education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

צבי זלינגר – פרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית – הוא ביוכימאי בעל שם עולמי. במחקריו פורצי הדרך הוא פענח את אחד המנגנונים החשובים להעברת מידע בתא החי, והניח את היסודות לאלפי מחקרים ופיתוחים חדשים בביולוגיה וברפואה. תלמידי המחקר הרבים שהדריך עובדים כיום במוסדות מחקר מן השורה הראשונה בעולם.

פרופ' זלינגר מתגורר בירושלים. הוא נשוי לוורה (וייס), אב לבן ולבת וסב לארבעה נכדים.

 

לימודים והשתלמויות

1959:          תואר מוסמך במדעי הרפואה (תחום ראשי – ביוכימיה),

                  האוניברסיטה העברית, ירושלים

1963-1962: סטאז' בבית הספר לרפואה, בית החולים "הדסה",

                  ירושלים

1963:          תואר דוקטור לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

1965-1963: השתלמות בתר-דוקטוריאלית, אוניברסיטת מינסוטה,

                  ארה"ב.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

מ-1965:       חבר בסגל המחלקה לביוכימיה, האוניברסיטה העברית,

                  ירושלים (מ-1973 פרופסור ומ-2003 פרופסור אמריטוס)

1972-1971: ראש החוג לביוכימיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

1989-1984: ראש המחלקה לביוכימיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

1995:         בעל הקתדרה ע"ש מרקס-קנדי לביוכימיה, האוניברסיטה

                 העברית, ירושלים

מ-2000:      מנהל מכון וולפסון לביולוגיה מבנית יישומית, האוניברסיטה

                 העברית, ירושלים.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1982-1981: מדען אורח בכיר במכון הלאומי לבריאות, בת'סדה,

                 מרילנד, ארה"ב

1989:         מדען אורח בבית הספר לרפואה, אוניברסיטת הרווארד,

                 מסצ'וסטס, ארה"ב

1999:         מדען אורח (מלגת פוגארטי) במכון הלאומי לבריאות,

                 בת'סדה, מרילנד, ארה"ב.

 

תפקידים אחרים

1977-1970: מתאם המחקרים במדעי החיים וברפואה, המועצה

                  הישראלית למחקר ולפיתוח

1983:          חבר בוועדת ההיגוי הגרמנית-ישראלית לביוכימיה

1989:          חבר בארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (EMBO).

 

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1992: פרס לנדאו למחקר

2001: פרס רוטשילד בחקר מדעי החיים

2004: פרס "טבע" על מחקריו בהעברת אותות בתא

2005: פרס אמ"ת (אמנות מדע ותרבות), בחסות משרד ראש

         הממשלה.

 

מחקרים/ספרים ופרסומים

פרופ' זלינגר פרסם יותר מ-150 מחקרים ומאמרים בספרים ובכתבי עת מקצועיים; כמה מפרסומיו הבולטים:

1976: Catecholamine stimulated GTPase activity in turkey

         erythrocyte membranes, Biochimica et Biophysica Acta

         (with D. Cassel)

1977: Activation of turkey erythrocyte adenylate cyclase and

         blocking of the catecholamine-stimulated GTPase by

         guanosine 5' –(gamma-thio) triphosphate, Biochemical

         and biophysical research communications (with D.

         Cassel)

1977: The regulatory GTPase cycle of turkey erythrocyte

         adenylate cyclase, Journal Of Cyclic Nucleotide

         Research (with D. Cassel and H. Levkovitz)

1977: Mechanism of adenylate cyclase activation by cholera

         toxin: Inhibition of GTP hydrolysis at the regulatory site,

         Proceedings of the National Academy of Science (with

         D. Cassel)

1978: Mechanism of adenylate cyclase activation through the

         beta-adrenergic receptor: Catecholamine-induced

         displacement of bound GDP by GTP, Proceedings of

         the National Academy of Science (with D. Cassel)

1984: Message transmission: Receptor controlled anedylate

         cyclase system, Science (with M. Schramm)

1985: Neurokonin B is a preferred agonist for a neuronal

         substance P receptor and its action is antagonized by

         enkephalin, Proceedings of the National Academy of

         Science (with R. Laufer and others)

1986: Highly selective agonist for substance P receptor

         subtypes, European Molecular Biology Organization

         Journal (with U. Wormser and others)

1987: Coupling of photoexcited rhodopsin to inositol

         phospholipid in fly Photoreceptors, Proceedings of the

         National Academy of Science (with O. Devary and

         others)

1988: Inositol lipid cascade of vision studied in mutant flies,

         Cold Spring Harbor Sympossium on Quantitative Biology

         (with B. Minke)

1993: Regulatory arrestin cycle secures the fidelity and

         maintenance of the fly photoreceptor, Proceedings of

         the National Academy of Science (with T. Byk and

         others)

1999: Guanosine triphosphatase stimulation of oncogenic Ras

         mutants, Proceedings Of  the National Academy of

         Science (with M. R. Ahmadian and others)

2003: Regulation of light-dependent Gqualpha translocation

         and morphological changes, European Molecular

         Biology Organization Journal (with M. Kosloff and

         others)

2003: Bacterial mimics of eukaryotic GTPase- activating

         proteins (GAPs), Trends in Biochemical Sciences (with

         Y. Litvak)

2005: Excess of Gbetae over Gqualphae in vivo prevents dark,

         spontaneous activity of Drosophila photoreceptors,

         Journal of Cell Biology (with N. Elia and others).

  

* * *

 

צבי זלינגר נולד ב-1934 בוילנה שבליטא להורים שהיו ציונים נלהבים, וכעבור שנתיים עלתה המשפחה ארצה. בשירותו הצבאי הוא הדריך בבית הספר לקצינים, ולאחר שחרורו מצה"ל החליט ללמוד רפואה. כדי להתקבל ללימודי הרפואה הוא נדרש להיבחן בשני תחומים, והחליט שאחד מהם יהיה פילוסופיה, אף שמעולם לא למד את התחום. הוא הכין בעצמו תכנית לימודים, נבחן עליה והתקבל. "אין ספק שלימודי הפילוסופיה תרמו לעבודתי המדעית", הוא אומר. "זה תחום שמרחיב את נקודת ההשקפה שלך על העולם".

  

במהלך לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית יצא זלינגר לשנת מחקר במחלקה לביוכימיה שניהל אז הפרופ' שלמה הסטרין. זלינגר התאהב בתחום, ומיד לאחר שסיים את לימודי הרפואה חזר אל המעבדה הזאת. המקום היחיד שבו עבד כרופא היה בשירות המילואים שלו שבמסגרתו השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. "הקסימו אותי פענוח החידות שבמחקר המדעי וגם העצמאות שיש לך במחקר מתחילת הדרך", הוא מסביר.

 

כששב זלינגר למחלקה לביוכימיה, היו בה כמה קבוצות מחקר שניסו לפענח את מנגנון הפעולה של מערכת האדנילט ציקלאז, הממוקמת בקרום התא ומעבירה מידע כימי מן הקולטן שבצדו החיצוני אל פנים התא. על אף חשיבותה הביולוגית הרבה של המערכת איש לא ידע כיצד היא פועלת. בסדרת ניסויים פשוטים ומבריקים כאחד פענחו זלינגר ותלמיד המחקר שלו, דני קסל, את המנגנון, והוכיחו כי מדובר במעין מתג ביולוגי שאפשר לכבותו ולהדליקו באמצעות חומרים מתאימים. הם מדדו את החשתה של ריאקציית ההפעלה באמצעות ההורמון הנקשר לקולטן, ולאחר מכן המחישו את קיומה של ריאקציית הכיבוי כשהראו כי הרעלן של חיידק הכולרה נקשר למערכת ומונע את הכיבוי. כשפורסם המודל הראשון לפעולת המערכת הוא נתקל תחילה בהתנגדות עזה בעולם האקדמי, משום שהוא הפריך את המודלים שהיו מקובלים עד אז. עם השנים התברר לכול שהמודל נכון וחשיבותו הביולוגית עצומה משום שמערכות ביולוגיות רבות אחרות פועלות במנגנון דומה. ב-1997 הקדיש כתב העת היוקרתי Molecular Biology of the Cell את שערו של אחד הגיליונות לציון 20 שנה למאמר ההיסטורי. לימים התברר כי ליקוי בפעילותו של מתג הפועל בצורה דומה מאוד לאדנילאט ציקלאז הוא אחד הגורמים לכשליש מסוגי הסרטן באדם, ולפני כמה שנים הציעו זלינגר ועמיתיו שיטה חלופית לטפל בסרטן הזה: במקום לקטול את התא הפגום כולו הם פיתחו על בסיס אותה עבודה היסטורית שיטה לתיקון המתג הפגום באמצעות חומרים המשפיעים על פעילותו.

 

מחקרים בולטים אחרים של זלינגר עסקו בחלבון קטן ממערכת העצבים המכונה Substance P. החלבון הזה נקשר לקבוצה גדולה של קולטנים, אבל זלינגר ועמיתיו הצליחו לייצר במעבדה חלבונים בררניים, הנקשרים רק לקולטן מסוג מסוים, ולמפות בשיטה הזאת את סוגי הקולטנים הקיימים ברקמות. גם העבודות האלה זכו לתהודה עולמית רבה. בשנים שלאחר מכן עסק זלינגר במחקריו בתעלומה אחרת שהטרידה מדענים – מדוע פגיעה בתאים קולטי האור בעין גורמת לניוון של תאי הרשתית. גם כאן, בסדרת ניסויים מקוריים בזבובים, הצליחו זלינגר ותלמידיו לפענח את החידה, להסביר את המנגנון של תהליך הניוון ולהניח את הדרך למחקרים עתידיים על מניעתו.

 

במשך השנים לימד זלינגר אלפי תלמידים, ואת גולת הכותרת של עבודת ההוראה הוא רואה בעבודתו עם תלמידי המחקר. "תמיד אהבתי לעבוד עם חוקרים צעירים", הוא מסביר. "הסטודנטים בארץ רוכשים מיומנות מחקרית כבר במהלך לימודיהם, ומתנסים בעבודה מדעית עצמאית. זה תורם מאוד להתפתחותם, והופך אותם למבוקשים מאוד במוסדות מחקר בחוץ לארץ. אני הדרכתי ארבעים וחמישה תלמידי מחקר, ורבים מהם הם היום פרופסורים בארץ ובחו"ל. יש בזה סיפוק רב לראות אותם מתקדמים ומצליחים".

 

שיטת העבודה של זלינגר, והצלחותיו לפתור תעלומות ביולוגיות בניסויים פשוטים לכאורה, הקנו לו מוניטין בקהילה המדעית העולמית. המחשה למעמדו המיוחד ניתנה בכינוס שנערך לכבודו בעת האחרונה בירושלים, במלאת 30 שנה למחקר האדנילאט ציקלאז. חשובי הביוכימאים בעולם באו במיוחד מחו"ל כדי להביע את הערכתם לזלינגר, ובהם רבים מתלמידיו לשעבר.

 

זלינגר ממשיך גם היום בפעילות מחקרית ענפה ונמרצת. "המחקר הוא התחביב הגדול ביותר שלי, וקריאת עבודות מחקר אינה חובה מקצועית, אלא תענוג. אני בר-מזל: אני עוסק בתחום האהוב עליי, ולו הייתי חוזר אחורה בזמן, הייתי בוחר בכך שוב".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  17/03/2013