שפ''י education - חינוך המינהל הפדגוגי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
סוגיות עקרוניות ושאלות שיש להתייחס אליהן בנוגע להשארות שנה נוספת בגן
מתוך מסמך של ריכוז וסכום דיונים במסגרת פורום הגיל הרך בשפ"י שהוכן ע"י: רחל טוקר, גרסיאלה פרויליך, נאדין קפלן; האירה והעירה ציפי שוורץ - יו"ר הפורום , יוני 2007
 

הישארות ילד שנה נוספת בגן חובה

אחד המעברים המשמעותיים בחיי הילד ומשפחתו הוא המעבר מגן הילדים לביה"ס. מבחינת ההורים , זוהי נקודת מפנה משמעותית ויש מביניהם המתייחסים אליה כאל אחת מאבני הבוחן לעמידת ילדם בציפיות שלהם ובציפיות החברתיות- תרבותיות של סביבתם.

בהקשר זה מסתמנות שתי גישות בקרב העוסקים בחקר ובתיאור התפתחות ילדים:

  • בשלות – תהליך התפתחותי טבעי, אשר אינו דורש התערבות או תיקון, המתייחס לשאלה  באיזו מידה הילד בשל מבחינה התפתחותית לכתה א'.  בעניין זה, במקום שעולים ספקות לגבי בשלותו של הילד לעלות לכתה א', מרכיב הזמן כשלעצמו הוא  בד"כ המענה.
  • מוכנות – מושג הלוקח בחשבון את נתוני הסביבה והמערכת בה גדל הילד, ומתייחס לשאלה  מהן התשומות הסביבתיות והחינוכיות המסייעות לילד להיות מוכן לביה"ס.

במהלך השנים פורום הפסיכולוגים לגיל הרך וגופים נוספים עסקו בהרחבה בסוגיית הבשלות/ מוכנות וסוגיית ההשארות שנה נוספת בגן חובה. בין היתר, בשנת 1998 נכתב נייר-עמדה ע"י פורום הפסיכולוגים לגיל הרך. בארץ ובעולם נכתבו עבודות מחקר ומאמרים רבים, אשר חלקם מצוטטים ע"י הפורום בנייר העמדה. אחת המובילות בארץ בתחום זה היא ד"ר אסתר כהן. בכתביה מדגישה ד"ר כהן, בין היתר, גם את נושא מוכנות והיערכות המערכת הבית ספרית לקלוט ילדים ברמות בשלות/מוכנות שונות, כאחד מהשיקולים המנחים אותנו בגיבוש ההמלצה המתאימה.

 

כמו כן, בשנת 2005 פורסם חוזר מנכ"ל (תשס"ה/9-א) בנושא "השארת ילד בגן חובה שנה נוספת". בנייר העמדה כמו גם בחוזר המנכ"ל מודגש כי:  

  • "דחיית הכניסה לביה"ס היא אפשרות אחת ממכלול של מענים חינוכיים-התפתחותיים אפשריים".
  • קבלת ההחלטה לגבי הישארות ילד בגן, היא תהליך מתמשך הנפרש על פני שנה"ל ומפורט בחוזר המנכ"ל. כך, לא לכל מקרה ולא בכל מצב, ההישארות בגן תתרום ותקדם את הילד.

קבלת ההחלטה בדבר המעבר מגן הילדים לביה"ס דורשת התייחסות למכלול גורמים ומחייבת את שיתוף הפעולה של כל המעורבים (הגננת, ההורים ופסיכולוג הגן):

  • מאפייני הילד
  • מאפייני המשפחה הגרעינית
  • מאפייני הבית והקהילה
  • מאפייני הגן שבו לומד הילד
  • מאפייני ביה"ס אליו אמור הילד לעבור

בדיונים שנערכו בנושא ההישארות בגן, במהלך שנת תשס"ז-2007 במפגשי פורום הגיל הרך בשפ"י, , עמדו לנגד עינינו הנושאים הנ"ל ונוספו עליהם סוגיות עקרוניות נוספות אליהן יש להתייחס כאשר נשקלת האפשרות של השארות שנה נוספת בגן:

 

 

סמנטיקה או נקודת מבט?

נושא זה קשור לאופן ראיית ההורים את ההישארות בגן. האם זוהי הישארות, או זוהי דחיית הכניסה לכתה א'? האם זהו אילוץ-כורח, או מתן הזדמנות לילד ואפשרות להתפתחות?

 

הישארות בגן או אפשרות אחרת

עפ"י הראיה ההבשלתית-התפתחותית והמוכנית-סביבתית, עלתה הצעה לשקול מענים  מערכתיים נוספים, בנוסף  להישארות בגן כגון: כיתות א' גניות בביה"ס ואח"כ מעבר לכתה א' רגילה או לכתה ב'.

במידה והילד נשאר בגן, דרושה התאמת ההתערבות המומלצת במהלך שנת ההישארות, למאפייני הילד וצרכיו.  (ראה נספח בחוזר מנכ"ל סה/9א')

 

 

הישארות כתחליף או דחית המעבר לחינוך מיוחד - או: מה תתרום ההישארות?

בין הילדים המאותרים כבעלי תפקוד שאינו תואם למצופה בגיל, ישנם כאלה אשר הרקע לקשייהם אינו טמון בחסר בשלות/מוכנות, אלא בלקות. הישארות, במקרה כזה, אינה המענה ההולם והיא יכולה אף להזיק.

על כן, חשוב להדגיש כי, בשעה ששוקלים המלצה בדבר הישארות שנה נוספת בגן חובה, יש להגדיר את תוכנית ההתערבות עם הילד במונחים אופרטיביים ולבצע הערכה באיזו מידה הושגו היעדים: בטווח המיידי ובטווח הרחוק.

 

 

מתן עזרה/שעות שילוב 

האם ההישארות עצמה תסייע לילד (הבשלה) או התהליכים שיתרחשו במהלך אותה השנה? מהם המשאבים העומדים לרשות המערכת וההורים (תכנית של הגננת -תח"י, שעות-שילוב מטעם מתי"א, עזרה פרטית ועוד)

 

 

הישארות של ילדים "צעירים בשנתון"

בבואנו להחליט על השארות של ילד שנה נוספת בגן יש להתייחס לחודש הלידה ולהבחין בין הילדים ה"צעירים בשנתון" (ילידי אוקטובר-נובמבר-דצמבר),  לבין הבוגרים ביותר (ילידי ינואר- מאי).

 

 

האם ההישארות עוזרת ולמי?

בספרות המקצועית  ניתן למצוא מחקרים רבים בנושא זה  אולם אין מוסכמה מגובשת (יתכן בשל ריבוי המשתנים והקושי לשלוט בהם ולהשוותם לקבוצות ביקורת). כאמור, בחוזר מנכ"ל ס"ה/9  ניתן למצוא המלצות למצבים ולהיבטים שבהם שנה נוספת בגן יכולה להיות מענה הולם. 

 

 

השלכות ההישארות לטווח ארוך 

בשקול הדעת לגבי הישארות שנה נוספת בגן, הנטייה היא להתייחס לסיכויי ההסתגלות למסגרת הבית-ספרית בראשית הדרך- כתה א'. אולם, יש לזכור כי דחיית הכניסה לכתה א' איננה רק דחייה בזמן הנוכחי, אלא יש לה השלכות ארוכות טווח לשלבים שונים בחיים. הדבר תלוי גם במידת ההטרוגניות הגילית בכתה או בקבוצת ההשתייכות (Peer Group)  (מהדורה מיוחדת של  School Psychology 1999, מדגישה השלכות מהותיות של ההישארות בגן הילדים, על גיל ההתבגרות). עניין זה מקבל ביטוי והבלטה גם באירועי חיים משמעותיים: ימי הולדת, בר/בת מצווה, קבלת צו-גיוס וכו'.

כאשר דנים באפשרות של המלצה להישארות בגן יש להתייחס לילד על כל מאפייניו , בין היתר, גם לאספקט הבשלה פיזיולוגית: גובה, משקל, הופעת סימני בגרות והבשלה מינית. השאיפה היא לשלב בין פונקציות הבשלה, צבירת ניסיון והזדמנויות שמספקת הסביבה, תוך לקיחה בחשבון השלכות אמוציונאליות ומשקעים רגשיים.

השלכות חיוביות להישארות: במקרים בהם אותר קושי/ חסך/ חסר ההישארות אמורה להקנות, בנוסף להזדמנות לשיפור בתחומי מיומנויות ספציפיות, גם יותר בטחון עצמי, רכישת כישורי התנהלות, עצמאות, אחריות והגברת המוטיבציה לחקר וללמידה.

 

 

המסגרת שבה נשאר הילד

יש לכלול, בין השיקולים, בירור לגבי המסגרת והקבוצה שעמה הילד אמור להישאר. האם יישאר עם ילדי טרום-חובה המוכרים לו ושעמם למד הילד בשנת החובה (בגנים דו- גיליים)? האם כל הילדים המבקרים בגן עולים לכתה א' והילד בו דנים הוא היחיד שנשאר? האם נכון שימשיך ללמוד עם אותה הגננת?

 

 

גורמים משפחתיים 

סדר לידה – יש להביא בחשבון את מקומו הכרונולוגי של הילד המועמד להישארות ביחס לאחיו. עלול להיווצר מצב שבו שני אחים בהפרש שנה ביניהם, יימצאו באותה כתה.

תאומים –שיקול מקצועי מורכב ביותר נדרש במקום שיש אחים תאומים שתפקודם שונה מהותית. האם המשפחה יכולה להתמודד עם מצב זה והשלכותיו? האם המשפחה יכולה להתמודד מול הסביבה (תלוי ברקע ובגישה התרבותית) עם מסגרת שונה לכל אחד מהם?  או שתינתן המלצה אחידה לשניהם תוך לקיחה בחשבון של ה"מחיר" של אחד הילדים לעומת ה"רווח" של האחר? לפי מחקרים הנטיה היא להעלות את שניהם או להשאירם אלא אם מדובר בפער מאוד גדול בין התאומים ואז יתכן ויהיה אף צורך לשקול הפניית אחד האחים למסגרת ח"מ.

במצב של ריבוי עוברים (שלישיה וכו'),  הקושי אף גדול בהרבה (מצב ייחודי זה מדגיש החובה להתייחס לקונטקסט הרחב בו חי ומתחנך הילד).

 

 

"אופנה" בהקשר לנושא ההישארות

בעוד שלפני עשור ויותר היה צורך לשכנע הורים לקבל את המלצת ההישארות, חל כיום מפנה וההורים הם אלה שדורשים, במקרים רבים, את ההישארות. ניתן להסביר זאת במספר אופנים:

הפחתת הסטיגמה: הישארות בגן הילדים, בשונה מהישארות בבי"ס, אינה נתפסת בצבור כבעלת סטיגמה שלילית. היא נתפסת כדחיית ההתמודדות עם קשיים (דרישות לימודיות-הישגיות), כמצב המאפשר לילד לקבל יחס אישי-תומך, וכהזדמנות להנות ממסגרת פחות דרשנית (הגן לעומת ביה"ס).

ההישארות בגן מייצגת תפיסת עולם של נוחות ובטחון. מול אינטנסיביות החיים המודרניים, הלחצים והציפיות להישגים, יש רצון מצד ההורים, להבטיח את רווחת ילדם ואת הצלחתו. ההישארות, כהזדמנות לאגירת כוחות התמודדות, מקבלת ערך חיובי שמיצג הגנה כלפי הילד מצד ההורה. (גורם אנטי-סטיגמטי).

בנוסף, ההישארות קימת בקרב אוכלוסיות נרחבות ללא קשר לסטטוס חברתי או כלכלי. מתוך כך, אין לה ערך שלילי ואין עליה בסטיגמה.

"אם לא יועיל, לא יזיק": בקרב חלק ניכר מההורים עדיין רווחת הדעה כי הישארות רק מועילה (תוך התעלמות מנזקים אפשריים, שהוזכרו לעיל) ואם לא מועילה – בודאי לא מזיקה.

אפקט ה –"Red Shirt": הישארות כדרך להבטחת יתרון מסוים אשר יאפשר את הקבלה למסגרות ייחודיות המציבות דרישות קבלה מחמירות (כמו נבחרת הספורט של אוניברסיטת ייל שתלבושתה מורכבת מחולצה אדומה  red-shirt). ראוי לציין כי תופעה זו תופסת תאוצה רבה בשנים האחרונות, כשההנחה העומדת בבסיס הדברים היא כי תוספת של שנה כרונולוגית ,עם ההתנסות ורכישת הידע הנוסף שהיא מאפשרת, תיצור "נקודת זינוק" טובה יותר לילדים שהושארו שנה נוספת בגן.

הבטחת הצלחה - חשש מהתמודדות מוקדמת עם קשיים (עם או בלי ניסיון עבר דומה של ההורים).

העברת אחריות כיום, הורים רבים עסוקים בעבודה ובפיתוח קריירה אישית ופחות פנויים למתן סיוע, תמיכה ותווך הנדרשים עם המעבר לבי"ס. הורים אלה  מעוניינים שהילד, בהגיעו לביה"ס יהיה עצמאי יותר ויוכל להתנהל  באופן אישי ברמה טובה יותר.  ההנחה שלהם היא שהעלייה לכתה א' בגיל מאוחר יותר תאפשר זאת.

הורדת גיל/שכבת ההישארות הישארות במסגרת טרום-חובה. קיימת נטייה רבה לכך במיוחד במקומות שבהם יש "חטיבה צעירה". הדבר קשור לשיקולים הדומים לשיקולים אשר צוינו לעיל, כאשר החט"צ נתפסת ע"י ההורים כחלק מהמערכת הבית-ספרית. לעתים החלטה זו  קשורה גם  לשקולים אסטרטגיים: הדחייה  מאפשרת זמן לאבחונים, בדיקות וקבלת סיוע מקצועי מתאים במקום שנדרש.

חשוב להדגיש כי ההישארות בטרום-חובה משמעה דחיית הכניסה למסגרת הבית ספרית, בתקופה בה יכולים להתרחש שינויים משמעותיים בתפקוד הילד. על כן יש לשקול היטב ולהימנע ככל הניתן מהישארות בגיל טרום חובה.

 

 

"לא הגיעו הצדדים להחלטה מוסכמה - יכריעו ההורים"

סעיף 4.4 בחוזר מנכ"ל מתייחס למקרים בהם יש לקבל החלטה כאשר אין תמימות דעים בין הגורמים השונים. במקרים אלה, עמדת ההורים היא המכרעת אולם יש לשאוף להגיע להסכמה משותפת. במקרה הצורך ניתן לערב גורם חיצוני נוסף  כגון מפקחת על גני ילדים או גורם עירוני אחר.

 

בכל מקרה יש לזכור כי, ההחלטה לגבי השארת ילד לשנה נוספת בגן אינה החלטה נקודתית. זוהי החלטה הנושאת בחובה השלכות בעלות משקל לאורך שנים .

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  07/08/2015