education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 
 

פנחס כהן גן – צייר ומורה לאמנות – הוא אחד מפורצי הדרך באמנות הישראלית, אמן טוטאלי שאינו מפריד בין חייו האישיים ליצירתו ועבודותיו המקוריות והחדשניות התוו את דרכה של האמנות המושגית הצעירה בישראל. הוא אחד האמנים הפורים בארץ, והשתתף במאות תערוכות בישראל ובעולם. הוא ייצג את ישראל בתערוכות בין-לאומיות רבות, והעמיד תלמידים רבים שהיו למובילים בתחומי עבודתם.

 

לימודים והשתלמויות

1970: בוגר האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, ירושלים

1971: משתלם ב-Central School of Art, לונדון, בריטניה

1973: תואר ראשון בתולדות האמנות ובסוציולוגיה, האוניברסיטה העברית,

         ירושלים

1977: תואר שני באמנות, אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק.

 

תפקידים אקדמיים

1993-1971: חבר בסגל האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, ירושלים (מ-1990

                  פרופסור חבר)

1985:          מרצה בחוג לאמנות ולביקורת אמנות, "קמרה אובסקורה", תל

                  אביב

1988:          מרצה אורח ב-Parsons School of Design and Art, ניו יורק,

                  ארה"ב

1990:          מרצה במדרשה למורים לאמנות, רמת השרון

2002-1993: מרצה במכללה לאמנות ע"ש פולק, ביה"ס קלישר לאמנות, תל אביב.

 

תערוכות יחיד נבחרות

1972: תערוכה ברפת, קיבוץ נירים

1974: פעילויות, מוזיאון ישראל, ירושלים

1976: מעגלים פיגורטיביים ואלקטרוניים, גלריה מקס פרוטאץ', ניו יורק, ארה"ב

1976: דמות, צורה, נוסחה, גלריה מקס פרוטאץ', וושינגטון, ארה"ב

1977: שפת האמנות וההיסטוריה, גלריה מקס פרוטאץ', ניו יורק, ארה"ב

1978: תערוכת יחיד גדולה, מוזיאון תל אביב לאמנות

1983: פנחס כהן גן, מוזיאון חיפה לאמנות חדשה

1988: הדפסים 1988-1968, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן

1988: קוסמוס, פאתוס, כאוס, גלריה דביר, תל אביב

1992: עבודות על נייר 1992-1969, מוזיאון תל אביב לאמנות

1992: ואלה שמות, הביאנלה הבין-לאומית, איסטנבול, תורכיה

1994: עיבוד ההיסטוריה, המשכן לאמנות, עין חרוד

1996: דמות, צורה, נוסחה, אוניברסיטת צפון קרוליינה, גרינסבורו, ארה"ב

2000: הארכיטקטורה של הרוע ברייך השלישי, גלריה גבעון, תל אביב.

 

פעילות ציבורית פומבית    

1980-1978: חבר הוועדה לאמנות פלסטית, קרן התרבות אמריקה-ישראל

1985:          אוצר תערוכת אמנים צעירים, גלריה אחד העם, תל אביב

1990, 1985: אוצר תערוכות לאמנים צעירים, המשכן לאמנות, עין חרוד

1986:          אוצר תערוכת ממד לאמנות חזותית, תל אביב.

 

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1970: פרס שטרוק, האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, ירושלים

1970: מלגה להשתלמות בבריטניה, המועצה הבריטית

1972: פרס אייקה לאמן צעיר, מוזיאון ישראל, ירושלים

1975: מלגה ללימודים באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק

1978: פרס היצירה ע"ש אייזק שטרן, קרן התרבות אמריקה-ישראל

1979: פרס סאנדברג לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים

1991: פרס קולב, מוזיאון תל אביב לאמנות

1991: פרס שר החינוך ליצירה בציור ובפיסול

1993: פרס פונדק, מוזיאון תל אביב לאמנות

2005: פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב

2005: פרס על מפעל חיים, משרד החינוך התרבות והספורט.

 

פרסומים

פנחס כהן גן כתב עשרה ספרי הגות ואמנות. המרכזיים שבהם:

1984: האמנות המטאפורמלית

1986: אמנות אטומית

1990: מילון תחביר הציור והפיסול

1996: ספר פרויקט ים המלח מר-Mer טר-Terre

1999: אמנות, משפט והסדר החברתי.

 

* * *

 

"הציור הוא שפה. שפה תקנית עם חוקים משלה, כמעט מדעיים, שאפשר ללמוד ולהעביר אותה לתלמידים ולמתבוננים. דרך הכאב ותחושת הזרות שלי יצרתי שפה פרטית וחדשנית, אמנות ששוברת את המסגרות של שפת העבר", אומר הצייר והמורה פנחס כהן גן.

   

הוא נולד ב-1942 במקנס שבמרוקו, בתקופת השלטון הנאצי, כבנה הבכור של משפחה אמידה ומכובדת. "אבי היה צייר בנשמתו. הוא מעולם לא התפרנס מכך, אבל אני זוכר תמונות שצייר תלויות בביתנו. גם אביו שלו צייר בשעתו", נזכר כהן גן.

 

כשהיה כהן גן בן שבע, עלתה משפחתו ארצה והשתקעה בקריית ביאליק. "מצבנו הכלכלי לא היה טוב", הוא מספר. "אבי, שהיה בעל נכסים במרוקו, התקבל להיות פקיד פשוט במס הכנסה, ואמי לא עבדה רוב השנים. אחיי ואני סבלנו מבעיות תזונה בתקופת הצנע, וגם מבחינה חברתית חשתי ניכור: משפחתי המורחבת הייתה היחידה ממוצא מזרחי בקריית ביאליק".

 

מגיל צעיר מצא כהן גן את מפלטו מן המצוקות בציור, וכבר בגיל שמונה הציג בית הספר היסודי שלמד בו תערוכה של עבודותיו. הוא למד בחוגי ציור שונים, ובעיקר מהתנסויותיו שלו, אך לא חשב שיהיה צייר מקצועי. לקראת סיום לימודיו בתיכון רצו הוריו לשלוח אותו ללמוד אמנות בפריז, אבל התברר כי אינם יכולים לשאת בעלויות הכרוכות בכך.

 

כהן גן התגייס לצה"ל, שירת בנח"ל ואף התנסה בחיי קיבוץ בלהבות הבשן. לאחר שחרורו מהצבא נרשם לאקדמיה לאמנות בצלאל בירושלים, אך נאלץ להפסיק את הלימודים בשל חסרון כיס. בסופו של דבר הצליח להתקבל בעזרת הלוואות לסטודנטים לאוניברסיטה העברית, ושם למד ביום תולדות האמנות ומדעי החברה, ובערב למד במחזור הראשון של המחלקה לאמנות בבצלאל. כשסיים את לימודיו שם קיבל מלגה מהמועצה הבריטית להשתלם בלונדון, ועם שובו ארצה הוזמן לבצלאל, הפעם כמורה. בתוך כך הוא לא ויתר על הלימודים באוניברסיטה, והצליח להשלים את התואר הראשון. כעבור שנה כבר הוזמן להציג תערוכת יחיד במוזיאון ישראל.

 

ב-1975 זכה כהן גן במלגת לימודים מאוניברסיטת קולומביה היוקרתית בניו יורק, ונסע לשם ללימודי התואר השני בציור ובפיסול. הוא זכה שם להצלחה רבה, והציג כמה תערוכות יחיד בגלריה "מקס פרוטאץ'". בשנות השבעים הותיר חותם בעולם האמנות באמצעות כמה פרויקטים סביבתיים המשתלבים בנופים ייחודיים. הזכור שבהם הוא "פרויקט ים המלח": בתוך שרוול שקוף שהונח במימיו הוא הזרים מים מתוקים ובהם דגים חיים. בעבודה הזאת, כמו ברבות אחרות, הוא ביטא את מצבו הקיומי המיוחד של מהגר בסביבה הזרה של המולדת החדשה.

  

כהו גן נחשב לאמן טוטאלי, והאמנות מבחינתו אינה בחירה, אלא גורל. אמנותו היא דרך חיים, והוא מתמסר לה כל כולו, כמעין נזיר העובד את האמנות וחי בתוכה בבדידות. "תפקידה של האמנות בחברה הוא להראות את היופי, את הרגש ואת התקווה של האדם בחייו. זה מה שמשך אותי באמנות. ביקור במוזיאון הוא כמו חוויה דתית. זה מה שנותן לי כוח לעשות אמנות. דרך הכאב שלי רציתי לתקן חברה ולהציג את הצד היפה של תיקון עוולות", הוא אומר.

   

כשסיים כהן גן את לימודיו בניו יורק הוא שב לבצלאל. ב-1990 מינתה אותו המועצה להשכלה גבוהה לפרופסור לאמנות, והוא המשיך ללמד שם עד שנת 1993. הוא היה מורה נערץ, וההוראה הייתה מבחינתו מלאכת קודש. הוא טיפח תלמידים רבים מתוך אמפתיה וחמלה כלפי מי שבחרו – כמוהו – למסור את נפשם לחיי האמנות. "ההוראה הייתה לי מסע מרתק, אחד הצדדים הפוריים והיפים של חיי", אומר כהן גן. "רבים מתלמידיי הצליחו מאוד; למדתי המון מההוראה ומהתלמידים, ואני מקווה שהורשתי להם מן הידע שלי".

   

נוסף על היצירה האמנותית הפורייה ועל עשרות שנות הוראה פנחס כהן גן הוא גם חוקר אמנות ותרבות. במשך השנים לא חדל להעמיק את עיונו בהיסטוריה ובתיאוריה של האמנות. עבודתו העיונית מתבטאת במאות סדרות של תמונות שיצר, הממפות את התקדמותו המחקרית ואת התפתחותה של השפה האסתטית הייחודית לו. התמונות זכו להכרה בכתבי עת בין-לאומיים. תפיסותיו ומקוריותו באות לידי ביטוי גם בעשרת הספרים שפרסם ובאלה שכתב אך טרם פרסם. ברובם הוא עוסק בשפה האמנותית ובמרכיביה ובמקומה של האמנות בחברה.

   

פנחס כהן גן הציג עשרות תערוכות יחיד, והשתתף במאות תערוכות קבוצתיות. השפה האמנותית שיצר הפכה במידה רבה שגורה במכחוליהם של רבים מתלמידיו וממשיכי דרכו. הנער שהרגיש זר ומנוכר הפך לאחד האמנים שיצירתם השפיעה מאוד על חיי התרבות של ישראל והעתירה עליהם מושג, צורה, צבע, חוויה וזוהר.

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012