שפ''י education - חינוך המינהל הפדגוגי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
נושא המאמר:  חירום
 
התערבות כיתתית בעת אסון
 
שי חן-גל
 
 
 
תקציר המאמר:
 

אירוע אסוני שבו מעורבים נפגעים מקרב תלמידי ביה"ס גורם לזעזוע המעורר שאלות וחרדות הן בקרב התלמידים, הן בקרב ההורים והן בקרב הצוות החינוכי של ביה"ס. מטרתה של התערבות בשעת חירום היא לעזור למערכת החינוכית לחזור לתפקוד שיגרתי, תוך מתן לגיטימציה לביטוי רגשות ופחדים ומניעת התפתחותן של תגובות לא מסתגלות. באופן כללי רצוי מאוד כי ההתערבות תהיה ברמת הכיתה, וזאת במטרה לאפשר את הפעלתה במערכת תמיכה טבעית. כמו כן רצוי כי ההתערבות בכיתה תעשה על ידי אנשים מסביבתו הטבעית של התלמיד, על ידי המורה, המחנך או יועץ ביה"ס. גם כאשר יש צורך בהתערבות של אדם מקצועי מחוץ לצוות ביה"ס (פסיכולוג, עובד סוציאלי וכ"ו) חשוב כי בשיחה הכיתתית יהיו נוכחים המחנך או היועץ או כל דמות משמעותית אחרת מהצוות החינוכי הקבוע של ביה"ס.

 

ישנה חשיבות רבה כי בימים שלאחר התרחשות האירוע תיערך שיחה/שיחות בין המורה והמחנך לבין תלמידי הכיתה. על המורה לאתר את התלמידים בעלי התגובות הנפשיות החריגות ולהפנותם ליועצת. כמו כן על המחנך לעקוב באופן שיטתי ולנסות וליצור קשר תמיכתי עם התלמידים שהיו עדים ישירים לאירוע האסוני או תלמידים הקרובים במיוחד למי שנפגע, מאחר והם עלולים להגיב בתגובות פוסט טראומטיות חריפות. כמו כן על המורה להיות ערני ולגלות רגישות גם לגבי תלמידים אחרים שלא היו קשורים באופן ישיר לאירוע, מאחר והם עלולים לחוות פחדים ותחושות אשמה קשות. חשוב לזכור כי גם כאשר יש צורך בהתערבות פרטנית חשוב לנסות ולמנוע ככל שניתן את ניתוק התלמיד מסביבתו הטבעית, ואם אין ברירה וצריך לנתק באופן זמני את התלמיד מביה"ס, יש לשאוף להחזירו מוקדם ככל הניתן אל מערכת התמיכה הטבעית שלו.

 
  להורדת המאמר
 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  24/01/2013