education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
חקר המתמטיקה ומדעי המחשב – לפרופ' אלכס לובוצקי – מפעל חיים
 

אלכס לובוצקי נולד ברמת גן בשנת 1956 לאימו רבקה לבית בליזובסקי, מורה במקצועה, ולאביו איסר, עורך דין. האם נדדה עם משפחתה ביערות בעת הכיבוש הנאצי ולבסוף עלה בידה לעלות ארצה בעלייה הבלתי ליגאלית. בשנות השואה היה האב, בית"רי, חבר מחתרת גטו וילנה ופרטיזן בפיקודו של אבא קובנר. לאחר עלייתו לארץ שירת כקצין באצ"ל.

 

בילדותו למד אלכס לובוצקי בבית הספר אושא ברמת גן ובנערותו למד בתיכון העירוני הדתי הרא"ה בעיר, בו שימש יו"ר מועצת התלמידים והדריך בתנועת הנוער בני עקיבא. כשהיה בכיתה י' החל לובוצקי להשתתף בחוגי נוער שוחר מדע: חוגי ביולוגיה ומתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן, וחוג אסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. מורהו בחוג למתמטיקה, הד"ר יצחק ציקוני, שלימד גם במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן, התרשם מיכולותיו המתמטיות של לובוצקי הצעיר והציע לו להירשם לקורסי מתמטיקה באוניברסיטה בעודו תלמיד תיכון. "אלמלא ד"ר ציקוני אני לא בטוח שהייתי הולך דווקא למתמטיקה", הוא אומר. וכך, במקביל ללימודיו בכיתות י"א וי"ב למד באוניברסיטה וסיים את התיכון ובאמתחתו שנתיים אקדמיות. שירותו הצבאי נדחה בשלוש שנים במסגרת העתודה האקדמית. בשנה שלאחר סיום התיכון השלים תואר ראשון בהצטיינות ובשנתיים הבאות החל בכתיבת עבודת הדוקטורט במסלול ישיר. העבודה, שכתב בהנחיית חתן פרס ישראל הפרופ' הלל פורסטנברג, עסקה בתורת החבורות במתמטיקה – נושא שילווה את מחקריו גם בעתיד.

 

בשנת 1977 התגייס לצבא ושירת במרכז לניתוח מערכות באגף התכנון וביחידה טכנולוגית של חיל הקשר. במקביל לשירותו הצבאי הצליח לובוצקי לסיים את כתיבת הדוקטורט בגיל 23. בשל היותו חייל בשירות סדיר, לא היה יכול לנסוע ללימודי בתר־דוקטורט, אך הוא קיבל שתי חופשות מן הצבא (כנגד הארכת השירות) – אחת בת שישה שבועות באוניברסיטת ייל והאחרת בת שלושה חודשים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בשנת 1980 התחתן עם ירדנה לבית רוסטון, מורה לאנגלית ומרצה לתולדות האומנות, וברבות השנים נולדו להם שישה ילדים.

 

בשנת 1982, עם שחרורו מצה"ל בדרגת סרן, הוזמן לשמש מרצה בכיר בחוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית. כעבור שנתיים נסע לשנה לארה"ב. באוניברסיטת סטנפורד פגש את הפרופסורים רלף פיליפס ופיטר סרנק, ויחד עשו השלושה את עבודתם המפורסמת ביותר – גרפֵי רָמָנוּגָ'אן. קהילת המחקר עסקה בתקופה זו בניסיון לפרוץ את מהירות העיבוד של מחשבים. לצורך כך הוצע לרתום יחדיו מספר רב של מעבדים קטנים – מיקרופרוססורים. אך גם כאן נתקלו החוקרים בבעיה: העברת הנתונים בין כל אותם מיקרופרוססורים הופכת לבעיה קשה, מכיוון שתקשורת ישירה בין כל אחד ואחד מן המיקרופרוססורים לבין זולתו מחייבת יצירת כמות עצומה של קשרים. בעיה זו הוצגה בפני מתמטיקאים, והם נתבקשו לספק מודל יעיל וחסכוני, שבו כל מיקרופרוססור יוכל לתקשר עם זולתו בתיווך של מיקרופרוססורים אחרים – וזאת במספר צעדים קטן ככל האפשר. כדי לפתור בעיה זו בָּנוּ לובוצקי, פיליפס וסרנק גרפים שאותם כינו גרפי רמנוג'אן (על שם המתמטיקאי ההודי האגדי סריניוואסה רמנוג'אן) כמודל של תקשורת בין מעבדים. "הפתרון השתמש בכלים של מתמטיקה מאוד מופשטת, שפותחה על ידי רמנוג'אן ואחרים עבור תורת המספרים. ההפתעה הייתה שמתמטיקה מופשטת זו מצאה לפתע שימושים בעולם המעשה", אומר לובוצקי. עבודתם של השלושה זכתה לפרסום רב בקהילת המחקר ופתחה שיח מחקרי פורה, שעודנו מתקיים, המשלב בין שורה ארוכה של תחומים במתמטיקה ובמדעי המחשב.

 

פרופ' אלכס לובוצקי נחשב למומחה עולמי בתורת החבורות. תורה זו מתעניינת במיוחד בחבורות מספרים שבהן אין קומוטטיביות (חילופיות) בפעולות בין האיברים. בדרך כלל רגילים לקומוטטיביות בפעולות החשבון, כך למשל 3 כפול 6 = 6 כפול 3. אך ישנם מקרים שבהם סדר הפעולות עשוי להיות קריטי. משל פשוט לכך הוא סדר הפעולות בלבישת בגדים: נעילת נעליים אחרי לבישת הגרביים אינה שקולה לאותן הפעולות בסדר הפוך. כך, פעולות במרחב המתבצעות בסדר מסוים אינן שקולות בהכרח לאותן פעולות ממש המתבצעות בסדר אחר. השלכות חשובות של תורה זו יש גם במדעים אחרים, למשל בחקר סידור האטומים בגביש (קריסטלוגרפיה): על ידי ניתוח תבנית העקיפה של קרינה הפוגעת בגביש ניתן לזהות את המבנה הפנימי שלו. "זו בעצם חבורה של סימטריות שמשמרות את התכונות של הגביש, ולפיהן אפשר לזהות את מבנה הגביש למרות שלא רואים אותו", מסביר לובוצקי.

 

בשנת 1985 חזר לובוצקי מארה"ב והוסיף ללמד בירושלים. ב־1989 שימש פרופסור אורח באוניברסיטת ייל וב־1993 באוניברסיטת שיקגו. בשנים 1994–1996 שימש ראש מכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית. בשנת 1995 נמנָה יחד עם יהודה הראל (חתן פרס ישראל) עם מקימי תנועת "הדרך השלישית", תנועה ששאפה לגבש תוכנית לאומית מוסכמת לקראת המשא ומתן עם הפלסטינים. "אחרי רצח רבין התגבשה ההחלטה לרוץ לבחירות", הוא נזכר. וכך בשנים 1996–1999 כיהן כחבר כנסת וחבר בוועדות חוץ וביטחון, חוקה, מדע ומעמד האישה. עיקר פעילותו בכנסת הייתה בנושאי דת ומדינה. הוא בלט בפעילותו בגישור בין ישראל לתפוצות בסוגיית "מיהו יהודי", ונבחר לחבר כנסת מצטיין במשאל הכתבים הפרלמנטריים. "גם בתקופה הזאת הייתי חומק מדי פעם לאוניברסיטה להשתתף בסמינרים במתמטיקה, למלא את המצברים", הוא מספר.

 

בשנת 1999 חזר לפעילות אקדמית מלאה ובמקביל המשיך בפעילות ציבורית בוועדות ייעוץ שונות בתחומי הביטחון והאקדמיה. בשנת 2003 נכלל ברשימת ISI של המדענים המצוטטים ביותר בעולם, ובשנת 2005 נבחר לאקדמיה האמריקנית למדעים. בשנה זו הוזמן לנהל תוכנית מחקר שנתית במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. מכון זה, שבו פעל אלברט איינשטיין, נחשב למוביל בעולם בתחום המתמטיקה. בתוכנית השתתפו עשרות מתמטיקאים, בהם כמה מחשובי המתמטיקאים בעולם, והיא הובילה למספר פריצות דרך מדעיות. לאחר שחזר לארץ בקיץ 2006 נפצע קשה בנו עשהאל, מפקד מחלקה בגולני, במלחמת לבנון השנייה. בשנה שאחרי הפציעה בילה לובוצקי ימים ארוכים לצד מיטת בנו.

 

ב־2011 הוזמן פרופ' לובוצקי לשאת את הרצאות הקולוקוויום של הכנס השנתי המשותף לשני האיגודים המרכזיים למתמטיקה בארה"ב. הרצאות אלו, שלוש במספר, נושא מדי שנה מאז סוף המאה ה־19 אחד מחשובי המתמטיקאים בעולם בפני אלפי באי הכנס. בדרך כלל נבחר לכך מתמטיקאי מארה"ב, וזו הייתה הפעם הראשונה שישראלי זכה בכבוד זה. מסורת אחת נשברה בכינוס – מארגני הכנס כיבדו את רצונו של לובוצקי שהרצאת הסיום לא תימסר בשבת.

 

ההוראה תופסת מקום חשוב בעשייתו. במשך השנים הנחה עשרות תלמידי מחקר לתארים מתקדמים והוא נבחר כמעט בכל שנה לרשימת המורים המצטיינים. פרופ' אלכס לובוצקי הוא מן המתמטיקאים המפורסמים והידועים בעולם, ועם זאת חשוב לו במיוחד ללמד ולחקור בירושלים. "המדע שאני עושה כאן בישראל הוא בעיניי חלק מיצירת עם, אומה ומדינה – ועבורי זה מכפיל כוח", מסכם לובוצקי.

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  09/05/2018