education - חינוך האגף לחינוך קדם יסודי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
עקרונות התיווך
 

מתוך: חיבורים- תכנית לטיפוח חשיבה לילדים 4-2, מדריך למחנכים

כתיבה ועריכה דבורה גבעון

 

תכנית "חיבורים" מבוססת על קיום אינטראקציה איכותית בין מחנכים לילדים. אינטראקציה זו מתבצעת באמצעות תיווך ומוגדרת באמצעות חמשת העקרונות של התיווך (פוירשטיין 1981, 1979; קליין 1985): כוונה והדדיות, משמעות, הרחבה – מעבר לצורך במידי, ויסות התנהגות והרגשת יכולת.

עיקרון הכוונה וההדדיות הוא מצע הכרחי לתיווך יעיל של ארבעת העקרונות האחרים. האינטראקציה יוזמה (initiated) על ידי המבוגר או על ידי הילד-קיומה של אינטראקציה שיש בה תיווך יעיל מחייב החלפת תפקידים בין המתווך ללומד.

 

כוונה והדדיות

תנאי הכרחי לקיום האינטראקציה בין המתווך ללומד הוא קיומה של התאמה מתמדת ביניהם. המבוגר המתווך אחראי לניהולה ההרמוני של אינטראקציה זו.

 

הכוונה, שהיא יוזמה של המבוגר או של הילד, מתייחסת לניסיונות שעושה אחד השותפים לאינטראקציה כדי למקד את תשומת לבו וקשבו של השותף האחד.

 

ההדדיות, היא היענות ותגובה לאיתותיו של השותף לאינטראקציה. המבוגר מחויב להיענות ליוזמותיו של הילד, ולהמשיך את האינטראקציה בהתאם להתעניינותו ולרצונותיו של הילד. קיומן של אינטראקציה מתמשכת והנאה מהתנסות הלמידה מחייב את המתווך להסתייע במידע על התרבות שהילד משתייך אליה, על יכולתו והעדפותיו, על רמת ערנותו ועל מאפייני הטמפרמנט שלו.

 

עיקרון התיווך "כוונה והדדיות" כולל שלוש קטגוריות של התנהגות של המבוגר המתווך:

 

מיקוד לא מילולי: הצבעה על חפץ, הסטת מבט, שינוי תנוחת גוף, התקרבות לגירוי

מיקוד מילולי: פנייה בלשון בהירה: "הבט", "הסתכל" "הנה כאן", "הקשב", "בוא", "זה מעניין".

מיקוד לא מילולי ומילולי: הצבעה על חפץ והמללה בהתאם: "הסתכל, הנה..." 

 

משמעות

תיווך המשמעות נוטע בילד את המודעות לכך שלגירויים, לאירועים, לאנשים ולתחושות יש משמעות רגשית ומילולית. בדרך זו מועברים לילד ערכי התרבות של החברה. תיווך המשמעות מתחיל בראשית החיים. תחילה הוא מועבר באמצעים לא-מילוליים: חיוכים, צעקה והבעות פנים ואחר כך מיתוספת המשמעות המילולית שכוללת מתן שמות לחפצים, לפעולות, לרגשות, לתופעות טבע וכדומה. התיווך האנושי הוא הנותן לדברים משמעות. שימוש עקבי בעקרון תיווך המשמעות מעורר בילד את הצורך לחפש משמעות בכל מה שנקרה על דרכו.

 

עקרון העברת המשמעות כולל שלוש קטגוריות:

  • שיום – קריאה בשמות של חפצים, של אנשים, של רגשות של אירועים.
  • רגש – ביטוי מודגש של התלהבות, התרגשות, או כעס, מילולית או במחוות גופניות.
  • הסבר קצר – תיאור קצרצר שמתאר את מהות הגירוי.

 

הרחבה – מעבר לצורך מידי

עקרון תיווך זה כולל תיאור מילולי המסייע לילד להרחיב את מודעותו הקוגניטיבית לסביבה מעבר לנדרש לסיפוק צרכיו המידיים. למשל: בשעת האוכל הצורך המידי הוא האכילה, והשיחה על המזון – טבעו, צבעו, טעמו, שמו ותיאור הציפייה להופעתו היא תיווך מעבר לצורך מידי. המתווך משווה בין תופעות, מצביע על מאפיינים נוספים לאלה הנראים לעין, על קשרים בין העבר להווה או בעין ההווה לעתיד או על כלל כמו: "בבוקר אוכלים ארוחת בוקר".

באמצעות תיווך הרחבה - מעבר לצורך המידי, מתקדם הילד מחשיבה ברמה מוחשית ומהישענות על חושיו לחשיבה מופשטת ולשימוש בייצוגים.

 

ויסות התנהגות

תיווך ויסות התנהגות כולל הדגמות או הצעות כיצד לווסת את ההתנהגות ולשלוט בה, כך שתהיה התאמה בין מאפייני המשימה לבין מאפייני הפעולות הנדרשות לביצועה. למשל, כדי לתפוס כדור שנזרק אליך יש להגיב במהירות; כדי לבנות מגדל של קוביות יש לתכנן את סדר הפעולות. תיווך ויסות התנהגות מסייע לילד להפנים את הצורך בתכנון, באיסוף נתונים מדויק, בעיכוב או בייזום התנהגות, בארגון שלבי המשימה ובהתאמת קצב הפעילות למשימה.

 

הרגשת יכולת feeling of competence

הרגשת יכולת מתייחסת לתפיסתו הסובייקטיבית של הילד את יכולתו לתפקד, והיא מהווה אחד המרכיבים בתפיסת העצמי שלו. בשנים הראשונות נבנית ההדגשה על סמך תגובות שהילד קולט מהסביבה ועל פי הפירוש שהמבוגרים נותנים לפעולות שהוא מבצע ולמאמץ שהוא משקיע כדי לבצען.

סוג המטלות המוצעות לילד עשוי להשפיע על תחושת היכולת שלו. מטלות מונוטוניות או קלות מדי, שאינן מהוות אתגר עבור הלומד, או מטלות קשות מדי, עלולות לערער את הרגשת היכולת שלו.

 

יש שלוש דרכים לתיווך הרגשת יכולת ללומד:

  • מתן חיזוקים* בעיתוי מתאים
  • מתן חיזוקים* מלווים בהסבר
  • שינוי מטלה כדי לאפשר הצלחה

ההסבר המלווה את החיזוק משמש לתיווך של קריטריונים להערכת ביצוע. על פי קריטריונים אלה יוכל הלומד לאמוד את עצמו ואת הישגיו ביחס למטרות שהציב לעצמו. ההסבר מסייע לילד להתמקד בתהליכים שהובילו להצלחה ובפעולות המנטליות שקדמו לה. למשל: "הצלחת להכניס כדור לסל כי עמדת במרחק נכון וזרקת את הכדור בעוצמה המתאימה".

אינטראקציה איכותית, יזומה על ידי המתווך או על ידי הילד, היא רציפה ומאופיינת בשרשראות של עקרונות התיווך. המיקוד מהווה פתיחה לאינטראקציה רב-שלבית, שכוללת כוונה והדדיות, משמעות, הרחבות מעבר לצורך המידי, הרגשת יכולת וויסות התנהגות.

באינטראקציה בין המתווך לילד קיימת החלפת תפקידים מתואמת בין המתווך ללומד. ניתן לדמות את היחסים בין הצדדים למשחק טניס או פינג פונג בין מדריך לחניך, שבהם מתחלפים, לסירוגין, תפקידי היוזם והמגיב, אולם המדריך מחויב לתכננם ולוודא את ביצועם. 

התיווך מכניס ארגון וחוקיות בעולם גירויים עצום ומקוטע. תיווך איכותי על ידי מבוגר מצייד את הילד ביכולת טובה יותר לנצל הזדמנויות למידה בהווה ולהפיק את המרב מהתנסויות למידה עתידיות.

_________________________

* חיזוק הוא תגובה, בדרך כלל חיובית, הגורמת לעלייה בשכיחות ההופעה של התנהגות מסוימת.

 
 
 
  תאריך עדכון אחרון:  29/10/2008