education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

צבי חשין – פרופסור אמריטוס במחלקה למכניקה, חומרים ומבנים באוניברסיטת תל אביב – הוא מבכירי המומחים בעולם לחומרים מרוכבים. המודלים המתמטיים שפיתח היו לאבן דרך בתולדות התחום. יישומם אפשר ברבות הימים ייצור של חומרים חדישים, המשמשים כיום מרכיב מרכזי בתחומי הנדסה רבים, מהתעופה וחקר החלל ועד לפיתוח של אבזרי הספורט בטכנולוגיות מתקדמות.

פרופ' חשין מתגורר בהרצליה. הוא נשוי לתמר, אב לאורנה, לליאור ולערן וסב לארבעה נכדים.

 

לימודים והשתלמויות

1954: דיפלומה בהנדסה אזרחית, הטכניון, חיפה

1955: תואר שני במכניקה, הטכניון, חיפה

1957: תואר דוקטור במדעים, אוניברסיטת סורבון, פריז, צרפת.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

1959-1957: מרצה ומרצה בכיר, המחלקה למכניקה, הטכניון, חיפה

1973-1971: פרופסור במחלקה להנדסת חומרים, הטכניון, חיפה

מ-1973:      פרופסור במחלקה למכניקה, חומרים ומבנים, אוניברסיטת

                  תל אביב (מ-1997 פרופ' אמריטוס)

1977-1973 ו-1981-1979: ראש המחלקה למכניקה, חומרים ומבנים,

                  אוניברסיטת תל אביב.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1960-1959: חוקר אורח, אוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, ארצות

                  הברית

1971-1960: פרופסור בבית הספר להנדסה מכנית, אוניברסיטת

                 פנסילבניה, ארצות הברית

1979-1977: פרופסור אורח, המחלקה להנדסת חומרים, אוניברסיטת

                  פנסילבניה, ארצות הברית

1992-1989: פרופסור אורח, המחלקה להנדסה מכנית, אוניברסיטת

                  פנסילבניה, ארצות הברית

1992, 1997: פרופסור אורח, ביה"ס הפוליטכני, פלזו, צרפת

1994:          פרופסור אורח, אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, ארצות

                  הברית

1996:          פרופסור אורח, אוניברסיטת קיימברידג', בריטניה.

כמו כן נשא עשרות הרצאות בכנסים מקצועיים בכל רחבי העולם.

 

חוזי מחקר

1964-1961, 1982-1978 ו-1992-1989: מחלקת המחקר של הצי

                 האמריקני

1971-1964: מחלקת המחקר, צבא ארצות הברית

1970-1968: סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א)

1976-1971, 1987-1982 ו-1996-1989: מחלקת המחקר המדעי, חיל

                 האוויר האמריקני.

 

תפקידים אחרים

1993-1976: נשיא החברה הישראלית למכניקה תיאורטית ויישומית

1995-1976: חבר האספה הכללית של האיגוד הבין-לאומי למכניקה

                 תיאורטית ויישומית

1996-1988: חבר בוועדת הקונגרס של האיגוד הבין-לאומי למכניקה

                 תיאורטית ויישומית.

כמו כן ניהל כינוסים מקצועיים רבים בישראל ובחוץ לארץ, והיה חבר במערכות של כתבי עת מקצועיים מן השורה הראשונה.

 

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1972:          פרס לנדאו, ישראל

1999-1980: מופקד הקתדרה ע"ש נתן קמינגס למכניקת מוצקים

1984:          מדליה על הצטיינות בחומרים מרוכבים, אוניברסיטת

                  דלאוור, ארה"ב. אחד מארבעה חוקרים שהמדליה נקראת

                  על שמם ונושאת את דיוקנם

1989:          עיטור מדעי ההנדסה, החברה האמריקנית למדעי

                  ההנדסה

1994:          תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בריסל, בלגיה

1998:          זוכה המושב לחבר זר, האקדמיה הלאומית להנדסה,

                  ארצות הברית

2000:          מאמרו על ההתנהגות האלסטית של חומרים (ר' להלן)

                  משנת 1963 נבחר בוועידת האיגוד העולמי למכניקה

                  לאחד מ-100 המאמרים החשובים בתחום במאה ה-20.

 

מחקרים/ספרים ופרסומים

ספרים

1972: Theory of Fiber Reinforced Materials

1986: Fiber Composites: Analysis and design, Vol. 1:

         Composite Materials and Laminates (with B.W. Rosen).

ספרים בעריכתו

1983: Mechanics of Composite Materials: Recent

         Developments (with C.T. Herakovich)

1986: Mechanics of Damage and Fatigue (with S.R. Bodner)

1992: Theoretical and Applied Mechanics (with S.R. Bodner,

         J. Singer & A. Solan).

 

פרופ' חשין פרסם כמאה מאמרים מקצועיים בכתבי עת מדעיים. כמה מהם היו פורצי דרך בהתפתחות החומרים המרוכבים, וצוטטו מאות פעמים מאז פרסומם. כמה מהחשובים שבמאמריו:

1962: The elastic moduli of heterogeneous materials, Journal

         of Applied Mechanics Transactions

1963: A variational approach to the theory of the elastic

         behaviour of multiphase materials, Journal of Applied

         Physics (with S. Shtrikman)

1964: The elastic moduli of fiber reinforced materials, Journal

         of Applied Mechanics (with B.W. Rosen).

 

* * *

 

צבי חשין נולד ב-1929 בעיר הגרמנית דנציג (כיום גדאנסק שבפולין). בשנת 1936, על רקע צלו של האיום הנאצי המתגבר, עלתה משפחתו לארץ ישראל והשתקעה בחיפה. בד בבד עם לימודיו בתיכון בעיר הצטרף חשין בגיל 16 ל"הגנה". עם קבלת תעודת הבגרות התנדב למשטרת היישוב הייהודית. זמן קצר לאחר מכן הוכרז על הקמת המדינה, והמשטרה פורקה, וחשין הצטרף לחטיבה שבע של צה"ל, שעמה לחם במלחמת השחרור בקרבות לטרון ולאחר מכן בגליל המערבי, ושם נפצע בידו.

 

לאחר שחרורו מהצבא חשב חשין ללמוד מתמטיקה ופיזיקה, אך אביו שכנע אותו לפנות להנדסה בנימוק שבמקצוע זה יוכל להתפרנס טוב יותר. בסיום הלימודים עבד כמה חודשים בחברה אזרחית, ואז החליט לחזור לאהבתו הישנה – המדע - וחזר לטכניון ללימודי התואר השני. "הפרופ' מרקוס ריינר הציע לי לפתח עבודה של איינשטיין, שחישב צמיגות של תרחיפים, ולהסב את השיטה הזאת לחישוב אלסטיות של מוצקים מרוכבים", הוא מספר. "לקח לי ארבעה חודשים להבין את המאמר של איינשטיין וחודש לפתור את הבעיה עצמה".

 

עם קבלת התואר מוסמך החליט חשין להתרחק מתחום החומרים ולשוב להנדסה אזרחית. בעבודת הדוקטור שלו באוניברסיטת סורבון בפריז פיתח בתוך שנתיים שיטות לחיזוק גשרים. לאחר קבלת התואר שב לטכניון וקודם במהירות לדרגת מרצה בכיר. כעבור שנתיים יצא לאוניברסיטת הרווארד היוקרתית, ושם חזר לעסוק בחומרים מרוכבים. במחקרו בהרווארד פיתח חשין מודל מתמטי לחישוב תכונות פיזיקליות של חומרים מרוכבים. בזכות הישגיו הוצעה לו משרת פרופסור באוניברסיטת פנסילבניה, ושם התחיל לשתף פעולה עם שמואל שטריקמן, חברו ללימודים בטכניון. עבודתם המשותפת על חישוב אלסטיות של חומרים מרוכבים נחשבת לאחת מפריצות הדרך בתחום וצוטטה בספרות המקצועית כ-1,500 פעמים ונבחרה לאחת מ-100 העבודות החשובות במאה ה-20 במכניקה.

 

בסוף שנות ה-60 שב חשין ארצה. תחילה עבד בטכניון, ועד מהרה נענה להצעה לכונן מחלקה חדשה בפקולטה להנדסה שאך הוקמה באוניברסיטת תל-אביב. הוא הקים את המחלקה למכניקה, חומרים ומבנים וניהל אותה בשנותיה הראשונות. לאחר שהעביר את שרביט הניהול של המחלקה המשיך לחקור וללמד בה – לסירוגין עם תקופות עבודה בארצות הברית - עד צאתו לגמלאות ב-1997. הוא העמיד תלמידים רבים, וכמה מהם הלכו בעקבותיו והגיעו לעמדות בכירות באקדמיה ובתעשייה.

 

גם לאחר פרישתו, ועד היום, הפרופ' חשין ממשיך בעבודתו המחקרית הענפה. תחומי המחקר הראשיים שלו הם מכניקה של מוצקים, חומרים הטרוגניים, מכניקה של התעייפות חומרים ובעיקר חומרים מרוכבים. 

 

"חומרים מרוכבים הם שילוב הנדסי של חומר קל, כמו פלסטיק או מתכת, עם חומר אחר, למשל סיבי פחמן דקיקים", מסביר חשין. "התוצאה המתקבלת היא חומר קל מאוד, קשיח מאוד וחזק מאוד". בזכות התכונות האלו הם משמשים מרכיב מפתח בבניית כלי טיס ותעופת חלל (טילים, לוויינים וחלליות) וכלי שיט מיוחדים. בשל עלותם הגבוהה של כלים אלה היו חלוצי השימוש בהם בעיקר גופים צבאיים. "כשהתחלתי לעסוק בתחום הזה היו חומרים מרוכבים בעיקר עניין תיאורטי", אומר חשין. "אחר-כך הם הפכו בהדרגה לחומרים הנדסיים מן המעלה הראשונה. ככל שמייצרים אותם יותר עלויות הייצור פוחתות, וכך מתרחבים תחומי השימוש בהם. היום הם משמשים גם  בהנדסה אזרחית, ואפילו בייצור אבזרי ספורט קלים וחזקים יותר".

 

כאחד המומחים הבכירים בעולם בתחום החומרים המרוכבים הרבה הפרופ' חשין לחקור בעבור כוחות הצבא האמריקניים, ובראשם הצי וחיל האוויר. הוא גם עבד בשירות סוכנות החלל נאס"א. חשין שימש יועץ לחברות רבות ברחבי העולם. בישראל הוא תרם מן הידע שלו בין השאר לפיתוח מטוס ה"לביא", וכן יעץ לרשות לפיתוח אמצעי לחימה – רפא"ל.

 

מחקריו האקדמיים והיישומיים של הפרופ' חשין זכו להכרה בין-לאומית רחבה. הוא נשא הרצאות בכנסים מדעיים ומקצועיים בכל רחבי העולם, וארגן בעצמו כינוסים רבים. הוא גם קיבל פרסים ואותות הוקרה רבים על פועלו. אחד מהם הוא המדליה על מצוינות בחקר חומרים מרוכבים מטעם אוניברסיטת דלאוור שבארצות הברית, שהונפקה בפעם הראשונה ב-1984 ונושאת את שמם של חשין ושל שלושה מדענים מצטיינים אחרים ואת דיוקניהם.

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012