education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 
 

פרופ' סמי סמוחה הוא מבכירי הסוציולוגים בישראל. במחקרו הפורה הוא תרם לפיתוח הגישה הפלורליסטית למחקר משווה של חברות שסועות ולדיון ביקורתי במשטרים דמוקרטיים בחברות בעלות שסעים אתניים ולאומיים עמוקים. 

פרופ' סמוחה, בן למשפחה בת תשע נפשות שהגיעה לישראל מעיראק בראשית שנות ה-50, החל את חייו במעברת קריית אונו והפך במרוצת השנים לסוציולוג שהניח יסודות למחקר ביקורתי של החברה בישראל.

 

ספרו של פרופ' סמוחה "ישראל: פלורליזם וקונפליקט", שפורסם ב-1978, שימש נקודת מפנה דרמטית בחקר החברה הישראלית ותרם תרומה חשובה ביותר להתפתחות הסוציולוגיה הביקורתית בישראל. הוא הניח את היסודות לבחינה ביקורתית של יחסים בין קבוצות שונות בישראל (מזרחים-אשכנזים, דתיים-לא דתיים, יהודים-ערבים) ושל דפוסי האי-שוויון הנובעים ממנגנוני הכללה והדרה מוסדיים ותרבותיים. סמוחה היה מחלוצי הביקורת של הזרם המרכזי בסוציולוגיה שאפיין את התפתחות החברה בישראל כחברה יהודית סגורה, שהדגישה סולידריות יהודית, כור היתוך תרבותי ועדתי והוויה חברתית בדמות הרוב הדומינטטי האשכנזי. למול גישה זו הציג סמוחה גישה שהדגישה פלורליזם תרבותי וחברתי וקונפליקטים והציע ניתוח של החברה במושגים של שסעים עדתיים ולאומיים. הוא הצביע על קבוצות פריפריאליות הנאבקות לפלס דרך למרכז והמבקשות למחות על אי-שוויון, על אפליה ועל הדרה כמרכיבים מוסדים בהסדרים החברתיים. במיוחד התמקד בניתוח השסע בין יהודים לערבים תוך שהוא מציג גישה, שהוא היה מחלוציה, הרואה בערבים חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ובמאבקם לשוויון אזרחי חלק מתהליכי הישראליזציה (מונח שהוא טבע). הוא היה מבין הראשונים שציינו את ההשפעה המעצבת של הסכסוך הישראלי-ערבי על אופי המדינה. במחקריו הרבים על יחסי יהודים-ערבים בישראל הוא פיתח את גישת ההתקרבות ההדדית ביחסי שתי הקבוצות ודחה את הגישה השלטת המדגישה  ניכור הדדי, התרחקות והקצנת עמדות. מחקריו מצביעים על כך ששני הצדדים – יהודים וערבים - עוברים תהליכים מורכבים, רבי-מדדים, שאינם מובילים בהכרח להתנגשות אלא לקבלה הדדית. עבודתו של פרופ' סמוחה היא משמעותית ומרכזית לכל חוקריה ומלמדיה של החברה הישראלית. אפשר לראות את עבודתו כמתווָה כיוון לשיתוף ולשילוב חיוביים של המרכיבים השונים בחברה הישראלית.

 

מחקריו פורצי הדרך של פרופ' סמוחה בהבנת חברות שסועות זכו להכרה בין-לאומית, במיוחד בדיונו המשווה בין סוגי דמוקרטיות. במחקריו השונים הוא ביקש להתמודד עם סוגית האי-שוויון החברתי תוך שהוא מתחקה אחר אופני השילוב של קבוצות אתניות ולאומיות במדינות המגדירות את עצמן כמדינות לאום דמוקרטיות, פלורליסטיות והומניסטיות. לטיפולוגיות הרווחות בדיון על דמוקרטיות ועל משטרי ניהול של סכסוכים חריפים בין מיעוט לרוב הוא הוסיף את דגם הדמוקרטיה האתנית (עוד מונח שהוא טבע). דגם זה מציע הסבר למצב של מיעוטים במדינות לאום החפצות לשמור על דמוקרטיה בלי לוותר על העליונות של קבוצת הרוב. לטענתו מצבו של המיעוט הוא תוצר של השילוב בין הענקת זכויות דמוקרטיות לכל האזרחים ובין השליטה הממוסדת של קבוצת הרוב. על פי דגם זה מוענקות זכויות קיבוציות מסוימות למיעוט, המבטיחות את קיומו הנפרד, וכן ניתנת לו הזכות לנהל מאבקים בגדר החוק, אך בו בזמן, משום שהמיעוט נתפס כמאיים תרבותית ופוליטית, הרוב האתני פועל לשימור תרבותו וקיומו הלאומי. האתגר של מדינות לאום שסועות הנקלעות לסתירה מהותית בין שוויון לשליטה והאופנים שבהם דמוקרטיה אתנית מתגבשת נחקרו על ידי סמוחה בחברות שונות. המודל התיאורטי שמקורו בחקר החברה הישראלית יושם לחקר צפון אירלנד, סלובקיה, אסטוניה, לטביה והודו, ולאחרונה אומץ על ידי צוות חוקרים אירופאים למחקר משווה של הדמוקרטיות האתניות שהחלו מתגבשות במזרח אירופה ובחבר המדינות העצמאיות שהתפתחו שם לאחר קריסת בריה"מ. 

 

פרופ' סמוחה תרם רבות לפיתוח הסוציולוגיה בישראל. הוא העמיד תלמידים, וחלק את הידע המדעי שלו עם הציבור הרחב, כמו גם עם קובעי המדיניות. 

 

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' סמי סמוחה ראוי לפרס ישראל בחקר הסוציולוגיה לשנת תשס"ח.

  

 

השופטים:

פרופ' בלהה מנהיים, יו"ר

פרופ' נחמן בן-יהודה

פרופ' חנה הרצוג

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012