חג הפסח הנחגג בט"ו בניסן נקרא בשמות שונים: חג האביב, חג הפסח, חג המצות וחג החירות.

חג האביב: חודש ניסן הוא חודש האביב, ראשון לחודשי השנה ע"פ התורה, ומחזור עונות הטבע והחקלאות מסמל את התחדשות הצמיחה ואת הבשלת התבואה החדשה.

אנחנו כיום משתמשים במושג "אביב" במשמעות עונת מעבר שבין ימות הגשמים לימות החמה.

בין ההסברים שניתנו לשמו של חודש ניסן: צליל דומה למילה "ניצן", וזו מצביעה על עונת האביב.

במגילת שיר השירים, הנקראת בפסח, אנו מוצאים את בשורת בואו של האביב: "הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו..."(שיר השירים ב 12).

חג הפסח: הוא אחד משלושת הרגלים שבהם היו בני ישראל עולים ברגל לבית המקדש בירושלים.בחג יש דגש על הכלל והשיתופיות ולכן בה המנהג לתת על מנת "שכל דכפין ייתי ויאכל".

חג הפסח מציין בשמו את הנס שעשה אלוהים עם הבכורים, על בכורי בני ישראל שסמנו משקופי ביתם ,האלוהים פסח ולא הרגם.

פסח שהיו אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש היה קיים- על שום מה?

על שום שפסח הקדוש ברוך הוא על בתי אבותינו במצרים,שנאמר:

ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל, ויקד העם וישתחו" (שמות י"ב, 27).

חג המצות: עכב החיפזון ביציאת בני ישראל ממצרים. לא הספיק בצקם להחמיץ ולכן הנציחו במשך דורות את יציאת מצרים ע"י הימנעות מאכילת חמץ.

מצה זו שאנו אוכלים- על שום מה?

על שום שלא הספיק בצקם להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם, שנאמר: "ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה  לא עשו להם"(שמות י"ב, 39).

חג החירות: משעבוד לגאולה-שחרור בני ישראל מעולם של המצרים.

 ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמר ומה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדו: ויאסור את רכבו ואת עמו לקח עמו:...ובני ישראל יוצאים ביד רמה...(שמות י"ד,5-14).