stabilization, The World Bank Economic Review

         (with M. Kiguel)

1992: The Dynamics of Optimal Gradual Stabilization, The

         World Bank Economic Review  (with A. Cukierman).

 

* * *

 

ניסן לויתן נולד ב-1925 בקובנה שבליטא. ב-1936 הניעו החזון הציוני והפחד מהתחזקות הנאצים את בני משפחתו לעלות ארצה ולהשתקע בתל אביב. הוריו פתחו חנות למוצרי צמר, אך הנער ניסן לא גילה כל משיכה לפעילות העסקית בחנות.

 

ב-1943, עם סיום לימודיו בתיכון, התגייס לויתן לפלמ"ח. כשעמד להשתחרר, כעבור שנתיים, נעתר לבקשתו של מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, ועבר לשרת עוד שלוש שנים בפלוגה הימית – הפלי"ם – שעסקה אז בהעלאת יהודים מאירופה חרף האיסור הבריטי. הוא הפליג כמלווה באניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" ופיקד על האנייה "קיבוץ גלויות" (פאן יורק), והביא ארצה אלפי עולים. "תקופה זו, של ההשתתפות במפעל ההעפלה, הייתה המשמעותית בחיי, לא פחות מן הקריירה האקדמית שלי", הוא אומר.

 

עם סיום פעילותו בפלי"ם השתתף פרופ' לויתן, במבצע ההובלה האווירית של נשק ואמצעי לחימה מצ'כיה במלחמת הקוממיות. לאחר מכן הוצב בגדוד תשע של חטיבת הנגב (בפיקוד חיים בר-לב), ופיקד על מחלקת ג'יפים.

 

לאחר שש שנות שירות השתחרר לויתן, והחליט לפנות ללימודי הכלכלה. "בפלמ"ח קראתי באהדה ספרים על הכלכלה המרקסיסטית", הוא מספר. "נשארו לי כמה שאלות לא פתורות בעניין, והחלטתי לנסות להבין אותן עד הסוף. מובן שהלימודים בכלכלה, אצל פרופ' דן פטנקין, שינו את תפיסת עולמי".

 

לויתן השלים תואר ראשון ותואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים, ואז יצא לאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה והתמחה באקונומטריקה – מחקר סטטיסטי בכלכלה. את הידע שצבר שם שילב בעבודת הדוקטור באוניברסיטה העברית, שבה חקר את הרגלי הצריכה בישראל בכלים סטטיסטיים שפיתח. הכלים האלה שימשו אחר כך במחקרים דומים בעולם. 

 

ב-1957 קיבל לויתן משרת הוראה במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית. לאחר קבלת הדוקטורט הוא בדק סטטיסטית את תיאוריית "ההכנסה הפרמננטית" של הכלכלן המפורסם מילטון פרידמן. "זכיתי ממנו לשבחים על עבודתי ועל שיטת המחקר, אף שהוא לא הסכים עם כמה מן הנקודות בניתוחי", אומר לויתן. בסוף שנות ה-60 פנה לויתן לחקר הצמיחה הכלכלית, בין השאר בהשפעתו של הכלכלן האמריקני הנודע פול סמיואלסון, והשניים אף פרסמו עבודה משותפת.

 

עם התגברות האינפלציה בישראל, בשנות ה-70, מיקד לויתן את מאמציו המחקריים בתחום הזה. "התחלתי להתעניין בגורמים לאינפלציה, ופרסמתי מאמר עם סילביה פיטרמן מבנק ישראל, שהשפיע מאוד על תפיסת האינפלציה בארץ", הוא מספר. ב-1985 הצטרף לצוות שהכין את התכנית לייצוב המשק, בניהולם של הפרופ' מיכאל ברונו ז"ל (לימים נגיד הבנק) והדוקטור עמנואל שרון (מנכ"ל משרד האוצר). התכנית הצליחה להוריד בתוך פרק זמן קצר יחסית את שיעור האינפלציה השנתי מ-400% לכ-20%. בזכות עבודתו זו ומחקריו הרבים בתחום הוזמן לויתן לייעץ לבנק העולמי בוושינגטון על ייצוב האינפלציה. "יעצתי שם בקשר להורדת האינפלציה בברזיל, בארגנטינה ובמקסיקו, והשתתפתי במשלחות של הבנק לפולין ולתורכיה. במקומות האלה ניסיתי ליישם את העקרונות שהצליחו כאן". הוא היה גם חבר במשלחת הדרכה של הבנק העולמי לרוסיה.

 

בשנים האחרונות ערך לויתן שני כרכים לציון היובל לבנק ישראל, ובמסגרת הזאת כתב עם הפרופ' חיים ברקאי ז"ל ספר על ההיסטוריה המוניטרית של ישראל. גם כיום, לאחר שפרש לגמלאות, הוא ממשיך לעבוד במשרה חלקית בבנק ישראל: הוא מייעץ למחלקת המחקר, ומשתתף בדיונים על קביעת המדיניות המוניטרית של ישראל. "מאז תכנית הייצוב אימצה ישראל את הנורמות הכלכליות של המדינות המפותחות, וישראל היא כיום מדינה מערבית לכל דבר", מנתח לויתן. "זה עיקרון נכון, בהתחשב בעובדה שאנחנו משק קטן ופתוח, המושפע מן ההתפתחויות בעולם. אנחנו בכיוון הנכון, ואני אופטימי באשר לעתיד המשק הישראלי". 

 

לצד פעילותו המחקרית הענפה לימד לויתן שנים רבות באוניברסיטה העברית. הוא היה מרצה מבוקש מאוד, ופעמים רבות בחרו בו תלמידיו למרצה מצטיין באוניברסיטה. "אהבתי מאוד ללמד, והיו לי מאות תלמידים. רבים מתלמידיי מנהלים היום את המשק – בבנק ישראל, במשרד האוצר ובמגזר הפיננסי".

 

פרופ' לויתן הוא גם ספורטאי חובב, והוא מקפיד על פעילות גופנית יום-יומית. כשהיה בן 40 התחיל לשחק טניס, ובהמשך הצטרף לקבוצת אס"א ירושלים. הוא זכה, להישגים רבים, ובראשם מדליית זהב במשחקי המכבייה ה-12 (1985) לבני 65-55. "אני מתכוון להמשיך בפעילות הספורטיבית ובעבודה המחקרית עד הסוף", הוא מצהיר בחיוך.

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012