education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

ירום ורדימון – דיקן הפקולטה לעיצוב ב"שנקר", בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב – הוא מחשובי המעצבים בעולם בתחומים של עיצוב גרפי, עיצוב תדמית ועיצוב בסביבה אדריכלית. עבודותיו מוצגות במוזיאונים ובספרות הבין-לאומית, ורבות מהן מוכרות לכל ישראלי. פרופ' ורדימון הנהיג את הפיכתו של העיצוב לדיסציפלינה אקדמית בישראל, ותלמידיו הרבים מאיישים היום עמדות מפתח בתחום העיצוב והוראת העיצוב בארץ ובעולם.

פרופ' ורדימון מתגורר במבשרת ציון. הוא נשוי לאדה (לבית גודנסון) ואב לדרור, לגילעד, לטליה ולתור.

 

עבודות עיצוב

פרופ' ורדימון עיצב וניהל מאות פרויקטים בתחום התדמית והתקשורת החזותית. כמה מעבודותיו החשובות ביותר:

שנות ה-1960: מעצב-על של משחקי סטוק-מנדוויל, המשחקים האולימפיים לנכים

שנות ה-1970: מעצב התדמית של האוניברסיטה הפתוחה

                    מעצב-על, של אולימפיאדת השחמט, ישראל

שנות ה-1980: מעצב התדמית של האקדמיה לאמנות ולעיצוב, בצלאל, ירושלים

                    מעצב התדמית של הסינפונייטה הישראלית

                    מעצב תדמיות לתעשיות הפלדה בישראל

שנות ה-1990: ממונה על העיצוב התדמיתי הכולל של המרכז לאם ולילד, בית

                    החולים הדסה עין כרם, ירושלים

                    מעצב תדמית של בנק "המזרחי"

שנות ה-2000: מעצב הניתוב באגף הנוער החדש ובכניסה החדשה של מוזיאון

                    ישראל, ירושלים

                    מעצב הניתוב וההוקרה במרכז רבין, תל אביב

                    מעצב מטבעות בנושא אדריכלות ועיצוב, בנק ישראל, ירושלים

                    מעצב אות "יד ושם", ירושלים              

                    מתכנן הניתוב וההוקרה במתחם "יד ושם", ירושלים.

 

הישגים אמנותיים

פרופ' ורדימון הציג בעשרות תערוכות במוזיאונים ובגלריות מן השורה הראשונה בעולם, ועבודותיו נמצאות באוספים בין-לאומיים; בהם: המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק, ארה"ב; המוזיאון לאמנות מודרנית, קיוטו, יפאן; מוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון, בריטניה; המוזיאון המלכותי באמסטרדם, הולנד; מרכז פומפידו, פריז, צרפת; מוזיאון ישראל, ירושלים.

כמו כן פורסמו עבודותיו בעשרות ספרי עיצוב שראו אור בכל רחבי העולם.

 

תפקידים אקדמיים

1998-1968: חבר בסגל האקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל", ירושלים (מ-1972

                 פרופסור חבר ומ-1978 פרופסור מן המניין).

1988-1972: ראש המחלקה לתקשורת חזותית, האקדמיה לאמנות ולעיצוב

                 "בצלאל", ירושלים

1996-1995: יועץ לעניינים אקדמיים, מכללת עמק יזרעאל

2000-1997: חבר ועדת ההיגוי של החוג לאדריכלות במכללה למינהל, תל אביב

2003-1998: חבר המועצה האקדמית במכללת עמק יזרעאל

2002-2001: מרצה בבית הספר לאדריכלות, אוניברסיטת תל-אביב

מ-2003:      מרצה לתקשורת חזותית ב"שנקר", בית הספר הגבוה להנדסה

                 ולעיצוב

מ-2004:      סגן הנשיא לעניינים אקדמיים ב"שנקר"

מ-2005:      דיקן הפקולטה לעיצוב ב"שנקר".

 

תפקידים אחרים

1978-1972: נשיא אגודת המעצבים הגרפיים בישראל

1982-1972: חבר וסגן נשיא של המועצה הבין-לאומית של ארגוני המעצבים

                  הגרפיים

מ-1982:      חבר האיגוד העולמי של מעצבים גרפיים AGI

2003-2001: מנהל תחום המדיה החדשה באיגוד העולמי של מעצבים גרפיים

                  AGI.

כמו כן שפט פרופ' ורדימון בעשרות תחרויות עיצוב יוקרתיות בישראל ובחו"ל ונשא הרצאות בעשרות מוסדות יוקרתיים ברחבי העולם. החשובים שבהם: אוניברסיטת ייל (ארה"ב); בית הספר לעיצוב ברוד איילנד (ארה"ב); הקולג' המלכותי לאמנות בלונדון (בריטניה); המכללה לתקשורת בלונדון (לשעבר LCP), (בריטניה); בית הספר לעיצוב סיינט מרטין בלונדון (בריטניה); אקדמיית המבורג (גרמניה); אקדמיית דיסלדורף (גרמניה); אקדמיית ריטפלד (הולנד); אקדמיית ורשה (פולין).

 

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

פרופ' ורדימון זכה ביותר מ-90 פרסים בתחרויות עיצוב בישראל ובעולם. כמו כן הוענקו לו אותות הוקרה רבים. החשובים שבהם:

1976: עמית ועידת אספן לאדריכלות ולעיצוב, קולורדו, ארה"ב

1988: חבר כבוד ב"ארט דיירקטורס קלאב אוף ניו יורק", ארה"ב

1989: פרס "כדור הבדולח" על מצוינות בעיצוב, המועצה העולמית של ארגוני

         המעצבים הגרפיים

2005: אות המצויינות בעיצוב, ועידת דרום אמריקה "דיסניו", מקסיקו

2006: קריאת אולם על שמו באקדמיה לעיצוב של אוסטרליה, מלבורן.

 

* * *

 

ירום ורדימון נולד בתל אביב ב-1941 למשפחה ותיקה בארץ. מגיל צעיר הוא הרבה לצייר, לבלות ימים מול אתרי בנייה בעיר, לתכנן מודלים ולבנותם מחומרים שונים. בתקופה זו נהג לכתוב סיפורים ושירים, וכמה ממוריו סברו שיהיה אדריכל או עיתונאי. בחסות אביו, שהיה בעליהם של בתי הקולנוע "אלנבי" ו"מוגרבי" (ומתכנן הגג הנוסע הנודע), נהג לצפות בסרטי קולנוע רבים, וכבר אז ראה בקולנוע את אמנות המאה העשרים.

 

עם סיום לימודיו בגימנסיה "הרצליה", החליט ורדימון ללמוד אדריכלות. בעת טיול באירופה, לאחר שחרורו מצה"ל, הוא נרשם ללימודי אדריכלות בלונדון והתקבל למוסד יוקרתי (AA), אך היה עליו להמתין שנה לתחילת הלימודים. כדי שלא תישלל ממנו אשרת השהייה הוא נרשם בינתיים ללימודי אמנות ועיצוב, ולאחר שנה החליט להתמקד בתחום זה. ב-1964 הוא סיים את לימודיו ב-LCP (היום - London College of Communication), דחה הצעות לעבוד בבריטניה, ושב ארצה. הוא השתתף בתחרויות עיצוב הסמל והכרזה לקונגרס הציוני ה-כ"ו וזכה בשתיהן. כעבור זמן קצר נבחר לעצב את המשחקים האולימפיים לנכים שהיו בישראל ב-1968, את אולימפיאדת השחמט ב-1970, ואחר-כך את התדמית של האוניברסיטה הפתוחה, שסמלה מוכר לכול ונחשב עד היום אבן דרך בעיצוב הישראלי. במהרה קנה שם עולמי בתחום העיצוב, היה נשיא אגודת המעצבים הגרפיים בישראל וכיהן בתפקידים שונים במועצה הבין-לאומית של ארגוני המעצבים הגרפיים. במוקד פעילותו עמדו החינוך לעיצוב גרפי ושדרוג מעמדו של המעצב בחברה.

 

כשהיה רק בן 26 הוזמן ורדימון ללמד באקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל" בירושלים, וקשר את עתידו עם הוראת העיצוב. הוא פיתח שיטות הוראה חדשניות, בהן התחום שייקרא לימים "עיתונאות גרפית" – התייחסות של התלמידים בעבודותיהם לאירועים מן המציאות החדשותית. מאמציו תרמו רבות לתהליך ההכרה האקדמית בתחום העיצוב הגרפי (תקשורת חזותית) ב"בצלאל". ורדימון התקדם בסולם הדרגות, וגם עמד כ-12 שנים בראש המחלקה לתקשורת חזותית. "אני חב את הצלחתי המקצועית לעבודה המאתגרת בהוראה", הוא אומר. "אין דבר יותר מרנין ומעשיר מדיאלוג פורה עם דור ההמשך, המחייב אותך להתאים את עצמך לשינויים, לחדש ולהתחדש".

 

ב-1998 עזב ורדימון את "בצלאל", ועבר ללמד בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, ושם המשיך לפתח את הקורס "קולנוע כתקשורת" ושילב בו את גישתו החינוכית הייחודית עם אהבתו הישנה למדיום הקולנועי. "היה שם פרץ יצירתי של סטודנטים נפלאים, שהתבטא בעבודות אדריכליות, עיצוביות ואמנותיות בהשראת סרטים שניתחנו", הוא מספר. הקורס זכה לתגובות נלהבות של הסטודנטים.

 

ב-2002 הוזמן ורדימון להצטרף לסגל "שנקר", בית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב, ולפני שנתיים הוא מונה לדיקן הפקולטה לעיצוב. ב"שנקר" ורדימון מיישם את משנתו האקדמית ביצירת קשרים הדדיים בין מחלקות הפקולטה לבין עצמן ובינן למחלקות ההנדסה.

 

במשך שנות עבודתו תכנן ורדימון מאות עבודות בעבור גופים ציבוריים, התנדבותיים, כלכליים, תעשייתיים ומסחריים, משרדי ממשלה ועוד, והמשיך להתייחס ביצירותיו לענייני השעה ולאירועים חברתיים. אחת מעבודותיו המפורסמות ביותר היא הכרזה "שמאל ימין בום", המתריעה בלשון גרפית פשוטה ומצמררת כאחד מפני סכנת ההקצנה הפוליטית. הכרזה זכתה להכרה בין-לאומית רחבה, ואף הוצגה בפתח בניין הרייכסטאג בברלין. "כישראלי וכיהודי שנולד בתקופת מלחמת העולם הצגת הכרזה הזו מול סמל השלטון הגרמני הייתה סגירת מעגל", מספר ורדימון. שתיים מן העבודות האחרות שלו שעוררו הד בין-לאומי הן כרזה לתיאטרון הפולני, והכרזה הזוכה לאירועי יובל החמישים לאגודת המעצבים הגרפיים בישראל, המציגה מעין "לוחות הברית" המשמשים לוח צבעים של צייר.

 

אחת מעבודותיו החשובות והמרשימות של ורדימון בתחום העיצוב המשולב באדריכלות היא המרכז הרפואי לאם ולילד בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. שם הוא עיצב תדמית ידידותית הכוללת פריטים מהמזוזות, דרך איורים מוארים ושלטי ניתוב ועד לאמצעי הוקרה חדשניים בצבעים ובצורות שהעלו חיוך של אושר גם על פניהם של הילדים המאושפזים. "העבודה חשובה, מפני שמעבר לפתרון הבעיות שנדרש היה עניינה בעל חשיבות אנושית, ערכית". עבודה אחרת הקרובה ללבו היא עיצוב הניתוב באגף הנוער החדש במוזיאון ישראל. "עבודה זו אפשרה לי לבטא את יחסי הגומלין בין עיצוב, תרבות וחינוך, שהם הציר שעליו נעה עבודתי כל השנים", הוא אומר.

  

ירום ורדימון, שהעמיד דורות של מעצבים, סבור כי "הבנת החשיבות של העיצוב וערכיו תתרום לפריחת החברה בישראל, לתפקודה, לכלכלתה, לחזותה ולתרבותה. יש פה המון כישרון ופוטנציאל להוביל בכל תחומי העיצוב".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012