education - חינוך שירותי חינוך ורווחה המינהל הפדגוגי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
המחלקה למרכזי חינוך וכיתות אתגר (ל"ב טכנולוגי)
 
 

אוכלוסיית יעד – הגדרת מסגרות

המחלקה מטפלת באוכלוסיית תלמידים הלומדים בארבע מסגרות : 

  • כיתות אתגר
  • מרכזי חינוך
  • בתי ספר יצירתיים – ייחודיים

 

תחומי הפעלה

  • סיוע לכיתות שלמות שרוב אוכלוסיותיהן מרקע סוציו אקונומי נמוך, להגדלת מספר יחידות הלימוד שבהם נבחנים התלמידים לקראת תעודת בגרות. בכיתות אתגר (ל"ב טכנולוגי) וכן לקראת השלמת תעודת בגרות במסגרת תוכניות תהילה לבגרות.
  • ארגון וסיוע בהפעלת פעילות חינוכית-ערכית בקרב תלמידי מרכזי החינוך וכיתות אתגר (ל"ב טכנולוגי).
  • עריכת סקרים ומחקרי הערכה אחר תוכניות שהמחלקה מפעילה.
  • טיפוחו והכשרתו של כח-אדם הפועל במסגרות החינוכיות בהם פועלת המחלקה בתחומי הדעת, הטכנולוגיה וטיפול בנוער בסיכון.
  • גיבוש דפוסי עבודה ושיתוף פעולה עם היחידות האחרות באגף, במשרד החינוך ובמוסדות ציבור אחרים שעמם המחלקה מקיימת מגע שוטף ומזדמן.
  • ייעול תהליכי התכנון, הביצוע, המעקב והבקרה בתחום הקצאת המשאבים התקציביים המיועדים לאוכלוסיות המטופלות בידי המחלקה.

 

מרכזי חינוך

מוסדות חינוכיים שהוקמו בסוף שנות השישים כמסגרת לימודית עבור תלמידים בגיל ביה"ס התיכון שלא התקבלו לבתי ספר על יסודיים. במוסדות אלו הוענקו לתלמידים חינוך והכשרה מקצועית, מתוך מגמה לשלב אותם בקורסים מקצועיים, בעבודה ובצבא.

התלמידים למדו מספר ימים בשבוע ובשאר הימים עבדו במקצועות המגמה.

התפיסה שרווחה במערכת החינוך הייתה שתלמידים אלה אינם מסוגלים להשיג תעודת בגרות ו/או להגיע להישגים משמעותיים במקצועות הלימוד העיוניים (פאר צוק ציפורה, 1997, עמ' 280).

כך התפתחו במהלך השנים מוסדות אלה ממוסדות חד שנתיים, דו-שנתיים והיום ארבע-שנתיים. שטבע הדברים, זכה התחום המקצועי למירב שעות הלימוד, אם כי גם זה לא נלמד ברמה גבוהה.

 

מאז הקמתם של מרכזי החינוך הושם דגש על חינוך טכנולוגי במסלול מעשי, שאפשר לתלמידים לזכות בתעודה טכנולוגית ובסיווג מקצוע. במגמות עם דימוי מאוד נמוך כגון: ספרות, נגרות, מכונאות רכב וכו'.

 

כיום מרכזי חינוך:

  • מגישים את תלמידיהם לבחינות בגרות ואחוז ההצלחה עומד על 20.53% שהם 250 תלמידים (זכאות מלאה)  לעומת המצב בשנה"ל תשנ"ז 0.55% שהם 1 תלמיד מכלל הלומדים במחזור.
  • לכל מרכזי החינוך ישנה הכרה למתן ציונים שנתיים לאחר שעמדו בדרישות הועדה.
  • כ-95% מכלל המורים במרכזי חינוך הינם אקדמאים (תואר שני ושלישי) ובעלי תעודות הוראה במקצועות ההוראה השונים כולל התחום הטכנולוגי.
  • תלמידי המגמות הטכנולוגיות ממשיכים את לימודיהם במסגרות: השלמת תנאי קבלה לטכנאים הנדסאים ואף משיגים דיפלומות טכנאים הנדסאים.
  • אחוז מספר התלמידים שביה"ס מאמין ביכולתם ללמוד לקראת זכאות לבגרות עומד על 66.6% (תשס"ח) לעומת 16.27% בשנה"ל תשנ"ז.

 

מרכזי נוער

 

מסגרת חינוכית עמלנית שהוקמה בשנות ה-60 לתלמידים, שלא התקבלו לבתי ספר עיוניים עי"ס ואף לא למגמות טכנולוגיות.

 

במוסדות אלו למדו מספר ימים בשבוע ובשאר הימים עבדו במקצועות המגמה. מטרת מרכזי הנוער היתה איפוא חינוך והכשרה מקצועית מתוך מטרה לשלב את הבוגרים בקורסים מקצועיים בעבודה ובצבא.

 

מוסדות אלו היו בטיפולה של עליית הנוער, עד לשנות ה-90, בשנות ה-90 עברו מוסדות אלו לטיפולה של המחלקה למרכזי חינוך באגף שח"ר לאחר שנחתמו חוזים מול רשתות/בעלויות שקיבלו על עצמם את ניהול המוסדות.

 

עם העברת המוסדות לטיפולה של המחלקה נעשו מספר פעולות במקביל:

 

      א. מיפוי של הישגי התלמידים.

      ב. מיפוי אודות ההשכלה וההכשרה של המורים.

      ג. מיפוי המגמות הטכנולוגיות.

      ד. מיפוי הישגים לימודיים וטכנולוגיים.

 

התמונה שנתקבלה הייתה עגומה מאוד.

  • לא היו ספרי לימוד מתאימים.
  • לא היו מטרות כל מטרות למידה מוגדרות.
  • לא היו תוכניות לימודים מתאימות.
  • הלמידה בבתי הספר לא תאמה לתוכניות הלימוד של משרד החינוך, ( כל בי"ס לימד לפי תוכנית משלו ) .
  • תלמידים למדו מקצועות טכנולוגיים ברמה נמוכה מאוד, מקצועות טכנולוגיים  שניתן היה ללמדם במסגרות קורסים של מספר חודשים ,בפועל נמרחו על פני 4 שנות לימוד.
  • רמת ההכשרה של המורים לא תאמה את רמת מקצועות ההוראה בבי"ס על-יסודי (הרוב המכריע של המורים במוסדות היו מורים לא מוסמכים ו/או מוסמכים לביה"ס היסודי).
  • רוב התלמידים לא התגייסו לצה"ל.
  • התלמידים הוגשו למספר מצומצם של יחידות בחינות בגרות.

 

המחלקה קיבלה החלטות אסטרטגיות על מנת לקדם את המוסדות (12 במספר) :

 

בתחום הלימודי :

      א. הגשת תלמידים לבחינות בגרות.

      ב. הוצאת חומרי למידה מתואמים במקצועות הליבה.

      ג.  חיבור חומרי למידה במקצועות: אנגלית, (באמצעות המחלקה להוראת האנגלית בטלוויזיה החינוכית), מתמטיקה (באמצעות המחלקה להוראת המתמטיקה במכון ויצמן למדע), ספרות, יזמות, חינוך לקריירה ועוד.

      ד. עדכון של תוכניות לימודים חדשות בתיאום עם המפמ"רים ובניית תוכניות עבודה המותאמות לאוכלוסיית מרכזי הנוער ואישורן ע"י המפמ"רים.

 

בתחום הערכי :

      א. הפעלת תוכניות ערכיות – סמינרים ציוניים, חוסן נפשי-הכנה לצה"ל, סדנאות לקראת גיוס לשרות הצבאי, קיום כנסים עם שלטונות צה"ל.

      ב. שימת דגש על הכנה לצה"ל תוך גיוס משאבים וכח-אדם.

      ג. אירגון וקיום משלחות תלמידים לפולין.

      ד. אירגון השתלמויות וסדנאות הכנה במכון "משואה" אודות השואה עבור תלמידים ומורים .

      ה. סדנאות לתלמידים ולמורים אחרי המסע לפולין להכלת חוויית המסע.

 

בתחום הטכנולוגי :

      א. פתיחת מגמות טכנולוגיות בעלי אופק המשך לכיתה יג'-יד' טכנאים והנדסאים.

      ב. עידוד לפתיחת כיתות יג' –יד' - מכללות טכנולוגיות במרכז הנוער.

      ג. עידוד פתיחת מגמות טכנולוגיות עדכניות לקראת השתלבות בשוק ועבודה והחברה.

 

בתחום הארגוני :

      א. פירסום נוהלי פתיחה והפעלת כיתות במרכזי נוער כולל קריטריונים מחייבים. פעילות המחלקה במרכזי הנוער החילו שינויים משמעותיים בתחומי כח-אדם, ההוראה, פרופיל המורים, הישגים לימודיים וחברתיים.

      ב. הגשת מרכזי הנוער לקבלת הכרה בציונים שנתיים.

      ג. בקשות להכרה בציונים שנתיים חייבה את המוסדות להעסיק מורים אקדמאים דבר שהעלה את רף אחוז המורים האקדמאים בעלי תארים  B.A, M.A,  ואף PH.D המועסקים במרכזי הנוער, וגם את הדימוי העצמי שלהם.

 

העצמת הצוות החינוכי :

      א. הקמה והפעלה של מערך השתלמויות מורים במקצועות הליבה.

      ב. פתיחת קורס תלת שנתי להשלמת ידע בתחום המתמטיקה באמצעות מכון ויצמן - המחלקה להוראת המתמטיקה.

      ג. קיום כנסים ארציים בשיתוף ותיאום המפמ"רים הרלוונטיים, אשר מטרתם לבנות קהילה לומדת ומיוחדת לאוכלוסיית תלמידי מרכזי הנוער.

      ד. קהילה לומדת של מנהלים במסגרת למידת עמיתים.

      ה. הפעלת קורסי הכשרת מורים (תלת שנתיים) בתחומי לקויות למידה (הכשרת מתליות).

      ו. הקמת מערך הדרכה ותמיכה ברמה בית-ספרית וברמה ארצית בכל המקצועות.

      ז. הפעלת מערך של איבחון וטיפול בתלמידים עם לקויות למידה.

 

כיתות אתגר 

בבתי ספר תיכוניים נפתחו עבור אוכלוסייה דומה מסלולים מקצועיים (כיתות אתגר), שכללו שלושה סוגי מסלולי למידה:

מסמ"ת – מסלול מקצועי תיכוני.

מסמ"ר – מסלול מקצועי רגיל.

מסמ"מ – מסלול מקצועי מעשי.

כאשר מרבית תלמידי האתגר למדו במסלול מסמ"מ מצבם של תלמידי האתגר בבתיה"ס המקיפים לא היה שונה מזה של חבריהם במרכזי חינוך, להוציא תלמידי מסלול מסמ"ת, בהם למדו תלמידים בעלי רמה גבוהה יותר שהתמקדו ברכישת מקצועות טכנולוגיים בעלי יוקרה כמו: חשמל, אלקטרוניקה.

יש לציין כי רוב התלמידים בשתי מסגרות חינוך אלה לא יכלו לגשת לבחינות בגרות בשל העובדה כי לימודיהם כוונו מלכתחילה למסלולי תעודת גמר.

 

מצבם של כיתות האתגר כיום השתנה לאין ערוך :

  • בעבר רוב תלמידי כיתות האתגר למדו (במקרה הטוב לקראת תעודת גמר) 70% מכלל הלומדים בשנה"ל תשנ"ז לעומת שנה"ל תשס"ט כ- 90.7% מכלל התלמידים לומדים לקראת תעודת בגרות.
  • אחוז התלמידים הזכאים לתעודת בגרות עומד על 30.26% מכלל הלומדים בתשס"ט שהם 1768 תלמידים לעומת % 21.48 בשנת תשנ"ז שהם 168 תלמידים.
  • אחוז התלמידים הלומדים במסלול תעודת בגרות בתשס"ט עומד על 90.70% מכלל הלומדים לעומת 28.24% בשנה"ל תשנ"ז.
  • בצד בתחום הלימודי המחלקה  חיברה נהלים וקריטריונים מחייבים לפתיחת כיתות אתגר וקריטריונים אחידים לכל המערכת.  עבודת המחלקה מול בתי הספר והמחוזות נעשית באמצעות מחשב ואתר אינטרנט שמתעדכן בתדירות גדולה.
  • המחלקה פיתחה ומפעילה בתי ספר יצירתיים ייחודיים לתלמידים נושרים (ראה פירוט). אחוז התלמידים הזכאים לתעודת בגרות נמצא בעלייה מתמדת (יש בתי ספר שההישגים שלהם לזכאות לתעודת בגרות עומדים על 89% מכלל הלומדים!!

 

הרפורמה בחינוך הטכנולוגי

שתי מטרות עיקריות עמדו ביסוד הרפורמה בחינוך הטכנולוגי, האחת חברתית -  חינוכית והשנייה מקצועית – טכנית.

מבחינה חברתית, מטרת הרפורמה הייתה לבטל עיוותים שהתפתחו כתוצאה ממסלולי הלימוד, במגמת הטכנולוגיות בבתי הספר הטכנולוגיים והמקיפים. השינויים באו כדי לאפשר לכל תלמיד למצות את יכולתו האישית תוך מתן אוטונומיה גדולה יותר לבתי הספר.

מבחינה מקצועית, שינתה הרפורמה את יעדי החינוך הטכנולוגי. בעוד בעבר מטרת החינוך הטכנולוגי הייתה הקניית מיומנות, והכשרה מקצועית משולבת עם חינוך, הרפורמה שמה לה למטרה את הכשרת התלמיד להשתלבות בחברה טכנולוגית, תוך שימת דגש על הבנת תהליכים טכנולוגיים ומדעיים.

בתחום החטיבה העליונה בחינוך העי"ס, ביקשה הרפורמה לממש את העקרונות הבאים:

  • ביטול המסלולים בחינוך הטכנולוגי.
  • הרחבת הבסיס המדעי לתלמידי הנתיב הטכנולוגי.
  • עדכון תוכניות הלימוד במקצועות הטכנולוגיים.
  • ריכוז מגמות.
  • דחיית מועד בחירת ההתמחות לכיתה יא'.
  • גמישות לימודים בבחירת המקצועות והבחינות.
  • חשיפת תלמידי הנתיב הטכנולוגי להשכלה טכנולוגית.

 

בחטיבה העליונה, המונחים העקרוניים שנטבעו באמצעות ועדת ההיגוי לרפורמה בחינוך הטכנולוגי, תורגמו למונחים אופרטיביים כדלהלן:

ניידות תלמידים – במישור החברתי – חינוכי המסלולים שהיו נהוגים הנציחו תמונת מצב חינוכית של התלמיד גבוהות יותר. הרפורמה מאפשרת לכל תלמיד למצות את יכולתו האישית בכל מקצוע בנפרד. זאת על ידי ביטול המסלולים, ומתן אפשרות לבניית הרכב לימודי ברמה אישית במקצועות השונים. סל השעות למגמה מחייב את הלומד בה, אולם שונה מבעבר, ללא תלות ברמת המגמה.

עדכון מגמות טכנולוגיות – המערכת עברה ממתכונת שכללה קרוב לתשעים מגמות לימוד בנתיב הטכנולוגי, כאשר לכל אחת מהן תוכנית לימודים נפרדת ומערכת בחינות נפרדת, למתכונת שבה כעשרים מגמות ראשיות, אשר משמשות כצביר כשהכוונה היא להגיע לחפיפה מרבית בין כל ההתמחויות במגמה.

משמעות המהלך של עדכון המגמות הטכנולוגיות היה בעיקרו ארגוני – מנהלי, ומטרתו היא ריכוז המאמצים והמשאבים בתחום פיתוח תוכניות לימוד, חומרי למידה ובחינות.

במסגרת ועדת ההיגוי סוכם על מערכת שיעורים שבועית, ותוכניות לימוד מודולאריות, בכל המגמות ובכל הרמות. בכל מגמה עודכנו ונכתבו מחדש מקצועות הלימוד, תוך תיאום עם מערכת המשק, התעשייה, צה"ל, והאוניברסיטאות. נבדקו צרכי המשק והתעשייה, ובהתאם לכך נסגרו מגמות ונפתחו מגמות חדשות.

מודולאריות בבחינות – שינוי בשיטת הבחינות ומעבר למערכת בחינות מודולראיות באה כדי לגבות את תהליך ניוד התלמידים עד לשלב מאוחר. המודולריות מאפשרת לתלמיד צבירת נקודות בכל מקצוע עד למינימום הנדרש לתעודת הבגרות. וזאת בשונה מבעבר, כאשר בחינות הגמר לא תרמו, ולא נלקחו בחשבון לקראת זכאות מלאה או חלקית לתעודת הבגרות.

תוכניות לימוד ובחינות – לשם יישום עקרון ניידות התלמידים, ומיצוי הפוטנציאל האישי שלהם, סוכם על עריכת תוכניות הלימוד במקצועות הטכנולוגיים במתכונת מודולארית, שתאפשר ניידות תלמידים גם בשלבים מתקדמים של הלימודים. כמו כן, סוכם על בחינות מודולאריות, שיאפשרו לתלמיד לצבור זכאות, באופן מודרג, עד למינימום הנדרש לתעודת הבגרות. זאת בשונה מבעבר, כאשר תוכניות הלימוד של רמות הגמר היו שונות באופן מהותי מרמות הבגרות, ובחינות הגמר לא תרמו לתלמיד לקראת השלמה לתעודת הבגרות.

תעודות – הוחלט על שני סוגי תעודות בנתיב הטכנולוגי: תעודת השכלה ותעודה טכנולוגית.

תעודת השכלה היא תעודת בגרות למי שעמד בקריטריוני הזכאות, או תעודת גמר למי שלא השלים זכאותו. תעודה טכנולוגית, משקפת את הישגיו של התלמיד בתחום הלימודים המקצועיים במגמה בה למד, ומהווה את כרטיס הזיהוי לסיווג המקצועי, בזמן שילובו במסגרות ההמשך בצבא ובתעשייה.

טכנולוגיה בנתיב העיוני – כמחצית תלמידי החטיבה העליונה לומדים בנתיב העיוני. הוחלט על פיתוח מקצוע חדש לתלמידי הנתיב העיוני, שיקרא "טכנולוגיה מוכללת". במקצוע זה יחשפו התלמידים לטכנולוגיות השונות, והשפעתן על חיי היום יום וקשרי הגומלין בין טכנולוגיה למקצועות השונים. הרעיון שעומד ביסוד ה"טכנולוגיה המוכללת", מתייחס לעובדה שתלמידי החטיבה העליונה הלומדים בנתיב העיוני מהווים כמחצית מכלל התלמידים, ואמורים להשתלב במערכת המשק, בהם טכנולוגיה מהווה מרכיב משמעותי בכל מגוון העיסוקים. (הרפורמה בחינוך הטכנולוגי, עמודים 4-5).

לאוכלוסיית התלמידים במרכזי חינוך ובכיתות האתגר היה ביטול המסלולים ומתן אפשרות לכל תלמיד במערכת לממש את יכולת הלמידה שלו. אולם ביטול המסלולים רק החריף את מצבה של אוכלוסייה זו. בידי המערכת לא היה מענה חלופי למסלולים ולתעודות הגמר שבוטלו עקב הרפורמה בחינוך הטכנולוגי והיה הכרח להתמודד עם בעיה כאובה זו.

מספר מוסדות לא גדול החל, על פי יוזמה אישית מקומית, לבדוק אפשרות הגשתם של התלמידים במספר יחידות לימוד (מצומצם) לקראת בגרות. אבל לא היה בהם כדי להציב לאוכלוסיית התלמידים אתגר חינוכי ואינטלקטואלי. אולם אין ספק כי ההצעה למודולאריות של חומרי למידה ובחינות הבגרות בתחום הטכנולוגי היה בו משום פתרון נועז שהוצע על מנת להתמודד עם העיקרון של הזכות למימוש פוטנציאל אישי של כל תלמיד במערכת החינוך ובמיוחד של התלמידים. שהישגיהם הלימודיים נמוכים ואשר על פי רוב גם שייכים לאוכלוסייה בעלת רקע סוציו-אקונומי נמוך.

 

פעילות המחלקה בקרב אוכלוסיית מרכזי חינוך וכיתות אתגר

רקע

אוכלוסיית התלמידים הלומדים במרכזי חינוך ובכיתות האתגר בבתיה"ס המקיפים מקובעת – מכורה הנסיבות – במסלול לימודי המקנה לה תעודת גמר ו/או תעודה טכנולוגית, אם בכלל. הרוב המכריע של תלמידים אלה לומד ברמות האתגר ולא יועד לגשת לבחינות בגרות. התעודות המוקנות לתלמידים הלומדים במסגרות אלה, בדרך כלל אינן פותחות בפניהם אפשרות להמשך לימודים, אלא במקרה הטוב משמשות אותם לצורך השתלבות בעבודה.

עד לשנים האחרונות, המורים שלימדו בבתיה"ס אלה לא קיבלו הכשרה מתאימה שתאפשר להם לעבוד עם אוכלוסיית התלמידים על בעיותיה השונות והמורכבות. לבתיה"ס הנ"ל לא הופנו כוחות ההוראה המעולים והאוניברסיטאות לא הכשירו מורים במסלול מיוחד לקראת עבודה עם תלמידים מהאוכלוסייה הנ"ל, כך שהתלמידים הלומדים בבתיה"ס האלה וזקוקים למורים הטובים והמנוסים ביותר, בדרך כלל, לא זוכים לכך.

יחד עם זאת, חייבים לציין, כי במסגרות אלה מצויים גם מורים ומנהלים רבים העושים מלאכה נאמנה בטיפוח וקידום תלמידיהם ומתדפקים על כל דלת אפשרית בכדי לסייע לתלמידיהם.

המחלקה למרכזי חינוך וכיתות אתגר באגף שח"ר לקחה על עצמה לפעול בכל דרך אפשרית בכדי לקדם את המורים, המנהלים והתלמידים שנמצאים במסגרות החינוך הנ"ל ולמנוע נשירת תלמידים אל הרחוב.

התלמידים רוצים להגיע להישגים בלמידה ולכן יש צורך באיתור ידע קודם של התלמיד בכדי להוביל אותו מן הנקודה בה הוא נמצא, קדימה, ככל שיוכל להגיע.

 

אפיוני אוכלוסיית התלמידים

מרבית התלמידים הלומדים במרכזי חינוך ובכיתות האתגר בבתיה"ס המקיפים סובלים מחסכים שונים (חינוכיים, סביבתיים ואחרים).

בדרך כלל, התלמידים רוויי כישלונות קודמים במסגרות הלימוד השונות ולא תמיד זוכים לבית תומך ויציב.

בחלקם מגיעים מבתים "הרוסים", ולא אחת חשופים לסביבה אלימה ו/או עבריינית.

לעובדות אלה השלכות חריפות על דפוסי ונורמות ההתנהגות של התלמידים.

הדברים באים לידי ביטוי במספר תחומים:

  • דימוי עצמי נמוך.
  • הרגלי למידה לוקים בחסר.
  • התנהגות אלימה ובעיות משמעת.
  • קשיים בהסתגלות למסגרת מחייבת.
  • אי ביקור סדיר בביה"ס.
  • הנעה נמוכה ללימודים.
  • הישגים נמוכים בלימודים.

 

לאחר שאגף שח"ר קלט לתוכו את מרכזי החינוך חרט על דגלו את הסיסמה: "כל תלמיד יכול". סיסמה זו לוותה ומלווה בעשייה חינוכית, במהפך בחשיבה ובגישה לאוכלוסיית התלמידים, כולל זו הלומדת בכיתות האתגר שבמרכזי חינוך. מהפך זה בא לידי ביטוי ביעדים, במטרות וביחס לתשומות ולתפוקות המצופות ממוסדות בהם לומדים תלמידי האתגר כדלהלן:

  • לאפשר לתלמיד לממש את הפוטנציאל האישי ולקדם את הישגיו הלימודיים.
  • לחזק את ההשפעה החיובית של בתי הספר על התלמידים ולמנוע את היפלטותם אל הרחוב.
  • לגוון את אפשרויות הבחירה של התלמידים.
  • לאפשר לתלמיד ניעות חברתית והיקלטות נוחה יותר בשוק העבודה באמצעות פרויקטים ייחודיים (יזמות, "בדרך לקריירה" ועוד..).
  • לשפר את הדימוי של בתיה"ס בעיני צוות ההוראה, הקהילה והתלמיד.
  • לשפר את הדימוי העצמי והמוטיבציה של התלמידים, המורים והמנהלים.
  • לשפר בהתמדה את איכות ההוראה ואת איכות צוות ההוראה.
  • לקבל כל תלמיד ללימודים, בלי קשר לרמת הישגיו הלימודיים.
    להגביר את הסיוע לבתי הספר בתחום שיפור תהליכי למידה, טיפול בלקויי למידה, הכשרת יועצים, פיתוח כלים בית-ספריים למתן תשובות לבעיות מגוונות של התלמידים. להכשיר את התלמידים ולהכינם לקראת הגיוס לצה"ל באמצעות מדריכים של צה"ל שיוכשרו במסגרת צה"לית ובהנחיית משרד החינוך.
  • לשלב את התלמידים במערך הצה"לי בתיאום עם שלטונות צה"ל.
  • לפתח פרויקטים לימודיים ייחודיים כדי לקדם הישגים לימודיים של תלמידים (יזמות, חינוך לקריירה, כשירות חברתית).
    להרחיב את האוטונומיה של בתי הספר לבחירת מגמות לימוד ולניוד שעות מהתחום הטכנולוגי לעיוני, על פי הצורך.

 

להשגת מטרות אלו מפעילה המחלקה למרכזי חינוך וכיתות אתגר מגוון רחב של תוכניות, תכניות בתחום מקצועות הלמידה, תכניות לשיפור ההישגים הלימודיים, תכניות לקידום הפרט והקבוצה, תכניות בתחום החינוך הערכי, תכניות בתחום הייעוץ והטיפול המניעתי, תכניות טיפוח הסביבה הלימודית, תכניות לקידום תלמידים לקראת תעודת בגרות ותעודה טכנולוגית משמעותית (טכנאי,הנדסאי,Bsc ), תוכנית מעבר לבגרות מודולארית באמצעותם מבקשת המחלקה לתת מענה ולהציע דרכי התמודדות בתחומים השונים. כאשר מטרת העל היא: לאפשר לתלמיד מוביליות לימודית וחברתית.

 

בתחום הטכנולוגי

  • נפתחו מגמות טכנולוגיות חדשות עם אופק להמשך יג'-יד'.
  • מגמות לא מעטות שאין להן המשך נסגרו.
  • מגמות ישנות עברו שידרוג והתאמה לתקופה.
  • מספר המרכזים המשלימים תנאי קבלה לקראת טכנאים והנדסאים גדל.
  • יש עליה במספר הדיפלומות בתחום הנדסאים טכנאים ( כ-689 דיפלומות).
  • מופעל ניסוי – השלמת בגרויות איכותיות לקראת לימודי הנדסה במכללה אקדמית  טכנולוגית לתואר  B.S.C .
  • הורחבו תחומי שיתוף הפעולה עם המינהל למדע וטכנולוגיה וכן עם שלטונות הצבא    
  • (חיל חימוש וחיל האויר).
  • נפתחה מגמה טכנולוגית עדכנית וחדשנית – מגמת תקשוב .

 

להטמעתה נעשו הפעולות הבאות :

  • הכשרת מורים להוראת המקצוע- 3 מחזורים
  • פתיחת כיתות בכ – 40 בתי ספר ( חלקם כבר שנה שלישית ).
  • שיתוף חברות היי-טק לביסוס ההתמחות – סיסקו , סאן ומייקרוסופט .

 

בתחום הערכי

  • סמינרים ציוניים – הורחבה מסגרת ההפעלה של סמינרים ציוניים בקרב      אוכלוסיית המחלקה ( מרכזי חינוך) שמטרתה חיזוק הזיקה לארץ ולהיסטוריה היהודית.
  • נערכה פעילות מקיפה לטיפוח ההכנה לקראת גיוס משמעותי של אוכלוסיית היעד לצה"ל.
  • נערכו מחקרים אודות שירותה של אוכלוסיית המחלקה בצה"ל אשר תוצאותיה         מגבות את מגמת העליה בנתוני הגיוס והמיצוי בין השנים 2004-2006 . גיוס בשיעור של כ - 89% מתלמידי האתגר- גברים מהם כ-  48% במסלול לוחם עם שרידות של השירות במלואו בהיקף של 75.5% , כ 69% בקרב הנשים בחינוך הממלכתי . במרכזי חינוך כ-  78% גיוס בקרב הגברים  עם שירות מלא של כ-  67.5% ואילו הנשים כ 41% עם שירות מלא של כ- 80.3%  .
  • כשירות חברתית ע"י משחק ושיח – התוכנית מחדשת את פעילותה בהיקפים הולכים וגדלים בחלק לא מבוטל של המחוזות.

 

השתלמויות מורים

המחלקה מפעילה מגוון של השתלמויות מורים בתחומים:

  • לקויות למידה
  • הוראת המתמטיקה
  • רכזי כיתות אתגר
  • הוראת ההיסטוריה
  • הוראת האנגלית
  • הכשרת מורים למגמת התקשוב
  • פורום מנהלים קבוע  – למידת עמיתים – מתכנס אחת לחודש וחצי.

ועוד......

בעבר המחלקה הפעילה מערך רחב של השתלמויות לאוכלוסיית המורים הפועלים בכיתות אתגר ומרכזי חינוך. אולם פעילות ענפה זו צומצמה בעקבות אילוצים תקציבים.

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  13/01/2013