education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 

התעשייה בישראל על מגוון שטחי פעילותה נולדה יש-מאין לפני כ-120 שנה, והיא משמשת מאז עוגן מרכזי לחוסנה הכלכלי, החברתי והאנושי של מדינת ישראל.

 

התעשייה נולדה תוך שילוב של חלוציות ואומץ לב, חזון, מקוריות ויצירתיות של יזמים פרטיים שהאמינו בלהט בפיתוח תעשייה רווחית בישראל שתספק עבודה לחלוצים טרם קום המדינה.

 

במהלך 60 שנות קיומה של המדינה התרחבה התפוקה בתעשייה בקצב מרשים של כ-6% לשנה, למרות מגבלות גודלה של המדינה והעדר משאבים טבעיים ומקורות אנרגיה.

 

דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, ביטא את ה"אני מאמין" שלו בנוגע לתעשייה הישראלית בדיון שנערך בכנסת בינואר 1951 ואמר: "...אין ערוך לתעשייה כגורם קליטת עלייה... בלי תעשייה ובלי כושר טכני גבוה לא נעמוד".

 

האיומים הביטחוניים והקשיים ברכישת מערכות נשק בחו"ל הם אלה שדחפו לגיבושה של מדיניות לפיתוח עצמי ולייצור של אמצעי לחימה חיוניים בארץ. בשנות ה-50 וה-60 הוקמו תשתיות המחקר, הפיתוח והייצור במסגרת מערכת הביטחון.

 

60 שנות היצוא של התעשייה הישראלית הן סיפור הצלחה מתמשך בכל קנה מידה בין-לאומי. היצוא תרם תרומה ניכרת לצמיחת המשק הישראלי כולו. היקף המכירות של התעשייה הישראלית זינק מ-900 מיליון דולר עם קום המדינה לכ-81 מיליארד דולר בשנת 2007; במקביל זינק היצוא התעשייתי מ-5 מיליון דולר עם קום המדינה לכ-34 מיליארד דולר כיום.

 

התעשיות האיכותיות בישראל צמחו מתוך שיתוף מדענים מהאוניברסיטאות וממעבדות המחקר הצבאיות. ההשקעות המסיביות של התעשייה במחקר ובפיתוח נטעו את זרעי הצלחתם של ענפי הטכנולוגיה העילית (ההיי-טק), "הפנינה" של התעשייה בישראל, ותרמו בשנים 2007-2004 לכ-70% מצמיחת התעשייה. כמחצית מהמועסקים החדשים בתעשייה נקלטו בענפים אלו.

 

התעשיינים פועלים לחיזוקם של מוסדות החינוך המקצועיים ולמניעת סגירתם ולהידוק הקשר בין התעשייה לאקדמיה כדי להבטיח הכשרה במקצועות מבוקשים והכשרה מעשית במקומות העבודה.

 

כיום התעשייה הישראלית מעורבת בפרויקטים חינוכיים רבים, כמו הפעלת "עמותת החינוך – תעשיידע" הפועלת ליצירת שיתופי פעולה בין התעשייה למערכת החינוך.

במסגרת פרויקט זה מבקרים מדי שנה כ-30,000 תלמידים בכל הגילים בתעשייה ונחשפים לערכי העבודה, היזמה והפיתוח האישי.

 

על התפקיד שמילאו התעשייה והתעשיינים בקידום הכלכלה ובשגשוגה, על תרומתם לביטחון המדינה, לשילובה של ישראל בתהליכי הגלובליזציה, לחיזוק החברה, לקליטת העלייה, לקידום המדיניות של מיזוג גלויות, להגברת החינוך המקצועי, ליישום המדיניות של פיזור האוכלוסייה וחיזוק הפריפריה - על כל אלה התעשייה הישראלית על מגוון ענפיה - אלקטרוניקה, תוכנה, טקסטיל, אופנה, כימיה, פרמצבטיקה, איכות הסביבה, חקלאות, מזון, מוצרי בנייה, מתכת, חשמל ותשתיות - ראויה לזכות בפרס ישראל על מפעל החיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ח.

 

 

השופטים:

פרופ' יהושע שמר, יו"ר

פרופ' יצחק בריק

גב' שלומית כנען

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012