שפ''י education - חינוך המינהל הפדגוגי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
שאלות שכיחות ותשובות בנושאי חובת הדיווח ופגיעות מבוגרים בתלמידים
 
 

מתוך חוזר מנכ"ל: חובת הדיווח על עברה בקטין על פי חוק וחקירת תלמידים כקורבנות וכעדים, תשס"ט/3(ב), נובמבר 2008

 

 

  •  

     

     

    ש:

    האם עליי לדווח גם כשאין לי הוכחות מוצקות?

    ת:

    על פי חוק העונשין "פגיעה בקטינים ובחסרי ישע", כל מי שיש לו יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עברה בקטין או בחסר ישע חייב לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה. הדיווח הוא על התעללות או על חשד בהתעללות. הבדיקה והחקירה הן באחריותם של פקידי הסעד, חוקרי הילדים ומשטרת ישראל. בידיהם הכלים המקצועיים והחוקיים לבדוק את אמיתות הדיווח.

    אף שאין לנו שיקול דעת, ועלינו לדווח על פי החוק, האקט של הדיווח יכול להיות קשה, ואנו יכולים לשאול את עצמנו אם איננו גורמים נזק, אם יש אמת בדברים, מה תהיינה ההשלכות של הדיווח ושאלות דומות. לכן חשוב שאיש החינוך יקבל תמיכה וייעוץ מן הצוות הבין-מקצועי  בבית הספר. מקרים רבים של פגיעה בילדים מתגלים על ידי אנשי חינוך, והדיווח שלהם יכול לסמן נקודת מפנה, הפסקת הפגיעה בילד ופתיחת סיכוי לשיקום.

     

     

    חזרה לשאלות

     

    ש:

    מה הם הסימנים המעידים על התעללות?

    ת:

    הסימנים המעידים על התעללות יכולים להיות פיזיים, לימודיים וחברתיים, והם משתנים בהתאם לגיל.6 על אנשי החינוך לשים לב לשינויים בולטים החלים בהתנהגות, במראה או בתפקוד של התלמיד.

    כאשר חושדים בהתעללות, חשוב להיוועץ באנשי מקצוע נוספים לצורך תיאום והצלבת מידע ולא להיחפז בהסקת מסקנות. זאת במקביל לדיווח לפקיד הסעד.

     

     

    חזרה לשאלות

     

    ש:

    האם לא ייגרם נזק מיותר אם הדיווח יימצא לבסוף שגוי?

    ת:

    1. אין באפשרותנו להעריך מראש אם הדיווח מהימן או שגוי.

    2. אשר איש המקצוע אינו בטוח אם המקרה שלפניו מתאים לדיווח, הוא יכול להיוועץ אודותיו עם פקיד הסעד ללא ציון שמות. בסמכותם של פקידי הסעד, שהם עובדים סוציאליים במקצועם, לעשות בדיקה ראשונית של העובדות. בהמשך חלה גם עליהם חובת דיווח למשטרה.

    יש מקרים של דיווח שגוי, אך המציאות והמחקרים מראים שמקרים אלה מעטים וזניחים.

     

     

     חזרה לשאלות

     

    ש:

    מה אם הילד בדה את הסיפור?

    ת:

    על פי רוב ילדים אינם משקרים. לפעמים ילדים מעוותים סיפור מחשש לחשוף ולהיחשף, אך זה עדיין איננו אומר שהסיפור לא קרה או שהילד משקר. לעתים ילדים מספרים על אירוע מהעבר אך למעשה האירוע נמשך גם בהווה.

    במקרה שהילד בדה את הסיפור יש לתת את הדעת על מניעיו ולטפל בו בהתאם. ידוע על ילדים שלא חשפו את זהותו האמיתית של הפוגע כדי להגן עליו; למשל, הם סיפור על אנס שהוא חבר בעוד שהוא היה בן משפחה.

     

     

     חזרה לשאלות

     

    ש:

    אני פוחד שיתנכלו לי כי דיווחתי.

    ת:

    כאמור, עובד המדווח על פי החוק ממלא את חובתו האזרחית. מכיוון שמדובר במצב רגיש ולעתים מלחיץ, חשוב להיעזר במנהל בית הספר או במפקח על הגן כדי להתייעץ, לקבל תמיכה ולהיערך לתרחישים צפויים.

     

     

    חזרה לשאלות

     

    ש:

    דיווחתי, אבל כלום לא נעשה.

    ת:

    על פי המוסכם בין משרד הרווחה למשרד החינוך על פקיד הסעד לתת משוב לבית הספר אודות האירוע המדווח ודרכי ניהולו תוך הקפדה על שמירה על סודיות ובתוך פרק זמן סביר.

    לפעמים נדמה שפקידי הסעד אינם עושים דבר בדיווח. למדווח יש משאלה שהבעיות תבואנה מהר על פתרונן, אולם מקרים של התעללות על ידי אחראי על הקטין הם מורכבים מאוד והטיפול בהם אורך זמן. לעתים קורה שאנשי מקצוע מחליטים להמתין עד שהילד יהיה מוכן לחשוף את הפגיעה בו, או שאין בידיהם הוכחות מספיקות כדי להתקדם.

     

     

     חזרה לשאלות

     

    ש:

    בינתיים המצב ממשיך להיות קשה. למה אין פועלים מיד?

    ת:

    לעתים הילד תלוי תלות קיומית במתעלל, וההתעללות מאופיינת על ידי קשר מורכב של שתיקה והפחדה. פעולה מיידית ולא מבוקרת יכולה להזיק מאוד ולמעשה לחסום כל אפשרות של מתן סיוע.

    יש חשיבות לתכנון התהליך של חשיפת הפגיעה והכנת רשת תמיכה מתאימה לילד.

     

     

     חזרה לשאלות

     

    ש:

    תלמיד רוצה לספר לי שנפגע, אבל לפני כן הוא מבקש שלא אספר על כך לאיש.

    ת:

    האמון בין התלמיד לאיש החינוך הוא בסיס לדיאלוג ולקשר חיובי. לפעמים נדמה שאם לא נבטיח סודיות אנו מאבדים סיכוי לקשר עם התלמיד. דווקא הבטחת סודיות במקום שהחוק מחייב אחרת עלולה לפגוע באמון בין המורה לתלמיד הרבה יותר מאשר אם מבהירים לו מראש שאי אפשר להבטיח סודיות בכל מקרה.

     

     

     חזרה לשאלות

     

    ש:

    מתי חלה חובת הדיווח? על מי היא חלה?

    ת:

    על פי חוק העונשין כל מי שיש לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה עברה בקטין או בחסר ישע חייב לדווח לפקיד הסעד או למשטרה. העובר על הוראה זו דינו מאסר 3 חודשים. החוק מטיל חובת דיווח מיוחדת על בעלי המקצועות רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או מי שעוסק במקצוע פרה-רפואי, שעקב מקצועם או תפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עברה בקטין או בחסר ישע על ידי האחראי עליו או על ידי בן משפחה שטרם מלאו לו  18 שנה. מי מהם שעבר על ההוראה של חובת הדיווח דינו מאסר עד 6 חודשים.

    סוגי הפגיעות המחייבות דיווח הן פגיעה או התעללות פיזית, פגיעה או התעללות נפשית, פגיעה או התעללות כתוצאה מהזנחה ופגיעה או התעללות מינית.

  •  
     
     
        תאריך עדכון אחרון:  24/01/2013