education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 
 

רנה ירושלמי – פרופסור אמריטוס לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב – היא מאנשי התיאטרון המקוריים והחדשניים בישראל. לאחר שנים רבות בתחום המחול ובבימוי בישראל ובעולם היא הקימה את "אנסמבל עיתים", התיאטרון הניסיוני המרתק והמצליח. האנסמבל מעלה עיבודים מודרניים של ירושלמי למחזות קאנוניים ולטקסטים קלאסיים בהליך ממושך ומעמיק של היכרות בין השחקנים לחומר. הפקותיו הוזמנו לפסטיבלי התיאטרון החשובים בעולם ותרמו רבות להעלאת קרנה של ישראל בתחום.

 

לימודים והשתלמויות

מחול ותנועה

1957-1945: מחול חופשי, ירדנה כהן, חיפה

1959-1957: מחול מודרני, רינה גלוק, תל אביב

1961-1959: טכניקת לאבאן, סיגורד לידר, לונדון, בריטניה, וקורט יוס, גרמניה,

                 לימודי בלט קלאסי בישראל ובבריטניה, השתלמות בטכניקת

                 אלכסנדר בלונדון, בריטניה

1976-1964: שיטת פלדנקרייז, משה פלדנקרייז, תל אביב וארצות הברית.

 

משחק

1966-1964:   נולה צ'לטון, ניסן נתיב, תל אביב

1970-1967:   אוניברסיטת קארנגי מלון, פיטסברג, ארצות הברית

1972 ו-1973: השתלמויות בתיאטרון נו ובקיוג'ן, טוקיו, יפן

1977:           התיאטרון הפתוח, ג'ו צ'ייקין, ניו יורק, ארצות הברית

1980:           התמחות במחזות שייקספיר, קריסטין לינקלייטר, ארצות הברית.

 

בימוי וניהול הצגות תיאטרון

1962-1961: האקדמיה המלכותית לאמניויות הדרמה (RADA), לונדון, בריטניה

1970-1967: תואר שני בבימוי (MFA), אוניברסיטת קארנגי מלון, פיטסברג,

                  ארצות הברית.

 

תפקידים אקדמיים

1990-1974: פרופסור חבר באוניברסיטת ניו יורק, ארה"ב, באוניברסיטת

                 קארנגי מלון,

                 פיטסברג, ארצות הברית ובאוניברסיטת תל אביב

2007-1998: פרופסור מן המניין בחוג לתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב

מ-2007:      פרופסור אמריטוס בחוג לתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב.

 

עבודות בימוי בולטות בתיאטרון

בארצות הברית

1974-1970 ו-1982: התיאטרון הניסויי La Mama, ניו יורק

1981:          תיאטרון לוסיל לורטל (Off Broadway), ניו יורק 

1983:          מקימה את Teatron Company בתיאטון La Mama, ניו יורק,

                  ומעלה מחזות מקוריים

1988 ו-1989: אוניברסיטת קארנגי מלון, פיטסברג

1989:           המרכז לאמנויות הבמה Purchase, אוניברסיטת מדינת ניו יורק

                   (SUNY).

 

בישראל

1990-1978: מאלון הולך למות (בקט), תיאטרון חיפה; שש נפשות מחפשות

                  מחבר (פירנדלו), תיאטרון חיפה; מקבת (שייקספיר), תיאטרון

                  חיפה

1990:          הכיסאות (יונסקו), תיאטרון הקאמרי

1994:          הדה גאבלר (איבסן), תיאטרון הבימה.

 

עבודות בימוי באופרה

1986: פאוסט (גונוד), האקדמיה למוזיקה, אוניברסיטת תל אביב

1990: הנזל וגרטל (המפרדינק), האופרה הישראלית החדשה, תל אביב

1993: היהודייה (הלוי), הסדנה הבין-לאומית לאופרה, תל אביב

2000: אלקטרה (שטראוס), האופרה הישראלית החדשה, פסטיבל קיסריה

         ופסטיבל סבונלינה, פינלנד.

 

הפקות "אנסמבל עיתים"

1993-1989: המלט (שייקספיר)

1992-1991: וויצק 91 (ביכנר)

1995-1993: רומיאו ויוליה (שייקספיר)

2000-1996 ו-2003: פרויקט התנ"ך – ויאמר. וילך. וישתחו. וירא

2003-2002: מיתוס (מבוסס על תשע טרגדיות יווניות)

2005-2004: שלוש אחיות (צ'כוב)

2007-2006: חלום ליל קיץ (שייקספיר).

 

הפקות האנסמבל בפסטיבלים בין-לאומיים

המלט

1989: פסטיבל עכו לתיאטרון אחר

1990: פסטיבל Theaterformen, בראונשווייג, גרמניה

1992: הפסטיבל הבין-לאומי של הולנד, אמסטרדם

1992: האקדמיה למוזיקה של ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית

 

רומיאו ויוליה

1994: פסטיבל שייקספיר הבין-לאומי, לונדון, בריטניה

 

ויאמר. וילך

1996: פסטיבל Wiener Festwochen, וינה, אוסטריה

1996: פסטיבל ישראל, ירושלים

1996: פסטיבל הקיץ לתיאטרון, המבורג, גרמניה

1997: פסטיבל Dunya on stage, רוטרדם, הולנד

1998: פסטיבל Die Werkstatt, דיסלדורף, גרמניה

1998: פסטיבל אדלייד, אוסטרליה

1998: פסטיבל KIT לתיאטרון בין-לאומי, קופנהגן, דנמרק

1998: הופעה במרכז קנדי, וושינגטון הבירה, ארצות הברית

1999: פסטיבל Theater Der Welt, ברלין, גרמניה

1999: הפסטיבל הבין לאומי לתיאטרון LIFT, לונדון, בריטניה

1999: Zurcher Theatre Spektakel, ציריך, שווייץ

2000: מרכז Yerba Buena, סן פרנסיסקו, ארצות הברית


וישתחו. וירא

1998: פסטיבל הקיץ לתיאטרון, המבורג, גרמניה

1998: המרכז לאמנויות הבמה, תל אביב

 

מיתוס

2003: פסטיבל התיאטרון השנתי, דאבלין, אירלנד

2003: Zurcher Theatre Spektakel, ציריך, שווייץ

2003: פסטיבל הקיץ, מרכז לינקולן, ניו יורק, ארצות הברית

שלוש אחיות

2005: פסטיבל ישראל, ירושלים.

 

אותות הוקרה ופרסים

1990: פרס מרגלית למחזה הטוב של השנה (המלט)

1992: פרס משה הלוי לבימאי מצטיין (המלט, וויצק 91) ועל תרומה לתרבות

         הישראלית

1998: פרס האקדמיה הישראלית לתיאטרון (פרויקט התנ"ך)

1999: פרס יוסף מילוא לבימאי מצטיין (וישתחו. וירא)

2000: פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה בעבור תרומתה לאמנות התיאטרון

2001: תואר דוקטור לשם כבוד, האוניברסיטה העברית בירושלים

2004: פרס לנדאו בתחום התיאטרון, מפעל הפיס

2007: אות אשת העיר תל אביב.

 

* * *

 

"אילו לא היה התיאטרון קיים, היה צריך להמציא אותו", אומרת רנה ירושלמי. "הפעילות התיאטרלית היא כלי לאמן ולפתח את הדמיון, את הרגש ואת האינטלקט ואת הקשר ביניהם. זהו כלי חברתי להישרדות". בהקמתו של "אנסמבל עיתים" – התיאטרון הניסיוני המוביל בישראל – הגשימה ירושלמי את השאיפה לתת ביטוי לתפיסת העולם הייחודית שלה, המשלבת בעבודה התיאטרלית מחקר והתנסות הבודקים את הקשר בין השחקן ליצירה, לקהל ולתיאטרון בכללותו.

   

רינה ירושלמי נולדה בעפולה וגדלה בחיפה, בבית שוחר אמנות וציונות. אביה היה מהנדס ואמה אחות. כשהייתה בת ארבע כבר התחילה לרקוד, ואת רוב הזמן הפנוי של שנות ילדותה ונעוריה בילתה בסטודיו לריקוד של ירדנה כהן. נוסף על הריקוד ניגנה בפסנתר ולמדה שירה. בהמשך עברה ללמוד מחול מודרני בסטודיו של רינה גלוק בתל אביב. עם סיום שירותה הצבאי יצאה ללונדון, להשתלם במחול אצל הכוריאוגרף הנודע סיגורד לידר, ממייסדי המחול המודרני באירופה. 

   

בראשית שנות השישים התקבלה ללימודי בימוי וניהול הצגות באקדמיה המלכותית לאמנויות הדרמה בלונדון (RADA). לאחר סיום לימודיה שבה ארצה, ועבדה כעוזרת בימאי וכמנהלת הצגות אצל האמרגן הנודע גיורא גודיק, שהעלה אז הפקות מוזיקליות גדולות. בין השאר ניהלה ירושלמי את ההפקות של "כנר על הגג", "איש לה-מאנשה", "המלך ואני" ו"פורגי ובס". לעתים אף השתתפה בהן כשחקנית.

 

בתקופה הזאת התוודעה לשיטת פלדנקרייז, העוסקת בשכלול המודעות בעזרת התנועה. לימודים אלו הניחו את התשתית לגישתה המיוחדת לעבודת השחקן וליצירה התיאטרונית בכלל. בשנים האלה גם הייתה הראשונה שהקימה תיאטרון במקלט ציבורי, מקלט שנתן לה ראש עיריית תל אביב יהושע רבינוביץ'.

   

במשך השנים הרבתה ירושלמי ללמוד ולעבוד מעבר לים ולהרחיב את אופקיה במגוון כלים, שיטות וטכניקות. היא השלימה תואר שני בבימוי באוניברסיטת "קארנגי מלון" בארצות הברית, השתלמה ביפן ועבדה תקופה ארוכה בניו יורק, שבה ביימה הצגות באוניברסיטאות ובתיאטרון הניסיוני La Mama, בניהולה של אלן סטיוארט. ירושלמי העלתה שם עיבודים להצגות מן הקלאסיקה העולמית – שייקספיר, לורקה, פירנדלו ועוד.

   

ב-1989 ייסדה ירושלמי את "אנסמבל עיתים" מתוך רצון ליישם בתיאטרון את תפיסת עולמה המקצועית והאמנותית. האנסמבל נוצר תוך כדי העבודה על המחזה "המלט", שעלה בפסטיבל עכו ב-1988. ההצגה זכתה להצלחה רבה, הוזמנה לפסטיבלים היוקרתיים והחשובים בעולם ופרצה את הדרך להכרה בין-לאומית ביצירותיה של ירושלמי. בעקבות הפסטיבל הוזמנה ההצגה לתיאטרון הקאמרי, שאימץ את "אנסמבל עיתים". הקשר עם התיאטרון הקאמרי נמשך עד היום, ובחסותו נוצרו שאר עבודותיה של ירושלמי. האנסמבל פועל בחופש אמנותי מלא ובניהול עצמאי.

 

שתי ההצגות הבאות של "אנסמבל עיתים" היו "וויצק 91" בעיבוד חדשני למחזהו של ביכנר, שבה עסקה ירושלמי בשאלות מוסריות של מדע וחברה, ו"רומיאו ויוליה", שבה המשיכה לפתח את שפת התיאטרון הניסיונית שלה, כשהכפילה את זוג האוהבים לארבעה זוגות ששכפלו בגופם את תחושת ההתאהבות ואבדן הזמן והמקום. הצגה זו הייתה הראשונה שייצגה את מדינת ישראל בפסטיבל שייקספיר הבין-לאומי היוקרתי בלונדון, בחסות ה-Royal Shakespeare Company.

   

את פרויקט התנ"ך, אשר נחשב לאחד משיאי התיאטרון הישראלי, העלתה ירושלמי ב-1996. יצירה זו, שבצורתה המלאה (ויאמר. וילך. וישתחו. וירא) נמשכה כשמונה שעות, הציעה חוויה תיאטרונית חדשה ומסעירה לעשרות טקסטים מתוך התנ"ך שנאמרו בלשון המקורית. פרויקט התנ"ך זיכה את רנה ירושלמי בפרסים רבים והוזמן לפסטיבלים יוקרתיים בכל העולם. לאחר מכן המשיכה ירושלמי ליצור תיאטרון בסגנון אפי, כאשר עיבדה תשע טרגדיות יווניות להצגה "מיתוס" אשר עסקה דרך סיפורי בית אטריאוס במעגלי הנקמה האינסופיים. בשנים האחרונות ביימה את "שלוש אחיות" של צ'כוב (2004) ואת "חלום ליל קיץ" של שייקספיר (2006). "התיאטרון שלנו הוא סוג של מעבדה, הבוחנת בכל הצגה את הערכים ואת היחסים המשתנים בין כל המרכיבים את החוויה התיאטרונית", אומרת ירושלמי.

 

כיום האנסמבל שוכן בתיאטרון ברחוב נחמני בתל אביב, ובו רנה ירושלמי ממשיכה ליצור בשפת התיאטרון המקורית והייחודית שלה. לפני כמה שנים הרחיבה ירושלמי את פעילותה, וביימה באופרה הישראלית החדשה את "הנזל וגרטל" ואת "אלקטרה", שקצרו תשואות ושבחים בארץ ומחוצה לה. 

   

רנה ירושלמי היא פרופסור אמריטוס בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ולפני כן הייתה פרופסור חבר לתיאטרון באוניברסיטת ניו-יורק.

   

"האמנות היא ערוץ החיים המקביל למה שאנו חווים כ'מציאות'", אומרת ירושלמי. "קשה בעיניי לתאר את קיומנו בלי היצירה שמלווה אותו".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012