שפ''י education - חינוך המינהל הפדגוגי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
מתן מענה ייחודי לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים בעת ובעקבות מלחמה
נכתב על ידי פורום חינוך מיוחד ארצי, אגף פסיכולוגיה, שפ"י, אוגוסט 2006
 

רמת ההתערבות: ביה"ס, תלמידים ומשפחות
אוכלוסיות מיוחדות: התאמות ייחודיות
מעגלי הפגיעות: מהקרוב לרחוק
רמות זיהוי פגיעות
אתרי אינטרנט מומלצים

 

  להורדת הקובץ לחץ כאן

 

מסמך זה מתמקד בהתאמת ההיערכות לתלמידים בעלי צריכם מיוחדים, משפחותיהם והמסגרות החינוכיות בהן הם לומידם.

 

ההנחה הבסיסית היא שילדים עם צרכים מיוחדים חווים טראומה כמו כל ילד אחר, אך רמת העיבוד והתגובתיות שלהם יכולה להיות שונה, בעקבות המגבלות בתהליכי העיבוד הקוגניטיבי והרגשי, הבנת מסרים מילוליים, מצבים חברתיים ותגובות התנהגותיות בסביבה, הבעה מילולית (רמה, שטף, המשגה), מגבלות חושיות ומוטוריות (ראה, אך לא שמע; שמע, אך לא ראה, קושי בניידות ונגישות), טווחי קשב וריכוז מצומצמים.

ילדים עם צרכים מיוחדים מתקשים לעיתים להבין את משמעות האירועים או לתכלל מידעים, אבל חשים את המתח והלחץ הסביבתי, בלי יכולת להבין מה קורה - מצב המכניס לחרדה רבה.

 

תחומי החולשה של תלמידים עם צרכים מיוחדים הופכים אותם לפגיעים עוד יותר במצבים מאיימים - ברמה הרגשית, הקוגניטיבית וההתנהגותית. עקב מגבלותיהם ופגיעותם הם נמצאים בסיכון גבוה יותר לתגובות דחק וחרדה, וניתן לצפות לתגובות רגרסיביות, הימנעות, דריכות מוגברת ושינויים התנהגותיים כגון חוסר שקט, פרצי כעס וסערה או אדישות ואפאתיה  וכד'.

 

מסמך זה יסקור ארבעה נושאים הדורשים התייחסות מותאמת לאוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים:

  • רמת ההתערבות: ביה"ס (חדר המורים), תלמידים, משפחות.
  • אוכלוסיות מיוחדות: התאמות ייחודיות.
  • מעגלי הפגיעות: מהקרוב לרחוק.
  • רמות זיהוי פגיעות.

 

 

רמת ההתערבות

  • ביה"ס
    • עיקר  העבודה המקדימה היא עם חדר המורים – חשוב לספק מידע (סימנים לזיהוי מצבי מצוקה), המשגה ברמה מותאמת, אמצעי הפגה, אמצעי עיבוד המידע והחוויה הרגשית – בהתאם למתווה של צוות טראומה באתר שפ"י. יש לשים דגש מיוחד על סוגי הלקויות ומאפייניהן, דהיינו: המגבלות הייחודיות והצרכים המיוחדים של הלקויות הספציפיות (ראה פירוט בפרק 2).

    • המשגה, הפגה, הזדמנויות לעיבוד החוויה הרגשית נדרשים גם עבור הצוות עצמו, כבני אדם. חשוב לתת "תחזוקה" לאורך זמן בהקשר לקורה עם הצוות עצמו ובכיתות (תקופת הזמן חיונית לניטור תגובות מושהות וזיהוי יחידים, צוות ותלמידים, הזקוקים להתערבות שלישונית) יש להביא בחשבון שחלק ממסגרות המינוך המיוחד נסגרות בשל מצב בטחוני ואין אפשרות לתת מענה מיידי במקום.

    • תהליך ההתערבות יכלול כמובן את ליווי המנהלים – כמובילים את המערכת חינוכית. בניית הסדר, הקביעות והחזרה לשגרה בכל הפעילות הבית ספרית חשובה עכשיו שבעתיים, כדי לאפשר לצוות ולתלמידים לחזור להתמודדות יעילה.


       

    • יש לתת תשומת לב מיוחדת לתלמידים במעבר (ראה להלן) ולתלמידים שמוסעים מיישוב אחר.

  • תלמידים

    • בהתאם לסוג ודרגת הלקויות, ההתערבות בכיתות/קבוצות/יחידים צריכה לשלב אמצעים מילוליים ולא-מילוליים. יש כמובן להתאים את רמת ההמשגה לגיל התלמידים ולקשייהם, להיות יותר  מוחשיים, להרבות בחזרות ולהתקדם לאט . חשוב לעזור לילדים לעצור ולחשוב על תגובותיהם והתנהגויותיהם בתקופת המלחמה, תוך "הקשבה" לפחדים ולחששות. מומלץ לגייס את המטפלים הפארארפואיים בהבעה ויצירה לעיבוד באמצעים לא מילוליים (ציור, מוסיקה, תנועה וכו'). הדגש הוא על משאבים וחיזוק כוחות ויכולות, ברמה שהילד יכול להבין ולבצע. (המלצות להפעלות קיימות בערכה של שפ"י לבתי"ס ובערכה לגיל הרך). חשוב להתחבר לחששות ולפחדים של הילדים ולתת להם תוקף בצד הרגעה ותמיכה. חשוב להעביר לתלמידים תחושה שיש מי ששומר עליהם.

    • מאחר ומדובר באוכלוסיית תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ברמות שונות, הרגישות לזיהוי תלמידים בסיכון גוברת  וחשוב לוודא עם כל תלמיד בנפרד שאכן הבין את המסרים, בהתאם ליכולותיו וקשייו. ילדים עם מוגבלויות קוגניטיביות ורגשיות עלולים לחבר מידעים באופן שגוי-מכליל, אסוציאטיבי או דמיוני. מתוך היכרות הצוות את התלמידים, יכול הצוות לצפות את תגובות התלמידים, הרגשיות וההתנהגותיות, בהתבסס על תגובות הילד ללחץ בעבר ולהיערך בהתאם. הצוות יודע מה הרגיע את הילד בעבר ומה לא עזר; הצוות גם מכיר את הטריגרים הספציפיים לילדים, המעוררים בילדים לחץ ולתת מענה אינדיבידואלי בהתאם. בנוסף, הצוות מכיר את הרמזים שמעביר הילד כתגובה לדחק ולחרדה, שכוללים למשל: הבעות פנים, טיקים, שינויים בדפוסי הדיבור, סטראוטיפיות, הסתגרות, עצבנות, חזרתיות וכד'. רמזים אלו מכוונים את הצוות לצורך במתן מענה מרגיע, תומך במהירות האפשרית. חשוב להפנות את תשומת לב הצוות לנושאים אלו, מאחר והחמצת הרמזים עלולה להביא להחמרת ההתנהגויות וללחץ מחודש של הצוות, ההורים והילדים. חשוב כאמור לוודא שהילד הבין את הנאמר ואינו בונה לעצמו תמונה שגויה, מלחיצה. חשוב לזכור שמה שנראה לנו, המבוגרים ברור, אינו כך לילדים: בפיגוע בתאומים הראו שוב ושוב את המטוס מתרסק בבניין; חלק מהילדים הבין שהיו המון מטוסים שהתרסקו בבניין. אם לא נוודא עם הילדים מידע מדויק לא נדע את החששות המתגבשים בהם.

    • תשומת לב מיוחדת נדרשת לגבי תלמידים חדשים שיקלטו לראשונה במסגרת החינוכית. מטבע הדברים, ישנם קשיי הסתגלות הקשורים למעבר עצמו. עם זאת, אלה תלמידים הנכנסים למסגרת שאינה מוכרת להם והם אינם מוכרים לצוות. הם נותקו ממערכות תמיכה קודמות וטרם התבססו מעגלי תמיכה מוכרים במערכת החדשה. לכן יש צורך בהתכוונות מיוחדת אליהם.

  • הורים
    • מומלץ שמנהל ביה"ס והצוות החינוכי יהיו בקשר עם ההורים, ובמידת האפשר לזמנם למפגש, על מנת לאשפר להם לעבור תהליכי המשגה, הפגה ועיבוד רגשי כהורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. חלק מההורים מוצאים עצמם ללא מסגרת חינוכית תומכת, כאשר התנאים הרגשיים (לחץ, חרדה לקרובים) והתנאים הפיזיים (מקלט, אירוח מחוץ לבית) ושהות ממושכת עם ילד בעל צרכים מיוחדים הינם קשים. ההורים נדרשים להתמודד עם הקשיים ללא הכנה, כשהם עצמם, כמו כולנו, זקוקים לגיוס כוחות רב להתמודדות עם המצב כולו. בשיחה עם ההורים ובמפגש איתם חשוב לאפשר להם לשתף בדרכי התמודדותם, האישית והמשפחתית, תוך התייחסות למה הם למדו על עצמם ועל ילדם בהקשר. חשוב לקחת בחשבון שיכולים להתעורר כעסים: כעס על המערכת שלא הכינה אותם, כעס על הפסקת הלימודים, כעס על עצמם שלא חשבו על דרכי התארגנות מסוימות (למשל, דרכים לשמירת השגרה במצב הלחוץ, לקיחת חפצים מסוימים שחשובים לילד כאשר עזבו את הבית), כעס על בני הבית האחרים, כעס על הילד עצמו וכו',  ולאפשר לכעסים לעלות ולהוות בסיס ללמידה אחרת.

    • קבוצת תמיכה להורים משרתת גם מטרה נוספת, חשובה לא פחות: חיבור מאמצי ההורים והצוות לכלל מקשה אחת לחיזוק הילדים בתהליך רציף ומתמשך. חלק מההורים חווה חוויות לא פשוטות עם הילדים, ובכל מקרה הורים וצוות רואים את הילדים בסביבות שונות ודרך עיניים אחרות. השיתוף במידע – בעיקר מצד ההורים: איך הילד הגיב, מה עבר עליו, מה הם חששות ההורים – חיוני כדי לתת מענה הולם לצורכי הילד. חשוב גם להתייחס לנסיגות אפשריות בתפקוד הילדים ולשים אותן בפרספקטיבה הנכונה: עלינו לצפות שילדים יראו נסיגה בכישורים שנרכשו, כאשר הם נמצאים במצבי לחץ, אובדן שגרה, רעשים, אי-וודאות וכדומה.

 

אוכלוסיות מיוחדות - התאמות ייחודיות

       (תורגם מתוך אתר NASP: "Coping with Crisis- Helping Children with Special Needs  )

     

  • אוטיזם: ילדים אוטיסטים מהווים אתגר להוריהם בחיי שגרה, על אחת כמה וכמה בתקופת מלחמה. קשה לדעת כמה מידע ילד לא ורבלי סופג מהטלוויזיה ומהשיחות והאקלים בבית. חשוב לשים לב לרמזים שהילד משדר ביחס לפחדיו ורגשותיו ולספק לו דרכים לתקשר. כל שינוי בשגרה יכול ליצור לחץ רגשי נוסף ובמלחמה הזו חלק מהמשפחות נאלצו לשנות את שגרת חייהן במהירות וללא התארגנות מוקדמת.  ניתן לעזור לתלמידים אוטיסטים להבין התנהגות שהם רואים אבל לא מבינים דרך "סיפורים חברתיים": בניית ספר סיפורים, בהם מוסבר המתרחש, אותו יכול התלמיד לקחת הביתה יכולה לסייע לו לחזק את המידע ברמה קונקרטית.ילדים אוטיסטים מדברים יכולים לומר משפטים מסוימים באופן חזרתי כמו, "כולנו נמות". היגד כזה יכול להרחיקם מבני הגיל ומבוגרים אחרים. כדי לעזור לילד להימנע ממשפטים כאלו, יש לספק לו מידע קונקרטי על המצב ולעזור לו ללמוד דרכים מתאימות להגיב בהתאם לרמתו.

     

  • מגבלות קוגניטיביות: ילדים עם עיכובים התפתחותיים או קוגניטיביים לא תמיד מבינים אירועים או את תגובותיהם לאירועים. המבוגרים צריכים לקבוע את המידה אותה הילד מבין ומתייחס לאירוע הטראומטי. ילדים בתפקוד נמוך לא יוכלו להבין את האירוע, כך שהם לא יחושו לחץ, בעוד אחרים כן יבינו את האירוע אבל יגיבו כילד צעיר מגילם. ככלל, ילדים עם מגבלות שכליות יכולים להגיב לאירועים טראומטיים על סמך תגובות המבוגרים ובני הגיל בסביבתם ופחות בהסתמך על הסבר מילולי שיקבלו. השיחות צריכות להיות ספציפיות, קונקרטיות ופשוטות; מומלץ להשתמש בתמונות כדי להסביר את האירועים. הילדים זקוקים למידע קונקרטי כדי להבין שהתמונות בטלוויזיה המציגות הרס וסבל שייכות לעבר, רחוקות מהם (במקרים של ילדי המרכז) ולא יפגעו בהם.

     

  • לקויות למידה: ייתכן שילדים עם לקויות למידה לא יצטרכו סיוע נוסף מעבר לילדים ללא לקויות למידה, בהתאם לרמת בשלותם הרגשית ויכולתם להבין את המושגים עליהם מדברים. כאשר הלקות העיקרית היא בעיבוד מידע, והפירוש שהילד נותן למילים הוא פשוטם כמשמעם יש לבחור את המילים בקפידה כדי להבטיח שלא יהיה פירוש מוטעה של הנאמר.  קושי בעיבוד מידע ומעקב אחרי מידע מציף יצריך חזרה על הנאמר בליווי תמונות. חשוב להשתמש בשפה קונקרטית ולבדוק שאוצר המילים ברור לילד. לחלק מהילדים יש קושי במושגי זמן ומרחב והמראות בטלוויזיה יכולים לבלבל אותם – קשה להם להבין מה קורה, למה לצפות בהמשך וכו'. קשה להם גם להבין איפה הדברים מתרחשים ומפות פשוטות יכולות לעזור. לחלק מהילדים עם ל"ל קושי בכישורים חברתיים וניהול עצמי והם עשויים להזדקק לתגבור בשליטה בכעסים, סובלנות לאחר וניהול עצמי.

     

  • ליקויי חושים: חירשות, עיוורון ומגבלות פיזיות:   ילדים עם מגבלות פיזיות וחושיות ללא עיכובים קוגניטיביים יבינו, בהתאם לרמת התפתחותם, מה קורה וסביר שיחושו בפחד בשל מגבלותיהם. בעת מתן הסבר יש להיות כנים אבל מרגיעים. בטחון וניידות מהוים חששות עיקריים לתלמידים עם מגבלות כאלו. כמו כל הילדים, הם צריכים לדעת שהם בטוחים ושיגנו  עליהם . חשוב לדבר על הדרכים בהן הם מצאו הגנה ומה היו העזרים בהם הסתייעו או יכולים להסתייע בהם בעת הצורך.

     

    • כבדות ראייה/עיוורון: ילד עם לקות ראייה לא יכול להסתמך על רמזים ויזואליים כגון הבעות פנים. ילדים רבים נחשפו לטלוויזיה ומדברים על זה. ילד לקוי ראייה זקוק לתיאור מילולי בכדי לחזק את מה ששמע או חווה על האירועים.
      בנוסף לתיאור, על המבוגר לבדוק את הבנתו את המתרחש.  ילדים לקויי ראייה מוטרדים מאד בקשר לניידותם וליכולתם לנוע בבטחה בשעת צורך. יש לענות על שאלותיהם בהקשר לזה ולתרגל התמצאות ותנועה גם בשעת רגיעה.
    • כבדות שמיעה/חירשות: ילד עם לקות שמיעה יתקשה לעקוב אחרי הדיבור המהיר של המבוגרים במהלך אירועים טראומטיים, מצב שיוביל לתסכול ובלבול הילד. ילד חירש שאינו קורא שפתיים יצטרך תרגום/שפת סימנים. חוסר היכולת להבין מצמיח פחד גדול עוד יותר. בשל ההגבלה בהכרת מונחים הקשורים לאירועי המלחמה יש לשוחח איתם בשפה קונקרטית ולבדוק הבנה, תוך שימוש בעזרים חזותיים (תמונות) בנוסף לתרגום. יש לקחת בחשבון שתנאי אור או מרחק מגבילים מאד את היכולת לקרוא סימנים או שפתיים.  שהילדים ידעו שיש מבוגר שידאג להם ולתת בידיהם ציוד שיכול לסייע בשעת הצורך (למשל, פנס).

     

  • הפרעות רגשיות/התנהגותיות:  ילדים עם הפרעות רגשיות והתנהגותיות קשות נמצאים בסיכון לתגובות דחק חמורות.   באופן טיפוסי לילדים אלו כישורי התמודדות מוגבלים עם מצבי לחץ יום יומיים; במצב  מלחמה הם עלולים להיות מוצפים מהאירועים הטראומטיים שהם חווים. אלו הסובלים מדיכאון וחרדה יראו סימפטומים חזקים יותר – יותר נסיגה, עירור גבוה יותר, תחושות של חוסר ערך וייאוש, עליה בהתנהגויות המורות על אי-שקט, כמו: מציצת אצבע, כסיסת צפורניים, הליכה הלוך ושוב וכד'. ילדים עם היסטוריה של חשיבה אובדנית מועדים  לתחושות של חוסר תקווה ויש לעקוב אחר תגובותיהם ברגישות רבה. ילדים עם קשיי ויסות  ההתנהגות יזדקקו לתרגול כישורי ניהול כעסים, כישורי התמודדות וכישורי פתרון קונפליקטים. יש לצפות שבעיות ההתנהגות תוחמרנה – רמה גבוהה יותר של התנהגויות  מפריעות ומתנגדות,  יותר תוקפנות ובעוצמה חזקה יותר. ילדים אלו זקוקים לשגרה עקבית,  ניתנת לניבוי, וזו נשברה  בזמן המלחמה.

     

    מעגלי פגיעות

יש לקחת בחשבון שהצוות/הילדים מגיעים ממקומות שונים ומחוויות שונות. ככל שמעגל הפגיעות קרוב יותר ( מגורים באזור המלחמה, משפחה שנפגעה) הצורך בתחזוקה של הצוות/הילד, בעיבוד האירועים יהיה קריטי יותר. יש לזכור מעגל פגיעות נוסף שקיים בעיקר אצל משפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים: לדוגמא, משפחה באזור הדרום שיש לה ילד אוטיסט אירחה משפחה מאזור הצפון. השינוי בשגרה, הצפת אנשים בבית, ההמולה והרעש "שיגעו" את הילד האוטיסט ולכן אולי גם את משפחתו והמשפחה המתארחת. כאשר הילד חוזר עכשיו למסגרת החינוכית חשוב לעבד עימו, בהתאם לרמתו, את ההתנסות שעבר, גם אם לכאורה הוא לא היה באירועי המלחמה כלל.

 

רמת זיהוי הפגיעות

לא פעם אנו ממעיטים בהשפעת אירועים טראומטיים על ילדים בעלי צרכים מיוחדים ומייחסים תופעות התנהגותיות/רגשיות ללקות - ולא כך הוא.  מודעות להשפעת האירוע על הילד קריטית.  במצב הנוכחי חשובה עוד יותר ההבנה שהילדים זקוקים ליותר זמן, יותר תמיכה, יותר הכוונה, תווך  וטיפוח כדי להבין ולהפנים את האירועים. חשוב לצפות בילד בזמן השיחה: מה הוא קולט, מה אומרת הבעת פניו. חשוב לשים לב לביטויי חרדה ודאגה שיבואו לידי ביטוי בהבעות פנים, טיקים, שינוי בדפוסי דיבור, עצבנות, הסתגרות, סירוב להשתתף בפעילויות, acting-out וכו'.

עלינו לזכור שילדים עם צרכים מיוחדים רגישים יותר למסרים לא מילוליים של המבוגרים ואנשים סביבם, בעיקר הבעות פנים. עלינו, המבוגרים לבקר את תגובותינו כדי להיות אפקטיביים בהרגעת הילדים.

 

לסיכום, עתה כשאנו חוזרים לשגרה, חשוב שהשגרה תחזור אלינו; כך נעזור לילדים להפחית חרדה וניתן להם ולנו חוויה של חזרה לנורמה.

 

אתרי אינטרנט מומלצים

 

http://www.thegraycenter.org/socialstories.cfm

 

http://www.polyxo.com/socialstories/

 

http://www.frsd.k12.nj.us/autistic/Social%20Stories/social_stories.htm

 

http://www.nasponline.org/NEAT/crisismain.html

 

http://www.acf.hhs.gov/programs/add/Sept11/addcoping.html

http://www.childtrauma.org/ctamaterials/ptsd_interdisc.asp

 

http://www.aboutourkids.org/aboutour/articles/crisis_guide02.pdf ..

 

http://www.childtrauma.org/ctamaterials/EffectsChildren_03_v2.pdf

 

http://www.ncptsd.va.gov/pfa/Appendix_E_handouts.pdf

 

http://aboutourkids.org/aboutour/articles/grief.html

 

http://www.childtrauma.org/CTAMATERIALS/Prin_tcare_03_v2.pdf

 

http://www.childtrauma.org/CTAMATERIALS/PTSDfn_03_v2.pdf

 

http://aboutourkids.org/aboutour/articles/crisis_index.html

 

 

 

 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  24/01/2013