education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
תולדות פר"ח
 
 
 

פרויקט החונכות פר"ח הוא תכנית שבה סטודנטים חונכים, תמורת מלגה, ילדים ובני נוער החווים מצוקה כלכלית, חברתית או תרבותית. התכנית מסייעת למערכת החינוך ולמערך הרווחה, מעמיקה את הקשר בין מוסדות אקדמיים לקהילה, מחזקת את אזורי הפריפריה והמצוקה ותורמת לחוסן החברתי וללכידות של החברה הישראלית כולה. הפרויקט נוסד בחסות מכון ויצמן למדע, ופועל עד היום במכון דווידסון לחינוך מדעי שהוקם במכון ויצמן.

 

ציוני דרך בתולדות פר"ח

1973: הסטודנט רוני עטר הוגה את הרעיון של פרויקט החונכות, ורותם אליו את

         הפרופ' חיים הררי.

1974: קבוצה של סטודנטים ופרופסורים ממכון ויצמן חונכת בהתנדבות ילדים

         מרחובות.

1975: שר החינוך אהרון ידלין מקציב לפרויקט מיליון לירות, סכום המספיק לכמה

         מאות מלגות.

1975: מאה סטודנטים ראשונים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה

         העברית מקבלים מלגות תמורת חניכתם של ילדים מרחובות ומיבנה.

1976: אוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע מצטרפת לפרויקט ומתחילה להפעילו.

1979: הפרופ' הררי ממונה ליו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב האוניברסיטאות

         (ות"ת), ורותם את המוסדות האקדמיים לפרויקט פר"ח.

1982: ועדת קצב לקביעת שכר הלימוד באוניברסיטאות מאמצת את ההצעה כי

         מתנדבי פר"ח יקבלו מלגה בסך מחצית משכר הלימוד.

1983: פר"ח מייסד את ה"חווידע" הראשון (בבאר-שבע).

1990: פר"ח מייסד את מרכז ההעשרה הראשון (ברחובות).

2000: מתחיל הפרויקט של הכנה לבגרות.  

2001: החונכויות לסטודנטים לקויי למידה מתחילות לפעול.

2003: פר"ח מפתח ומייסד את הבניית החונכות.

2007: פר"ח מפתח את החונכות המשולבת.

 

תכניות ותחומי פעילות עיקריים

  • חונכות אישית לתלמידים המיועדת לילדים בעלי קשיים לימודיים, חברתיים או רגשיים מאזורי מצוקה, ילדים עולים, ילדי אסירים או ילדים בעלי צרכים מיוחדים
  • הכנה לבגרות - חונכות אישית לתלמידים המתקשים במקצועות החוסמים מהם את קבלת תעודת הבגרות
  • חמ"ד - חינוך למדעים - תכנית כיתתית לעידוד לימודי המדעים באמצעות התנסויות לתלמידים בבית הספר היסודי
  • חל"ב - חינוך לבריאות - קורסים לעידוד אורח חיים בריא שמעבירים סטודנטים לרפואה לתלמידי בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ותיכונים
  • חוק וסדר - תכנית לימודי אזרחות שמעבירים סטודנטים למשפטים
  • מנהיגות - קבוצות מנהיגות לבני נוער ולתלמידים בבית הספר היסודי
  • טבע הכימיה - תכנית כיתתית לעידוד לימודי הכימיה והמדעים לתלמידי חטיבת הביניים.

 

פר"ח במספרים

  • כ-30,000 סטודנטים משתתפים בתכנית, רובם חונכים בחונכות אישית.
  • כ-55,000 ילדים ובני נוער משתתפים בפרויקט בכל שנה, במסגרת אישית וקבוצתית.
  • 1,490 בתי ספר ופרויקטים שונים משתתפים בפר"ח.
  •  158 מוסדות אקדמיים ומוסדות להכשרת מורים והנדסאים שותפים בפרויקט.
  • 217 יישובים נהנים מתכניות פר"ח בתחומם, ממטולה עד אילת.
  • 52 מרכזי העשרה של פר"ח פועלים בשכונות מצוקה.
  • הפרויקט מפעיל 9 מרכזי "חווידע" ללימוד חווייתי של עקרונות מדעיים.
  • כ-187,000 מבקרים במרכזי המדע וההעשרה בכל שנה.
  • כ-1,000,000 ילדים וסטודנטים השתתפו עד כה בפרויקט פר"ח.

 

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1998: פרס ראש הממשלה לאיכות במגזר הציבורי

2003: אות אביר איכות השלטון, התנועה לאיכות השלטון.

 

בעלי תפקידים עיקריים

  • יושב ראש מועצת פר"ח: פרופ' חיים הררי
  • יושב ראש הנהלת פר"ח: רו"ח סטיבן סתיו, מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה והוות"ת
  • חברי ההנהלה:
    מר יואב אזולאי, משרד החינוך
    מר יעקב אפק, אוניברסיטת בן גוריון
    ד"ר אבי לוי, משרד החינוך
    מר אורי סולומונוביץ', ות"ת
    ד"ר פלטי סתוי, נציג הציבור
    עו"ד גד קובר, מכון ויצמן למדע
    מר איתי שונשיין, התאחדות הסטודנטים            
  • המנכ"ל:מר עמוס כרמלי.

 

באחד מימי החורף של 1972 נסעו רוני עטר, סטודנט לתואר דוקטור במתמטיקה במכון ויצמן, ובת זוגו, רותי, מהמכון לביתם בראשון לציון. בדרכם עצרו השניים לשני ילדים שהתברר כי נמלטו ממוסד בנס ציונה. בתיאום עם הרשויות התגוררו הילדים שנתיים אצל בני הזוג עטר, עד שעברו לקיבוץ. בשנתיים אלה התגבש אצל רוני, שהיה בעצמו בן למשפחת עולים מרובת ילדים וקשיים, הרעיון לייסד תכנית חינוכית שבה ישמשו סטודנטים מן המוסדות להשכלה גבוהה חונכים לילדים משכבות חברתיות וכלכליות הזקוקות לתמיכה ולחיזוק.

 

את הרעיון של רוני אימץ בחום פרופ' חיים הררי, פיזיקאי צעיר ולימים נשיא מכון ויצמן, שעמד אז בראש  מדרשת פיינברג של המכון. ראשוני החונכים היו 50 מדענים ממכון ויצמן שפעלו בהתנדבות עם בני נוער. ואולם היה ברור גם לעטר וגם להררי, כי הדרך לגייס המוני מתנדבים ולהבטיח כי יתמידו בתכנית היא להשיג בעבורם מלגה. כך נוצרה הנוסחה שבה פר"ח פועל עד היום – תמורה כספית בעבור עשייה. במרוצת השנים נרתמה המדינה לממן את המלגות, וכך זכה הפרויקט של פר"ח במשך 34 שנות פעילותו להשפיע על חייהם של למעלה ממיליון ישראלים:

חניכים, הורים וסטודנטים. כיום משתתפים בפר"ח כ-30,000 סטודנטים בכל שנה, החונכים במסגרות אישיות וקבוצתיות כ-55,000 ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ ומכל המגזרים.

   

"חשוב לציין, כי הפעילות שלנו מתמקדת באזורים שבהם זקוקים לנו ביותר בשל מצוקה כלכלית או חברתית", מדגיש עמוס כרמלי, מנכ"ל פר"ח. "רוב החונכים שלנו פעילים בצפון הארץ ובדרומה, ורק מיעוטם במרכז. הביקוש לתכנית גדל והולך, ובתי הספר נאבקים כיום על קבלת חונכים של פר"ח".

   

עם הזמן הורחב טווח הפעילות של החונכות האישית, ופר"ח פיתח תכניות חונכות ייחודיות לילדי אסירים, לילדים ממשפחות שכולות, לילדים מן החינוך המיוחד, לילדים עיוורים ואף לסטודנטים עיוורים ולקויי למידה המתמודדים עם אתגרי ההשכלה הגבוהה.

   

בנוסף, פר"ח שוקד רבות על שיפור יעילותה של החונכות, והוא פיתח שורה של חומרי הדרכה לחונכים ולחניכים כמו "הבניית חונכות" ו"חקר ביצועים", שנועדו לכוון את החונכים בפעילותם. אנשי הפרויקט פיתחו ערכות מתמטיקה, שפה ואנגלית המשלבות תכנים לימודיים וחווייתיים בחונכות וכן דפי הדרכה רבים לחונכים בנושאים של קשר בין-אישי וחונכות.

   

נוסף על תכניות החונכות האישית פר"ח מפעיל שורה של תכניות קבוצתיות המבוססות על תחומי הלימוד של הסטודנטים. כך למשל תלמידי רפואה מפעילים את תכנית חל"ב, חינוך לבריאות, שבה הם מלמדים ילדים ובני נוער לשמור על בריאותם, מצחצוח שיניים נכון לקטנים ועד תזונה נכונה והסכנות שבעישון לבוגרים יותר. בתכניות אחרות סטודנטים מלמדים מדעים בצורה חווייתית, וכן כימיה, אמנות, חוגי ספורט ואפילו אזרחות בתכנית "חוק וסדר". פר"ח גם מפעיל מרכזי העשרה עירוניים, שבהם מוצעות לילדים פעילויות העשרה שונות אחר הצהריים ובערב, ותשעה מרכזי "חווידע" ללימוד חווייתי של עקרונות מדעיים.

   

בשנים האחרונות הולך שמו של פר"ח לפניו, וחוצה את גבולות ישראל. כפרויקט הגדול מסוגו בעולם הוא הפך מודל לחיקוי במדינות רבות. אנשי פר"ח סייעו ומסייעים להקים ולפתח תכניות חונכות דומות במדינות רבות בעולם, מניו זילנד וסינגפור ועד צ'ילה ואיסלנד, ואף ברשות הפלסטינית.

 

"פר"ח הוא פרויקט שאין בו מפסידים. הכול מרוויחים ממנו", מסכם כרמלי. "הילדים המשתתפים מקבלים חניכה והדרכה וגם דמות חיובית שהיא מודל לחיקוי. הפרויקט מגן עליהם מהשפעת הרחוב והציל אלפי נפשות. החונכים מקבלים סיוע בלימודים, אבל גם חוויה לכל החיים. רבים מהם הופכים חלק מהמשפחה של הילדים. סטודנטים רבים, לא רק בתחומי החינוך והחברה, עושים בפרויקט מעין סטאז' והתנסות למקצועם העתידי. בתי הספר מקבלים תוספת גדולה של שעות ועבודה פרטנית וקבוצתית עם הילדים, ואין ספק שכאשר הילדים הזקוקים לעזרה מקבלים אותה הכיתה כולה יוצאת נשכרת. גם הרשויות המקומיות נהנות מהתמיכה בילדים, מהסיוע הכלכלי לסטודנטים בתחומן ומטיפוח מנהיגות עתידית. האוניברסיטאות והמכללות יוצאות נשכרות מחיזוק הקשר לקהילה ומן ההיבט התדמיתי שמסייע להם לקבל תקציבים ולגייס תרומות. גם הממשלה, התומכת הגדולה בפר"ח, רואה בתכנית סיוע למדינה ולקהילה כולה – מההיבטים החינוכיים, החברתיים והכלכליים".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012