education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 
 

סמי סמוחה – פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה – הוא מחשובי החוקרים בתחום הסוציולוגיה הביקורתית ומראשי החוקרים של החברה הישראלית ושסעיה הפנימיים. עבודותיו המקיפות והמעמיקות תרמו להבנת תהליכים שעברו על ישראל מראשיתה והתוו דרך להתמודדות עם בעיותיה. ממצאיו במחקרים על חברות שסועות אחרות קנו לו שם עולמי בתחום.

 

פרופ' סמוחה מתגורר בחיפה. הוא נשוי לצופיה, אב לשחר, לעדי ולגיל וסב ליותם ולעומר.

 

לימודים

1965: תואר ראשון (בהצטיינות) בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

1968: תואר מוסמך בסוציולוגיה, אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, ארה"ב

1973: תואר דוקטור בסוציולוגיה, אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, ארה"ב.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

מ-1974:       מרצה בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה (מ-

                  1990 פרופסור מן המניין)

1986-1983: ראש החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה

2000-1996: יועץ אקדמי של החוג למדעי ההתנהגות, המרכז האקדמי רופין

2001:         עמית מחקר, מרכז יצחק רבין לחקר ישראל, תל אביב

מ-2006:      דיקן הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת חיפה.

 

תפקידים אקדמיים בחוץ-לארץ

1973-1971: פרופסור עוזר, אוניברסיטת וושינגטון, סיאטל, ארה"ב

1981-1980: פרופסור אורח, אוניברסיטת מדינת ניו יורק, בינגהמטון, ארה"ב

1983, 1996 ו-1999: עמית מחקר, מכון ארנולד ברגסטראסר, פרייבורג,

                 גרמניה

1989-1987: פרופסור אורח, אוניברסיטת בראון, רוד איילנד, ארה"ב

1990-1989: עמית מחקר, מכון אננברג, פילדלפיה, ארה"ב

1992 ו-1994: פרופסור אורח, אוניברסיטת בראון, רוד איילנד, ארה"ב

1997:          עמית מחקר, אוניברסיטת אוקספורד, בריטניה

1997:          עמית מחקר, מרכז ויסנשאפט (WZB), ברלין, גרמניה

2001:          עמית מחקר, המכון האירופי לחקר מיעוטים (ECMI), פלנסבורג,

                  גרמניה

2005-2004: פרופסור אורח, אוניברסיטת מישיגן, ארה"ב

2005:         פרופסור אורח, אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, ארה"ב.

 

תפקידים בקהילה המדעית

1987-1983: חבר המערכת של כתב העת "מגמות"

1996-1993: חבר ועדת המערכת של כתב העת Ethnic and Racial Studies

מ-1997:      חבר ועדת המערכת של כתב העת Nations and Nationalism

מ-2008:      חבר המערכת של כתב העת "סוציולוגיה ישראלית"

מ-2008:      נשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית.

 

פעילות ציבורית וחברתית

מ-1979:      חבר המועצה המדעית של מרכז מורשת יהדות בבל

1980:         פעיל בתנועת המחאה צל"ש נגד סדרת הטלוויזיה "עמוד האש"

מ-1986:      חבר בהנהלת האגודה לעידוד המחקר והיצירה (מייסודם של יהודי

                 עיראק)

1997-1996: יועץ לסדרת הטלוויזיה "תקומה".

 

מענקי מחקר ופרסים

1970-1969: מענק מהקרן הלאומית למדעים, ארה"ב

1981-1980: מענק מקרן פורד, ניו יורק, ארה"ב

2002-1985: מענקים מהאגודה לקרנות מחקר וחינוך (קרן פורד הישראלית)

1995:          מענק מהמשרד למדע תרבות וספורט, ירושלים

2002, 1999: פרס המרצה המצטיין, אוניברסיטת חיפה

2007, 2006: מענקים מקרן אלן סליפקה, ניו יורק, ארה"ב.

 

מבחר ספרים

1978:            Israel: Pluralism and Conflict

1989, 1992:  Arabs and Jews in Israel (two volumes)

2005:           The Fate of Ethnic Democracy in Post-Communist

                    Europe (co-editor)

1999:         אוטונומיה לערבים בישראל?

2005:         מדד יחסי יהודים-ערבים בישראל 2004 (ראה אור גם באנגלית).

 

מבחר מאמרים ופרקים בספרים

1980: The control of minorities in Israel and Northern Ireland,

         Comparative Studies in Society and History 

1990: Minority status in ethnic democracy: the status of the Arab

         minority in Israel, Ethnic and Racial Studies

1998: The implications of transition to peace for Israeli society, The

         Annals of the American Academy of Political and Social

         Science

2002: The model of ethnic democracy: Israel as a Jewish and

         democratic state, Nations and Nationalism

2008:The mass immigrations to Israel: comparing the Mizrahi

         immigrants of the 1950s with the Russian immigrants of the

         1990s, Journal of Israeli History

1974: פער עדתי בישראל, מגמות (עם י' פרס)

1980: מדיניות קיימת ואלטרנטיבית כלפי הערבים בישראל, מגמות (ראה אור גם

         באנגלית)

1984: שלוש גישות בסוציולוגיה של יחסי עדות בישראל, מגמות (ראה אור גם

         באנגלית)

1993: שסעים מעמדיים, עדתיים ולאומיים ודמוקרטיה בישראל, בתוך: החברה

         הישראלית: היבטים ביקורתיים (ראה אור גם באנגלית)

2001: יחסי ערבים-יהודים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בתוך: מגמות

         בחברה הישראלית

2006: האם ישראל מערבית?, בתוך: ישראל והמודרניות (ראה אור גם

         באנגלית).

 

* * *

 

סמי סמוחה נולד ב-1941 בבגדד, זמן קצר אחרי הפרעות ביהודי עיראק שבמהלכן הותקף אביו ונפצע. המשפחה נדדה בין יישובים קטנים בעקבות עבודת האב כמנהל תחנת רכבת, וסמוך לעלייה לארץ אף סבלה מרדיפות. ב-1951 עלתה המשפחה לארץ והופנתה למעברת קריית אונו. האחים בני העשרה יצאו לעבודת כפיים כדי לסייע בפרנסת המשפחה הגדולה, וסמי נשלח ל"קורס התערות" בירושלים. "שם גמלה בי ההחלטה לגייס את כל כוחותיי כדי להיחלץ מן המצוקה, וניטעה בי האמונה שזה אפשרי", מספר סמוחה. הוא סיים בהצטיינות את בית-הספר היסודי, אך לא התקבל לתיכון שביקש ונאלץ ללמוד בבית ספר חדש ולא מוכר. בחופשותיו עבד בחקלאות כדי לממן את עצמו.

 

לאחר התיכון התחיל סמוחה ללמוד באוניברסיטת בר-אילן פסיכולוגיה כחוג ראשי וסוציולוגיה כחוג משני, אך מצא נתיב להתמודד עם השאלות שהעסיקו אותו – הגירה, אי-שוויון חברתי ושסעים אתניים ולאומיים – דווקא בסוציולוגיה. הוא השלים את הלימודים בהצטיינות, ולאחר שירותו הצבאי יצא ללימודים מתקדמים באוניברסיטת קליפורניה. "נחשפתי שם לאסכולות שונות; למדתי להתייחס בספקנות לכל גישה מדעית ואידיאולוגית ולחפש סינתזה בין פרספקטיבות חלופיות", סמוחה מטעים. בעבודת הדוקטור שלו הוא השווה בין השסע העדתי לשסע הדתי-חילוני ולשסע היהודי-ערבי. בכך הוא החל את מחקריו בשסעים בחברה הישראלית שעודם ניצבים במוקד עבודתו המדעית.

 

ב-1974 חזר סמוחה לארץ והתמנה למרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. כבר בשנותיו הראשונות שם שינה במידה ניכרת את פניה של הסוציולוגיה הביקורתית בישראל שהייתה בראשית התפתחותה, כשפרסם ספר ביקורתי על החברה הישראלית. עשרות שנות מחקר דחפו אותו לאתגר כמה מוסכמות בציבור ובאקדמיה. לפי תפיסתו הביקורתית ישראל היא מודרנית אך לא מערבית. הדמוקרטיה הישראלית היא בת-קיימא אך מאיכות נמוכה, החברה הישראלית שסועה עמוקות אך יציבה, השסע העדתי אינו חמור אך מחמיר, והשסע היהודי-ערבי הוא חמור אך אינו מחמיר.

 

ברוב שנות עבודתו חקר סמוחה את היחסים בין יהודים לערבים בישראל. הוא בחן את הנושא בגישות ובשיטות שונות, בהן סקרי עמדות של הציבור והמנהיגות, ניתוחים מוסדיים והשוואות שיטתיות לחברות אחרות בעולם. הוא גורס שבמדינה יהודית-ציונית המצויה בסכסוך עם העולם הערבי קשה להיות אזרח ערבי-פלסטיני השולל את הציונות והחשוד באי-נאמנות למדינה, אך הפלסטיניזציה שהערבים עוברים מאוזנת על-ידי הישראליזציה והיתרונות של החיים בישראל. היהודים מבחינים בין הפלסטינים משני צדי הקו הירוק ומשלימים עם קיומו של מיעוט ערבי. שני הצדדים לומדים לחיות יחד ואינם צועדים לקראת עימות אלים. "כדי למתן את השסע הקיים צריך למצוא איזון הוגן יותר בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית. יש להזרים משאבים לערבים, להעניק להם אוטונומיה חינוכית ותרבותית ולשתף אותם בשלטון. כמו כן יש להקים מדינה פלסטינית".

 

ההנחה כי אופי המדינה ומדיניותה הם גורם מכונן של השסעים בחברה הובילה את סמוחה להשוות במחקריו את ישראל למדינות אחרות. "אני דוחה את הנחת היסוד של הפוליטיקה, האקדמיה והתקשורת בישראל שאין כביכול ניגוד בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית. יש סתירה מובנית בין שני עקרונות ארגון אלו של החברה ושל המדינה", סמוחה מדגיש. הוא הבין גם שהמשטר הישראלי אינו דומה לשום משטר מערבי, ופיתח מודל חדש, "דמוקרטיה אתנית". זהו דגם משטר המבטא את הניסיון של ישראל לשמור על דמוקרטיה בלי לוותר על העליונות של קבוצת הרוב. המודל הזה חדר למדעי החברה ומיושם בחקר המדינות החדשות-ישנות שקמו באירופה לאחר התפרקות הגוש הקומוניסטי, בהן אסטוניה, לטביה וסלובקיה.

 

סמוחה מרבה לבדוק במחקריו גם את השסע העדתי שאיננו חולף. "רוב המזרחים נמצאים בשכבות הנמוכות, ולעומת זה רוב האשכנזים נמצאים בשכבות הגבוהות. הבעיה היום אינה אפליה של המזרחים, כפי שהייתה בעבר, אלא ההורשה מדור לדור של מעמדם הנמוך. המעבר לכלכלה של טכנולוגיה גבוהה והגלובליזציה המואצת מחריפים את הפיצול. פתיחת אפיקים להשכלה הגבוהה ולהתחברות לכלכלה הגבוהה בעבור השכבות החלשות היא הדרך לצמצום הפער".

 

חרף הקשיים הללו סמוחה אינו מטיל ספק שישראל כמדינה היא סיפור הצלחה. "יש הרבה עיוותים ועוולות, אבל כנגד כל הסיכויים קמה כאן מדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית, המצטיינת בכמה תחומים. למרות ריבוי השסעים בה וחומרתם החברה הישראלית איתנה. היא משתנה בלי הרף, אך אינה בסכנת קריסה".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012