מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה.
לא נכנסו חכמים לבקרו,
ונכנס רבי עקיבא לבקרו,
ובשביל שכיבדו (רבי עקיבא) את החדר וריבצו לפניו - חיה
(התלמיד).
אמר לו: "רבי החייתני".
כיבדו וריבצו לפניו - רבי עקיבא טאטא את החדר, ניקה אותו ושפך מים על הקרקע - על רצפת הבית.
רבי עקיבא
רבי עקיבא היה אחת מן הדמויות החשובות ביותר בעולמם של חכמינו ז"ל, הן בתחום ההלכה והן בתחום האגדה.
לפי מסורת חז"ל נולד ר' עקיבא בגליל לפני חורבן בית המקדש השני
(70 לספירה) וחי כ- 120 שנה.
יש אומרים שהוא היה ממשפחת גרים. בצעירותו עסק בחקלאות ורעה
צאן בבית כלבא שבוע, שהיה מעשירי ירושלים.
בתו של כלבא שבוע התאהבה ברבי עקיבא, ועל אף התנגדותו של אביה לקשר
ביניהם והדרתה מנכסיו, נישאה לרבי עקיבא, בתנאי שילמד תורה. על פי האגדה
רבי עקיבא למד קריאה רק כשהיה בן ארבעים, והמשיך ולמד תורה שנים רבות,
עד שהיה גדול בתורה ולימד תלמידים רבים בבית מדרשו שבבני ברק.
בתלמוד הבבלי, מסכת מנחות, כט, עמוד ב, מסופר: "כשעלה משה למרום,
מצאו לקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות… אמר לו: אדם אחד יש שעתיד
להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין
תילין של הלכות". ואכן רבי עקיבא ידוע כמי שראה חשיבות בכל התורה במילותיה
ובתגיה. פרשנותו כוננה את ההלכה - מערכת החוקים, שלפיה הפרט והקהילה
אמורים לפעול - והעמידה גם את עולם האגדה והסוד כנותנים משמעות לדברי התורה.
בסוף ימיו של רבי עקיבא לא יכלו עוד היהודים לסבול את עול הרומאים ומרדו בהם.
בראש המורדים עמד בר כוכבא. רבי עקיבא תמך בו וראה אותו כמבשר הגאולה.
רבים מתלמידיו של רבי עקיבא היו בשורות החיילים של בר כוכבא.
בעת שאדרינוס קיסר אסר על לימוד התורה, המשיך רבי עקיבא הזקן ללמד תורה
בגלוי, ועל כך נאסר, ולבסוף עונה עד מוות.
בתלמוד מסופר שמילותיו האחרונות, כשסרקו הרומאים את בשרו במסרקות ברזל,
היו "שמע ישראל ה' אלוהינו, ה' אחד", ויצאה נשמתו באחד.
מקורות
"רבי עקיבא", מתוך האנציקלופדיה העברית, חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ,
ירושלים - תל אביב תשל"ה, עמוד 95.
על הסיפור
לפנינו תיאור מתוך מציאות מסוימת בחיי היום-יום: התייחסות למצבו של אדם
חולה. המחלה מבודדת את האדם מהחברה, הוא נשאר מרותק למיטתו,
מנותק משגרת החיים וזקוק לטיפול. בסיפור - חבריו לא נכנסו לבקרו, לעומתם -
רבי עקיבא, המורה, שהתברר לו המצב, לא גער בתלמידיו,
לא הטיף להם מוסר, אלא הלך בעצמו לטפל בצורכי תלמידו החולה.
הוא לא בחר לעצמו במה יעסוק,אלא עסק בכל עבודות השירות שנדרשו. במעשיו,
כדברי התלמיד, השיב רבי עקיבא את תלמידו לחיים.
בסיפור המעובד משראו התלמידים האחרים מה עשה רבם, התביישו, וגם הם
הלכו לבית החולה, טיפלו בו וריבצו את ביתו.
רבי עקיבא במעשיו, נתן דוגמה אישית לתלמידיו. כל אחד יכול להתנהג כמו רבי
עקיבא, ללא קשר לגיל או למעמד.
במסגרת שיחות על מערכת היחסים החברתית בגן, חשוב שהמחנכים יטפחו
את נושא הרגישות לזולת. אחד האמצעים לכך הוא
עידוד הילדים לבקר זה את זה ודווקא בזמן המחלה -
אם ניתן לעשות זאת במסגרת השיקולים הבריאותיים.
מסרים חינוכיים
-
ביקור חולים הוא מצווה חשובה מאוד, העשויה לחרוץ גורלו של חולה.
-
מצוות ביקור חולים כוללת גם עזרה וטיפול ממשי בחולה לפי הצורך.
-
חינוך באמצעות דוגמה אישית הוא דרך חינוך משמעותית והמשכנעת ביותר.
פעילויות אפשריות
דיון
כדאי לשוחח עם הילדים על המצב שבו היה החולה שרוי, על מצב בריאותו ועל הרגשתו. אפשר לשאול אותם מדוע לדעתם לא נכנסו תלמידי החכמים לבקר אצל חברם החולה. אחר כך, אפשר להעביר את השיחה להתנסות האישית של הילדים במצבים דומים. אפשר לשאול שאלות בנוסח כזה: איך הרגשתם שהייתם חולים? האם התגעגעתם לחברים? איך הרגשתם אחרי שבקרו אצלכם? וכדומה.
הכנסת מנהג
בסיפור לומדים על מעשהו של רבי עקיבא, ובכוחו של כל אחד מאיתנו לנהוג כמוהו.
בכל מקרה שמישהו מהילדים חולה -
כדאי להזכיר לילדים את מצוות "ביקור חולים" ולבדוק
כיצד אפשר להגשימה. אמנם ילדים חולים אינם זקוקים, בדרך כלל,
לטיפול פיזי מצד חבריהם, אבל כדאי לשוחח על האפשרויות העומדות בפני ילדים
לעזור לילד חולה ולשמח אותו.
אם מישהו מצוות המבוגרים בגן או אחד מן הילדים ביקר אצל חולה -
חשוב שיספר על כך לילדים, כדי להציג דוגמה אישית.
ועוד אפשר
להמחיז ולהציע חומרים ליצירה.
_______________________
מתוך "סיפורים מימים עברו"- לקט אגדות חז"ל לגיל הרך, הוצאת משרד החינוך, התשנ"ט