education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
פרופ' יוסי כץ - חקר הגאוגרפיה, חקר הארכאולוגיה וחקר ידע ארץ ישראל
מפעל חיים
 

"חקר הגאוגרפיה ההיסטורית המודרנית של ארץ ישראל הוא מבחינתי בעל חשיבות עליונה. יש בו כדי לסייע לנו בהבנת תופעות ושינויים המתרחשים במרחב של ארץ ישראל ומדינת ישראל בהווה".


פרופ' יוסי כץ נולד בירושלים בשנת 1953. אביו עלה ארצה מפולין בשנת 1933 ואמו ילידת הארץ, דור שישי בירושלים.


משפחת כץ התגוררה בשיכון ותיקי ההסתדרות בשכונת קריית משה בירושלים. את לימודיו היסודיים סיים בשנת 1967, במחזור הראשון של בית הספר הממלכתי-דתי קריית משה (לימים בית הספר ע"ש הרב מיימון), ואת לימודי התיכון השלים בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. בשנת 1971 התגייס לצבא והיה חובש קרבי בתעוזים שלאורך תעלת סואץ. במלחמת יום הכיפורים שירת בתפקיד סמל מבצעים בחמ"ל הרפואה בפיקוד דרום.


בשנת 1974 החל את לימודיו האקדמיים במחלקה לגאוגרפיה ובבית הספר לחינוך שבאוניברסיטה העברית בירושלים. כעבור שלוש שנים הוא פנה ללימודי התואר השני בגאוגרפיה ובחר להתמחות בלימודי הגאוגרפיה ההיסטורית המודרנית של ארץ ישראל, מסלול שסיים בהצטיינות. עבודת הגמר שלו עסקה במפעל האחוזות בארץ ישראל בשנים 1908–1917.


בשנת 1983 סיים את לימודיו לתואר דוקטור במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שעשה, בהנחייתם של פרופ' שלום רייכמן ז"ל ופרופ' יהושע בן אריה יבל"א, התמקדה בפעילות ההתיישבות בארץ ישראל של החברות והאגודות הציוניות הפרטיות בשנים 1900–1914. מחקריו במשך עשרות שנים בנושא הבעלות על קרקעות ישראל והעיקרון הציוני של קרקע הלאום, הביאו אותו בשנת 2009 להימנות עם מובילי ההתנגדות להפרטת קרקעות המדינה.


בשנת 1996 קיבל דרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן, שבה החל ללמד כבר בשנת 1978. בתחילת שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים כיהן שתי קדנציות בראש המחלקה לגאוגרפיה. בעת שהיה ראש המחלקה נפתח המסלול ללימודי התואר השלישי והמחלקה הגיעה לשיא במספר התלמידים. לצד היותו ראש המחלקה מילא שורה של תפקידים בכירים בוועדות שונות, ובהן ועדת המינויים העליונה, הוועדה ללימודים בינתחומיים, ועדת ההוראה האוניברסיטאית ועוד.


במחצית השנייה של שנות התשעים החל פרופ' כץ לחקור את נושא רכוש קרבנות השואה המצוי בישראל. מחקרו חשף כי בשלהי המאה התשע-עשרה ובשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים השקיעו יהודים רבים כספים בבנקים בארץ ישראל ואף רכשו בה קרקעות. הם עשו זאת מתוך מניעים ציוניים ומתוך רצון למלט את ההון היהודי מאירופה. חלק לא מבוטל מיהודים אלה נספו בשואה. מתוך תחושת שליחות לגילוי האמת וכ"שליח ציבור של ציבור שאיננו" – כפי שכתב בספרו שעסק בנושא, החל פרופ' כץ להתחקות אחר "הרכוש שנשכח" לשם החזרתו לידי היורשים. את ממצאיו פרסם בספר "רכוש שנשכח: לגורל רכושם של קורבנות השואה המצוי בישראל", ותבע את הקמתה של ועדת חקירה לאיתור הרכוש והחזרתו ליורשים החוקיים. בשנת 2000, בעקבות מאבקיו וספרו, הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית ועל רקע ממצאיה החליטה הממשלה על הקמת החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה. המחוקק אימץ את המלצתו של כץ בספרו ולפיה במידה שלא יימצאו יורשי הנספים בעלי הרכוש יועבר הרכוש לטובת ניצולי השואה החיים בישראל.


מתוך תפיסה כי תהליכים במרחב משקפים את השינויים שעוברת החברה, נחשף פרופ' כץ במחקר שערך לפני כעשור ומחצה לסיפורה של המצבה הצבאית. בספרו "לב ואבן" הוא מראה כי השינויים שחלו בחברה הישראלית החל משנות השמונים, שעניינם המעבר ממדינה המעמידה במרכז את הכללי-הלאומי למדינה המעמידה במרכז את הפרטי והאישי, ניכרים מאוד גם בבתי הקברות הצבאיים.


פרופ' כץ מילא שורה ארוכה של תפקידים אקדמיים ציבוריים ובהם סגן נשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית בשנים 1992–1994 וחבר מליאת רשות הטבע והגנים בשנים 2003–2007. בשנים 2000–2003 שימש יושב הראש האקדמי של מכללת צפת. מאז שנת 2002 הוא עומד בראש הקתדרה ללימודי תולדות הקרן הקיימת לישראל ומפעליה באוניברסיטת בר-אילן, ומשנת 2011 הוא עומד בראש בית ההוצאה של האוניברסיטה. הוא חבר הסנט, ומטעמו פועל בחֶבֶר הנאמנים של האוניברסיטה ובשורה של ועדות.


נוסף על כל אלה, פרופ' כץ חקר את הגאוגרפיה ההיסטורית-התיישבותית של קבוצות אתניות במערב קנדה בעת החדשה. במסגרת מחקרים אלו הוא נחשף אל הקהילות ההוטריות שבקנדה ובארה"ב. אלה קומונות נוצריות דתיות החיות בבידוד מרחבי ומתפרנסות בעיקר מחקלאות, והן מנסות כיום, בכוח אמונתן, להתמודד עם אתגרי חדירת האינטרנט והטלפון החכם. על בסיס מחקריו העוסקים בקהילה ההוטרית בצפון אמריקה כתב פרופ' כץ שלושה ספרים ומאמרים אשר זיכו אותו בפרסים מטעם אגודות מקצועיות בקנדה ובארה"ב והעמידו אותו בשורה הראשונה של המומחים בתחום.


"הגאוגרפיה היא מקצוע מרתק, בין היתר בשל הרב-תחומיות שבה. המעבדה שלי היא השטח עצמו".


 עד היום פרסם פרופ' כץ 27 ספרים אקדמיים וכ-150 מאמרים. פרסומיו ראו אור בבמות אקדמיות יוקרתיות בארץ ובעולם.

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  12/05/2016