education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 
 

פרופ' זאב שטרנהל הוא אחד ההוגים המובילים בארץ ובעולם בתחום המחשבה המדינית וחקר האידיאולוגיות. הוא חקר במשך שנים את הממד האינטלקטואלי של תנועות פוליטיות וחברתיות שעיצבו את העולם המודרני, ועיקר התמקדותו באותן תופעות אשר ערערו על תשתיתו של הליברליזם הדמוקרטי – הפאשיזם, הלאומיות הרדיקלית והמאבק נגד הנאורות.

 

את מקומו בשורה הראשונה של חוקרי המחשבה המדינית בעת החדשה קנה לו שטרנהל בזהותו את הפשיזם כאידיאולוגיה קוהרנטית ולא כאוסף אופורטוניסטי של ססמאות החסרות תכנים אידיאולוגיים משמעותיים. לתופעה זו קרא שטרנהל בשם "ימין רדיקלי", ובמחקריו הראה כיצד השתלבו בו יסודות מורכבים שביטאו את השינויים החברתיים והרעיוניים שעברו על אירופה במוצאי המאה הי"ט, בחיפוש אחר תשובות לשאלות שהן הליברליזם הקפיטליסטי הקלאסי והן הסוציאליזם המהפכני לא תמיד השכילו לתיתן. תופעה חדשה זו, ששטרנהל אפיין אותה בתור "לא ימין ולא שמאל", קראה תיגר על המסורת הרציונליסטית של הנאורות, והיא הייתה תופעה חדשנית, שטרפה את קלפיו של הניגוד המסורתי בין "שמאל" ל"ימין" ובכך דיברה אל רבדים שונים של החברה האירופית.

 

במקביל – וזהו הישגו השני – הראה שטרנהל, תוך מעקב אחרי השינויים הרעיוניים כמו גם אחר ההתפתחויות הפוליטיות בארצות אירופה השונות, כי מבחינה אינטלקטואלית ואידיאולוגית צרפת - ולא איטליה – היא ערש הפאשיזם, אם כי בהופעתו הבשלה  כתנועה פוליטית מגובשת הוא מתגלה רק מאוחר יותר באיטליה. במשבר הרפובליקניות הצרפתית במוצאי המאה הי"ט – מפרשת בולאנז'א ועד משפט דרייפוס – שטרנהל מוצא את השילוב הנפיץ שמביא לעלייתה של אידיאולוגיה מגובשת המבוססת על אנטי-נאורות, על אנטי-דמוקרטיות, על אנטי-סוציאליזם ועל לאומיות אינטגראלית – וכל זאת תוך קבלתו של הסדר הקפיטליסטי ותוך הוספת ממד של מעורבות אוטוריטארית של השלטון בחיי הכלכלה.

 

כאשר פיתח שטרנהל לראשונה את גישתו, היא זכתה לביקורת לא מועטת, בייחוד בצרפת, שחוגים לא מעטים בה לא היו מוכנים להתייצב בפיכחון מול עברם. אך לאחר ויכוחים נוקבים – שלוו לעתים בהשמצות מכוערות – נתקבלה גישתו אף בצרפת וזכתה גם שם להערכה מרובה ולהוקרה ברמה האקדמית ובשיח האינטלקטואלי. היא ידועה כיום כ"אסכולת שטרנהל" ומשמשת בעצמה נושא למחקרים ולחיבורים מקיפים.

 

בגישתו החדשנית שינה שטרנהל את השיח האקדמי והאינטלקטואלי בכל הקשור לתופעות הימין הרדיקלי. ספריו תורגמו לשפות רבות והפכו לחיבורים קלאסיים בתולדות המחשבה המדינית. ההכרה בתרומתו של שטרנהל הביאה להזמנתו לאוניברסיטאות המובילות בעולם, באירופה כמו בארה"ב, ולעריכת סימפוזיונים המוקדשים למחקריו ולספריו.

 

לאחרונה הרחיב שטרנהל את אופק מחקריו, ובאותה גישה ביקורתית ביקש להתמודד  עם שאלת היחס בין רעיונות אוניברסאליים למציאות פרטיקולארית גם בתולדות היישוב והתנועה הציונית. גם כאן עוררו מסקנותיו לעתים מחלוקת וויכוחים סוערים, אך בזכות הממד ההשוואתי האוניברסאלי ששטרנהל הוסיף לדיון ישראלי זה זכה השיח ההיסטוריוגרפי בישראל להעשרה ולהעמקה. ספרו האחרון, הדן בשורשי האנטי-נאורות, מנסה גם הוא לקשר בין הוגים שונים, שאחדים מהם הוזנחו בשיח הקונבנציונלי, ולהראות כי מורשת הנאורות הביאה גם לתנגודות חזקות שלא פסחו לעתים על טובי ההוגים והאינטלקטואליים בגיא החיזיון האירופי.

 

שטרנהל הוא גם אינטלקטואל מעורב, הנוכח בשיח הציבורי בארץ ובעולם. בדיונים אלה הוא מגלה שאר רוח אינטלקטואלי, כמו גם יושרה ונאמנות לערכים הליברליים העומדים ביסוד השקפת עולמו. מאמריו הפובליציסטיים, על נימתם הביקורתית לעתים, כתובים מתוך זיקה עמוקה למדינה ולחברה, גם כאשר נאמרים בהם דברים שלא תמיד ערבים לאוזנו של הקורא הישראלי.

 

מחקריו של שטרנהל, רוחב אופקיו ומעמדו כאינטלקטואל מוביל בקהילייה האקדמית בארץ ובעולם מביאים כבוד לרמת המחקר בישראל, לפתיחותו של השיח הציבורי בארץ ולמחויבות העומדת בבסיסו של כל מחקר בתחומים של מדעי הרוח והחברה.

 

אשר על כן מצאה הוועדה את פרופ' זאב שטרנהל ראוי לקבלת פרס ישראל בחקר מדע המדינה לשנת תשס"ח.

 

 

השופטים:

פרופ' שלמה אבינרי, יו"ר

פרופ' אלה בלפר

פרופ' אברהם בריכטה 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012