שפ''י education - חינוך המינהל הפדגוגי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
רציונל התערבות חינוכית וטיפולית בתלמידים בעלי לקויות למידה במסגרות החינוך
 

פתח דבר

מערכת החינוך הממלכתית קיבלה על עצמה את האחריות לתת מענה הולם לתלמידים בעלי צרכים ייחודיים במסגרת ערכי השוויון והדמוקרטיה של החברה בישראל. ההתייחסות לתלמידים לקויי למידה במערכת החינוך באה לידי ביטוי בשני ערוצים של ראיית רצף השלובים זה בזה:

א. ראיית הרצף ההתפתחותי של מהלך לימודיו של כל תלמיד במערכת החינוך מן הגן ועד לסיום בית הספר התיכון.
ב. ראיית הרצף הטיפולי בתלמידים עם קשיים בלמידה כתוצאה מלקות, בתוך כלל אוכלוסיית התלמידים על מגוון צורכיהם. הרצף הטיפולי נועד להבטיח לתלמידים לקויי למידה תמיכה וסיוע, לצורך מיצוי יכולותיהם, לאורך מהלך לימודיהם  במערכת החינוך.

מערכת החינוך מפתחת בשנים האחרונות תהליכים חינוכיים שונים הבאים לתת מענה לצורכיהם של תלמידים לקויי למידה. היקפן של התכניות השונות עדיין מוגבל, ובמסגרות החינוך הרגיל נמצאות תכניות אלה בשלבי למידה פיתוח וגיבוש. עם זאת, ניתן כבר היום להצביע על הישגים ניכרים בתחום זה. הידע הנצבר הוא רב חשיבות הן באשר לגיבוש עקרונות העבודה עם תלמידים לקויי למידה והן לשם הרחבה עתידית של התנסויות מוצלחות אלה .

תהליכים חינוכיים מותאמים לתלמידים לקויי למידה צריכים לכלול היערכות בית ספרית ליישום תהליכי איתור, תהליכי אבחון ותהליכי התערבות חינוכית וטיפולית.

תפיסת תהליכי האיתור האבחון וההתערבות החינוכית והטיפולית בתלמידים לקויי למידה במערכת החינוך

מטרת היישום של תהליכי איתור נועדה לזהות ככל שניתן בשלבים מוקדמים, תלמידים שיש לגביהם חשד ללקות למידה. במקרים רבים יניבו תהליכי האיתור התערבויות חינוכיות שישפרו את מצבו הלימודי של התלמיד. במקרים אחרים יזוהו תלמידם שיש להפנותם לאבחון ולהתערבות מתאימה. את תהליכי האיתור חיוני ליישם בכל שלבי הגיל, ולכן נדרשת היערכות של המסגרות השונות למימושם. לאורך הרצף ההתפתחותי ייעשו תהליכי האיתור על ידי צוותי החינוך הרגילים של מסגרות החינוך, תוך הסתייעות באנשי צוות של  גן הילדים ובית הספר מתחום הסיוע: פסיכולוג/ית, יועצ/ת חינוכית, מורה שהתמחתה בליקויי למידה (אם קיימת בצוות בית הספר) ובעת הצורך, בהיוועצות באנשי מקצוע נוספים מתחומים פרא-רפואיים, ובמדריכים במחוזות.

לשם הפעלת תהליך איתור יעיל יש חשיבות ליצירת קשר פורה עם הורי התלמיד, ובמידת הצורך, יצירת מגע עם שירותי בריאות ורווחה בקהילה. ככל שתעמיק ההיכרות עם התלמיד, רקעו ותפקודו, כן יתאפשר תהליך איתור יעיל שיאפשר קבלת החלטות הולמת על ההתערבות הדרושה. לאחר תהליך איתור, ולאחר שזוהו באמצעות אבחונים תלמידים עם לקות למידה, יש לקדם עבורם תכנית חינוכית מותאמת.

הבנייה של תהליכי התערבות חינוכית וטיפולית בתלמידים לקויי למידה במערכת החינוך מצריכה היערכות וגיבוש תרבות העבודה הארגונית בבית הספר ובגנים. יש חשיבות לתהליכים ארגוניים שיפעילו תכנית הכשרה למורים, הקמה של צוות בין-מקצועי שילווה תהליכי האיתור האבחון וההתערבות חינוכית, ומעקב שוטף אחר הטיפול בתלמידים לקויי למידה על מגוון צורכיהם. מנהל בית הספר יסתייע ביועצות בתי הספר כדי להשתית תרבות עבודה שיטתית זו.

תפיסת ההתערבות החינוכית והטיפולית בתלמידים לקויי למידה מתבססת על ההכרה בכך שיש להתאים את ההתערבות לתלמיד ואין טיפול אחיד לכל לקויי הלמידה. בכל התערבות יש להתייחס  לשילובם של שני ממדים מרכזיים:

התערבות דידקטית

התערבות זו  מפעילה אימון ולימוד הדרגתי של התלמיד בתהליך רב-שלבי, בהתאמה לשלב ההתפתחותי בו נמצא התלמיד, לתחומי הקושי ולאופי של תחומי הכשל שאותרו. התערבות דידקטית כרוכה בסיוע לתלמיד בפיתוח איסטרטגיות למידה יעילות, במעקב אחר השימוש בהן ובשיקום התנהגויות למידה. קיימת אפשרות לעשות שימוש בטכנולוגיית מחשבים לצורך אימון ופיתוח מיומנויות שאותרו כלקויות. הבניית תכנית ההתערבות תסתייע בשיטות של הוראה מתקנת, בהקניה של הרגלי למידה תואמים, ולעתים באמצעים לפצות על הקושי כגון: כתיבה במחשב, שימוש במחשבון, שימוש במילונית ועוד. עם העלייה בדרישות הלימודיות ובכמות החומר, מומלץ לאפשר לתלמידים אלה "למידה מטרימה" בקבוצות, על מנת לאפשר השתלבות בלמידה הכיתתית באופן שוטף. תכנית התערבות דידקטית צריכה לכלול, בהתאם לשלב החינוכי, דרכי היבחנות מותאמות תוך מעקב של המורים אחר יעילותם. כמו כן חשוב שתופנה שימת לב המורה להכנת התלמיד לשימוש נכון בהתאמות בדרכי ההיבחנות, על מנת להפיק מהן את המרב.

התערבות דידקטית מחייבת מעקב שיטתי אחר מידת השיפור המושג בתפקודו של התלמיד בהשוואה לעצמו, ובמידת צמצום הפערים הלימודיים בהשוואה לבני גילו.

התערבות פסיכו-חינוכית

התערבות זו מצריכה התייחסות כוללת לעולמו של התלמיד לקוי הלמידה וקשורה בהיבטים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים. התערבות כזו מותנית בזיהוי מוקדם של  מכלול תחומי התפקוד של התלמיד וסגנון התמודדות שלו. בהתערבות פסיכו-חינוכית מושם דגש על העצמה אישית של התלמיד וחיזוק אסטרטגיות כלליות של התמודדות כמו היכולת לנקוט בעמדה אקטיבית ויוזמת, היכולת לעמידה על זכויות, והיכולת להתעשת גם לנוכח מצבים של חוסר הצלחה. תהליכים אלה  ייכללו בהתערבות  של המחנך וצוות המורים בהתאם להמלצות שיינתנו על ידי הפסיכולוג ובהיוועצות עמו. המורה ייעזר ביועצת ביה"ס בכל הנוגע להשלכות של תהליכים אלה  תפקודה של קבוצת התלמידים ככיתה. במקרים מסוימים תישקל התערבות טיפולית קבוצתית או אישית. בגני הילדים ניתן להסתייע  בפסיכולוג הגן ובצוות המעגן .

מגוון הצרכים הפסיכו-חינוכיים קשור ביצירת אמונה אצל התלמיד לקוי הלמידה בכוחותיו, בסיכוייו להשיג הישגים, בפיתוח יכולת ההתמדה, בבניית מערכת ציפיות חיוביות כלפי לימודיו וביצירת מודעות גבוהה של התלמיד לתחומי הקושי ולדרכים לפצות עליהם באמצעות שיכלול אסטרטגיות למידה. תהליך התערבות פסיכו-חינוכי מצריך שיתוף פעולה של צוות גן הילדים / צוות בית הספר והמורים המלמדים את התלמיד לצורך זימון של חוויות הצלחה, כדי להבטיח יציבות מוטיבציונית ולצורך בנייה הדרגתית של תחושת מסוגלות. בתהליך זה חשוב שיתקיים קשר ושותפות בין הצוות החינוכי-טיפולי למשפחת התלמיד, תוך שיתופו של התלמיד עצמו בתהליך.

הכשרת צוותי החינוך בתחום האיתור וההתערבות החינוכית

בבסיסם של תהליכי איתור והתערבות יעילים טמון הצורך בהכשרה של גורמי החינוך בגני הילדים ובבתי הספר במספר נושאים מרכזיים:

  • היכרות עם התופעה של לקות למידה (או תופעה של עיכובים ההתפתחותיים בגיל הרך), ויצירת מודעות לביטוייה בתחום הלימודי, החברתי והרגשי.
  • התבוננות מוכוונת בתפקוד הלימודי ובכשלי הלמידה של התלמיד, וזיהוי אפיונים וסימנים המעלים חשד ללקות למידה.
  • פיתוח והקנייה של שיטות עבודה אינדיבידואליות וקבוצתיות להוראה בכיתה הטרוגנית, המביאה בחשבון תהליכים התפתחותיים.
  • דרכי התאמה של הסביבה החינוכית והמטלות הלימודיות לתחומי קושי ספציפיים של לקויות למידה בתחומי דעת שונים.
  • היכרות עם ההשלכות החברתיות, הרגשיות וההתנהגותיות של לקות הלמידה על תפקודו של התלמיד, ועם דרכי ההתערבות בתחומים אלה באופן פרטני ומערכתי.
  • שימוש מושכל בהתפתחויות טכנולוגיות ובעיקר בתכנות מחשבים לצורך פיתוח מיומנויות שונות ואימון בתחומי קושי של התלמידים.
  • שימוש מושכל באמצעים טכנולוגיים לצורך פיצוי על קשיים או מתן תחליף לתפקוד לקוי (מחשב, מחשבון, מילונית ועוד).
  • היכרות עם דרכי היבחנות מותאמות ובניית מבחנים מותאמים.

 

הכשרה זו יכולה להיעשות בשילוב כוחות בית ספריים הכוללים מדריכ/ים, יועצ/ות חינוכי/ות, פסיכולוג/ים, ותוך הסתייעות בגורמי חוץ. בגני הילדים יכולה ההכשרה להסתייע  גם בחברי צוות המעגן .

א. ראיית הרצף ההתפתחותי בתפיסת האיתור האבחון וההתערבות החינוכית והטיפולית

שלב הגיל הרך

בדו"ח הועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים לקויי למידה בראשותה של פרופ' מלכה מרגלית נאמר: ” הועדה התרשמה מהחשיבות המרכזית שבאיתור מוקדם של קושי ברכישת מיומנויות למידה, מיומנויות יסוד וטיפול מניעתי כבר בגיל הרך... לכשל לימודי בשלב זה עלולה להיות השלכה ארוכת טווח על התפתחות ילדים בסיכון לגילוי ליקוי למידה".

 

איתור בגיל הרך - בשל קושי  אפשרי בהגדרת לקויות למידה בגיל הרך, ובשל החשש מתיוג מוקדם, יש מקום לעשות שימוש בהגדרה "עיכובים התפתחותיים ספציפיים" להבדיל מליקויי למידה אקדמיים. בגיל הרך ראוי להתייחס לביטויים של קשיים נוירופסיכולוגיים אשר חלקם עלולים להתפתח לליקויי למידה ולבוא לידי ביטוי מאוחר יותר.

תכנית הלימודים בגיל הרך מזמנת התנסויות הדורשות הפעלת תהליכי למידה רבים ומגוונים בתחומי הדעת השונים (רכישת מושגים מתמטיים, לשון ואוריינות, מדע וטכנולוגיה ועוד). במהלך התנסויות אלה נחשפים לעיני הגננת קשיים של הילדים הדורשים התאמה בדרכי העבודה עמם לשם מימוש מרבי של פוטנציאל הלמידה שלהם.

בשל חשיבות האיתור המוקדם והמקצועיות הנדרשת לשם מניעת תיוג שגוי, יש חשיבות לכך שהצוות החינוכי יפעל במשולב עם הצוות הטיפולי-התפתחותי, כדוגמת המעגן, במקומות בהם הוא מתקיים .בכל שלבי האיתור וההתערבות בגיל הרך. התהליך יתבצע לאורך כל שנת הלימודים, ויהווה בסיס להחלטות על אופי ההתערבות הדרושה.

בגן הילדים מוטלת משימת האיתור על הגננת. שלבי האיתור כוללים את הפעולות הבאות:

א. תהליכי האיתור כרוכים בהיכרות מעמיקה עם הילד המתקשה באמצעות תצפיות שיטתיות על ידי הגננת. לצורך זה, מצוי כלי תצפית שפותח ע"י האגף לחינוך קדם יסודי ("מבטים") המאפשר היכרות מעמיקה עם הילד בסביבתו הטבעית ותיעוד הממצאים (השימוש בכלי מצריך הכשרה של הגננת). "מבטים" יהווה בסיס לדיוניה של הגננת עם הצוות המסייע ועם ההורים, בעת קבלת ההחלטות לגבי ההתערבות ההולמת.
ב. הגננת תיידע בתחילת השנה את ההורים על דבר הצוות המסייע שלצידה ועל דרכי עבודתה עם הצוות.
ג. הגננת תיוועץ בפסיכולוג הגן ובצוות רב מקצועי כדוגמת המעגן, במידה שקיים, בכל הנוגע לקשיים תפקודיים המתגלים, ולנוכח ממצאי התצפית.
ד. הידברות עם ההורים ואיסוף מידע על רקעו ההתפתחותי של הילד.
ה. במידה והילד מקבל מענה בשירותי הבריאות חשוב ליצור קשר עם הגורמים המטפלים באמצעות ההורים ובאישורם.

 

אבחון בגיל הרך - היישום של תהליכי אבחון כאשר מתעורר חשד ללקות למידה, יתבצע באופן שונה כאשר מדובר בילדים בגיל הרך. בגני הילדים פועלים פסיכולוגים חינוכיים מטעם הרשות המקומית.לפיכך, אבחון ילדים המבטאים עיכובים התפתחותיים ספציפיים נעשה בגיל הרך ע"י פסיכולוג הגן  או בהכוונתו לצוות רב-מקצועי של מומחים התפתחותיים (רפואיים, פסיכולוגיים ופרא רפואיים), במרכזים להתפתחות הילד העומדים לרשות ילדים בגיל הרך מתוקף חוק הבריאות.  הפנייה לאבחון כזה נעשית פעמים רבות ביזמת ההורים עצמם או ביזמת הגננת וצוותה (או צוות מעגן) תוך שיתוף פעולה עם ההורים.

 

התערבות חינוכית  וטיפולית בגיל הרך - קיימת כיום הכרה בחיוניותן של התערבויות מוקדמות וביעילותן, כאשר מדובר בגיל הרך. לפיכך, תהליכים של איתור, אבחון והתערבות טיפולית בגיל הרך נועדו להפחית חומרה של  ליקויי למידה, למנוע היווצרות של קשיים רגשיים נלווים וקשיי התנהגות ולפתח כישורי התמודדות והגברת מוטיבציה להתמודדות עם מטלות לימודיות. השירותים הפסיכולוגיים המופעלים ברשויות המקומיות, תומכים ומסייעים באיתור, באבחון ובהתוויית התערבויות מותאמות עבור ילדי הגן בתחומי ההתפתחות השונים: לימודי, רגשי, התנהגותי וחברתי. השירותים הפסיכולוגיים שותפים לעבודה מערכתית בגיל הרך ובשיתוף  עם צוות רב-מקצועי (או צוות המעגן אם קיים) ועם יועצות הגיל הרך, הם פועלים לקידום כישוריהם המקצועיים של הצוותים החינוכיים.

תהליך הטיפול בעיכובים התפתחותיים  ספציפיים בגיל הרך מורכב ומצריך היוועצות של הגננת עם פסיכולוג/ית הגן. במקרים רבים מעורבים מטפלים רפואיים ופרא-רפואיים. הגננת תפעל בהתאם לעקרונות הבאים:

א. הצוות הבין-מקצועי יחד עם הגננת יבנו לילד תכנית עבודה חינוכית המותאמת לקשייו. תהליך ההתערבות כולל זיהוי הקשיים, התאמה חינוכית של דרכי העבודה, מעקב, קבלת החלטות על שינוי בדרכי העבודה, הפנייה לאבחון במידת הצורך, ו/או הפנייה לועדת שילוב בגיל הרך בעת הצורך.
ב. התערבות טיפולית בגיל הרך כרוכה תמיד בלווי ובהדרכה של הורים.
ג. מאחר וחוק הבריאות מזכה ילדים בגיל הרך במספר טיפולים פרא-רפואיים, חשוב שבמקרים בהם הילד נמצא בטיפול כזה, להבטיח קשר בין הגננת, פסיכולוג הגן, ההורים והמטפל הפרא-רפואי על מנת ליצור התאמות פדגוגיות של הטיפולים הללו והכוונה של פעילות הילד בתוך הגן. נדרשת התאמה של איסטרטגיות ושיטות עבודה עם הילדים בהתאם לכישוריהם, תחומי הקושי והלקויות הספציפיות של הילדים.
ד. נדרשת עבודה מתואמת עם שירותי הבריאות והרווחה בקהילה לשם בניית דפוסי עבודה עם הילד ומשפחתו.

שלב בית הספר היסודי

בדו"ח הועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים לקויי למידה נאמר: "בדיוני הועדה הוצג קושי  תיאורטי ומעשי להבחין בין כשל דידקטי ללקות למידה בשלבים הראשונים של למידה בבית הספר. הודגשה החשיבות המרכזית של המורה המחנכת כמאתרת את הכשל הדידקטי. חברי הועדה הצביעו על הצורך בקריטריונים המתייחסים להתמדה בקשיים על אף הטיפול המותאם".

בגיל בית הספר היסודי רווחת ההכרה והמודעות לכך שסיכוייהם של תלמידים עם לקויות למידה לממש את יכולתם הלימודית נפגמת אם אין הם מאותרים מוקדם ומטופלים בהתאם. כמו כן נדרשת רגישות וזהירות באשר לאיתור ואבחון מוקדם על מנת להימנע מתיוג מוקדם מדי. לפיכך, מטרת פעולות האיתור בשלב בית הספר היסודי נועדה להביא לקידום תלמידים עם לקויות למידה לכדי מימוש יכולתם להשתלב בכיתה לימודית וחברתית כאחת.

 

איתור בבית הספר היסודי - למחנך הכיתה תפקיד מרכזי בהפעלה של תהליך האיתור כחלק בלתי נפרד מן התהליך החינוכי. המחנך יועץ ביועצת ו /או בפסיכולוג בית הספר בכל הנוגע לתלמידים הסובלים מפערים משמעותיים בתפקודם  במיומנויות יסוד ו/ או תלמידים המראים קשיים בתפקודם האקדמי המלווים בקשיים  בתחומי תפקוד נוספים: רגשיים, התנהגותיים וחברתיים. עם זאת, מומלץ כי בית הספר יפעיל צוות בין-מקצועי שיעמוד לרשות מחנכי הכיתות ויסייע להם להבנות את תהליכי האיתור וההשתמעויות שלהם. תהליך האיתור הוא המשכי ודינמי ומשולבים בו תהליכי הוראה והתערבות.

איתור תלמידים בשלב בית הספר היסודי כרוך ברצף פעולות מעגלי:

א. שלב האיתור בכיתות א' ו-ב' הוא חלק מהמהלך הלימודי-חינוכי כנדרש מהוראה בכיתה הטרוגנית, והוא כרוך בתיעוד מפורט של ההתקדמות ברכישת מיומנויות היסוד ובעיקר ברכישת הקריאה.
ב. בכיתה ג' ייעשו מיפויים שכבתיים לשם בדיקת ביצוע מטלות לימודיות בטקסטים מסוגים שונים (ניתן להסתייע במבחנים מתוך "מאגר משימות", המשוב הבית ספרי, האגף לחינוך יסודי.)
ג. בכיתה ג' יימשך התהליך גם ברמה של מיפוי כיתתי – לשם בדיקת רמת הקריאה העצמית וההבנה של התלמיד (ניתן להסתייע בטקסטים מתוך "מה הלאה", האגף לחינוך יסודי).
ד. בהסתמך על מיפויים אלה יעשה איתור של סימנים לקשיים בתפקודי למידה.
ה. תהליך האיתור יכלול הערכה של תפקודי הלמידה במיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון) לאורך כל מהלך הלימודים בבית הספר היסודי.
ו. הערכה חוזרת של  מידת ההתקדמות בלימודים וצמצום הפערים תיעשה לאחר הפעלת תכנית התערבות לקידום תפקודו של התלמיד ולהערכת התקדמותו .
ז. שיפור תכנית ההתערבות בהתאם לתוצאות ההערכה.

 

מצבו של התלמיד ומידת התקדמותו ייבחנו בהשוואה לעצמו, ומידת צמצום הפערים תיבחן בהשוואה לקבוצת הגיל.

 

אבחון בבית הספר היסודי - הפנייה של תלמיד לאבחון  על ידי המערכת החינוכית על רקע חשד ללקות למידה יהיה פועל יוצא של היוועצות והחלטה שנעשתה בצוות בין-מקצועי של בית הספר חשוב שבצוות כזה יכללו מחנך הכיתה, פסיכולוג בית הספר, יועצת חינוכית.

א. לגבי הרוב המכריע של התלמידים יש חשיבות לכך שהפנייה לאבחון תהיה שלב בתהליך עבודה שקדמו לו תהליכי איתור שיטתיים, הפעלת התערבות חינוכית מותאמת, הערכה חוזרת, ושיקול דעת של אנשי הצוות החינוכי והטיפולי של המסגרת החינוכית.
ב. הורי התלמיד ישותפו לגבי ההערכה ותתבקש הסכמתם לעריכת האבחון. בית הספר ידאג לשיתוף ההורים בשיקולי הדעת בכל הנוגע להפניית תלמיד לאבחון.
ג. הורי התלמיד ישותפו לגבי ההערכה ותתבקש הסכמתם לעריכת האבחון. בית הספר ידאג לשיתוף ההורים בשיקולי הדעת בכל הנוגע להפניית תלמיד לאבחון.
ד. במקרים חריגים בלבד, כאשר קיימת בולטות חריגה של קשיים, יכול הצוות הבין-מקצועי להפנות לאבחון עוד בטרם מוצו תהליכי ההתערבות החינוכית, כשהוא לוקח בחשבון את תפקודו של התלמיד במכלול תחומי התפקוד (אקדמי, רגשי, התנהגותי, חברתי).

 

תהליכי התערבות חינוכית בשלב בית הספר היסודי - תהליכי ההתערבות בתלמידים עם לקויות למידה בבית הספר היסודי הם תהליכים רציפים המלווים את התלמיד עד לסיום לימודיו בביה"ס היסודי. תהליכי ההתערבות משולבים בהערכה מחודשת של צרכיו והישגיו של התלמיד. משימות אלה הן באחריות המנהלים, המחנכים והצוות הבין-מקצועי בביה"ס. על בסיס המיפויים שנערכו מסתמנת קבוצת יעד של תלמידים הזקוקים להתערבות חינוכית טיפולית. על מנת להבטיח תהליכי התערבות חינוכית יעילים ולשכללם חשוב שיתקיימו התהליכים שלהלן:

א. בכל מהלך ההתערבות יש לשתף את הורי התלמידים בשיקולי הדעת, מתוך תפיסת עולם אקולוגית-חינוכית הכוללת את ההיבט המשפחתי.
ב. הפעלת התערבויות דידקטיות ישתלבו בתהליך איתור והערכה לשם מעקב אחר יעילותה של התכנית.
ג. ההתערבויות הדידקטיות יותאמו לכל תלמיד מקבוצת היעד באופן אישי, ובדיאלוג עמו, על בסיס המיפויים או האבחונים שבוצעו.
ד.  פרט לעבודה פרטנית או קבוצתית שתופעל על ידי מחנך הכיתה, תינתן לתלמיד גם עבודה עצמית מותאמת לצרכיו.
ה. חשוב לערוך התערבויות פסיכו-חינוכיות בהנחיית הפסיכולוג, כדי לשקם התנהגויות למידה ותפקודים חברתיים ורגשיים.
ו. מומלץ לאמץ מודלים של דרכי יישום ותיעוד שיבטיחו מיצוי של תהליכים דידקטיים.

שלב בית הספר העל יסודי

בדו"ח הועדה למיצוי יכולתם של תלמידים לקויי למידה במערכת החינוך הודגש באשר לשלב בית הספר העל-יסודי הצורך "בהיערכות מותאמת למבנה הלימודים, איפיוני המקצועות והכשרת המורים", כמו כן ממליצה הועדה על "מיקוד מאמצים בחינוך העל-יסודי לסגירת פערים בתחומי האיתור, הטיפול וההתאמות החינוכיות, וקידום מודעות וידע בתחומי לקויות הלמידה".

 

תהליכי איתור בשלב בית הספר העל-יסודי – אף שבדרך כלל מצופה שמרבית התלמידים לקויי הלמידה יגיעו לבית הספר העל יסודי כתלמידים שכבר אותרו, מנחה את שלב העל-יסודי תפיסת עולם המדגישה איתור מהיר של תלמידים, שלא אותרו בעבר כמתקשים בלימודיהם. שלב העל-יסודי מתמקד בצורך לדאוג לטיפול נאות לשם צמצום הפערים הלימודיים שנוצרו. תפיסת עולם זו מלווה בהכרה שלקות למידה מתגלה לעיתם ב"מעגל החיים" ללא הגדרת גיל עליון, ולפיכך ייתכן שתלמידים מסוימים יאותרו בשלבים מאוחרים של לימודיהם כלקויי למידה. לפיכך, יחולו שלבי האיתור הן על תחילת הלימודים בחטיבת הביניים והן על תחילת הלימודים בחטיבה העליונה.

כניסתם של תלמידים לחטיבת הביניים חושפת אותם לריבוי מקצועות לימוד ולכמות רבה של חומר לימודי עתיר מלל. על רקע זה, לא אחת ייחשפו קשיים לימודיים אצל תלמידים שלא אותרו בעבר כמתקשים ובהעדר טיפול נאות ייווצרו פערים לימודיים. איתור מוקדם יאפשר בניית מענה הולם באמצעות דרכי הוראה והערכה מתאימים (ההתאמות בדרכי היבחנות צריכות להישען על המלצות אבחון מקצועי). יש לחזור על התהליך גם בכיתה י'.

תהליכי האיתור כרוכים במספר שלבים:

א. ביה"ס יפעל לאיתור תלמידים המראים קשיים בלמידה ויברר את מקור הקשיים. בי"ס ידאג לרצף התערבות עבור תלמידים שמידע אודותם הועבר באמצעות הוריהם מבתי הספר היסודיים או מחטיבת ביניים לחטיבה עליונה. יש שפניות אלה מלוות בהצגת אבחונים קיימים ע"י ההורים.
ב. בשלב זה ייתכן גם איתור של קשיים רגשיים או התנהגותיים ראשוניים, או משניים ללקות למידה שאובחנה, המצריכים התערבות פסיכולוגית. ראשוניים או משניים, על רקע לקות למידה שכבר אובחנה, בתחום הרגשי או ההתנהגותי, שיצריכו התערבות.
ג. המשך האיתור ייעשה באמצעות מבדק כיתתי ונתונים המתקבלים מכלל מורי הכיתה. ניתן לדוגמה להסתייע במבדק כיתתי לכישורי למידה "מיכ"ל" לכיתה ז' ולכיתה י'  הנמצא בתהליכי פיתוח. המבדק יועבר ע"י מחנך/ת הכיתה שיעמיד את הנתונים לרשות היועצת).
ד. היועצת וצוות בין-מקצועי יערכו מיפוי בית ספרי של כל שכבת גיל ויחליטו על בניית תכנית התערבות קבוצתית או פרטנית.
ה. על סמך המיפוי יאותרו תלמידים הזקוקים לאבחון ספציפי.

  

אבחון בשלב בית הספר העל יסודי - הפנייה של תלמיד לאבחון  על ידי המערכת החינוכית על רקע חשד ללקות למידה יהיה פועל יוצא של היוועצות והחלטה שנעשתה בצוות בין-מקצועי של בית הספר חשוב שבצוות כזה יכללו מחנך הכיתה, פסיכולוג בית הספר, יועצת חינוכית. מפאת קוצר הזמן יש חשיבות לאיסוף מידע שיטתי ויעיל על תפקודו של התלמיד במסגרות קודמות. (הערה: צוות זה בשיתוף גורמים רלוונטיים יכול לשמש גם כצוות פדגוגי נבחר לצורך ההתאמות בדרכי היבחנות):

א. לגבי הרוב המכריע של התלמידים יש חשיבות לכך שהפנייה לאבחון תהיה שלב בתהליך עבודה שקדמו לו תהליכי איתור יעילים כבר בראשית כיתה ז' ובראשית כיתה י', הפעלת התערבות חינוכית מותאמת, הערכה חוזרת, ושיקול דעת של אנשי הצוות החינוכי והטיפולי של המסגרת החינוכית.
ב. צוות בין-מקצועי של מסגרת החינוך יפנה אל פסיכולוג בית הספר על מנת שיחליט איזה אבחון (דידקטי/ פסיכולוגי/ משולב) על הילד לעבור לאור התייחסות לתפקודו האקדמי ולתפקודו הרגשי – התנהגותי של התלמיד ובהתאם לצרכיו ולנתונים שנאספו לגביו.
ג. הורי התלמיד ישותפו לגבי ההערכה ותתבקש הסכמתם לעריכת האבחון. בית הספר ידאג לשיתוף ההורים בשיקולי הדעת בכל הנוגע להפניית תלמיד לאבחון.
ד. מפאת קוצר הזמן, ובהתבסס על מידע שנאסף ממסגרות קודמות, כאשר קיימת בולטות חריגה של קשיים, יכול הצוות הבין-מקצועי להפנות לאבחון עוד בטרם מוצו תהליכי ההתערבות החינוכית, כשהוא לוקח בחשבון את תפקודו של התלמיד במכלול תחומי התפקוד (אקדמי, רגשי, התנהגותי, חברתי).

  

תהליכי התערבות חינוכית בשלב העל-יסודי - תהליכי ההתערבות החינוכית בתלמידים לקויי למידה מצריך פעילות של צוות בין-מקצועי אשר ישמש גם צוות פדגוגי נבחר לצורך התאמת דרכי היבחנות. הצוות יפעל מתוך ראייה מערכתית על מנת להבטיח לווי הולם של התמיכה והסיוע לתלמידים לקויי למידה לאורך כל תקופת הלימודים בבית הספר העל-יסודי. הצוות יתכנס מעת לעת לבחון את מידת התקדמותם והתפתחותם של התלמידים לקויי הלמידה. במסגרת המעקב אחר התקדמותם של התלמידים יבחן הצוות את מידת היעילות של ההתאמות בדרכי ההיבחנות ואת מידת ההסתגלות של התלמיד לשימוש יעיל בהתאמות שהוקצו לו. מעקב כזה יאפשר שיקולי דעת לגבי מידת הצורך בשינויים בהתאמות, ובדרכי עבודה מותאמות עם התלמיד.

ההתערבות החינוכית והטיפולית כרוכה ברצף פעולות:

א. איגום משאבי בית הספר אשר נועדו לסייע לתלמידים מתקשים והקצאתם על פי תוצאות המיפויים שנערכו בשלב האיתור.
ב. הכשרה של כל צוות המורים להוראה בכיתות הטרוגניות ולהפעלת התערבויות דידקטיות בהתאמה לצורכי תלמידים לקויי למידה בתוך הכיתה.
ג. הפעלה של איש מקצוע מיומן שהוכשר בליקויי למידה שיסייע לצוות לשכלל את יכולתם לאתר תלמידים מתקשים ולאמץ דרכים וגישות למתן מענה הולם לליקויי למידה.
ד. הפעלה של התערבויות פסיכו-חינוכיות על מנת לשקם את התנהגויות הלמידה ותפקודים רגשיים וחברתיים.

 

האגף לחינוך על-יסודי נמצא בקשר הדוק עם אגף מפמ"רים ועם אגף הבחינות בכל הקשור לעיצוב ההתאמות בדרכי ההיבחנות, על פי קריטריונים מקצועיים ואחידים. וברוח זו מתקיים שיתוף פעולה בין-אגפי גם בנושא הייצוג בועדות חריגים במשרד.

ב. ראיית הרצף הטיפולי בזיקה לתלמידים לקויי למידה

הרצף החינוכי והטיפולי נועד להבטיח התייחסות חינוכית וטיפולית לכלל אוכלוסיית התלמידים על מגוון צורכיהם. מערכות שונות במשרד החינוך ערוכות להבטיח את התפתחותם החינוכית של תלמידים בעלי אפיון צרכים ספציפי, ועל כן יש צורך לתת את הדעת על תלמידים לקויי למידה בתוך אוכלוסיות תלמידים שונות צרכים.

על פי תפיסה זו יש לראות במחנך הכיתה הגורם המרכזי האחראי לחינוכם של כל התלמידים בכיתה על שונות צורכיהם. מערכת מסועפת של שירותים עומדת לרשותו וכאיש מפתח עליו לזהות אילו שירותים יידרשו לכל תלמיד על פי צרכיו ולתווכם לתלמיד תוך שהוא, כמחנך, נוטל חלק מרכזי בהתערבות החינוכית. ראיית הרצף הטיפולי מחייבת את המחנך לזיהוי מיומן של צורכי התלמידים, בתוכם תלמידים בעלי צרכים ייחודיים, תלמידים עם פערים לימודיים, מחוננים, תלמידים בסיכון ועוד.

החינוך המיוחד

החינוך המיוחד ערוך לבניית מענה הולם לתלמידים אשר ועדות סטטוטוריות (ועדת שילוב מוסדית, ועדת ההשמה או ועדת ערר מחוזית) קבעו את זכאותם לשירותי חינוך מיוחד

(ראה חוק חינוך מיוחד, תיקון מס' 7 , התשס"ג 2002).

מבין התלמידים בעלי לקויות הלמידה, מתאפיינות שתי אוכלוסיות, בכל רמות הגיל, אשר מקבלות שירות מהחינוך המיוחד:

א. תלמידים לקויי למידה, שוועדת ההשמה או ועדת הערר החליטה שהם זכאים לשירותי חינוך מיוחד והם מקבלים את שירותי החינוך המיוחד במסגרת החינוכית בה הם לומדים: בבתי ספר לחינוך מיוחד, בגני הילדים לחינוך מיוחד, בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים.

לתלמידים עם ליקויי למידה הלומדים  במסגרות אלה מותאמת תכנית לימודים אישית (תל"א) על ידי הצוות הרב-מקצועי במסגרת החינוכית, על פי סעיפים 19 ו-20 בחינוך המיוחד. הצוות הרב-מקצועי כולל פסיכולוג חינוכי, יועצת חינוכית, גורמים פרא-רפואיים ומטפלים ביצירה והבעה.

ב. תלמידים לקויי למידה הלומדים בכיתות רגילות ובגני חובה רגילים ואשר וועדת השילוב המוסדית הפועלת על פי חוק חינוך מיוחד שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, החליטה על זכאותם לתוספת של שירותי חינוך מיוחד.

 

תלמידים אלה  מאותרים ומאובחנים  על ידי השירותים הפסיכולוגיים חינוכיים, כדי לזהות בדייקנות את תחומי הקושי ואת הכישורים החזקים שברשותם. על בסיס מיפוי זה פועל צוות רב-מקצועי כדי להתאים לתלמיד תכנית חינוך יחידנית (תח"י). בהתאם לרוח החוק ולנהלים שנקבעו על ידי האגף לחינוך מיוחד, לפני קביעת התכנית יוזמנו התלמיד המשולב והוריו להשמיע את דבריהם.

שירותי החינוך המיוחד לתלמידים לקויי למידה כוללים את מפרט השירותים הבא: אבחון דידיקטי/פסיכולוגי/משולב, הוראה מתקנת בקריאה, הבעה וכתיבה, בחשבון ובאנגלית, איסטרטגיות למידה, מיומנויות למידה בסביבה מתוקשבת, טיפולים פרא-רפואיים (ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, פיזיותרפיה), וטיפולים ביצירה ובהבעה (אמנות, מחול, מוסיקה, דרמה וביבליותרפיה).

על מנת לתת לתלמידים לקויי למידה הלומדים בחינוך הרגיל מענה הולם ומערכתי, חיוני שיתקיימו בין כל הגורמים המוסדיים תיאום, שיתוף פעולה, קשר מתמיד ותהליכי היוועצות שיטתיים.

תלמידים מחוננים

במערכת החינוך יש התייחסות ייחודית לתלמידים שאותרו כמחוננים באמצעות מסגרות חינוך ייחודיות למחוננים. התלמידים המחוננים מאותרים במערכת החינוך באמצעות מבחנים פסיכומטריים קבוצתיים הבודקים יכולת לימודית כללית. אף שמדובר בפלח אוכלוסיה קטן יחסית דרושה התייחסות מיוחדת לאוכלוסיית לקויי הלמידה מבין המחוננים כיוון שקיימים שני קשיים מרכזיים באיתורם:

א. תלמידים מחוננים מציגים רמת תפקוד אקדמית ומילולית גבוהה במיוחד, שלעתים מפצה על תפקודי למידה לקויים, ולכן קשה לזהותם.
ב. לעתים עצם זיהויים כמחוננים משתבש כיוון שיש קושי לזהות את המחוננים בכלים הסטנדרטיים הקבוצתיים הקיימים, וכך נפגעת זכותם להזדמנות שווה.

 

אי זיהויים כמחוננים ואי זיהויים כלקויי למידה בתוך קהל המחוננים, עלול להסתכם בהעדר טיפול הולם ובהתפתחות של פערים לימודיים, קשיי הסתגלות ואף בסכנת נשירה. כדי להתמודד עם קשיים אלה חשוב -

  • להגביר את המודעות של מנהלים ויועצים בבתי ספר יסודיים, בדבר הצורך לזהות את המחוננות בקרב תלמידים לקויי למידה ולשחררם מהתמודדות מתסכלת באבחון הקבוצתי הנהוג.
  • להפנות  תלמידים אלה, באמצעות המחלקה למחוננים במשרד, לאבחון אינדיבידואלי בשירות פסיכולוגי או באמצעות כל גורם מקצועי מוסמך בו יבחרו.
  • לידע הורים המתקשים לשאת בעלות האבחון, שניתן לקבל סיוע כספי מהיחידה לליקויי למידה באמצעות המחלקה למחוננים במשרד.
  • להבטיח שהתלמידים שאותרו כמחוננים, ולומדים בכיתות ייחודיות, יקבלו סיוע בבית הספר על פי המתכונת המקובלת לגבי תלמידים לקויי למידה

תלמידים בעלי פערים לימודיים וסביבתיים

בחינוך הרגיל מצויים תלמידים בעלי הישגים לימודיים נמוכים על רקע סביבתי, משפחתי, חברתי, וביניהם גם בעלי רקע של לקות למידה שלא טופלה כראוי. תלמידים אלה מתפקדים בתחום הלימודי ברמה נמוכה ובפער ניכר מיכולתם  האינטלקטואלית. הם צוברים פערים לימודיים ומאופיינים במהלך הזמן בשחיקה גוברת של המוטיבציה ובכרסום בהתנהגויות הלמידה שלהם. בכל רמות הרצף החינוכי מצויים תלמידים שתפקודם הלימודי נפגם והטיפול בהם וקידומם נתונים לאחריותו של כל מורה ומחנך במערכת החינוך. חלק מהתלמידים המפתחים פערים לימודיים הנם תלמידים בעלי לקויות למידה ולכן זיהויים והטיפול בהם בכל מסגרות החינוך ובכל רמות הגיל חיוני ביותר.

במחלקה למרכזי חינוך ולכיתות אתגר באגף שח"ר נעשית פעילות חינוכית המתמקדת בקידום תלמידים אלה, כאשר מימוש הפוטנציאל האישי ושיקום אמונתם ביכולתם מהווה יעד מרכזי.

תשומת הלב הייחודית הניתנת על ידי המחלקה למרכזי חינוך ולכיתות אתגר  באגף שח"ר לתלמידים בעלי פערים לימודיים וסביבתיים שהם לקויי למידה, מדגישה בנוסף לטיפול ולתהליכי ההתערבות הרגילים, את הפעולות הבאות:

א. הפניית מאמץ לעבודה עם מחנכים ומורים על פיתוח מודעות ורגישות לתופעת לקויי הלמידה בקרב תלמידים עם פערי למידה מרקע סוציו-אקונומי נמוך, ללווי הצוותים ולהדרכתם במסגרת ההשתלמויות הבית ספריות תוך כדי יישום ההתערבויות.
ב. חומרי למידה מותאמים  נבנים במיוחד עבור אוכלוסיית היעד של מסגרות החינוך במרכזי חינוך ובכיתות אתגר.

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  24/01/2013