שפ''י education - חינוך המינהל הפדגוגי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
הורות לילדים עם ADHD
 ד"ר רונית פלוטניק, 2011
 

הקשיים הרבים שחווים ילדים עם הפרעות קשב בבית ובבית הספר, גורמים להוריהם לחוויה מתמשכת של כאב, דאגה וחרדה לעתיד הילדים.

עומס המשימות והעומס הרגשי הרב המונח על כתפי ההורים מעצב הורות בצל  דאגה יומיומית לשלומו של הילד. "האם הוא מסתובב לבד בהפסקה?", "האם חצה את הכביש בהצלחה?".

ההורים לילדים עם הפרעות קשב נתונים לעומס רגשי רב, ולעיתים לתחושה של אובדן שליטה ושחיקה  מול עומס המשימות והצרכים המוגברים של ילדיהם בהנחיה הורית, תמיכה, הצבת גבולות,ייצוג מול גורמים חינוכיים וטיפוליים.

בחברה בת זמננו רווחת עדיין הדעה, כי התנהגותו הגלויה של הילד,  והישגיו ההתפתחותיים והלימודיים – אות הם וציון לאיכות הורותם של ההורים.

על-כן, לא זו בלבד שהורי הילדים בעלי הפרעת הקשב והריכוז נדרשים להתמודדות קשה ומורכבת, אלא שלרוב הם נשפטים על-ידי הסביבה כ"הורים לא טובים דיים", המתקשים בהצבת גבולות, בחינוך נאות, מזניחים, אלימים ועוד.

ההורות בכללותה היא התרחשות מורכבת ורבת-פנים. זוהי תשלובת של התנהגות קונקרטית גלויה בעלת היבטים פסיכולוגיים ונפשיים סמויים. ניתן להגדיר הורות כהתרחשות נפשית התפתחותית, הנבנית כל פעם מחדש עם ההחלטה להוליד ילד חדש, ויש לה היבטים משיקים לשלבי החיים של הילד.

הורה מגיע להורותו עם מטען מוקדם של ציפיות ומשאלות לגבי ילדו, עם זיכרונות משלו על הוריו וילדותו ועם משאלות מתחדשות לגבי מי הוא הילד המושלם בעיניו, ומה היא הורות טובה.

המפגש של ההורה עם ילדו  הסובל מהפרעת הקשב והריכוז נוטה כבר כמעט מההתחלה לנפץ תהליכים נפשיים אלה ולחייב את ההורה להסתגל לילד אשר מראה קשיים. אולם קשיים אלה בתחילתם כלל אינם מאובחנים כנוגעים להפרעת הקשב והריכוז, ולכן מותירים את ההורה מבולבל, מוצף אשמה, או חסר אונים.

השפעתה של הקונסטיטוציה הילדיית על המימוש ההורי ידועה ומכרעת. לפיכך לא רק ההורה המבולבל משפיע על הילד אלה שהילד וקשייו הבלתי מובנים משפיעים חזרה על השיבושים בהורות של הסובלים מהפרעת קשב וריכוז והוריהם.

בנוסף, כיוון שלהפרעת הקשב יש בסיס גנטי הורים שבעצמם סובלים מהפרעת הקשב מתמודדים עם החייאה של זיכרונות עבר כואבים וקשיים לספק סביבה מאורגנת ומרגיעה לילדם, חלקם אף מרגישים אשמה ש"בגללם" הילד סובל מהפרעת הקשב.

בעוד מירב הספרות, המחקר והידע הוקדשו לתחום הלמידה ומשמעויותיו,

הוזנחו ההיבטים הנפשיים, ההתנהגותיים, החברתיים והמשפחתיים. יתירה

מזאת; הם תוארו כמשניים לתסמונת וכך יצרו מציאות מבלבלת וקשה לילדים ולהורים..

ברונפנברנר (Bronfenbrenner, 1979, 1986), אבי הזרם של הפסיכולוגיה האקולוגית, מגדיר מחדש את בריאותו הנפשית של כל פרט כנובעת מאינטראקציה מעגלית בין שלושה גורמי סביבה: הסביבה המשפחתית, הסביבה החינוכית והסביבה התרבותית-פוליטית (המגדירה לפרט את הערכים, נורמות ההתנהגות וסדרי העדיפות). יתרה מכך; בכל חברה או תרבות יש חלוקת תפקידם מעט שונה בין המשימות המוטלות על ההורים בלבד לעומת אלו שהן באחריות המערכת החינוכית ואלו המשותפות לשתיהן. המשותפות – הן היוצרות לא פעם לקשיים וקונפליקטים.

אקולוגיה סביבתית זו משפיעה במישרין על יכולתם של הילד ושל הוריו לעמוד בדרישות החברה. וככל שמאפייני התסמונת עומדים בסתירה לנדרש מן הילד, כך יגברו הקשיים והמתח .

  

לסיכום

הורות לילדים הסובלים מהפרעת  קשב וריכוז היא הורות ייחודית המחייבת עזרה מוקדמת להורה באבחון הקושי, קבלתו ורכישת כלים להתמודדות נאותה.

 

קבוצות הדרכה להורים של עמותת "ביחד" בשיתוף ת.ל.מ. "בגישת הוראה מתקנת" 

אסנת דרי - מנכ"לית עמותת ביחד, מנחת קבוצת הדרכה להורים לילדים עם ADHD

 

לכל הורה יש את דרכי ההתמודדות הייחודיים לו, המטרת המרכזית של ההדרכה הקבוצתית היא להתחבר לכוחות ההתמודדות הייחודיים לכל הורה  ולהעצים את   המסוגלות ההורית ע"י הקניית ידע בנושא הפרעת קשב וריכוז והשלכותיה על התנהגות הילד, כמו גם מתן כלים מעשיים להורים על מנת להתמודד עם הקשיים הרגשיים והתנהגותיים במרחב היחסים ביניהם.

ההורה על פי גישת "הוראה מתקנת הורית"  הוא המומחה לילדו, הוא יודע הכי טוב מה "יעבוד" עם ילדו. מטרת קבוצת ההדרכה , להעמיק את ההבנה של ההורה אודות הקשיים התפקודיים והרגשיים של ילדו מתוך ראייה אינטגרטיבית המחברת בין הבסיס הנוירולוגי של הלקות להיבטים הרגשיים והתנהגותיים, התובנות החדשות שההורה רוכש בקבוצת ההדרכה, מסייעות לו להכיל  את הקשיים,  להתמודד מול הילד  ולכוונו  להישגים משמעותיים .

הקבוצה עוסקת בקשר בין הורה לילדו , העימותים והמאבקים לצד הצבת גבולות, סדר יום, דימוי עצמי, התקפי זעם, אחים, טיפול תרופתי ועוד. המפגש בין זוגות הורים עם התנסויות דומות מעניק חוויה של תמיכה ושיתוף.

ההדרכה הקבוצתית כוללת 10  מפגשים רצופים בתדירות של אחת לשבועיים  ,למשך שעה וחצי .

מהמשוב שהתקבל מההורים בסיום הקבוצות הקודמות, עלתה חוויה של שינוי ניכר ביחסים בין ההורים לילדיהם. השינוי התבטא בהבנה טובה יותר של קשיי הילדים במקביל לשיפור היכולת להציג עמדה הורית אחידה המציבה גבולות המותאמים ליכולת של ילדיהם.

 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  24/01/2013