שפ''י education - חינוך המינהל הפדגוגי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
הצעות לשיחות עם תלמידים בעקבות המלחמה בעזה
נכתב על ידי צוות הועדה לגישור רב תרבותי לאומי
 

חברי הצוות: ישי שליף, מונדיר חורי, חסן עיד, היאם טנוס, מיכל ריינר, אירית לויתן

 

 להורדת הקובץ בעברית לחץ כאן 

להורדת הקובץ בערבית לחץ כאן 

 

 

 

בשבוע שבו התחילה המלחמה בעזה התכנסה הועדה לגישור רב תרבותי לאומי בשפ"י והכינה הצעה לשיחות עם תלמידים בכל בתי הספר בכל חלקי הארץ ובכל קבוצות השייכות.

התפישה המנחה של שפ"י היא לראות כל אדם כאדם בלי שום קשר למוצאו האתני, מינו, גילו, תרבותו, או דתו, אך, יחד עם זאת, עם רגישות להיותו חלק מקבוצה מוחלשת. מסמך זה נכתב מתוך דאגה לשלומם ולרווחתם של כל ילדי ישראל.

 

עקרונות מנחים

  • גם אנשים שנמצאים במרחק גיאוגרפי מאזור הלחימה חווים את אווירת המתח ונחשפים לתמונות הקשות שמשדרות רשתות הטלוויזיה השונות .
  • הקאסמים, ההפצצות הישראליות, הגראדים, סגירת המעברים, הפיגועים, בניית החומה, אי ההכרה בזכות למדינה יהודית וסוגיות קונפליקטואליות שונות נוספות מעלים אצל כולנו רגשות קשים : כעס, חוסר אימון, שנאה, חרדה, פחד, אכזבה, ייאוש ועוד.
  • החיים המשותפים של ערבים ויהודים משך מאות שנים מאופיינים גם ברגשות אחרים. שיתוף, הערכה, אימון, עזרה הדדית, ידידות וכו'.
  • גם במצבים קשים ומורכבים אזרחי המדינה יהודים וערבים צריכים לעשות כל מאמץ ללמוד לחיות ביחד.
  • הקשר של הילדים בישובים הערביים בארץ לילדים בעזה הוא לעתים קשר של קרבת דם בנוסף לקירבת הלאום והדת.
  • חוויות כואבות יכולות ליצור מחשבות חדשות.

 

מומלץ

  • לקיים שיחות עם המחנכים לצורך תדרוך והכוונה מהפסיכולוגים/ היועצים, לפני השיחות עם התלמידים.

  • להקדיש לנושא יותר משיחה אחת, במגזר הערבי מומלץ להקדיש את השעתיים הראשונות ביום הראשון לחזרה מחופשת החורף לפעילות בנושא זה. לאפשר לתלמידים להתייחס להיבטים  המופיעים בעקרונות המנחים.

מטרות

  • חיזוק  החוסן הנפשי שיאפשר לתלמידים ולמורים לעבור את התקופה הקשה הזו בצורה טובה.

  • הבעה ואוורור רגשות באווירה תומכת

  • הדגשת הכוחות ומשאבי ההתמודדות והקניית כלי התמודדות נוספים.

 

 

כולנו בני אדם, אזרחים , אורחים, בני חלוף  על הכדור.

רוצים לחיות . זקוקים למזון פיסי ונפשי.

זקוקים לאהבה, הגנה שייכות.

אנו שזורים סיפורי חיים שנטענים ע'י פחד ויוצרים  שנאה , איבה, תוקפנות, הרס ...מוות.

במקום לכבד את החיים ולהודות על האפשרות שניתנת לנו ללמוד את מה שהם מזמנים ,

וליצור סיפורי חיים משוחררים מכבלים של כוח שליטה והדרת כבוד .

אנחנו מתחרים  והורגים את עצמנו ואת זולתנו.

 

אם היינו נרגעים , היינו יכולים להסתכל בעיניים של הכדור שלנו,

ובעיני רוחנו

 ולגלות שיש שם מזון לכולם.

 

הילדים שלנו

הילדים שלהם.

ילדים הם ילדים.

 

וילד יש גם בי, בנו.

 

שאלות לתלמידים

  • ספר/י סיפור שמבטא רגשות שלך לאור האירועים האחרונים.
  • האם את/ה חש/ה נוחות עם רגש זה? האם את/ה חש/ה בנוח עם קיומו?
  • למה (בין אם אתה מרוצה או לא מרוצה)?
  • אילו רגשות היית רוצה לחזק?
  • איך היית עושה זאת?

 

  • איזה אירוע או אינטראקציה בזמן האחרון בנוגע למצב שהיווה עבורך נקודת אור אפילו הקטנה ביותר
  • מה עשית כדי שזה יתאפשר או כדי לחוות אותו באופן כזה?
  • איזה ערכים שלך זה מבטא?

 

  • לאור הרגשות שעלו מה המחשבות החדשות שעולות  לך?
  • מה אתה רואה היום שלא ראיתי קודם?
  • האם את/ה מעוניין בשלום? אם כן למה?
  • אנו יודעים שבזמן כזה המחשבה על השלום נראית רחוקה מתמיד. האם בכל אופן היה איזה שהוא  אירוע או חוויה שנתנה לך תקווה לאמירה שיש סיכוי?
  • מה את/ה עושה כדי לא להתייאש לגמרי מאפשרות של השגת שלום.

 

  • מה הייתם עושים במקום המנהיגים שלנו באזור?

 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  24/01/2013